המדינה עוברת למצב רזה: מי הוחרג בהחלטה הממשלתי ובכמה?
ביום שישי האחרון אישררה הממשלה את ההחלטה לצמצם את כוח האדם בסקטור הציבורי לעד 30% מכוח האדם, או עד 10 אנשים במקום סגור. עם זאת, ישנן מידות של החרגות. לא כולם נופלים תחת אותה קטגוריה. לא לכולם יש גם את אותה החשיבות למדינה ולמצב חירום מסוג זה.
בהחלטת הממשלה המלאה שהגיעה לידי ביזפורטל, ישנה התייחסות מלאה לכלל הסקטורים הנדרשים למשק. מהמגזר הציבורי והמקומות הרגישים ביותר במדינה, דרך הסקטור הפיננסי ושוק ההון, הבריאות ואפילו מגדלי ויצרני הקנאביס הרפואי - מי היה מאמין.
התקנות יחולו מהבוקר ועד ה-16 לאפריל. טירוף. מה שבטוח זה דבר אחד - המדינה במתכונת חירום כמעט מלאה. רק מה שהכרחי להתמודדות עם המשבר יקבל עדיפות כרגע. כל היתר נדחה למועד לא ידוע. כנראה שאין ברירה.
במקביל, במהלך השבת הודיעו ההסתדרות, משרד האוצר והשלטון המקומי כי הגיעו להסדר חירום לפיו עובדים שהוגדרו כלא חיוניים וישהו בבית במהלך המשבר, יוכלו לשהות על חשבון ימי חופש מצטברים.
- פיצוץ במתקן LNG בארה"ב מקפיץ את מחירי הגז הטבעי באירופה ב-15%
- איך נפסיק לפחד ונתחיל לאהוב את האנרגיה הגרעינית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסקטור הממשלתי - מי הוחרג לגמרי?
באופן כללי, הסקטור הממשלתי, בגלל הצרכים המחייבים המשך ממשל תקין, הוחרגו מעבר ליתר השוק. תקנות לשעת חירום לא יחולו על כנסת ישראל, מערכת בתי המשפט, בתי הדין הדתיים, משרד מבקר המדינה, לשכת נשיא המדינה וועדת הבחירות המרכזית לכנסת.
יש עוד כמה מקומות קריטיים. עובדי מערכת הבריאות לדוגמה, כלומר חוץ מלמעלה מה-3,000 העובדים שנמצאים בבידוד, הוחרגו במלואם. 100% מצבת כוח אדם הזמינה צריכה להתייצב לעבודה לא משנה מה. הרי בשביל מערכת הבריאות יש את כל הטררם - המוצדק בסופו של דבר - הם החזית של המלחמה הזו מול הנגיף.
גם המכון למחקר ביולוגי במשרד ראש הממשלה, החברה הישראלית לחקר מדעי החיים, משטרת ישראל, הפיקוח הווטרינרי ותאגיד השידור הוחרגו ב-100%. צה"ל עצמו מוחרג אף הוא ב-100%, עם זאת, הרמטכ"ל יעביר פקודות להורדת הפעילות למינימום בבסיסים.
- המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
95% מעובדי שירות בתי הסוהר והמטה לביטחון לאומי הוחרגו ו-90% מעובדי רשות הכבאות והצלה, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ושירות התעסוקה. המוסד לביטוח לאומי (85%) עוד החרגות ניתן למצוא בהרשות להגנת עדים (80%), משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים למעט זרוע העבודה (75%), מערך הסייבר הלאומי (70%).
משרד הביטחון, משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים ומפעל תומך ביטחון יעברו ל-60% ממצבת העובדים.
המשרד לביטחון הפנים, הוועדה לאנרגיה אטומית, משרד האנרגיה, תעשייה ביטחונית, ומקום עבודה המספק שירותים או מוצרים הדרושים לצורך המשך פעילותם התקינה של התעשיות הביטחוניות או של המכון למחקר ביולוגי במשרד ראש הממשלה (50%) ולשכת הפרסום הממשלתית (40%).
במגזר הפיננסי יורדים ל-30%
הקיצוץ במצבת כוח אדם לא פסח גם על המגזר הפיננסי. כולם, כולם, כולם, מחויבים לרדת ל-30% מכוח האדם. כל הבנקים, חברות הסליקה, חברות האשראי, מילוי מזומנים, ספקי שירות ליבה בנקאיים ועוד ועוד. גם שוק ההון הוחרג.
הבורסה שמוגדרת כמשק לשעת חירום (מל"ח) תפעל ב-30%. גם המוסדיים, מורשה לוידס, שחקני הזירה, חברות הדירוג, המתווכים, החתמים, נותני האשראי, נאמנים, מפיצים, רכזי הצעות, יועצי ההשקעות, עושי השוק ועוד. כולם מתייצבים על אותה מצבת כוח אדם, כשיתר העובדים או יעבדו מרחוק, או יצאו לחל"ת, או יפוטרו.
רק בנק ישראל, שהוא בעצם גוף ממשלתי, הוחרג ב-40%.
אפילו הקנאביס הוחרג
בנוסף לסקטור הפיננסי, סקטורים רבים שהוגדרו כחברות חיוניות הוחרגו. סקטור החשמל והאנרגיה המתחדשת, כמו גם תעשיית הנפט והגז הטבעי, שיורתי מים וביוב, זכויות ניצולי שואה, מזון ומשקאות, שירותי הובלה ועמילות מכס, חקלאות, טואלטיקה ניקיון ותמרוקים ונמלים וספנות.
גם התחבורה הציבורית יורדת ל-30%, גם המוניות, פעילויות שדות התעופה, מעברי הגבול היבשתיים, ניהול ופיתוח עבודות תשתית לתחבורה, עבודות דחופות, שירותי מטאורולוגיה, רכב וליסינג, מספר מערכי שירות של הביטוח הלאומי, רשויות מקומיות - כולל פינוי אשפה - חברות התקשורת ושירותי האינטרנט, בהן בזק וערוצי הטלוויזיה השונים. גם הדואר הוחרג.
בקיצור הרשימה אינסופית.
אבל מכל ההחרגות, הכי מעניין זה דווקא שוק הקנאביס. יחד עם קופות החולים, מכוני הדיאליזה, בתי המרקחת ועוד, הממשלה בחרה להחריג גם את השוק הזה. מעניין עד לכדי לשפשף את העיניים מתמיהה.
- 2.יח (ל"ת)אנונימי 22/03/2020 10:41הגב לתגובה זו
- 1.מעניין (ל"ת)אנונימי 22/03/2020 10:41הגב לתגובה זו

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.