רנואר
צילום: יח"צ

רנואר שיווקה שמלה זהה לשמלה של מעצב מתל אביב - ותשלם לו 55 אלף שקל

אסנת פרץ |
נושאים בכתבה רנואר

ביהמ"ש המחוזי דן היום (ה') בתביעה שהגיש מעצב האופנה גדי אלימלך כנגד חברת רנואר, וזאת בעקבות "מכירת עותקים מזויפים של שמלה אותה השיק ב-2013", כך לפי טענתו. לפי פסק הדין של השופט גדעון גינת, איש מטעם הנתבעת לא ניסה להציג הסבר לדימיון הרב שבין השמלות, וכן לא הובאו ראיות באשר לדרך עיצוב השמלה. בעקבות כך, פסק גינת כי הנתבעת ביצעה עוולת גניבת עין - ובגינה תשלם רנואר 55 אלף שקל לתובע ותפסיק את ייצור ושיווק השמלה לאלתר.

התובע הוא הבעלים של "סטודיו גדי אלימלך" שבתל אביב, וסיפורו מול חברת רנואר החל בשנת 2014, אז התברר לו כי החברה מוכרת שמלה שדומה באופן מפליא לשמלה שהוא רכש והשיק שנה קודם לכן. לפי טענתו, הוא פנה לחברה ביוני 2014 בדרישה שתפסיק לייצור ולהפיץ את השמלה, אך החברה השיבה לו במכתב ובו הכחישה את כל טענותיו. לשני המכתבים הנוספים שלו לא השיבו מרנואר, ורק לאחר אזהרת עורך דינו כי תוגש תביעה אלמלא דרישותיו של אלימלך ימולאו - עו"ד מטעם רנואר השיב כי עמדתם לא השתנתה והם דוחים את המיוחס להם.

במהלך הדיונים בבית המשפט, טענה חברת רנואר כי לתובע מיוחס חוסר תום לב מכיוון שהוא מייחס לה פעולות העתקה וזיוף, "פעולות שהוא עצמו מבצע מזה שנים", לטענתה, וכן נטען כי אלימלך רוצה לפגוע בחופש העיסוק והתחרות שלה, ושהמוניטין שהוא טוען שיש לו כמעצב - כלל לא הוכח. עוד נטען כי השמלות אינן דומות זו לזו משום בחינה (חזותן, אריזתן ומחירן). ומה דעתכם, האם אכן אין דמיון?

שמלת המריבה | צילום: מתוך פסק הדין, דוברות בתי המשפט

השופט גינת לא הסכים עם רנואר על כך שלא הוכח המוניטין של אלימלך, וזאת לאחר שהציג תמונות של שמלת המריבה וכן כתבות עיתונאיות שבהן דוגמנית לובשת את השמלה. כמו כן, כתב השופט בפסק דינו: "האם דמות ידועה ומוכרת היטב כ'נינט' (נינט טייב, א"פ) היתה בוחרת ליום חתונה בשמלה של מעצב עלום שם? מסופקני". גם באשר לדימיון המוכחש בין השמלות, נפסק כי "הצבת שמלת התובע מול שמלת הנתבעת אינה מיטיבה עם הנתבעת, וזאת בלשון המעטה".

כאמור, לא הובאו ראיות מטעם רנואר בגין הליך עיצוב השמלה, ראיות שיסבירו כיצד הגיעה השמלה לשוק בישראל וכך תהה השופט "מדוע לא קיבלתי הסבר של ממש לדמיון 'המפתיע' בין שתי השמלות?".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית

מבקר המדינה מזהיר כי ללא טיפול מיידי במחסור בכוח אדם, בליקויי התיאום ובאי־הוודאות התקציבית, פרויקט המטרו בגוש דן, מיזם התשתית הגדול בתולדות ישראל, עלול להתעכב שנים ולחרוג משמעותית מהתקציב

רן קידר |
נושאים בכתבה מטרו מבקר המדינה

פרויקט המטרו במטרופולין תל אביב, מיזם התשתית הגדול והיקר בתולדות המדינה, ניצב בפני שורת חסמים מהותיים שעלולים לדחות את מועד הפעלתו ולהגדיל משמעותית את עלותו. כך עולה מדוח מיוחד של מבקר המדינה, המתריע מפני פערים חמורים בהיערכות הממשלה, מחסור בכוח אדם וציוד, ליקויים בתיאום בין גופים שונים ואי־ודאות תקציבית עמוקה.

המטרו, שעלות הקמתו נאמדת בכ-150 מיליארד שקל ומהווה כשליש מכלל השקעות המדינה בתשתיות בשנים הקרובות, אמור לשרת כ-3 מיליון תושבים ב-24 רשויות מקומיות, באמצעות שלושה קווים תת-קרקעיים באורך כולל של כ-150 ק"מ ו-109 תחנות. על פי התכנון, המערכת המלאה אמורה להתחיל לפעול בשנת 2037, אך מבקר המדינה מזהיר כי לוחות הזמנים הללו אינם מבוססים דיים.

מחסור חמור במהנדסים, עובדים וציוד

אחת הבעיות המרכזיות שמזהה הדוח היא מגבלת יכולת הביצוע של המשק הישראלי. לפי הערכות, לצורך קידום הפרויקט יידרשו עד כ-16 אלף עובדים זרים מקצועיים, לצד אלפי מהנדסים ואנשי מקצוע מקומיים, אך ההיערכות לכך טרם הושלמה. המחסור במהנדסים אזרחיים אף צפוי להחריף בשנים הקרובות, למרות ניסיונות עידוד אקדמיים שלא נשאו פרי.

גם בתחום הציוד ההנדסי קיימים פערים משמעותיים: מכונות חפירה מתקדמות (TBM), ציוד להקפאת קרקע ואמצעים תת־קרקעיים ייחודיים אינם זמינים כיום במשק הישראלי בהיקף הנדרש, וחלקם יידרשו להישען על קבלנים זרים, מהלך שמוסיף סיכון לעלויות וללוחות הזמנים.

תיאום לקוי ומבנה ניהולי חסר

הדוח מצביע גם על בעיות ניהול ותיאום. רשות המטרו הוקמה באיחור ופועלת במתכונת מצומצמת, ללא מועצה מאסדרת פעילה לאורך זמן, וחברת נת"ע פועלת זה שנים ללא הסכם מסגרת חתום עם המדינה. בנוסף, לא הוסדרו הסכמים מחייבים עם חברות תשתית מרכזיות כמו תקשורת ומים, מה שעלול לגרום לעיכובים של חודשים ואף שנים במהלך העבודות.