רנואר שיווקה שמלה זהה לשמלה של מעצב מתל אביב - ותשלם לו 55 אלף שקל
ביהמ"ש המחוזי דן היום (ה') בתביעה שהגיש מעצב האופנה גדי אלימלך כנגד חברת רנואר, וזאת בעקבות "מכירת עותקים מזויפים של שמלה אותה השיק ב-2013", כך לפי טענתו. לפי פסק הדין של השופט גדעון גינת, איש מטעם הנתבעת לא ניסה להציג הסבר לדימיון הרב שבין השמלות, וכן לא הובאו ראיות באשר לדרך עיצוב השמלה. בעקבות כך, פסק גינת כי הנתבעת ביצעה עוולת גניבת עין - ובגינה תשלם רנואר 55 אלף שקל לתובע ותפסיק את ייצור ושיווק השמלה לאלתר.
התובע הוא הבעלים של "סטודיו גדי אלימלך" שבתל אביב, וסיפורו מול חברת רנואר החל בשנת 2014, אז התברר לו כי החברה מוכרת שמלה שדומה באופן מפליא לשמלה שהוא רכש והשיק שנה קודם לכן. לפי טענתו, הוא פנה לחברה ביוני 2014 בדרישה שתפסיק לייצור ולהפיץ את השמלה, אך החברה השיבה לו במכתב ובו הכחישה את כל טענותיו. לשני המכתבים הנוספים שלו לא השיבו מרנואר, ורק לאחר אזהרת עורך דינו כי תוגש תביעה אלמלא דרישותיו של אלימלך ימולאו - עו"ד מטעם רנואר השיב כי עמדתם לא השתנתה והם דוחים את המיוחס להם.
במהלך הדיונים בבית המשפט, טענה חברת רנואר כי לתובע מיוחס חוסר תום לב מכיוון שהוא מייחס לה פעולות העתקה וזיוף, "פעולות שהוא עצמו מבצע מזה שנים", לטענתה, וכן נטען כי אלימלך רוצה לפגוע בחופש העיסוק והתחרות שלה, ושהמוניטין שהוא טוען שיש לו כמעצב - כלל לא הוכח. עוד נטען כי השמלות אינן דומות זו לזו משום בחינה (חזותן, אריזתן ומחירן). ומה דעתכם, האם אכן אין דמיון?
שמלת המריבה | צילום: מתוך פסק הדין, דוברות בתי המשפט
השופט גינת לא הסכים עם רנואר על כך שלא הוכח המוניטין של אלימלך, וזאת לאחר שהציג תמונות של שמלת המריבה וכן כתבות עיתונאיות שבהן דוגמנית לובשת את השמלה. כמו כן, כתב השופט בפסק דינו: "האם דמות ידועה ומוכרת היטב כ'נינט' (נינט טייב, א"פ) היתה בוחרת ליום חתונה בשמלה של מעצב עלום שם? מסופקני". גם באשר לדימיון המוכחש בין השמלות, נפסק כי "הצבת שמלת התובע מול שמלת הנתבעת אינה מיטיבה עם הנתבעת, וזאת בלשון המעטה".
כאמור, לא הובאו ראיות מטעם רנואר בגין הליך עיצוב השמלה, ראיות שיסבירו כיצד הגיעה השמלה לשוק בישראל וכך תהה השופט "מדוע לא קיבלתי הסבר של ממש לדמיון 'המפתיע' בין שתי השמלות?".

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
תשואת הסקטורים מתחילת השנה נכון ל-28.12.25 - תמונת מתוך סקירת מחלקת המחקר דיסקונט ברוקראז'
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
בסקטורים הבולטים של 2025, בדיסקונט מצביעים על יתרון לבתי ההשקעות, הביטוח והדיפנס. סקטור בתי ההשקעות נהנה משנה חזקה במיוחד, בין היתר בעקבות כניסת שלושה גופים למדדים המובילים, מיטב, אייביאיי ומור השקעות, ומהמשך העליות במדדי המניות בישראל, שהובילו לצמיחה ניכרת בנכסים המנוהלים ולשיפור בתוצאות.
גם סקטור הביטוח הציג ביצועים טובים, עם גידול משמעותי בנכסים המנוהלים, כאשר במקביל שינויי תקינה חשבונאית תרמו להצגת נתונים חזקים יותר בדוחות הכספיים. סקטור הדיפנס המשיך ליהנות מהרקע הגיאופוליטי, עם המלחמה בישראל ובאירופה והחרפה במרוץ החימוש העולמי, שהמשיכו לתמוך בביצועי החברות בענף.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
