רנואר
צילום: יח"צ

רנואר שיווקה שמלה זהה לשמלה של מעצב מתל אביב - ותשלם לו 55 אלף שקל

אסנת פרץ |
נושאים בכתבה רנואר

ביהמ"ש המחוזי דן היום (ה') בתביעה שהגיש מעצב האופנה גדי אלימלך כנגד חברת רנואר, וזאת בעקבות "מכירת עותקים מזויפים של שמלה אותה השיק ב-2013", כך לפי טענתו. לפי פסק הדין של השופט גדעון גינת, איש מטעם הנתבעת לא ניסה להציג הסבר לדימיון הרב שבין השמלות, וכן לא הובאו ראיות באשר לדרך עיצוב השמלה. בעקבות כך, פסק גינת כי הנתבעת ביצעה עוולת גניבת עין - ובגינה תשלם רנואר 55 אלף שקל לתובע ותפסיק את ייצור ושיווק השמלה לאלתר.

התובע הוא הבעלים של "סטודיו גדי אלימלך" שבתל אביב, וסיפורו מול חברת רנואר החל בשנת 2014, אז התברר לו כי החברה מוכרת שמלה שדומה באופן מפליא לשמלה שהוא רכש והשיק שנה קודם לכן. לפי טענתו, הוא פנה לחברה ביוני 2014 בדרישה שתפסיק לייצור ולהפיץ את השמלה, אך החברה השיבה לו במכתב ובו הכחישה את כל טענותיו. לשני המכתבים הנוספים שלו לא השיבו מרנואר, ורק לאחר אזהרת עורך דינו כי תוגש תביעה אלמלא דרישותיו של אלימלך ימולאו - עו"ד מטעם רנואר השיב כי עמדתם לא השתנתה והם דוחים את המיוחס להם.

במהלך הדיונים בבית המשפט, טענה חברת רנואר כי לתובע מיוחס חוסר תום לב מכיוון שהוא מייחס לה פעולות העתקה וזיוף, "פעולות שהוא עצמו מבצע מזה שנים", לטענתה, וכן נטען כי אלימלך רוצה לפגוע בחופש העיסוק והתחרות שלה, ושהמוניטין שהוא טוען שיש לו כמעצב - כלל לא הוכח. עוד נטען כי השמלות אינן דומות זו לזו משום בחינה (חזותן, אריזתן ומחירן). ומה דעתכם, האם אכן אין דמיון?

שמלת המריבה | צילום: מתוך פסק הדין, דוברות בתי המשפט

השופט גינת לא הסכים עם רנואר על כך שלא הוכח המוניטין של אלימלך, וזאת לאחר שהציג תמונות של שמלת המריבה וכן כתבות עיתונאיות שבהן דוגמנית לובשת את השמלה. כמו כן, כתב השופט בפסק דינו: "האם דמות ידועה ומוכרת היטב כ'נינט' (נינט טייב, א"פ) היתה בוחרת ליום חתונה בשמלה של מעצב עלום שם? מסופקני". גם באשר לדימיון המוכחש בין השמלות, נפסק כי "הצבת שמלת התובע מול שמלת הנתבעת אינה מיטיבה עם הנתבעת, וזאת בלשון המעטה".

כאמור, לא הובאו ראיות מטעם רנואר בגין הליך עיצוב השמלה, ראיות שיסבירו כיצד הגיעה השמלה לשוק בישראל וכך תהה השופט "מדוע לא קיבלתי הסבר של ממש לדמיון 'המפתיע' בין שתי השמלות?".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטו

מסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו

חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה חמאס פאלו אלטו
ככה פועלת המתקפה. מסמך תמים שנראה כאילו הגיע מגורם רשמי נוחת בתיבה, ומשם הכול מתחיל להתגלגל. עובד ממשל, דיפלומט או יועץ מדיני מקבל קובץ שנראה לכל דבר כמו מכתב מהליגה הערבית או דיווח פנימי ממוסד דיפלומטי. הוא כתוב בשפה רשמית, מעוצב בפורמט מדויק ומלווה בחותמות שמעניקות לו תחושת אותנטיות מלאה. הקורא אינו מעלה בדעתו שמשהו חשוד. הוא פותח את המסמך, ולעיתים אף מתבקש להוריד ארכיון מצורף כדי לצפות ב"גרסה המלאה" של הדוח. באותו רגע מופעל מנגנון נסתר, שקט וחכם, שמריץ ברקע רצף קבצים זדוניים המהווים את תחילתה של מתקפת ריגול מתוחכמת.

משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.



מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו


חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות

צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.

הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.

החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.

קנאביס
צילום: PIXABAY

קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?

שאלות ותשובות על קנאביס בישראל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קנאביס

מדברים בלי הפסקה על קנאביס, אבל אל תחשבו שהשימוש כבר חוקי. זה עוד רחוק. החזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם נחשבת לשימוש עצמי, אך עדיין אסורה על פי חוק. במקרים כאלה, רשויות האכיפה לרוב יטילו קנס או יציעו הליך חלופי במקום כתב אישום, במיוחד אם מדובר בעבירה ראשונה.

בפועל, קנאביס מותר בארץ רק לשימושים רפואיים ורק למי שיש לו אישור. היו ניסיונות להרחיב את האישור גם לפנאי, בינתיים אין אישור כזה. הנה שאלות ותשובות על קנאביס בישראל:

 

האם אפשר לקנות קנאביס באופן חוקי בישראל?
כן, אבל רק עם רישיון רפואי ממשרד הבריאות. מי שקיבל את האישור יכול לרכוש קנאביס בבתי מרקחת מורשים בלבד. אין אפשרות חוקית לרכוש קנאביס לשימוש אישי ללא אישור רפואי.

מה נחשב לשימוש עצמי לפי החוק?
שימוש עצמי מוגדר כהחזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם. מעבר לכך, העבירה עלולה להיחשב לסחר או החזקה שלא לשימוש עצמי, ועונשה חמור יותר.


קריאה מעניינת: מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?