רנואר שיווקה שמלה זהה לשמלה של מעצב מתל אביב - ותשלם לו 55 אלף שקל
רנואר ביהמ"ש המחוזי דן היום (ה') בתביעה שהגיש מעצב האופנה גדי אלימלך כנגד חברת רנואר, וזאת בעקבות "מכירת עותקים מזויפים של שמלה אותה השיק ב-2013", כך לפי טענתו. לפי פסק הדין של השופט גדעון גינת, איש מטעם הנתבעת לא ניסה להציג הסבר לדימיון הרב שבין השמלות, וכן לא הובאו ראיות באשר לדרך עיצוב השמלה. בעקבות כך, פסק גינת כי הנתבעת ביצעה עוולת גניבת עין - ובגינה תשלם רנואר 55 אלף שקל לתובע ותפסיק את ייצור ושיווק השמלה לאלתר.
התובע הוא הבעלים של "סטודיו גדי אלימלך" שבתל אביב, וסיפורו מול חברת רנואר החל בשנת 2014, אז התברר לו כי החברה מוכרת שמלה שדומה באופן מפליא לשמלה שהוא רכש והשיק שנה קודם לכן. לפי טענתו, הוא פנה לחברה ביוני 2014 בדרישה שתפסיק לייצור ולהפיץ את השמלה, אך החברה השיבה לו במכתב ובו הכחישה את כל טענותיו. לשני המכתבים הנוספים שלו לא השיבו מרנואר, ורק לאחר אזהרת עורך דינו כי תוגש תביעה אלמלא דרישותיו של אלימלך ימולאו - עו"ד מטעם רנואר השיב כי עמדתם לא השתנתה והם דוחים את המיוחס להם.
במהלך הדיונים בבית המשפט, טענה חברת רנואר כי לתובע מיוחס חוסר תום לב מכיוון שהוא מייחס לה פעולות העתקה וזיוף, "פעולות שהוא עצמו מבצע מזה שנים", לטענתה, וכן נטען כי אלימלך רוצה לפגוע בחופש העיסוק והתחרות שלה, ושהמוניטין שהוא טוען שיש לו כמעצב - כלל לא הוכח. עוד נטען כי השמלות אינן דומות זו לזו משום בחינה (חזותן, אריזתן ומחירן). ומה דעתכם, האם אכן אין דמיון?
שמלת המריבה | צילום: מתוך פסק הדין, דוברות בתי המשפט
השופט גינת לא הסכים עם רנואר על כך שלא הוכח המוניטין של אלימלך, וזאת לאחר שהציג תמונות של שמלת המריבה וכן כתבות עיתונאיות שבהן דוגמנית לובשת את השמלה. כמו כן, כתב השופט בפסק דינו: "האם דמות ידועה ומוכרת היטב כ'נינט' (נינט טייב, א"פ) היתה בוחרת ליום חתונה בשמלה של מעצב עלום שם? מסופקני". גם באשר לדימיון המוכחש בין השמלות, נפסק כי "הצבת שמלת התובע מול שמלת הנתבעת אינה מיטיבה עם הנתבעת, וזאת בלשון המעטה".
כאמור, לא הובאו ראיות מטעם רנואר בגין הליך עיצוב השמלה, ראיות שיסבירו כיצד הגיעה השמלה לשוק בישראל וכך תהה השופט "מדוע לא קיבלתי הסבר של ממש לדמיון 'המפתיע' בין שתי השמלות?".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
