רנואר שיווקה שמלה זהה לשמלה של מעצב מתל אביב - ותשלם לו 55 אלף שקל
ביהמ"ש המחוזי דן היום (ה') בתביעה שהגיש מעצב האופנה גדי אלימלך כנגד חברת רנואר, וזאת בעקבות "מכירת עותקים מזויפים של שמלה אותה השיק ב-2013", כך לפי טענתו. לפי פסק הדין של השופט גדעון גינת, איש מטעם הנתבעת לא ניסה להציג הסבר לדימיון הרב שבין השמלות, וכן לא הובאו ראיות באשר לדרך עיצוב השמלה. בעקבות כך, פסק גינת כי הנתבעת ביצעה עוולת גניבת עין - ובגינה תשלם רנואר 55 אלף שקל לתובע ותפסיק את ייצור ושיווק השמלה לאלתר.
התובע הוא הבעלים של "סטודיו גדי אלימלך" שבתל אביב, וסיפורו מול חברת רנואר החל בשנת 2014, אז התברר לו כי החברה מוכרת שמלה שדומה באופן מפליא לשמלה שהוא רכש והשיק שנה קודם לכן. לפי טענתו, הוא פנה לחברה ביוני 2014 בדרישה שתפסיק לייצור ולהפיץ את השמלה, אך החברה השיבה לו במכתב ובו הכחישה את כל טענותיו. לשני המכתבים הנוספים שלו לא השיבו מרנואר, ורק לאחר אזהרת עורך דינו כי תוגש תביעה אלמלא דרישותיו של אלימלך ימולאו - עו"ד מטעם רנואר השיב כי עמדתם לא השתנתה והם דוחים את המיוחס להם.
במהלך הדיונים בבית המשפט, טענה חברת רנואר כי לתובע מיוחס חוסר תום לב מכיוון שהוא מייחס לה פעולות העתקה וזיוף, "פעולות שהוא עצמו מבצע מזה שנים", לטענתה, וכן נטען כי אלימלך רוצה לפגוע בחופש העיסוק והתחרות שלה, ושהמוניטין שהוא טוען שיש לו כמעצב - כלל לא הוכח. עוד נטען כי השמלות אינן דומות זו לזו משום בחינה (חזותן, אריזתן ומחירן). ומה דעתכם, האם אכן אין דמיון?
שמלת המריבה | צילום: מתוך פסק הדין, דוברות בתי המשפט
השופט גינת לא הסכים עם רנואר על כך שלא הוכח המוניטין של אלימלך, וזאת לאחר שהציג תמונות של שמלת המריבה וכן כתבות עיתונאיות שבהן דוגמנית לובשת את השמלה. כמו כן, כתב השופט בפסק דינו: "האם דמות ידועה ומוכרת היטב כ'נינט' (נינט טייב, א"פ) היתה בוחרת ליום חתונה בשמלה של מעצב עלום שם? מסופקני". גם באשר לדימיון המוכחש בין השמלות, נפסק כי "הצבת שמלת התובע מול שמלת הנתבעת אינה מיטיבה עם הנתבעת, וזאת בלשון המעטה".
כאמור, לא הובאו ראיות מטעם רנואר בגין הליך עיצוב השמלה, ראיות שיסבירו כיצד הגיעה השמלה לשוק בישראל וכך תהה השופט "מדוע לא קיבלתי הסבר של ממש לדמיון 'המפתיע' בין שתי השמלות?".

לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה
אלפי נשים בישראל שמגדלות ילדים לבדן נמצאות במלחמת הישרדות מתמדת: הן נאלצות לתמרן כדי לגשר על הפער בין ההוצאות שמזנקות מיום ליום להכנסות שמדשדשות במקום, וחרדות מפני העתיד. הורות עצמאית 2025 קווים לדמותה
הן נשים חזקות שהגיעו להורות כשהן בשלות ויודעות דבר או שניים על החיים. הן רכשו השכלה גבוהה, התקדמו בקריירה, קנו דירה וחשבו שהעתיד בטוח. עבור הילדים שלהן, הן כל העולם.
אבל אחרי חמש שנים של משברים כלכליים רצופים, מיתון עמוק ומדינה שמיום ליום יותר קשה לחיות בה, אימהות יחידניות רבות לא מצליחות להירדם בלילה מהמחשבה מה יהיה מחר. תחושת הביטחון הכלכלי שקרסה הפכה את חלום ההורות היחידנית למלחמת הישרדות יומיומית.
במדינה שבה יוקר המחיה כבר אינו רק מונח סטטיסטי אלא מציאות חיים יומיומית, משפחות רבות נדרשות לעשות ויתורים כואבים. אבל את אחד המחירים הכבדים ביותר משלמות אימהות יחידניות - נשים שבחרו בהורות ללא בן זוג.
עבור נשים אלו, להחלטה להביא צאצא לעולם קדמה כבר מהתחלה מחשבה עמוקה על היכולת לפרנס אותו או אותה בכבוד ולספק את כל צרכי המשפחה. הן ניגשו לתהליך מתוך תכנון כלכלי קפדני ושיקול דעת, הכינו כסף ליום שחור. אך אף אישה שחלמה להיות אם יחידנית לא יכלה לחזות את רצף המשברים הכלכליים ואת גלי ההתייקרויות שפקדו את ישראל בשנים האחרונות.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- תבע את בנו וגרושתו: השיבו לי מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם אלו שפעלו בצורה השקולה ביותר, והקימו תא משפחתי יחידני מתוך בחירה ומודעות כלכלית, לא יכלו להיות חסינות מגל ההתייקרויות הגורף שהגיע לשיאו בשנת 2025, שבו הוצאות משק הבית עלו באלפי שקלים בשנה. התייקרות מוצרי מזון, חשמל, מים וארנונה, שלא לדבר על תחבורה, גנים וצהרונים, יחד עם קיצוצים נוספים ומשכורת שלא מתעדכנת בהתאמה, הפכו את שמיכת התקציב לקצרה עוד יותר עבור מי שמפרנסת לבדה. בתנאי אי-ודאות קיצוניים שכאלה, שבהם גם משפחות עם שני מפרנסים מתקשות לגמור את החודש.
