חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 10), התשע"ד-2013

ביום 09.12.2013 פורסם ברשומות חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 10), התשע"ד-2013. במסגרת התיקון לחוק הורחבו זכויותיהם של הורים לאדם עם מוגבלות. במסגרת התיקון לחוק יוגדלו מספר הימים שעובד יוכל לזקוף בשל מחלת ילדו שהוא אדם עם מוגבלות או לצורך מתן סיוע אישי לו מ- 15 ל- 18 ימים, ניתן יהיה לקבל תשלום גם עבור חלקי ימים, התשלום יהיה מלא מהיום הראשון ותינתן זכות להיעדרות ללא ניכוי מהשכר. תוקף התיקון החל מיום 01.01.2014 מאמר מאת עו"ד הלית כהן-רזניצקי

ביום 09.12.2013 פורסם ברשומות חוק דמי מחלה(היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 10), התשע"ד-2013 (להלן:" התיקון לחוק").להלן עיקרי הצעת החוק:

הגדלת מספר ימי ההיעדרות לצורך מתן סיוע אישי שאדם עם מגבלות נזקק לו

-------------------------------------------------------------------------------------------------

בהתאם לסעיף 1ב לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג-1993 (להלן: "החוק"), עובד שהוא הורה של אדם עם מוגבלות, שעבד במשך שנה לפחות אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, זכאי לזקוף עד15 ימי היעדרות בשנה על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו לצורך מתן סיוע אישי לילדו שהוא אדם עם מוגבלות.

בנוסף, אותו עובד זכאי לזקוף כאמור עד 15 ימים נוספים, בהתקיים אחד מאלה (להלן: "הנסיבות המיוחדות"):

1. בן זוגו הוא עובד, ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור;

2. בן זוגו הוא עובד עצמאי שלא נעדר מעסקו או שלא חדל מעיסוק במשלח ידו לצורך מתן סיוע אישי;

3. הוא הורה יחיד;

4. האדם עם המוגבלות נמצא בהחזקתו הבלעדית.

על פי התיקון לחוק, מספר הימים שעובד יוכל לזקוף בשל מחלת ילדו שהוא אדם עם מוגבלות או לצורך מתן סיוע אישי וכן הימים הנוספים להם העובד זכאי בנסיבות המפורטות לעיל יגדל מ- 15 ל- 18.

תשלום דמי מחלה עבור חלקי ימים

--------------------------------------------

על פי התיקון לחוק, עובד שנעדר כאמור בסעיף 1בלחוק, כמפורט לעיל, זכאי לזקוף על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו גם חלקי ימי היעדרות, ולא רק ימים מלאים. חלקי ימים לעניין זה יחושבו לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובד באותו יום אילו לא נעדר.

תשלום דמי מחלה החל מהיום הראשון

-----------------------------------------------

על פי התיקון לחוק, עובד שנעדר כאמור בסעיף 1בלחוק, כמפורט לעיל, יהיה זכאי לדמי מחלה החל מהיום הראשון להיעדרות.

היעדרות ללא ניכוי מהשכר

----------------------------------

על פי התיקון לחוק, עובד שהוא הורה של אדם עם מוגבלות, שעבד במשך שנה לפחות אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, זכאי להיעדר עד52 שעות בשנה לצורך מתן סיוע אישי שמחייב היעדרות, בלא ניכוי משכר עבודתו. בהתקיים אחת מהנסיבות המיוחדות המפורטות לעיל, יהיה זכאי העובד להיעדר 52 שעות נוספות בשנה ללא ניכוי משכרו, ובלבד שלא היה אדם אחר שניצל את זכותו להיעדר מכוח הוראה זו. זכות זו של העובד היא בנוסף לכל זכות המוקנית לו מכוח החוק.

הזכות להיעדר ללא ניכוי מהשכר כאמור מוקנית גם לעובד במשרה חלקית באופן יחסי להיקף משרתו.

החרגת מוגבלות זמנית

--------------------------------

על פי התיקון לחוק, הוראות סעיף 1ב לחוק, המפורטות לעיל, לא יחולו על עובד, שהוא הורה לאדם עם מוגבלות, שמוגבלותו אינה קבועה, צפויה לחלוף בתוך 60 ימים ממועד הופעתה ואינה צפויה להישנות.

תחולה

-------------

תחילתו של התיקון לחוק ב- 01.01.2014.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.