ניתן להשיג בענייני מס רק במסגרת ההליכים המיוחדים שבחקיקת המס

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

תקציר דנא 6230/12 דוד מחקשווילי ואח' נ'רשות המסים בישראל ואח'
עו"ד לילך דניאל |

תקציר דנא 6230/12

דוד מחקשווילי ואח' נ'

רשות המסים בישראל ואח'

בית המשפט העליון פסק כי אין מקום לקיים דיון נוסף בעניינם של העותרים. בפסק הדין נשוא הדיון הנוסף נקבע כי אין בעיקרון מקום לפתוח מסלולי השגה בענייני מס שלא בדרכים הקבועות בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, בפקודת המסים (גבייה) ובהליכים מקבילים בתחום המסים, פרט למקרים חריגים כגון טענת "פרעתי" או טענת רישום בלתי-תקין. בנסיבות העניין נפסק כי העותרים לא הרימו את הנטל שהיה מוטל עליהם להראות כי עומדת להם לכאורה טענה, שלא יכולה הייתה להתברר בהליכי השגה או בהליכי הוצאה לפועל.

השאלה המשפטית והרקע העובדתי

המערערים הם בעלי נכסי מקרקעין שבגינם יש להם, לטענת המדינה, חובות מס - מס רכוש ומס הכנסה. המערערים כופרים בקיומם של חובות כאמור, ועל כן הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי למתן סעד הצהרתי, אשר לפיו חובות המערערים שלקיומם טוענים המשיבים למס רכוש ומס הכנסה - אינם קיימים, כולם או חלקם, ולחלופין אם החובות קיימים אזי הם התיישנו ורשות המס מנועה מלטעון לקיומם או לפעול לגבייתם.

בית המשפט העליון פסק כלהלן:

(א) ברגיל, טענות נגד חובות מס צריכות להיות מועלות בהליכי השגה. הליכי ההשגה גמישים דיים כדי לאפשר את מרבית הטענות שיכולות להיות לנישומים כנגד חיובי המס שלהם;

(ב) כאשר נישום אינו חולק על השומות אלא מבקש להעלות טענת "פרעתי" בנוגע לשומות אלה, הדרך פתוחה בפניו לעשות כן בהליכי הוצאה לפועל;

(ג) כאשר נישום מבקש להעלות טענה שעניינה רישום בלתי-תקין לכאורה שהוליד חוב לא ידוע - אפשר להביא טענה זו בפני בית המשפט, אך רק אם לנישום ראיות לכאורה שיש בהן כדי לסתור את חזקת תקינות המינהל.

בנסיבות העניין נפסק כי העותרים לא הרימו את הנטל שהיה מוטל עליהם - להראות כי עומדת להם לכאורה טענה שלא יכולה הייתה להתברר בהליכי השגה או בהליכי הוצאה לפועל.

דיון

אין זה מקרה הנמנה עם המקרים שבהם מוצדק להפעיל את הסמכות הקבועה בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, ולהורות על דיון נוסף. העותרים אינם מלינים על הקביעות העקרוניות בפסק הדין בנוגע לדרך התקיפה של חובות מס, וביתר פירוט על הקביעות הנוגעות לאפשרות התיאורטית והחריגה לתקוף חובות מס בגדר הליך אזרחי "רגיל". טענות העותרים מופנות במהותן כלפי האופן שבו יושם הכלל בעניינם הפרטני. טענתם היא כי קביעתו של בית המשפט העליון הובילה לכך שתביעתם סולקה על הסף מן הטעם שכתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה. לגישתם, לא היה מוצדק להורות כך. טענה זו וטענות נוספות שהועלו בעתירה בעניינם הפרטני של העותרים (למשל אופן יישום כלל חזקת תקינות המינהל) הן בסופו של דבר טענות ערעוריות מובהקות. טענות מסוג זה אינן מצדיקות דיון נוסף, שהוא הליך נדיר, מיוחד ויוצא דופן. יוער לסיום כי ההכרעה בעניינם של העותרים נעשתה פה אחד, וטעם זה מצדיק אף הוא - עם הטעמים האחרים - שלא להיעתר לעתירה.

תוצאה

העתירה נדחתה.

בבית המשפט העליון

לפני כב' הנשיא א' גרוניס

ניתן ב-4.9.2012

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.