ניתן להשיג בענייני מס רק במסגרת ההליכים המיוחדים שבחקיקת המס
תקציר דנא 6230/12 דוד מחקשווילי ואח' נ'רשות המסים בישראל ואח'
תקציר דנא 6230/12
דוד מחקשווילי ואח' נ'
רשות המסים בישראל ואח'
בית המשפט העליון פסק כי אין מקום לקיים דיון נוסף בעניינם של העותרים. בפסק הדין נשוא הדיון הנוסף נקבע כי אין בעיקרון מקום לפתוח מסלולי השגה בענייני מס שלא בדרכים הקבועות בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, בפקודת המסים (גבייה) ובהליכים מקבילים בתחום המסים, פרט למקרים חריגים כגון טענת "פרעתי" או טענת רישום בלתי-תקין. בנסיבות העניין נפסק כי העותרים לא הרימו את הנטל שהיה מוטל עליהם להראות כי עומדת להם לכאורה טענה, שלא יכולה הייתה להתברר בהליכי השגה או בהליכי הוצאה לפועל.
השאלה המשפטית והרקע העובדתי
המערערים הם בעלי נכסי מקרקעין שבגינם יש להם, לטענת המדינה, חובות מס - מס רכוש ומס הכנסה. המערערים כופרים בקיומם של חובות כאמור, ועל כן הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי למתן סעד הצהרתי, אשר לפיו חובות המערערים שלקיומם טוענים המשיבים למס רכוש ומס הכנסה - אינם קיימים, כולם או חלקם, ולחלופין אם החובות קיימים אזי הם התיישנו ורשות המס מנועה מלטעון לקיומם או לפעול לגבייתם.
בית המשפט העליון פסק כלהלן:
(א) ברגיל, טענות נגד חובות מס צריכות להיות מועלות בהליכי השגה. הליכי ההשגה גמישים דיים כדי לאפשר את מרבית הטענות שיכולות להיות לנישומים כנגד חיובי המס שלהם;
(ב) כאשר נישום אינו חולק על השומות אלא מבקש להעלות טענת "פרעתי" בנוגע לשומות אלה, הדרך פתוחה בפניו לעשות כן בהליכי הוצאה לפועל;
(ג) כאשר נישום מבקש להעלות טענה שעניינה רישום בלתי-תקין לכאורה שהוליד חוב לא ידוע - אפשר להביא טענה זו בפני בית המשפט, אך רק אם לנישום ראיות לכאורה שיש בהן כדי לסתור את חזקת תקינות המינהל.
בנסיבות העניין נפסק כי העותרים לא הרימו את הנטל שהיה מוטל עליהם - להראות כי עומדת להם לכאורה טענה שלא יכולה הייתה להתברר בהליכי השגה או בהליכי הוצאה לפועל.
דיון
אין זה מקרה הנמנה עם המקרים שבהם מוצדק להפעיל את הסמכות הקבועה בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, ולהורות על דיון נוסף. העותרים אינם מלינים על הקביעות העקרוניות בפסק הדין בנוגע לדרך התקיפה של חובות מס, וביתר פירוט על הקביעות הנוגעות לאפשרות התיאורטית והחריגה לתקוף חובות מס בגדר הליך אזרחי "רגיל". טענות העותרים מופנות במהותן כלפי האופן שבו יושם הכלל בעניינם הפרטני. טענתם היא כי קביעתו של בית המשפט העליון הובילה לכך שתביעתם סולקה על הסף מן הטעם שכתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה. לגישתם, לא היה מוצדק להורות כך. טענה זו וטענות נוספות שהועלו בעתירה בעניינם הפרטני של העותרים (למשל אופן יישום כלל חזקת תקינות המינהל) הן בסופו של דבר טענות ערעוריות מובהקות. טענות מסוג זה אינן מצדיקות דיון נוסף, שהוא הליך נדיר, מיוחד ויוצא דופן. יוער לסיום כי ההכרעה בעניינם של העותרים נעשתה פה אחד, וטעם זה מצדיק אף הוא - עם הטעמים האחרים - שלא להיעתר לעתירה.
תוצאה
העתירה נדחתה.
בבית המשפט העליון
לפני כב' הנשיא א' גרוניס
ניתן ב-4.9.2012
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
