ניתן להשיג בענייני מס רק במסגרת ההליכים המיוחדים שבחקיקת המס
תקציר דנא 6230/12 דוד מחקשווילי ואח' נ'רשות המסים בישראל ואח'
תקציר דנא 6230/12
דוד מחקשווילי ואח' נ'
רשות המסים בישראל ואח'
בית המשפט העליון פסק כי אין מקום לקיים דיון נוסף בעניינם של העותרים. בפסק הדין נשוא הדיון הנוסף נקבע כי אין בעיקרון מקום לפתוח מסלולי השגה בענייני מס שלא בדרכים הקבועות בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, בפקודת המסים (גבייה) ובהליכים מקבילים בתחום המסים, פרט למקרים חריגים כגון טענת "פרעתי" או טענת רישום בלתי-תקין. בנסיבות העניין נפסק כי העותרים לא הרימו את הנטל שהיה מוטל עליהם להראות כי עומדת להם לכאורה טענה, שלא יכולה הייתה להתברר בהליכי השגה או בהליכי הוצאה לפועל.
השאלה המשפטית והרקע העובדתי
המערערים הם בעלי נכסי מקרקעין שבגינם יש להם, לטענת המדינה, חובות מס - מס רכוש ומס הכנסה. המערערים כופרים בקיומם של חובות כאמור, ועל כן הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי למתן סעד הצהרתי, אשר לפיו חובות המערערים שלקיומם טוענים המשיבים למס רכוש ומס הכנסה - אינם קיימים, כולם או חלקם, ולחלופין אם החובות קיימים אזי הם התיישנו ורשות המס מנועה מלטעון לקיומם או לפעול לגבייתם.
בית המשפט העליון פסק כלהלן:
(א) ברגיל, טענות נגד חובות מס צריכות להיות מועלות בהליכי השגה. הליכי ההשגה גמישים דיים כדי לאפשר את מרבית הטענות שיכולות להיות לנישומים כנגד חיובי המס שלהם;
(ב) כאשר נישום אינו חולק על השומות אלא מבקש להעלות טענת "פרעתי" בנוגע לשומות אלה, הדרך פתוחה בפניו לעשות כן בהליכי הוצאה לפועל;
(ג) כאשר נישום מבקש להעלות טענה שעניינה רישום בלתי-תקין לכאורה שהוליד חוב לא ידוע - אפשר להביא טענה זו בפני בית המשפט, אך רק אם לנישום ראיות לכאורה שיש בהן כדי לסתור את חזקת תקינות המינהל.
בנסיבות העניין נפסק כי העותרים לא הרימו את הנטל שהיה מוטל עליהם - להראות כי עומדת להם לכאורה טענה שלא יכולה הייתה להתברר בהליכי השגה או בהליכי הוצאה לפועל.
דיון
אין זה מקרה הנמנה עם המקרים שבהם מוצדק להפעיל את הסמכות הקבועה בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, ולהורות על דיון נוסף. העותרים אינם מלינים על הקביעות העקרוניות בפסק הדין בנוגע לדרך התקיפה של חובות מס, וביתר פירוט על הקביעות הנוגעות לאפשרות התיאורטית והחריגה לתקוף חובות מס בגדר הליך אזרחי "רגיל". טענות העותרים מופנות במהותן כלפי האופן שבו יושם הכלל בעניינם הפרטני. טענתם היא כי קביעתו של בית המשפט העליון הובילה לכך שתביעתם סולקה על הסף מן הטעם שכתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה. לגישתם, לא היה מוצדק להורות כך. טענה זו וטענות נוספות שהועלו בעתירה בעניינם הפרטני של העותרים (למשל אופן יישום כלל חזקת תקינות המינהל) הן בסופו של דבר טענות ערעוריות מובהקות. טענות מסוג זה אינן מצדיקות דיון נוסף, שהוא הליך נדיר, מיוחד ויוצא דופן. יוער לסיום כי ההכרעה בעניינם של העותרים נעשתה פה אחד, וטעם זה מצדיק אף הוא - עם הטעמים האחרים - שלא להיעתר לעתירה.
תוצאה
העתירה נדחתה.
בבית המשפט העליון
לפני כב' הנשיא א' גרוניס
ניתן ב-4.9.2012

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
