ניתן להשיג בענייני מס רק במסגרת ההליכים המיוחדים שבחקיקת המס
תקציר דנא 6230/12 דוד מחקשווילי ואח' נ'רשות המסים בישראל ואח'
תקציר דנא 6230/12
דוד מחקשווילי ואח' נ'
רשות המסים בישראל ואח'
בית המשפט העליון פסק כי אין מקום לקיים דיון נוסף בעניינם של העותרים. בפסק הדין נשוא הדיון הנוסף נקבע כי אין בעיקרון מקום לפתוח מסלולי השגה בענייני מס שלא בדרכים הקבועות בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, בפקודת המסים (גבייה) ובהליכים מקבילים בתחום המסים, פרט למקרים חריגים כגון טענת "פרעתי" או טענת רישום בלתי-תקין. בנסיבות העניין נפסק כי העותרים לא הרימו את הנטל שהיה מוטל עליהם להראות כי עומדת להם לכאורה טענה, שלא יכולה הייתה להתברר בהליכי השגה או בהליכי הוצאה לפועל.
השאלה המשפטית והרקע העובדתי
המערערים הם בעלי נכסי מקרקעין שבגינם יש להם, לטענת המדינה, חובות מס - מס רכוש ומס הכנסה. המערערים כופרים בקיומם של חובות כאמור, ועל כן הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי למתן סעד הצהרתי, אשר לפיו חובות המערערים שלקיומם טוענים המשיבים למס רכוש ומס הכנסה - אינם קיימים, כולם או חלקם, ולחלופין אם החובות קיימים אזי הם התיישנו ורשות המס מנועה מלטעון לקיומם או לפעול לגבייתם.
בית המשפט העליון פסק כלהלן:
(א) ברגיל, טענות נגד חובות מס צריכות להיות מועלות בהליכי השגה. הליכי ההשגה גמישים דיים כדי לאפשר את מרבית הטענות שיכולות להיות לנישומים כנגד חיובי המס שלהם;
(ב) כאשר נישום אינו חולק על השומות אלא מבקש להעלות טענת "פרעתי" בנוגע לשומות אלה, הדרך פתוחה בפניו לעשות כן בהליכי הוצאה לפועל;
(ג) כאשר נישום מבקש להעלות טענה שעניינה רישום בלתי-תקין לכאורה שהוליד חוב לא ידוע - אפשר להביא טענה זו בפני בית המשפט, אך רק אם לנישום ראיות לכאורה שיש בהן כדי לסתור את חזקת תקינות המינהל.
בנסיבות העניין נפסק כי העותרים לא הרימו את הנטל שהיה מוטל עליהם - להראות כי עומדת להם לכאורה טענה שלא יכולה הייתה להתברר בהליכי השגה או בהליכי הוצאה לפועל.
דיון
אין זה מקרה הנמנה עם המקרים שבהם מוצדק להפעיל את הסמכות הקבועה בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, ולהורות על דיון נוסף. העותרים אינם מלינים על הקביעות העקרוניות בפסק הדין בנוגע לדרך התקיפה של חובות מס, וביתר פירוט על הקביעות הנוגעות לאפשרות התיאורטית והחריגה לתקוף חובות מס בגדר הליך אזרחי "רגיל". טענות העותרים מופנות במהותן כלפי האופן שבו יושם הכלל בעניינם הפרטני. טענתם היא כי קביעתו של בית המשפט העליון הובילה לכך שתביעתם סולקה על הסף מן הטעם שכתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה. לגישתם, לא היה מוצדק להורות כך. טענה זו וטענות נוספות שהועלו בעתירה בעניינם הפרטני של העותרים (למשל אופן יישום כלל חזקת תקינות המינהל) הן בסופו של דבר טענות ערעוריות מובהקות. טענות מסוג זה אינן מצדיקות דיון נוסף, שהוא הליך נדיר, מיוחד ויוצא דופן. יוער לסיום כי ההכרעה בעניינם של העותרים נעשתה פה אחד, וטעם זה מצדיק אף הוא - עם הטעמים האחרים - שלא להיעתר לעתירה.
תוצאה
העתירה נדחתה.
בבית המשפט העליון
לפני כב' הנשיא א' גרוניס
ניתן ב-4.9.2012

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
ויקטור וקרט יחצ לאומיקבוצת בזלת הגישה בקשה להסדר חוב של 150 מיליון שקל - לאומי פרטנרס מתעניינת
יצרנית הקנאביס הרפואי נקלעה לחדלות פירעון; לאומי פרטנרס מציעה הזרמה של 80 מיליון שקל
קבוצת בזלת, אחת היצרניות המרכזיות של מוצרי קנאביס רפואי בישראל, הגישה בקשה לבית המשפט למתן צו עיכוב הליכים ולאישור הסדר חוב. החברות המרכזיות בקבוצה בזלת גרופ, בזלת נחושתן ובזלת פארמה נקלעו לחדלות פירעון תזרימית, עם חובות מצטברים של מעל 150 מיליון שקל. ההליך נועד למנוע פירוק מיידי ולאפשר ייצוב פעילות, כאשר נושים צפויים לספוג תספורת של רוב החוב.
הקבוצה, הכוללת שמונה חברות בתבתחומי גידול, עיבוד, ייצור ושיווק, מפעילה מתקנים בשטח כולל של 15 אלף מ"ר באור עקיבא ובקיסריה. הקבוצה מעבדת חומרי גלם לייצור תפרחות, שמנים וסיגריות רפואיות, עם פעילות גם במלטה. כמו כן, הקבוצה מנהלת הפצה לבתי מרקחת משרתת לקוחות גדולים.
המשבר נבע מהקמת מפעל שדרש מימון גדול בריבית גבוהה, לחץ תזרימי גדול, וקיפאון רגולטורי בתחום שגרם למעשה לדחייה של פתיחת השוק וכמובן המלחמה שפגעה בייצור והאספקה והפחיתה את הביקושים.
בשנים 2021-2024 דיווחה הקבוצה על רווחיות, עם EBITDA של 11-12 מיליון שקל ב-2024. ההכנסות מוערכות בכ-90 מיליון שקל, אבל השנה הן ירדו בכ-20% והחברה תעבור להפסד שמוערך ב-20 מיליון שקל.
- נתנאל זינקה עוד לפני העסקה עם לאומי - מישהו ידע משהו?
- גופים מוסדיים קנו מניות בידיעה שיש עסקה קרובה שתרים את המניה - המקרה של ג'נריישן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסדר, לאומי פרטנרס שבניהולו של ויקטור וקרט מציעה הזרמה של 80 מיליון שקל: 11.5 מיליון כהלוואת גישור לשלושה חודשים ראשונים, ו-68.5 מיליון לפירעון חובות מרכזיים. ההלוואה תלויה באישור בית המשפט, שצפוי להכריע תוך שבועות. עורכת הדין שולי גולדבלט מייצגת את הקבוצה, שמעסיקה מעל 140 עובדים, רובם בתפקידי ייצור והפצה.
