סיכום אג"ח של אירופה: איטליה בשנה הגרועה מאז 92', תשואה שלילית של 6%

התשואה על אג"ח איטליה זינקה בכ-45%; גרמניה מתחת ל-2% לאחר שנגעה בשיא של 3.5% באפריל; מי מקבלת את תואר "הטובה ביותר"?...כנסו ותגלו
דניאל פליישר | (1)

אגרות החוב של ממשלת איטליה נותרות מעל 7% תשואה יום שני ברציפות, כאשר החוב הלאומי של מדינת המגף עומד לנעול את השנה הגרועה ביותר שלו מאז 1992 לאחר שמשבר החובות באירופה פגע השנה במדינה.

אגרות החוב האיטלקיות סיפקו למשקיעים תשואה שלילית של 5.7%, לפי נתונים של הפדרציה האירופית לנתונים פיננסיים. התשואה על אג"ח ל-10 שנים המשיכו לעלות לאחר שהבנק המרכזי האירופי הודיע על רכישות ענק במטרה להוריד את התשואה והחלפתו של סילביו ברלוסקוני בממשלת האחדות של מריו מונטי. נציין כי אגרות החוב של איטליה התחילו את השנה ברמת תשואה של 4.821% בלבד.

צרפת רושמת שנה יחסית סבירה לאחר שהתחילה אותה עם תשואה של 3.362% עבור אגרות החוב ל-10 שנים שלה וצפויה לסיים אותה באזור ה-3.153%, לפי הבדיקה האחרונה במסחר באגרות החוב.

לעומת זאת, אגרות החוב של גרמניה מסיימות את השנה הטובה ביותר מאז 2008 ברקע למנוסת המשקיעים אחר חוף מבטחים מפני משבר החובות המשתולל באירופה. התשואה עבורן נמצאת כרגע בשפל של חודש וחצי ברמה של 1.836% לאחר שפתחו את השנה באזור ה-3%.

אבל התואר של "אגרת החוב הטובה ביותר" הולך השנה לממשלת בריטניה, המדינה בעלת הדירוג המושלם ומדיניות מוניטרית נפרדת מזו של אירופה. האיגרת ל-10 שנים (גילת) העניקה כ-17% לאלו שרכשו אותה בתחילת השנה, כולל השקעת הריבית ברכישות חוזרות של האגרת.

מדובר בתשואה הגבוה ביותר מבין 26 המדינות אשר נמצאות תחת מעקב של הפדרציה האירופית, כאשר היא עוקפת את גרמניה ביותר מ-7% ואת ארה"ב, אשר עשתה תשואה חיובית של 9.8% השנה.

קרן 'פימקו', אשר הודיעה בשנה שעברה כי אגרות החוב של בריטניה יושבות על ערמה גדולה של ניטרוגליצרין, חוזה כעת כי הן יעניקו תשואה עודפת על כל אגרת אחרת בשנת 2012.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בא 30/12/2011 19:09
    הגב לתגובה זו
    לספרים ,כנראה שהם הגיעו למסכנה שבספרות יש יותר כסף מאשר בניהול ,חברה אולי תתחילו לנהל נכון ואז גם אתם וגם המשקיעים לא יצטרכו להזיעה .
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי