איסור פגיעה בתנאי העסקת עובדת בהריון מכוח חוק עבודת נשים
העובדות ----------- טליה אבלסון (להלן: "העובדת") עבדה כמנהלת שירות בטיסה (להלן: "מש"בית") בחברת אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (להלן: "המעביד" ו/או "המעסיקה") משנת 1995. העובדת תקפה בתביעתה את הנוהל הנהוג אצל המעסיקה, לפיו מש"בית נדרשת להודיע על דבר היותה בהריון מיד כשנודע לה על כך. עם ההודעה, מקורקעת המש"בית באופן מיידי ומשובצת לתפקיד קרקע. אם אינה מעוניינת בתפקיד חלופי זה, מוציאה אותה המעסיקה באופן מיידי לחופשה ללא תשלום. בית הדין נתבקש ליתן סעד הצהרתי בעניין אי חוקיות הנוהל, וכן לפסוק פיצוי על הפגיעה בהכנסותיה של העובדת שקורקעה בהתאם לנוהל, ופיצוי ללא הוכחת נזק בשל הפליה אסורה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח- 1988. פסק הדין ------------- אין מחלוקת שעל יחסי העבודה חל הסכם קיבוצי מיוחד. בית הדין קבע, כי הוראות ההסכם הקיבוצי לעניין מועד קרקוע דיילות אויר אינן חלות על מש"ביות וזאת מהטעמים הבאים: 1. נקודת המוצא לפרשנות חוזה הינה תמיד כלשונה. 2. בעבר מילאו את תפקיד המש"ב גברים בלבד. 3. הסוגיה של מועד הקרקוע, לצד הסוגיה של תנאי השכר לאחר הקרקוע, הייתה על סדר היום במגעים שבין ועד העובדים להנהלה קודם לחתימה על ההסכם הקיבוצי בשנת 2006. עצם העובדה שנחתם הסכם בנושא השכר, תוך שהצדדים שותקים לגבי מועד הקרקוע של מש"ביות מעידה על העדרה של הסכמה במערכת היחסים הקיבוצית לעניין מועד קרקוען של מש"ביות. 4. חזקה על הצדדים, שאם רצו לוודא את תחולתו של ההסכם הקיבוצי (כמו גם נהלי אל על) המחייבים את קרקוען של דיילות אויר, גם על מש"ביות, או על כלל נשות צוות האוויר (דיילות, מש"ביות וטייסות) היו מתקנים בהתאם את ההוראות הרלוונטיות. ככל שיש ספק לגבי תחולת ההוראות האלה, יש לפרשן לטובת העובדים, ובמקרה זה, הספק פועל לטובת הפרשנות המוצעת על ידי העובדת. מבלי לגרוע, יחד עם זאת, המעסיקה רשאית, צריכה ויתכן שאף חייבת להגן על מש"ביות הרות אף בהעדר הוראות קרקוע מפורשת, ככל שקיימת הצדקה לכך. כמו כן, קבע בית הדין, כי אין צורך להכריע במחלוקת שבין הצדדים בעניין מידת המאמץ הפיסי הנדרש ממש"בית בטיסות רגילות כמו גם בזמן חירום. זאת מסיבה פשוטה, אפילו צודקת המעסיקה בטענתה שמדובר במאמץ פיסי לא מבוטל, מאמץ הזהה בעיקרו למאמץ הנדרש מדיילות, והכולל בין היתר סיכון מסוים לפציעה, לא ניתן להסיק מכך שמדובר בסיכון החל בצורה מיוחדת ומוגברת דווקא על נשים הרות בחודשי הריונן הראשונים, באופן המצדיק הדרתן של מש"ביות מטיסות באופן מיידי כשנודע להן על היותן הרות. כדי להגיע למסקנה הזו, שהיא מסקנה רפואית בעיקרה, נדרשה לדעת בית הדין חוות דעת רפואית, של רופא המתמחה ברפואה תעסוקתית ו/או רופא בעל מומחיות רלוונטית אחרת. כמו כן נקבע, כי הוראות סעיף 9א לחוק עבודת נשים חלה על קרקוע מש"ביות. לפי החוק, על המעסיקה הייתה מוטלת החובה לפנות ולבקש מהממונה על חוק עבודת נשים היתר, בין היתר כללי ובין היתר פרטני, לקרקוע מש"ביות. כמובן מאליו, שהיתר שכזה יינתן אם ורק אם תציג המעסיקה בפני הממונה ממצאים רפואיים (ולכל הפחות חוות דעת של רופא תעסוקתי) התומכת בעמדתה. מכל האמור, בית הדין לעבודה קיבל את התביעה ברובה ופסק לעובדת פיצוי כספי בסך כ- 75,000 ש"ח. (*) הכותב - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
שער הדולר אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.44% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- גילת מזנקת 13%, מניית הבורסה לני"ע ב-11%; המדדים במגמה שלילית
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.
כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?
כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.
על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.
החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".
היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.
- זארה ניצחה את רשות המסים: תשלם 5% מס במקום 30%
- "לא כל עוגמת נפש היא התעמרות": נדחתה תביעת עובד רשות המסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.
