איסור פגיעה בתנאי העסקת עובדת בהריון מכוח חוק עבודת נשים
העובדות
-----------
טליה אבלסון (להלן: "העובדת") עבדה כמנהלת שירות בטיסה (להלן: "מש"בית") בחברת אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (להלן: "המעביד" ו/או "המעסיקה") משנת 1995. העובדת תקפה בתביעתה את הנוהל הנהוג אצל המעסיקה, לפיו מש"בית נדרשת להודיע על דבר היותה בהריון מיד כשנודע לה על כך. עם ההודעה, מקורקעת המש"בית באופן מיידי ומשובצת לתפקיד קרקע. אם אינה מעוניינת בתפקיד חלופי זה, מוציאה אותה המעסיקה באופן מיידי לחופשה ללא תשלום.
בית הדין נתבקש ליתן סעד הצהרתי בעניין אי חוקיות הנוהל, וכן לפסוק פיצוי על הפגיעה בהכנסותיה של העובדת שקורקעה בהתאם לנוהל, ופיצוי ללא הוכחת נזק בשל הפליה אסורה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח- 1988.
פסק הדין
-------------
אין מחלוקת שעל יחסי העבודה חל הסכם קיבוצי מיוחד. בית הדין קבע, כי הוראות ההסכם הקיבוצי לעניין מועד קרקוע דיילות אויר אינן חלות על מש"ביות וזאת מהטעמים הבאים:
1. נקודת המוצא לפרשנות חוזה הינה תמיד כלשונה.
2. בעבר מילאו את תפקיד המש"ב גברים בלבד.
3. הסוגיה של מועד הקרקוע, לצד הסוגיה של תנאי השכר לאחר הקרקוע, הייתה על סדר היום במגעים שבין ועד העובדים להנהלה קודם לחתימה על ההסכם הקיבוצי בשנת 2006. עצם העובדה שנחתם הסכם בנושא השכר, תוך שהצדדים שותקים לגבי מועד הקרקוע של מש"ביות מעידה על העדרה של הסכמה במערכת היחסים הקיבוצית לעניין מועד קרקוען של מש"ביות.
4. חזקה על הצדדים, שאם רצו לוודא את תחולתו של ההסכם הקיבוצי (כמו גם נהלי אל על) המחייבים את קרקוען של דיילות אויר, גם על מש"ביות, או על כלל נשות צוות האוויר (דיילות, מש"ביות וטייסות) היו מתקנים בהתאם את ההוראות הרלוונטיות. ככל שיש ספק לגבי תחולת ההוראות האלה, יש לפרשן לטובת העובדים, ובמקרה זה, הספק פועל לטובת הפרשנות המוצעת על ידי העובדת.
מבלי לגרוע, יחד עם זאת, המעסיקה רשאית, צריכה ויתכן שאף חייבת להגן על מש"ביות הרות אף בהעדר הוראות קרקוע מפורשת, ככל שקיימת הצדקה לכך.
כמו כן, קבע בית הדין, כי אין צורך להכריע במחלוקת שבין הצדדים בעניין מידת המאמץ הפיסי הנדרש ממש"בית בטיסות רגילות כמו גם בזמן חירום. זאת מסיבה פשוטה, אפילו צודקת המעסיקה בטענתה שמדובר במאמץ פיסי לא מבוטל, מאמץ הזהה בעיקרו למאמץ הנדרש מדיילות, והכולל בין היתר סיכון מסוים לפציעה, לא ניתן להסיק מכך שמדובר בסיכון החל בצורה מיוחדת ומוגברת דווקא על נשים הרות בחודשי הריונן הראשונים, באופן המצדיק הדרתן של מש"ביות מטיסות באופן מיידי כשנודע להן על היותן הרות. כדי להגיע למסקנה הזו, שהיא מסקנה רפואית בעיקרה, נדרשה לדעת בית הדין חוות דעת רפואית, של רופא המתמחה ברפואה תעסוקתית ו/או רופא בעל מומחיות רלוונטית אחרת.
כמו כן נקבע, כי הוראות סעיף 9א לחוק עבודת נשים חלה על קרקוע מש"ביות. לפי החוק, על המעסיקה הייתה מוטלת החובה לפנות ולבקש מהממונה על חוק עבודת נשים היתר, בין היתר כללי ובין היתר פרטני, לקרקוע מש"ביות. כמובן מאליו, שהיתר שכזה יינתן אם ורק אם תציג המעסיקה בפני הממונה ממצאים רפואיים (ולכל הפחות חוות דעת של רופא תעסוקתי) התומכת בעמדתה.
מכל האמור, בית הדין לעבודה קיבל את התביעה ברובה ופסק לעובדת פיצוי כספי בסך כ- 75,000 ש"ח.
(*) הכותב - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
