סערה במט"ח: האירו צלל 1% מול השקל, "יש לחץ עצום, הזרים חוזרים לדולר"
המסחר במט"ח מתנהל הבוקר תוך מגמת התחזקות ברורה של הדולר אך המסחר שמרכז כעת את תשומת הלב הוא דווקא מול האירו שהתרסק מול השקל. המטבע האמריקני שנחשב חוף מבטחים יחסי, זוכה לביקוש כאשר האירו סובל בשל החששות מהחרפת משבר החובות באירופה.
הדולר התחזק מול השקל ב-0.7% לשער יציג של 3.725 שקלים והאירו נחלש בשיעור ניכר של 1% מול השקל לשער יציג של 5.075 שקלים. האירו דולר התרסק בימים האחרונים למתחת לרמת ה-1.4 ונסחר סביב רמת 1.35.
קובי מורד, סמנכ"ל מיטב ניהול סיכונים, בשיחה עם Bizportal: "ישנו לחץ גדול מאוד במסחר במטבע החוץ. אנחנו מזהים הרבה זרים שקונים דולרים בחזרה לאחר שלפני שנה המירו דולרים לשקלים וקנו מק"מים ברמות האלו של הדולר. כל עלייה בערך הדולר מרמות אלו ינגוס להם בריבית ולכן ירצו לצאת עכשיו ולא לקנות את הדולרים בשער יותר גבוה".
שבוע המסחר באירופה נפתח בירידות שערים חדות כאשר יוון שוב במרכז. בסוף השבוע החלו שמועות על פשיטת רגל של המדינה וידיעות כי גרמניה שוקדת על תכנית למקרה הכוללת צעדים לסיוע לבנקים וחברות הביטוח, אשר עשויים לאבד מערכם עקב חשיפתם הנרחבת לאג"ח הממשלתיות של יוון.
בנוסף, קביעת בית משפט גרמני שכל חילוץ כלכלי עתידי חייב לעבור דרך הבונדסטאג והתפטרות בכיר גרמני בבנק המרכזי האירופי, יורגן סטרק, ברקע לחילוקי דעות בנושא קניית אג"ח מחדדת את המחלוקות בנושא. קובי מורד: "הקונצנזוס שהיה לעזור ליוון בכל מחיר נסדק".
- 4.doron 12/09/2011 13:05הגב לתגובה זואז כדאי לשמור או לקנות $ תמיד עדיף להיות ירוק
- 3.הדולר ל-4 שקלים תוך חודשיים (ל"ת)אבי 12/09/2011 10:54הגב לתגובה זו
- 2.הדולר בהדרגה חוזר למקומו טיבעי (ל"ת)א 12/09/2011 10:47הגב לתגובה זו
- 1.is the only save heaven $$ (ל"ת)Benny 12/09/2011 10:13הגב לתגובה זו
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
