דבריו של ברננקי השרו מעט אופטימיות על השווקים, לפחות בטווח הקצר. כך, למרות שהתוצר לרבעון השני עודכן כלפי מטה מצמיחה של 1.3% לכדי 1% בלבד (במונחים שנתיים). ואף על פי כן, שסנטימנט הצרכנים נותר ברמה לא רחוקה מימיו האפלים בסוף שנת 2008, שוקי המניות רשמו עליות מרשימות ביום שישי האחרון.

בתמצית דבריו, ברננקי נמנע מלפרט בנוגע למהלכים מוניטאריים לטווח הקצר (ובראשם הרחבה כמותית נוספת) והפנה את מלוא האחריות על עידוד הצמיחה אל עבר הפוליטיקאים בוושינגטון. ברננקי אומר בפה מלא, כי המפתח להגברת הצמיחה נתון בידי המדיניות הפיסקאלית, בעוד שהחזית המוניטארית לוקחת צעד אחורה אך נותרת דרוכה ומוכנה.

ברננקי מודה בידוע לכל

ברננקי שוב הודה כי הצמיחה איטית מזו שצפה הפד עד לא מזמן, אך חשוב לציין היא עדיין חיובית. כמו כן, המיתון היה כבד יותר מהתחזיות הקודמות והצמיחה במחצית הראשונה של השנה סבלה בעיקר ממחירי סחורות גבוהים (בדגש על האנרגיה), משבר החובות באירופה, ההתנהלות הבעייתית עם תקרת החוב והאסון ביפן.

ברננקי ציין, כי קיים קושי לאמוד את ההשפעה של התנודתיות החדה בשווקים בעת האחרונה על הכלכלה. אולם, אין כל צל של ספק, כי השפעתם העתידית של משבר החובות באירופה ועניין הורדת דירוג החוב של ממשלת ארה"ב על ביטחון החברות ומשקי הבית הינה משמעותית. ספק אם ההשלכות על הצמיחה יהיו מבוטלות.

ברננקי מפזר מעט ערפל סביב תמרוץ מוניטארי נוסף

בשונה מנאומו בשנה שעברה, הפעם גילה ברננקי עמידות ללחץ המאסיבי אשר הופנה כלפיו בעת האחרונה בכדי להביא לעצירה של גל הירידות. ברננקי לא פירט לגבי הכלים שברשותו של הפד לתמרוץ הכלכלה. במקום זאת, פטר את עצמו מלהיכנס למלכוד, בכך שהפנה לפרוטוקול דיוני הריבית האחרונים בהם נידונו ופורטו החוזקות והחולשות של כל כלי וכלי. פרוטוקול הדיונים צפוי להתפרסם ביום שלישי הקרוב (30/08/2011) וספק אם ייתן חדשות משמעותיות לשווקים.

בהמשך לכך, ברננקי סיפק למשקיעים ענף אחר להתלות עליו בדמות דיוני הריבית לחודש ספטמבר אשר צפויים להתחיל ב-20 לחודש. הדיונים הוארכו מיום לכדי יומיים, על מנת לדון בשלל הכלים המוניטאריים באמתחתו של הפד, וכנראה אף ביישום חלק מהם. לאור קצב הצמיחה החלש, רמז ברננקי בדבריו, כי פרט להותרת הריבית ברמתה הנמוכה היסטורית (0%-0.25%) לפחות עד אמצע שנת 2013, ייתכן שימוש בכלי מוניטארי נוסף.

איזה שפנים מחזיק ברננקי בכובע?

בידי הפד מספר כלים באמצעותם הוא יכול להגביר את הנזילות בשווקים. ראשית, האופציה המדוברת ביותר: הגדלה נוספת של תיק הנכסים הנכבד שלו (2.8 טריליון דולר) באמצעות הרחבה כמותית נוספת (QE3). נציין, כי לאור ההתבטאויות האחרונות של הנגיד ובכירים נוספים בפד, היתכנותו של צעד זה הינה בסבירות נמוכה. זאת הודות לאינפלציה מעל לטווח הנוחות (3.6% ב-12 החודשים שנסתיימו ביולי), ויעילותו השנויה במחלוקת של כלי זה.

השפעתה של ההרחבה הכמותית האחרונה (QE2) על שוק הנדל"ן דרך הוזלת המשכנתאות ועל הפעילות הריאלית דרך הפחתת עליות המימון לחברות, נראים היום פחות אפקטיביים. זאת, משום שהיעדרו של בסיס יציב של ביטחון חברות וצרכנים הופך את הנזילות הרבה לסכנה אינפלציונית ותו לא.

צעד נוסף אשר הפד יכול לנקוט מבלי לייצר לחץ נוסף על האינפלציה, הוא החלפת הנכסים שברשותו עם מועד פירעון קרוב עם מועד פירעון רחוק יותר. המשמעות של צעד כזה הינה הורדת התשואות של האג"ח ארוך הטווח לרמה נמוכה יותר מהשפל הנוכחי (אג"ח ל-10 שנים נסחר בתשואה של 2.03%-2.3% במהלך שלושת השבועות האחרונים), והקלה על המשכנתאות ועלויות המימון של חברות. אך שוב, בהיעדר צריכה פרטית יציבה בבסיס, יעילותו של כלי מוטלת בספק.

בנוסף הנזילות הרבה אשר נמצאת בידי הבנקים מופנית בחזרה אל פיקדונות הפד במקום לתמרץ את הפעילות הריאלית. לפיכך, הפד יכול להפחית או אפילו להפוך את הריבית (0.25%) למעין מס אותו ישלמו הבנקים מסחריים על הפקדת הרזרבות שלהם בסוף כל יום. בכך תהפוך אלטרנטיבה זו לחסרת תועלת ותביא את הבנקים אשר נמצאים ברמת נזילות היסטורית, לחפש אפיק אחר להחנות בו את הנזילות הגבוהה - כמו למשל הגברת האשראי לעסקים קטנים.

התפתחות מכפיל הכסף אל מול האשראי הצרכני

מקור: Federal reserve ועיבודי IBI

ברננקי סבור כי למשבר האחרון לא תהיה השפעה מהותית על יכולת הצמיחה של כלכלת ארה"ב בטווח הארוך. זאת בתנאי שינקטו צעדים משמעותיים מהצד הפיסקלי. ברננקי סבור, כי הביקוש להר הבתים אשר עומדים ריקים יגיע מכורח גידול האוכלוסייה בין כה וכה. מדיניות תומכת באישוש שוק הנדל"ן תסייע לתהליך זה לתפוס תנופה ולקרות מהר יותר.

בנוסף, ברננקי רואה במגזר הפיננסי את הגורם אשר עבר את השינוי הגדול והמשמעותי ביותר עד כה בדרכו חזרה לנורמליות. משקי הבית ועסקים ממשיכים לקצץ בנטל החוב. כמובן שהאצת קצב הצמיחה ועלייה מהירה יותר בשכר, צפויים להאיץ את תהליך ההתאוששות. ברננקי הזכיר, כי כלכלת ארה"ב עודנה הכלכלה הגדולה בעולם עם מגוון רחב של תעשיות והיא עודנה נושאת הדגל של הפיתוח, המחקר והטכנולוגיה.

בשורה התחתונה, ברננקי מצביע באופן ברור וחד משמעי אל עבר גבעת הקפיטול. הוא רומז בצורה עבה במיוחד כי משם תצא הישועה. תמרוץ פיסקלי בדמות זריקת עידוד לשוק העבודה (כפי שהנשיא אובמה צפוי להכריז ב-5 לספטמבר) והאצת תהליך ההתאוששות שוק הנדל"ן, הינם קטליזאטורים מהותיים בצמיחת הכלכלה האמריקנית. ברננקי משאיר את הדלת פתוחה לתמרוץ מוניטרי נוסף מחד אך בד בבד תולה את המשקל המרבי על המרצת קצב הצמיחה אל עבר הזרוע הפיסקלית.