השקט יגיע לשווקים? שימו לב לאותיות הקטנות בסיוע ליוון
מזה שנה וחצי עסוקים מנהיגי אירופה ביצירת מהלך נחרץ ומשמעותי אשר יביא לשקט בעניין החוב היווני. חשוב לומר, כי עוד מוקדם לקבוע האם חבילת החילוץ ליוון אכן הצליחה להביא לסיום המשבר. אך עם זאת, אין ספק ששאלות רבות בדבר חילוצה הנוכחי של יוון באו על פתרונן ברמה העקרונית ותהליך חילוץ עתידי של מדינות בגוש האירו נראה בהיר וברור יותר לשווקים.
חבילת החילוץ החדשה של יוון - עיקרי הדברים
ביום חמישי האחרון יוון התחדשה לה בחבילת חילוץ נוספת בסך 109 מיליארד אירו. את ההלוואה החדשה תקבל יוון בהתאם לאבני דרך ב-3 השנים הקרובות מהנציבות האירופית וקרן המטבע הבינלאומית. פרט לכך, ממשלת יוון תקבל הנחה בריבית שתצטרך להחזיר בעתיד, משיעור של 4.7% לכדי שיעור של 3.5%. נציין, כי גם אירלנד ופורטוגל המחולצות קיבלו את ההנחה בריבית על חבילות החילוץ שקיבלו.
זאת למרות שלא נדרשו לבצע צעדים חדשים בתמורה. בהיבט פריסת תשלומי ההלוואה, טווח ההחזר יוארך. כך, יוון אשר נדרשה להחזיר את חבילת החילוץ הקודמת (110 מיליארד אירו) תוך 7.5 שנים תוכל ליהנות מטווח החזר ארוך יותר אשר נמשך 15-30 שנה.
בנוסף, במסגרת חבילת החילוץ, תשלח הנציבות האירופית צוות משימה אשר "יסייע" בידה של ממשלת יוון לבצע את המהלכים והרפורמות הנדרשות (על ידי הנציבות וקרן המטבע) הן בשוק התעסוקה והן בהגברת יכולת התחרותיות והצמיחה. בפועל, יוון נאלצת להסכים לגורם חיצוני אשר יבקר את התנהלותה הפיסקלית תחת הנחייתה הישירה של הנציבות האירופית.
פרט לסיוע הישיר, גם המגזר הפרטי משתתף "בחגיגה". על פי הודעת ארגון ה-Institute Of International Finance אשר ייצג את הגופים הפיננסים במסגרת הסכם ארגון החוב הנוכחי. הסקטור הפרטי "יגלגל" אג"ח של ממשלת יוון באופן וולונטרי בהיקף של 135 מיליארד אירו החל מאמצע שנת 2011 ועד לאמצע שנת 2020, וירשום תספורת על אחזקותיו בשיעור של 21%.
נוסיף ונציין, כי ה-IIF צופה שיעור השתתפות גבוה (90%) בתוכנית ההחלפות בקרב המוסדות הפיננסים באירופה. מהלך זה יביא להארכת טווח הפדיון הממוצע של החוב היווני (350 מיליארד אירו) מ-6 שנים לכדי 11 שנים. לפיכך, רק המהלך לבדו יביא לצמצום של 13.5 מיליארד אירו מהחוב הכולל של ממשלת יוון. זאת, בנוסף לרכישה עצמית של אג"ח ממשלתי ממשלת יוון תבצע בהיקף של 20 מיליארד אירו נוספים.
המקל והגזר
במסגרת הפסגה הנוכחית החליטו מנהיגי הגוש באופן יוצא דופן להסב את קרן הסיוע הנוכחית (ה-EFSF) וזו העתידית (ה-ESM - החל מאמצע שנת 2013) לידי כלי לאיזון משברים. יש לציין שהיקפה של הקרן הנוכחית הינו 750 מיליארד אירו אך יכולת ההלוואה של הקרן עומדת רק על 440 מיליארד אירו. במסגרת תוכנית החילוץ הנוכחית היקף הקרן לא יוגדל.
הנציבות מסתמכת על ההיתר שניתן לקרן לבצע צעדי מנע אקטיביים כגון רכישה של אג"ח ממשלתי בשוק המשני והעמדת קווי אשראי זולים - צעדים אשר תפקידם לסייע למדינה מתקשה בגיוס בשווקים אך טרם הגיעה לכדי פשיטת רגל. בנוסף, מסתמכת הנציבות האירופית על יכולתו של הבנק המרכזי האירופאי (ECB) להמשיך ולספק נזילות כנגד ביטחונות.
כך, למרות שנגיד ה-ECB, טרישה, התנגד לארגון החוב ולמרות חדלות הפירעון הזמנית, הוא בכל זאת ימשיך לקבל את האג"ח היווני כבטחונות מספקים לצורך הלוואה למערכת הבנקאית היוונית. לאור חבילת החילוץ הנוכחית, ההפסדים שהבנקים האירופאים עלולים לרשום בספריהם, צפויים להיות נמוכים יותר מההערכות הקודמות.
על פי נתוני מבחני הלחץ שפורסמו באמצע חודש יולי, סך ההפסד מההסדר לעיל צפוי לעמוד על סך משוער של 14 מיליארד אירו. הבנקים היוונים צפויים לרשום הפסדים של כ-9 מיליארד אירו, הבנקים הצרפתים (השניים בגודלם בהחזקות) צפויים לרשום הפסד של כ-1.4 מיליארד אירו ואילו הבנקים הגרמנים צפויים לרשום הפסד משוער של כ-840 מיליון אירו בלבד. נזכיר, כי אלו הפסדים המחושבים להחזקותיהם של הבנקים באג"ח לפירעון עד לשנת 2020 והוא אינו כולל הפסד בתרחיש אימים בו כל החוב היווני חדל פירעון.
הפסדי הבנקים על פי מדינות*
*בהנחה כי הבנקים ירשמו הפסד של 21% על החזקותיהם, בתמורה להחלפת אג"ח של ממשלת יוון שתאריך פדיונו מוקדם מ-2020.
מקור: EBA-Stress Tests, WSJ ועיבודי IBI
תגובת השווקים
לאור הכרזת חבילת החילוץ החדשה השווקים הגיבו בחיוב. תשואה על אג"ח של ממשלת יוון עם טווח פירעון לשנתיים צנחה מרמה של כ-40% ביום שלישי לכדי רמה של 27% ביום שישי האחרון. באופן דומה סגרו את שבוע המסחר האג"ח המקבילות של ממשלות אירלנד (7.2 - נק' אחוז), פורטוגל (4.2 - נק' אחוז), ספרד (0.4 - נק' אחוז) ואיטליה (0.6- נק' אחוז).
תגובה למהלך הכריזה סוכנות הדירוג פיץ', כי למרות שחדלות הפירעון צפויה להיות זמנית, הסוכנות תאלץ להוריד את הדירוג של יוון (CCC) לדרגת חדלות פירעון סלקטיבית (RD - Restricted Default). עם זאת ובאותה נשימה, סוכנות הדירוג צופה כי ארגון מחדש של החוב יסייע לממשלת יוון לעמוד בהתחייבויותיה העתידיות. נציין, כי גם סוכנות הדירוג מודיס הורידה את דירוגה של יוון מ-Caa1 לכדי Ca - דרגה לפני חדלות פירעון.
התפתחות תשואת אג"ח ממשלתי לטווח של שנתיים
מקור: בלומברג ועיבודי IBI
שורה תחתונה
חובת ההוכחה על ממשלת יוון לא פחתה, זאת למרות ההכרזה על תוכנית חילוץ חדשה. התנאים אינם פשוטים, היות והכלכלה היוונית עדיין במיתון וצעדי הצנע אשר לקחה על עצמה הממשלה דורשים משמעת גבוהה. כך, למרות תהליך ההנשמה המאסיבי ופריסת החובות, החרב התרחקה מעט מצווארה של כלכלת יוון, אך מוקדם לומר כי היא מחוץ לכלל סכנה. אנו צופים, כי המהלך האחרון יביא לשקט יחסי בגזרת החוב היווני בחודשים הקרובים ולרגיעה זמנית באירופה.
הכותב,קראל פרומוביץ - כלכלן מאקרו חו"ל, בית השקעות IBI
- 2.כתיבה נחמדה, לא הבנתי אם זה טוב או ליוונים? (ל"ת)יווני 25/07/2011 21:02הגב לתגובה זו
- 1.סקירה מקצועית ולא מתלהמת (ל"ת)איציק 25/07/2011 18:31הגב לתגובה זו
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
