תורת המשחקים: איך סטטיסטיקה משפיעה על השקעה בנפט?
בשבוע שעבר הופיעה ב-Bizportal הידיעה הבאה בעניין תוצאות קידוחי ישראמקו בשמשון (ציטוט חלקי): "על פי חוות הדעת של חברת הייעוץ מארה"ב אליה הועברו תוצאות העיבוד החוזר של נתוני הסקר הסיסמי התלת מימדי לצורך ביצוע פענוח נתוני הסקר ברשיון, יש פרוספקטים העשויים להכיל פוטנציאל גז של 1.5 טריליון רגל מעוקב (1.5 TCF, שווה ערך לכ-43 BCM) בשיעור הצלחה של 15".
בקבוצת משקיעים איתה אני עובד העלה אחד המשתתפים את הטיעון הבא: "הגיע הזמן להפסיק לזרות חול בעיני הציבור, בעלי עניין ואינטרסנטים מבלבלים אותנו עם סטטיסטיקות שאינן שוות דבר בסופו של דבר או שיש שם משהו ששווה לפתח או שאין ולכן הסטטיסטיקה הרלוונטית למשקיע היא 50% או שיש או שאין". אכן מילים כדורבנות - לא חייבים להסכים איתם אולם ככה מתייחס אליהם המשקיע המכובד הזה.
כיוון שתחושת הבטן שלי וגם הידע המקצועי אומרת שהמשקיע טועה סיפרתי לקבוצת המשקיעים את הסיפור הבא הידוע בתורת המשחקים גם כפרדוקס של מונטי הול - הקרוי על שמו של מנחה שעשעון.
בשעשעון נאמר למשתתפים כך (התאמתי את הסיפור לעניין הנפט): קיימות שלוש דלתות, מאחורי אחת הדלתות יש מפתח לבאר נפט, מאחורי שתי הדלתות האחרות אין דבר (אפילו לא גז). המנחה מורה למשתתף לבחור בדלת ואומר לו שהוא יקבל את הפרס שנמצא מאחורי הדלת. לאחר שהמשתתף בחר דלת (נניח דלת מספר 1) המנחה פותח את אחת מהדלתות האחרות ומראה למשתתף שאין דבר אחריה. המתח בשיאו ואז נותן המנחה למשתתף אפשרות לשנות את בחירתו, השאלה היא האם כדאי למשתתף לשנות את בחירתו?
התשובה האינטואיטיבית היא שאין זה משנה אם הוא יחליף את בחירתו כיוון שהסיכוי הוא 50% וכיוון שרובינו חרדים יותר מחרטת עשייה מאשר מחרטת אי עשייה המשתתף לא יחליף את בחירתו הראשונה.
האמת היא (ולכן יש פרדוקס) שבכל מצב כדאי לו להחליף את בחירתו כיוון שהסיכוי איננו 50% אלא שני שליש!!!
ההסבר הוא שהמשתתף בעצם בוחר בשלב ראשון בין א לבין ב+ג , האינפורמציה החדשה לא משנה את הסיכוי הזה - לא מאמינים? נראה לכם שגוי? שאלו את עצמכם אם המשחק היה משוחק 1000 פעמים ובהנחה שהמפתח לבאר נמצא באופן שווה מאחוריי כל דלת בכמה מהפעמים הייתה באר נפט מאחורי דלת מספר 1?
אז זהו זה. מנכ"ל ישראמקו אומר 15%, משמע - יש סיכוי שהוא 15% בלבד ולא אחרת. עכשיו שכולנו יודעים את זה בואו נחכה ונראה מה יחליטו בישראמקו לעשות ואם הסיכוי הוא באמת 15%.

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
