תל אביב
צילום: עיריית תל אביב

305 מיליון שקל כבר שולמו: תל אביב מובילה בתביעות לנזקי מלחמה

רשות המסים חושפת את ממדי הפגיעה הכלכלית- אזרחית: קרוב ל-50 אלף תביעות פיצויים הוגשו עד כה בגין נזקים לרכוש - מרביתם על נזקי מבנים, רכבים וציוד. תל אביב מובילה עם יותר מ-11 אלף תביעות, ואחריה רמת גן, רחובות ובת ים. עד כה שולמו כ־305 מיליון שקל לנפגעים, אך עשרות אלפי תביעות עדיין ממתינות לביקור שמאי או סיום טיפול

צלי אהרון |


חודש לאחר תחילתה של המלחמה עם איראן, שקיבלה את השם "עם כלביא" - רשות המסים חושפת את ממדי הפגיעה ברכוש האזרחי. עד כה הוגשו 49,943 תביעות פיצויים בגין נזקים ישירים, שנגרמו למבנים, רכבים, תכולה, ציוד ומלאי עסקי ברחבי הארץ.

היקף הנזק הכבד ביותר נרשם בבנייה הפרטית: 39,093 מהתביעות עוסקות בנזק למבנים, בין אם מדובר בדירות מגורים ובין אם בעסקים. בנוסף לכך, הוגשו 5,052 תביעות בגין נזק לרכבים ו-5,609 תביעות בגין נזק לתכולה וציוד, הכוללים גם מלאי עסקי שנפגע.

כ־29 אלף תביעות הוגשו על ידי אנשים פרטיים, בעוד ש-18,075 תביעות הוגשו על ידי עסקים, דבר שמעיד על עומק הפגיעה גם במגזר העסקי.


קרוב ל-35 אלף תביעות כבר טופלו


מבין כלל התביעות שהוגשו מאז ה-13 ביוני, 34,273 הן תביעות שכבר טופלו בשלב כלשהו: בין אם בביקור שמאי בשטח, ובין אם במסגרת המסלול המהיר שבו אין צורך בהגעה פיזית. מתוך אלו, ב-4,398 תביעות כבר התקבלה הערכת שמאי סופית, ופוצו הנפגעים - בין אם במלוא הסכום ובין אם במקדמה ראשונית.

עד כה שולמו לנפגעים כ-305 מיליון שקל, בסכומים שצפויים לעלות משמעותית ככל שהתביעות הנוספות יושלמו.

עם זאת, עשרות אלפי תביעות עדיין ממתינות לטיפול.

תל אביב מובילה


בחלק מהמקרים מדובר בתביעות חדשות שטרם הוקצה להן שמאי, באחרות - השמאי הגיע אך לא ניתן היה להיכנס למבנה מסיבות בטיחות או עקב פינוי הדיירים, ויש גם מקרים שבהם כבר בוצעה הערכה אך נדרשת השלמת מידע או מסמכים.

היישוב שבו נרשם מספר התביעות הגבוה ביותר הוא תל אביב-יפו, עם 11,083 תביעות, ואחריה רמת גן (7,793), רחובות (4,286), בת ים (3,900), פתח תקווה (3,613) ובאר שבע (3,415).

גם בני ברק, חולון, ראשון לציון וחיפה רשמו מספר תביעות גבוה, כל אחת עם למעלה מ-1,500 מקרים.


ומה לגבי הפגיעה במשק?


הנתונים שמפרסמת רשות המסים חושפים לא רק את ממדי הנזק לרכוש הפרטי, אלא מצביעים גם על זעזוע כלכלי עמוק, שמורגש היטב בשטח - בעיקר בערים המרכזיות ובאזורים עם ריכוז גבוה של עסקים ושירותים. לא מעל ל-18 אלף תביעות הוגשו עד כה על ידי עסקים, כמעט 40% מכלל התביעות - מה שמעיד על פגיעה אופקית ורחבת היקף במגזר העסקי, בין אם מדובר בעסקים קטנים, חנויות רחוב או משרדים של חברות.

חלק מהעסקים שנפגעו נאלצו להשבית פעילות, אחרים מתמודדים עם נזק למלאים, ציוד, או תשתיות שלא ניתן להפעיל מחדש. לכך מתווספת גם פגיעה בתזרים המזומנים, שנובעת מהוצאות בלתי צפויות או מאובדן הכנסות בתקופת הלחימה.


פערי שיקום בין המרכז לפריפריה



הנתונים שמצביעים על תל אביב, רמת גן ובת ים כערים שבהן נרשמה הפגיעה הכבדה ביותר, לא מספרים את כל הסיפור. לצד גוש דן, גם ערים בפריפריה כמו באר שבע, חיפה, ורחובות - רושמות אלפי תביעות בגין נזקים. אך בעוד שבמרכז קיימת תשתית שירותים זמינה יותר - כולל שמאים, קבלנים ומשאבים מוניציפליים. בפריפריה מתעורר החשש מפערים בקצב השיקום וביכולת למצות את הזכויות בזמן.

במקרים מסוימים, מרחק גיאוגרפי, היעדר כוחות עבודה זמינים או קשיי גישה ביטחוניים הופכים כל הערכת נזק, למשימה לוגיסטית בפני עצמה. גם בהיבט העירוני, יישובים עם תקציבים דלים יותר, מחלקות רווחה קטנות או מערכות מחשוב לא מעודכנות, עלולים למצוא עצמם בפיגור, גם אם נפגעו בצורה דומה.




המסלול המהיר


אחת ההתפתחויות הבולטות בטיפול בפיצויים מאז תחילת המלחמה היא השימוש הנרחב ב'מסלול המהיר' של קרן הפיצויים. מנגנון שמאפשר הגשת תביעות ועמידה בתנאי פיצוי גם ללא ביקור פיזי של שמאי בנכס. מדובר בחידוש משמעותי, שנכנס לפעולה בשנים האחרונות אך מיושם לראשונה בהיקפים נרחבים במסגרת אירוע חירום לאומי בקנה מידה כה רחב.

לפי הנתונים, מתוך כ-50 אלף תביעות שהוגשו עד כה, 34,273 כבר נמצאות בשלבי טיפול – בין אם בוצע בהן ביקור שמאי בשטח, ובין אם טופלו במסלול המהיר. כלומר, חלק ניכר מהנפגעים זכו למענה ראשוני מהיר, גם במצבים שבהם לא התאפשרה כניסה למבנה, לא היה צורך בבדיקה מורכבת, או כאשר הנזק ניתן לאימות באופן מיידי לפי תיעוד מצולם ונתונים קיימים.

המסלול הזה, שמותאם בעיקר לנזקים ברורים או קטנים יחסית - מאפשר קיצור דרמטי בזמני ההמתנה ומונע היווצרות צווארי בקבוק, בעיקר בעורף העירוני, שם הביקוש לשמאות מרקיע שחקים. הוא גם חוסך ביקורי שטח כפולים באזורים מסוכנים או מפונים, ומאפשר לרשות להקצות שמאים למצבים מורכבים יותר.

בזמן שבאירועי עבר נשמעה ביקורת ציבורית חריפה על טיפול איטי, סחבת וחוסר שקיפות מצד הרשויות - הפעם, לפחות בשלב הראשוני, ניכר שרשות המסים מפגינה שיפור תפקודי משמעותי, תוך הסתמכות על מערכות דיגיטליות, אמצעים טכנולוגיים וגמישות תפעולית.

השימוש במסלול המהיר מדגיש גם את החשיבות שבשיתוף פעולה מצד האזרחים - כמו הגשת מסמכים, תמונות ועדויות בצורה מסודרת. מה שמאפשר לקבל את הפיצוי במהירות יחסית. עם זאת, חשוב לציין שהמסלול המהיר אינו מתאים לכל מקרה - ובנזקים כבדים, או באירועים בעלי ריבוי רכיבים (מבנה, רכב, ציוד וכו') עדיין נדרשת שמאות פיזית מלאה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

טורקיה מנתקת קשריה הכלכליים עם ישראל; מטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה

הטיסות יתייקרו, אבל זו הבעיה הקטנה - ארודאן רוצה לחמש את טורקיה ורואה בישראל אויב שצריך לחסלו. מה צפוי בשלב הבא של העימות?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טורקיה ארדואן

החמרה נוספת ביחסים עם טורקיה וחשש אמיתי שבהדרגה האיומים של ארדואן נגדנו והרצון שלו לפגוע באויב הישראלי, יהפכו למציאות. טורקיה מנתקת לחלוטין את קשריה הכלכליים עם ישראל ומטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה. הקאן פידאן, שר החוץ הטורקי אמר כי  "החלטנו לנתק לחלוטין את הקשרים הכלכליים והמסחריים עם ישראל,  ולסגור את המרחב האווירי שלנו בפני מטוסיה". המשמעות המיידית היא הארכת הטיסות למקומות מסוימים באירופה , שתלווה בעליית מחירים. 

מאז ההצהרה, עוקב משרד התחבורה אחר מצב בו טורקיה עלולה להפר את אמנת שיקגו לתעופה אזרחית. נכון לעכשיו, טיסות ממשיכות לעבור מעל השטח הטורקי וטרם התקבלו דיווחים רשמיים על שינוי מהארגונים הבינלאומיים הרלוונטיים. ההפרה הפוטנציאלית מתייחסת לסעיפים 11 ו-12 באמנת שיקגו, הקובעים שחוקי הטיס חייבים להיות אחידים ושוויוניים לכל המדינות ללא אפליה. בהערכה ראשונית, טורקיה עלולה לנסות להצדיק חריגות בהבחנה בין סוגי מטוסים שונים - צבאיים, ממשלתיים או אזרחיים. המקרה נבדק על רקע טיסת ישראייר לבאטומי שצפויה לחלוף מעל טורקיה. אמנת שיקגו, שנחתמה ב-1944 ונכנסה לתוקף ב-1947, מהווה את הבסיס המשפטי לארגון ICAO ולניהול התעבורה האווירית הבינלאומית. בשלב זה, נראה שהמגבלות עשויות להתמקד במטוסים צבאיים או במטענים ספציפיים, ולא בטיסות אזרחיות רגילות.

העיתוי אינו לגמרי ברור. דבריו פידאן כללו אמירות חריפות כגון, "מתקפותיה הפזיזות של ישראל בעזה, לבנון, תימן, סוריה ואיראן הן סימן ברור לכך שלישראל מנטליות של מדינת טרור, ושהיא מפירה את הסדר ואת החוק הבין-לאומי" וייתכן שמגיעים לאור דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהכיר לראשונה ברצח העם הארמני על ידי חיילי האימפריה העותמנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, במסגרת ראיון לפודקאסט אמריקני ביום שלישי. כמו כן, ייתכן כי זו תגובה על ההפגזות של חיל האוויר בחודש האחרון בסוריה, ולאחרונה כללו אף מבצע סמוך לדמשק, שבמהלכו אותר והוחרם ציוד ריגול מתוצרת טורקיה שהוגדר כ"סודי ורגיש" וכתוצאה מכך הוזהר המשטר החדש בסוריה מפני שיתוף פעולה הדוק עם טורקיה, תוך הגדרה של הצעד כ"משחק מסוכן באש".

ייתכן גם שזו תגובה על רקע הגברת הלחימה בעזה והרצון של ישראל לחסל לחלוטין את החמאס גם במקומות שעד כה לא נכנסו אליהם וששם מסתתרים מנהיגי חמאס לצד החטופים.   

הידרדרות מתמשכת 

ההתדרדרות מול אנקרה היא תהליך מתמשך וממש מפתיחת מלחמת "חרבות ברזל", טורקיה מאשימה, תוקפת ומחרימה את ישראל. ארדואן אף אמר שצריך לחסל את ישראל.  "ישראל לא תעצור בעזה, ואחרי כיבוש רמאללה תרצה גם את סוריה ולבנון", אמר הנשיא הטורקי, והזהיר שגם ארצו תהיה בסכנה: "חמאס לא מגן רק על עזה, אלא גם על טורקיה. מדינות איסלאמיות חייבות להקים ברית נגד הטרור הישראלי"