תל אביב
צילום: עיריית תל אביב

305 מיליון שקל כבר שולמו: תל אביב מובילה בתביעות לנזקי מלחמה

רשות המסים חושפת את ממדי הפגיעה הכלכלית- אזרחית: קרוב ל-50 אלף תביעות פיצויים הוגשו עד כה בגין נזקים לרכוש - מרביתם על נזקי מבנים, רכבים וציוד. תל אביב מובילה עם יותר מ-11 אלף תביעות, ואחריה רמת גן, רחובות ובת ים. עד כה שולמו כ־305 מיליון שקל לנפגעים, אך עשרות אלפי תביעות עדיין ממתינות לביקור שמאי או סיום טיפול

צלי אהרון |


חודש לאחר תחילתה של המלחמה עם איראן, שקיבלה את השם "עם כלביא" - רשות המסים חושפת את ממדי הפגיעה ברכוש האזרחי. עד כה הוגשו 49,943 תביעות פיצויים בגין נזקים ישירים, שנגרמו למבנים, רכבים, תכולה, ציוד ומלאי עסקי ברחבי הארץ.

היקף הנזק הכבד ביותר נרשם בבנייה הפרטית: 39,093 מהתביעות עוסקות בנזק למבנים, בין אם מדובר בדירות מגורים ובין אם בעסקים. בנוסף לכך, הוגשו 5,052 תביעות בגין נזק לרכבים ו-5,609 תביעות בגין נזק לתכולה וציוד, הכוללים גם מלאי עסקי שנפגע.

כ־29 אלף תביעות הוגשו על ידי אנשים פרטיים, בעוד ש-18,075 תביעות הוגשו על ידי עסקים, דבר שמעיד על עומק הפגיעה גם במגזר העסקי.


קרוב ל-35 אלף תביעות כבר טופלו


מבין כלל התביעות שהוגשו מאז ה-13 ביוני, 34,273 הן תביעות שכבר טופלו בשלב כלשהו: בין אם בביקור שמאי בשטח, ובין אם במסגרת המסלול המהיר שבו אין צורך בהגעה פיזית. מתוך אלו, ב-4,398 תביעות כבר התקבלה הערכת שמאי סופית, ופוצו הנפגעים - בין אם במלוא הסכום ובין אם במקדמה ראשונית.

עד כה שולמו לנפגעים כ-305 מיליון שקל, בסכומים שצפויים לעלות משמעותית ככל שהתביעות הנוספות יושלמו.

עם זאת, עשרות אלפי תביעות עדיין ממתינות לטיפול.

תל אביב מובילה


בחלק מהמקרים מדובר בתביעות חדשות שטרם הוקצה להן שמאי, באחרות - השמאי הגיע אך לא ניתן היה להיכנס למבנה מסיבות בטיחות או עקב פינוי הדיירים, ויש גם מקרים שבהם כבר בוצעה הערכה אך נדרשת השלמת מידע או מסמכים.

היישוב שבו נרשם מספר התביעות הגבוה ביותר הוא תל אביב-יפו, עם 11,083 תביעות, ואחריה רמת גן (7,793), רחובות (4,286), בת ים (3,900), פתח תקווה (3,613) ובאר שבע (3,415).

גם בני ברק, חולון, ראשון לציון וחיפה רשמו מספר תביעות גבוה, כל אחת עם למעלה מ-1,500 מקרים.


ומה לגבי הפגיעה במשק?


הנתונים שמפרסמת רשות המסים חושפים לא רק את ממדי הנזק לרכוש הפרטי, אלא מצביעים גם על זעזוע כלכלי עמוק, שמורגש היטב בשטח - בעיקר בערים המרכזיות ובאזורים עם ריכוז גבוה של עסקים ושירותים. לא מעל ל-18 אלף תביעות הוגשו עד כה על ידי עסקים, כמעט 40% מכלל התביעות - מה שמעיד על פגיעה אופקית ורחבת היקף במגזר העסקי, בין אם מדובר בעסקים קטנים, חנויות רחוב או משרדים של חברות.

חלק מהעסקים שנפגעו נאלצו להשבית פעילות, אחרים מתמודדים עם נזק למלאים, ציוד, או תשתיות שלא ניתן להפעיל מחדש. לכך מתווספת גם פגיעה בתזרים המזומנים, שנובעת מהוצאות בלתי צפויות או מאובדן הכנסות בתקופת הלחימה.


פערי שיקום בין המרכז לפריפריה



הנתונים שמצביעים על תל אביב, רמת גן ובת ים כערים שבהן נרשמה הפגיעה הכבדה ביותר, לא מספרים את כל הסיפור. לצד גוש דן, גם ערים בפריפריה כמו באר שבע, חיפה, ורחובות - רושמות אלפי תביעות בגין נזקים. אך בעוד שבמרכז קיימת תשתית שירותים זמינה יותר - כולל שמאים, קבלנים ומשאבים מוניציפליים. בפריפריה מתעורר החשש מפערים בקצב השיקום וביכולת למצות את הזכויות בזמן.

במקרים מסוימים, מרחק גיאוגרפי, היעדר כוחות עבודה זמינים או קשיי גישה ביטחוניים הופכים כל הערכת נזק, למשימה לוגיסטית בפני עצמה. גם בהיבט העירוני, יישובים עם תקציבים דלים יותר, מחלקות רווחה קטנות או מערכות מחשוב לא מעודכנות, עלולים למצוא עצמם בפיגור, גם אם נפגעו בצורה דומה.




המסלול המהיר


אחת ההתפתחויות הבולטות בטיפול בפיצויים מאז תחילת המלחמה היא השימוש הנרחב ב'מסלול המהיר' של קרן הפיצויים. מנגנון שמאפשר הגשת תביעות ועמידה בתנאי פיצוי גם ללא ביקור פיזי של שמאי בנכס. מדובר בחידוש משמעותי, שנכנס לפעולה בשנים האחרונות אך מיושם לראשונה בהיקפים נרחבים במסגרת אירוע חירום לאומי בקנה מידה כה רחב.

לפי הנתונים, מתוך כ-50 אלף תביעות שהוגשו עד כה, 34,273 כבר נמצאות בשלבי טיפול – בין אם בוצע בהן ביקור שמאי בשטח, ובין אם טופלו במסלול המהיר. כלומר, חלק ניכר מהנפגעים זכו למענה ראשוני מהיר, גם במצבים שבהם לא התאפשרה כניסה למבנה, לא היה צורך בבדיקה מורכבת, או כאשר הנזק ניתן לאימות באופן מיידי לפי תיעוד מצולם ונתונים קיימים.

המסלול הזה, שמותאם בעיקר לנזקים ברורים או קטנים יחסית - מאפשר קיצור דרמטי בזמני ההמתנה ומונע היווצרות צווארי בקבוק, בעיקר בעורף העירוני, שם הביקוש לשמאות מרקיע שחקים. הוא גם חוסך ביקורי שטח כפולים באזורים מסוכנים או מפונים, ומאפשר לרשות להקצות שמאים למצבים מורכבים יותר.

בזמן שבאירועי עבר נשמעה ביקורת ציבורית חריפה על טיפול איטי, סחבת וחוסר שקיפות מצד הרשויות - הפעם, לפחות בשלב הראשוני, ניכר שרשות המסים מפגינה שיפור תפקודי משמעותי, תוך הסתמכות על מערכות דיגיטליות, אמצעים טכנולוגיים וגמישות תפעולית.

השימוש במסלול המהיר מדגיש גם את החשיבות שבשיתוף פעולה מצד האזרחים - כמו הגשת מסמכים, תמונות ועדויות בצורה מסודרת. מה שמאפשר לקבל את הפיצוי במהירות יחסית. עם זאת, חשוב לציין שהמסלול המהיר אינו מתאים לכל מקרה - ובנזקים כבדים, או באירועים בעלי ריבוי רכיבים (מבנה, רכב, ציוד וכו') עדיין נדרשת שמאות פיזית מלאה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.03%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות