
305 מיליון שקל כבר שולמו: תל אביב מובילה בתביעות לנזקי מלחמה
רשות המסים חושפת את ממדי הפגיעה הכלכלית- אזרחית: קרוב ל-50 אלף תביעות פיצויים הוגשו עד כה בגין נזקים לרכוש - מרביתם על נזקי מבנים, רכבים וציוד. תל אביב מובילה עם יותר מ-11 אלף תביעות, ואחריה רמת גן, רחובות ובת ים. עד כה שולמו כ־305 מיליון שקל לנפגעים,
אך עשרות אלפי תביעות עדיין ממתינות לביקור שמאי או סיום טיפול
חודש לאחר תחילתה של המלחמה עם איראן, שקיבלה את השם "עם כלביא" - רשות המסים חושפת את ממדי הפגיעה ברכוש האזרחי. עד כה הוגשו 49,943 תביעות פיצויים בגין נזקים ישירים, שנגרמו למבנים, רכבים, תכולה, ציוד ומלאי
עסקי ברחבי הארץ.
היקף הנזק הכבד ביותר נרשם בבנייה הפרטית: 39,093 מהתביעות עוסקות בנזק למבנים, בין אם מדובר בדירות מגורים ובין אם בעסקים. בנוסף לכך, הוגשו 5,052 תביעות בגין נזק לרכבים ו-5,609 תביעות בגין נזק לתכולה וציוד, הכוללים גם מלאי עסקי שנפגע.
כ־29 אלף תביעות הוגשו על ידי אנשים פרטיים, בעוד ש-18,075 תביעות הוגשו על ידי עסקים, דבר שמעיד על עומק הפגיעה גם במגזר העסקי.
קרוב ל-35 אלף תביעות כבר טופלו
מבין כלל התביעות
שהוגשו מאז ה-13 ביוני, 34,273 הן תביעות שכבר טופלו בשלב כלשהו: בין אם בביקור שמאי בשטח, ובין אם במסגרת המסלול המהיר שבו אין צורך בהגעה פיזית. מתוך אלו, ב-4,398 תביעות כבר התקבלה הערכת שמאי סופית, ופוצו הנפגעים - בין אם במלוא הסכום ובין אם במקדמה ראשונית.
עד כה שולמו לנפגעים כ-305 מיליון שקל, בסכומים שצפויים לעלות משמעותית ככל שהתביעות הנוספות יושלמו.
עם זאת, עשרות אלפי תביעות עדיין ממתינות לטיפול.
תל אביב מובילה
בחלק מהמקרים מדובר בתביעות חדשות שטרם הוקצה להן שמאי, באחרות - השמאי הגיע אך לא ניתן היה להיכנס למבנה מסיבות בטיחות או עקב פינוי הדיירים, ויש גם מקרים שבהם כבר בוצעה הערכה אך נדרשת השלמת מידע או מסמכים.
היישוב שבו נרשם מספר התביעות הגבוה ביותר הוא תל אביב-יפו, עם 11,083 תביעות, ואחריה רמת גן (7,793), רחובות (4,286), בת ים (3,900), פתח תקווה (3,613) ובאר שבע (3,415).
גם בני ברק, חולון, ראשון לציון וחיפה רשמו מספר תביעות גבוה, כל אחת עם למעלה מ-1,500 מקרים.
ומה לגבי הפגיעה במשק?
הנתונים שמפרסמת רשות המסים חושפים לא רק את ממדי הנזק לרכוש הפרטי, אלא מצביעים גם על זעזוע כלכלי עמוק, שמורגש היטב בשטח - בעיקר בערים המרכזיות ובאזורים עם ריכוז גבוה של עסקים ושירותים. לא מעל ל-18 אלף תביעות הוגשו עד כה על ידי עסקים, כמעט 40%
מכלל התביעות - מה שמעיד על פגיעה אופקית ורחבת היקף במגזר העסקי, בין אם מדובר בעסקים קטנים, חנויות רחוב או משרדים של חברות.
חלק מהעסקים שנפגעו נאלצו להשבית פעילות, אחרים מתמודדים עם נזק למלאים, ציוד, או תשתיות שלא ניתן להפעיל מחדש. לכך מתווספת גם
פגיעה בתזרים המזומנים, שנובעת מהוצאות בלתי צפויות או מאובדן הכנסות בתקופת הלחימה.
- מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות
- 38 אלף תביעות הוגשו לקרן הפיצויים במהלך המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פערי שיקום בין המרכז לפריפריה
הנתונים שמצביעים על תל אביב, רמת גן ובת
ים כערים שבהן נרשמה הפגיעה הכבדה ביותר, לא מספרים את כל הסיפור. לצד גוש דן, גם ערים בפריפריה כמו באר שבע, חיפה, ורחובות - רושמות אלפי תביעות בגין נזקים. אך בעוד שבמרכז קיימת תשתית שירותים זמינה יותר - כולל שמאים, קבלנים ומשאבים מוניציפליים. בפריפריה מתעורר
החשש מפערים בקצב השיקום וביכולת למצות את הזכויות בזמן.
במקרים מסוימים, מרחק גיאוגרפי, היעדר כוחות עבודה זמינים או קשיי גישה ביטחוניים הופכים כל הערכת נזק, למשימה לוגיסטית בפני עצמה. גם בהיבט העירוני, יישובים עם תקציבים דלים יותר, מחלקות רווחה קטנות
או מערכות מחשוב לא מעודכנות, עלולים למצוא עצמם בפיגור, גם אם נפגעו בצורה דומה.
המסלול המהיר
אחת
ההתפתחויות הבולטות בטיפול בפיצויים מאז תחילת המלחמה היא השימוש הנרחב ב'מסלול המהיר' של קרן הפיצויים. מנגנון שמאפשר הגשת תביעות ועמידה בתנאי פיצוי גם ללא ביקור פיזי של שמאי בנכס. מדובר בחידוש משמעותי, שנכנס לפעולה בשנים האחרונות אך מיושם לראשונה בהיקפים נרחבים
במסגרת אירוע חירום לאומי בקנה מידה כה רחב.
לפי הנתונים, מתוך כ-50 אלף תביעות שהוגשו עד כה, 34,273 כבר נמצאות בשלבי טיפול – בין אם בוצע בהן ביקור שמאי בשטח, ובין אם טופלו במסלול המהיר. כלומר, חלק ניכר מהנפגעים זכו למענה ראשוני מהיר, גם במצבים שבהם
לא התאפשרה כניסה למבנה, לא היה צורך בבדיקה מורכבת, או כאשר הנזק ניתן לאימות באופן מיידי לפי תיעוד מצולם ונתונים קיימים.
המסלול הזה, שמותאם בעיקר לנזקים ברורים או קטנים יחסית - מאפשר קיצור דרמטי בזמני ההמתנה ומונע היווצרות צווארי בקבוק, בעיקר בעורף
העירוני, שם הביקוש לשמאות מרקיע שחקים. הוא גם חוסך ביקורי שטח כפולים באזורים מסוכנים או מפונים, ומאפשר לרשות להקצות שמאים למצבים מורכבים יותר.
בזמן שבאירועי עבר נשמעה ביקורת ציבורית חריפה על טיפול איטי, סחבת וחוסר שקיפות מצד הרשויות - הפעם, לפחות
בשלב הראשוני, ניכר שרשות המסים מפגינה שיפור תפקודי משמעותי, תוך הסתמכות על מערכות דיגיטליות, אמצעים טכנולוגיים וגמישות תפעולית.
השימוש במסלול המהיר מדגיש גם את החשיבות שבשיתוף פעולה מצד האזרחים - כמו הגשת מסמכים, תמונות ועדויות בצורה מסודרת. מה
שמאפשר לקבל את הפיצוי במהירות יחסית. עם זאת, חשוב לציין שהמסלול המהיר אינו מתאים לכל מקרה - ובנזקים כבדים, או באירועים בעלי ריבוי רכיבים (מבנה, רכב, ציוד וכו') עדיין נדרשת שמאות פיזית מלאה.
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
רשות התחרות מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כ"קבוצת ריכוז"; אם ההכרזה תצא לפועל, מדובר במהלך שעשוי לשנות את יחסי הכוחות במערכת הבנקאית, על רקע רווחיות שיא וביקורת ציבורית גוברת על היעדר תחרות אמיתית
רשות התחרות צפויה לנקוט צעד רגולטורי תקדימי, כאשר היא מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, כקבוצת ריכוז. מדובר במהלך שכבר היה על השולחן מאז מרץ 2024, ועשוי לשנות את מערך הכוחות בענף הבנקאות הקמעונאית, במיוחד על רקע הרווחיות החריגה של הבנקים בשנים האחרונות, שממשיכה לעורר ביקורת ציבורית חריפה.
השימוע האחרון, שנועד להציג לבנקים את ממצאי הבדיקה העדכנית של הרשות, צפוי להיערך בחודש הבא, כאשר ברשות צפויים לקבל החלטה סופית עד לסוף השנה. ההכרזה, אם תצא לפועל, תאפשר לרשות להטיל מגבלות והוראות על פעילות הבנקים, כולל שינוי אופן התמחור של פיקדונות, חובת הצגת מידע השוואתי ללקוחות והסרת חסמים על ניוד פיקדונות.
המשמעות של ההכרזה
במונחים כלכליים, ההכרזה על קבוצת ריכוז נועדה להתמודד עם מצב שבו קיימת תחרות מועטה בענף, או כאשר מספר מצומצם של שחקנים מרכזיים מתנהל באופן מתואם בפועל או במשתמע, גם מבלי שנחתם ביניהם הסכם פורמלי. בענף הבנקאות, בעוד שמדובר ב-5 שחקנים מרכזיים, בפועל מדובר בתחום עם ריכוזיות גבוהה, חסמים משמעותיים למעבר בין בנקים, ומוצרי אשראי וחיסכון שמתומחרים באופן שמיטיב עם המוסדות הפיננסיים על חשבון הלקוחות.
הביקורת הציבורית, שמובלת בין היתר על ידי גופים כמו לובי 99, מלווה את התהליך מראשיתו. לטענתם, הרווחים החריגים של הבנקים הם תוצר של תחרות חסרה, כוח מיקוח עצום מול הלקוחות, והיעדר שקיפות במוצרים ובתמחור. כפי שציינו שם, "הרווחיות המוגזמת נובעת לא מהצטיינות עסקית, אלא מהיעדר תחרות אפקטיבית".
- כמה ריבית משלמים הבנקים על 232 מיליארד שקל של כספי ציבור בעו"ש?
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשות מציעה שורת צעדים שיחולו אם תתקבל ההכרזה, ובהם חיוב הצגת מידע השוואתי על ריבית בפיקדונות וקרנות כספיות, איסור על הפליית מחיר בין לקוחות בגין פיקדונות, והנגשת חיסכון באמצעות גופים חוץ בנקאיים שירכזו כספים ויפקידו אותם בבנקים בשם הציבור. צעד נוסף, דרמטי לא פחות, הוא ביטול ההתניה של פתיחת פיקדון באחזקה של מוצרים נוספים כמו כרטיסי אשראי או ניירות ערך.
