פגיעת טיל (מד"א)
פגיעת טיל (מד"א)

38 אלף תביעות הוגשו לקרן הפיצויים במהלך המלחמה

ממדי ההרס שבאו מאיראן במהלך מלחמת עם כלביא מתבררים: כ-38 אלף תביעות למס רכוש הוגשו במהלך 12 ימי הלחימה, מתוכם כ-30 אלף בגדר נזק למבנים; בבת ים, רחובות ורמת גן מבנים רבים הוצאו מכלל שימוש וככל הנראה יהרסו

חיים בן הקון |
נושאים בכתבה עם כלביא מס רכוש

12 ימים אחרי שהחלה המערכה מול אריאן, ומספר שעות לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש, מתברר גודל האסון שנחת על אזרחי ישראל: בקרן הפיצויים הוגשו 38,700 תביעות בסך הכל במלחמת עם כלביא. הרוב בגין נזק למבנה - 30,809 תביעות, השאר לתכולת בית, ציוד ורכב. התמונות מזירות הנפילה קשות - אולי התמונות הכי קשות שנראו מאז מטחי הרקטות של חיזבאללה לעבר ישובי וערי הצפון במלחמת לבנון השניה או תמונות ההרס של האינתיפאדה השניה. 


מאז פרוץ המלחמה, צוותים של קרן הפיצויים – מס רכוש, מלווים במהנדסים ושמאים, נמצאים בזירות השונות ומעניקים מענה ראשוני לאזרחים שביתם ורכושם נפגעו, בשיתוף עם נציגי הרשויות המקומיות הפועלים בשטח. נכון להיום בבוקר, פועלים 123 צוותים של קרן הפיצויים ברחבי הארץ. בנוסף, 12 צוותים נמצאים במלונות שבהם מתאכסנים אנשים שפונו מביתם ומסייעים להם בהגשת תביעות לפיצוי ובקידום השיקום של בתיהם.


עד כה התקבלו במוקדי קרן הפיצויים 38,700 תביעות מאז תחילת המלחמה, מהן 30,809 בגין נזק למבנה, 3,713 בגין נזק לרכב, ו-4,085 בגין נזק לתכולה וציוד. על פי הערכה, יש עוד אלפי מבנים שנפגעו וטרם הוגשה תביעה בגינם. הנתונים אינם כוללים נזקים שנגרמו ממטחי הטילים האחרונים שנורו הבוקר.




כפי שניתן לראות, רוב התביעות שהוגשו הן במחוז תל אביב, וכנראה שרובן מיוחסות לעיר בת ים שנמצאת במחוז זה. בטבלה לא מצויינים כל הערים שנפגעו ממטחי הטילים, דוגמת ראשון לציון, אך ככל הנראה אלו נכללות בתל אביב. גם הפגיעה בסורוקה שבבאר שבע נעדרת מנתוני מס רכוש. 


בקרן הפיצויים יש כ-9 מיליארד שקל, ולא כולם סבורים שהסכום יספיק עבור כלל הנזק שהביאו איתן מלחמות עם כלביא וחרבות ברזל. תושבי קרית שמונה סיפרו כי במהלך חודשי הלחימה מול חיזבאללה נוצר מצב בו לא היה מבנה אחד - בתים ובניינים - שלא נפגע ממטחי טילים מלבנון. על זה יש להוסיף על זה את ההרס העצום שנוסף ב-12 הימים האחרונים. 


בבת ים, 150 מבנים על שטח של 120 דונם נפגעו מהטילים האיראניים, מתוכם 35 בניינים מיועדים להריסה. ברחובות נפגעו כ-78 מבנים, מתוכם 23 מבנים כלולים בתוכניות תמ״א 38 ופינוי בינוי. ברמת גן נפגעו 62 מבנים, בשתי זירות נפילה. בראשונה נפגעו שישה מבנים, ששלושה מהם מוגדרים כמסוכנים למגורים, ולשניים נוספים הוצא צו הריסה. בפגיעה השנייה שתי דירות הוצאו מכלל שימוש מתוך עשרה מבנים שנפגעו.

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר

תמיר חכמוף |

מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.5%.  עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.

בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%. 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.




מה קרה למחירי הדירות?

מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.