38 אלף תביעות הוגשו לקרן הפיצויים במהלך המלחמה
ממדי ההרס שבאו מאיראן במהלך מלחמת עם כלביא מתבררים: כ-38 אלף תביעות למס רכוש הוגשו במהלך 12 ימי הלחימה, מתוכם כ-30 אלף בגדר נזק למבנים; בבת ים, רחובות ורמת גן מבנים רבים הוצאו מכלל שימוש וככל הנראה יהרסו
12 ימים אחרי שהחלה המערכה מול אריאן, ומספר שעות לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש, מתברר גודל האסון שנחת על אזרחי ישראל: בקרן הפיצויים הוגשו 38,700 תביעות בסך הכל במלחמת עם כלביא. הרוב בגין נזק למבנה - 30,809 תביעות, השאר לתכולת בית, ציוד ורכב. התמונות מזירות הנפילה קשות - אולי התמונות הכי קשות שנראו מאז מטחי הרקטות של חיזבאללה לעבר ישובי וערי הצפון במלחמת לבנון השניה או תמונות ההרס של האינתיפאדה השניה.
מאז פרוץ המלחמה, צוותים של קרן הפיצויים – מס רכוש, מלווים במהנדסים ושמאים, נמצאים בזירות השונות ומעניקים מענה ראשוני לאזרחים שביתם ורכושם נפגעו, בשיתוף עם נציגי הרשויות המקומיות הפועלים בשטח. נכון להיום בבוקר, פועלים 123 צוותים של קרן הפיצויים ברחבי הארץ. בנוסף, 12 צוותים נמצאים במלונות שבהם מתאכסנים אנשים שפונו מביתם ומסייעים להם בהגשת תביעות לפיצוי ובקידום השיקום של בתיהם.
עד כה התקבלו במוקדי קרן הפיצויים 38,700 תביעות מאז תחילת המלחמה, מהן 30,809 בגין נזק למבנה, 3,713 בגין נזק לרכב, ו-4,085 בגין נזק לתכולה וציוד. על פי הערכה, יש עוד אלפי מבנים שנפגעו וטרם הוגשה תביעה
בגינם. הנתונים אינם כוללים נזקים שנגרמו ממטחי הטילים האחרונים שנורו הבוקר.
- אנרג'יאן עם עלייה של 24% ברווח הנקי, למרות ההשבתה הזמנית ביוני
- הפשרה: המדינה תוכל להפקיע דירות שלא נפגעו, אך לא יותר מ-25%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כפי שניתן לראות, רוב התביעות שהוגשו הן במחוז תל אביב, וכנראה שרובן מיוחסות לעיר בת ים שנמצאת במחוז זה. בטבלה לא מצויינים כל הערים שנפגעו ממטחי הטילים, דוגמת ראשון לציון, אך ככל הנראה אלו נכללות בתל אביב. גם הפגיעה בסורוקה שבבאר שבע נעדרת מנתוני מס רכוש.
בקרן הפיצויים יש כ-9 מיליארד שקל, ולא כולם סבורים שהסכום יספיק עבור כלל הנזק שהביאו איתן מלחמות עם כלביא וחרבות ברזל. תושבי קרית שמונה סיפרו כי במהלך חודשי הלחימה מול חיזבאללה נוצר מצב בו לא היה מבנה אחד - בתים ובניינים - שלא נפגע ממטחי טילים מלבנון. על זה יש להוסיף על זה את ההרס העצום שנוסף ב-12 הימים האחרונים.
בבת ים, 150 מבנים על שטח של 120 דונם נפגעו מהטילים האיראניים, מתוכם 35 בניינים מיועדים להריסה. ברחובות נפגעו כ-78 מבנים, מתוכם 23 מבנים כלולים בתוכניות תמ״א 38 ופינוי בינוי. ברמת גן נפגעו 62 מבנים, בשתי זירות נפילה. בראשונה נפגעו שישה מבנים, ששלושה מהם מוגדרים כמסוכנים למגורים, ולשניים נוספים הוצא צו הריסה. בפגיעה השנייה שתי דירות הוצאו מכלל שימוש מתוך עשרה מבנים שנפגעו.

מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?
דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.
טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול.
למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה.
התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל.
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.

ספרטה? בעל הבית השתגע?
"עם לבדד ישכון" - רעיון אולי מעניין בחוגים מסוימים אך במדינה מודרנית תאבת חיים יש למהר ולקוברו קבורת חמור
נאום "ספרטה" של ביבי וכל הקונספט העומד מאחוריו הוא רעיון מטריד ובלתי ישים שחבל בכלל שיצא לאוויר העולם. אפילו אם מדובר בתחום הביטחוני בלבד. ישנם יותר מדי דברים שישראל לא תוכל לייצר בעצמה וללכת בנתיב הזה תהיה טעות אסטרטגית קשה ואין לנו את המשאבים הכספיים ליישם אותו.
"עם לבדד ישכון" - רעיון אולי מעניין בחוגים מסוימים אך במדינה מודרנית תאבת חיים יש למהר ולקוברו קבורת חמור.
בזמנו, במסגרת המחקרים שקדמו לכתיבת הספר "ישראל סיפור הצלחה", ראיינו מעל 100 מומחים ישראליים ובינלאומיים, ומצאנו את הגורמים שהם המפתח להצלחתה הכוללת. הרעיון "הספרטני" מנוגד לאחד מחמשת הגורמים שאחראים הכי הרבה להצלחת הכלכלה הישראלית - "קשרים בינלאומיים".
שאיש לא יתבלבל, אני לא מציע להיות נחמדים יותר לאירופאים. לנסות שיאהבו אותנו. אלו מאיתנו שכל הזמן מסתובבים ומתלוננים "שלא אוהבים אותנו בעולם", סובלים לטעמי מרגשי נחיתות קשים. אסור לנו לוותר על עקרונות מרכזיים שלנו. אבל לא חייבים לשדר זאת כלפי חוץ, כשאין צורך בכך. צריכים להיות פרקטיים וממזריים מול האירופאיים, מול הערבים ובכלל מול כל העולם.
התעשייה הביטחונית - היוצאת מן הכלל, אך צריך לעבוד חכם
ישנם מוצרים ביטחוניים קריטיים שישראל חייבת בהם להסתמך על עצמה, בגלל מחסור כלל עולמי. שתי הדוגמאות הבוהקות ביותר שעולות על דעתי הן חומרי נפץ ופגזי תותחים. לא בגלל שיש אמברגו על ישראל, אלא כי קיים בהם מחסור עולמי. מלחמת רוסיה אוקראינה "בזבזה" חלק משמעותי ממלאי פגזי התותחים של העולם המערבי ובניית מפעלים חדשים לוקחת זמן. מקורם של חלק משמעותי מחומרי הנפץ הצבאיים הוא סין ורוסיה, בעיה קשה בפני עצמה.
- נתניהו מנסה להרגיע את השווקים: "השקל חזק מהמצופה, הכלכלה הישראלית ממשיכה להפתיע"
- תכננה לרצוח את נתניהו ב-RPG - ביקשה עזרה מפעילי מחאה שהסגירו אותה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאז תחילת המלחמה נוספו פסי ייצור של פגזי תותחים בישראל וגדלה התפוקה של חומרי נפץ. כעת אף מצוי בתהליך הקמה מפעל חדש לייצור חומרי נפץ. במובן זה פעלנו נכון ומהר. אך לגבי אינספור רכיבים אחרים, רבים מהם כאלו שנדרשים בכמויות קטנות ואפילו קטנות מאד, אין היתכנות כלכלית או אפילו תפעולית לייצרם כאן!