אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

מה זה המדד המשולב של בנק ישראל ומה אפשר ללמוד ממנו?

המדד המשולב של בנק ישראל הוא כנראה המדד הכי חשוב להבין לאן הכלכלה הולכת;  אחרי שנה של דשדוש וירידות קלות 2024, המדד התחיל להראות סימני חיים בסוף השנה – אבל הקצב עדיין רחוק ממה שהמשק צריך; מה היה המדד במרץ ומתחילת השנה ומה המשמעות של הנתונים?

חיים בן הקון | (3)

בכל חודש, מפרסם בנק ישראל את אחד הכלים הכי אפקטיביים שלו לניטור הכלכלה: המדד המשולב למצב המשק. הוא לא נוצץ כמו מדד המחירים לצרכן, ולא דרמטי כמו החלטות ריבית, אבל הוא יודע לספר משהו חשוב – מה קרה בכלכלה בחודש החולף. הוא אמור להיות המדד שהכי קרוב לשטח.  

בשנתיים האחרונות, המדד הזה משרטט סיפור ברור: מ־2023 ובמיוחד בחודשים האחרונים של השנה על רקע המלחמה ישראל נכנסה לתקופה ממושכת של האטה – עם חודשים שלמים של ירידה בפעילות או קיפאון, ורק לקראת סוף 2024 חזר "דופק" לכלכלה ויש צמיחה. 

המדד המשולב לא מנסה לנבא את העתיד. הוא פשוט בודק, בכל חודש, מה קורה בפועל – לפי שורה של נתונים שמרכיבים את הכלכלה הישראלית: יצוא סחורות, יצוא שירותים, פדיון בענפי מסחר ושירותים, נתוני בנייה, תעשייה, צריכה פרטית, תעסוקה, יבוא של חומרי גלם וציוד להשקעה. הוא משקלל ומערבב את המדדים האחרים ונותן תוצר שמבטא על פי בדיקות ומחקר את מצב המשק.  

כל אחד מהנתונים האלה מתעדכן בתאריכים שונים, ולכן המדד המשולב נותן תמונה כמעט "בשידור חי" של מצב הפעילות הכלכלית – עוד לפני שהלמ"ס מפרסם את התמ"ג. זה מדד שזז לרוב בשברי אחוזים בכל חודש.

עלייה במדד בחודשים האחרונים - מה זה אומר?

בכל שנת 2024, המדד המשולב רשם עלייה של 1.4% בלבד. זה נתון נמוך שמבטא את המלחמה והשלכותיה על הכלכלה.  ברבעון האחרון של 2024 יש התאוששות וזה נמשך לשנה הנוכחית - המדד המשולב לחודש מרץ עלה בשיעור של 0.25%  והמדדים לחודשים ינואר ופברואר עודכנו מעלה. נתונים אלו מבטאים המשך צמיחה מתונה בפעילות הכלכלית במשק ברביע הראשון של 2025. המדד המשולב הושפע לטובה מעליית יבוא מוצרי הצריכה, יבוא התשומות לייצור, יצוא הסחורות והרכישות בכרטיסי אשראי (מרץ) ומדד הייצור התעשייתי, מדד הפדיון בשירותים ומדד הפדיון במסחר הקמעונאי (פברואר). לעומת אלה, יצוא השירותים ומשרות השכיר (ינואר) ירדו והשפיעו שלילית על המדד.



העלייה בחודשים האחרונים מסמנת חזרה לצמיחה, אם כי זה עדיין רחוק מהקצב שהיה בעבר. הקצב הנוכחי מלמד על עלייה של כ-3%-3.5% בשנה, זה לא רע, אבל צריך לראות שזה נמשך למרות הטלטלות בכלכלה העולמית כשבעבר המדד עלה אפילו בשיעור גבוה יותר. צריך להזכיר שישראל צומחת יותר מרוב המדינות ב-OECD בעיקר בשל שיעור ילודה גבוה וצמיחה משמעותית יותר, כלומר המדד שצריך לתת אינדיקציה לעלייה בתוצר וצמיחה, צריך להיות בסביבה של הנתונים האלו והוא אכן די קרוב.

קיראו עוד ב"בארץ"

המדד חשוב להגיד יודע לנבא תופעות מראש ולזהות מגמות בשוק עוד לפני שהן מופיעות בנתוני התמ"ג. בעבר הוא היה זה שהתריע מראש על תחילת המיתון של 2020 וגם על החזרה לצמיחה בסוף 2021. מנגד, המדד נשען גם על נתונים שחלקם מתעדכנים באיחור – ולכן לכאורה מגיב מאוחר מדי. עם זאת, שקלול הנתונים מספק ערך שלא קיים במדדים אחרים ולמרות שהוא לא תמיד מעודכן הוא מספק מגמה שהיא מאוד חשובה להבנת המשק.


  

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 01/05/2025 21:59
    הגב לתגובה זו
    אכל אותנו עם הריבית שרק הבנקים מרווחים
  • 1.
    אנונימי 01/05/2025 12:29
    הגב לתגובה זו
    מדד משולב זה מדד מאד חכם שכולל בתוכו הרבה מרכיבים פוליטים כלכליים מלחמתיים ועוד לכן אי אפשר לנחש אותו וצריך להמתין לקביעה של בנק יישראל
  • אנונימי 02/05/2025 15:06
    הגב לתגובה זו
    למשל אם חזה מיתון אז לצמצם וכול
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.