מה זה המדד המשולב של בנק ישראל ומה אפשר ללמוד ממנו?
המדד המשולב של בנק ישראל הוא כנראה המדד הכי חשוב להבין לאן הכלכלה הולכת; אחרי שנה של דשדוש וירידות קלות 2024, המדד התחיל להראות סימני חיים בסוף השנה – אבל הקצב עדיין רחוק ממה שהמשק צריך; מה היה המדד במרץ ומתחילת השנה ומה המשמעות של הנתונים?
בכל חודש, מפרסם בנק ישראל את אחד הכלים הכי אפקטיביים שלו לניטור הכלכלה: המדד המשולב למצב המשק. הוא לא נוצץ כמו מדד המחירים לצרכן, ולא דרמטי כמו החלטות ריבית, אבל הוא יודע לספר משהו חשוב – מה קרה בכלכלה בחודש החולף. הוא אמור להיות המדד שהכי קרוב לשטח.
בשנתיים האחרונות, המדד הזה משרטט סיפור ברור: מ־2023 ובמיוחד בחודשים האחרונים של השנה על רקע המלחמה ישראל נכנסה לתקופה ממושכת של האטה – עם חודשים שלמים של ירידה בפעילות או קיפאון, ורק לקראת סוף 2024 חזר "דופק" לכלכלה ויש צמיחה.
המדד המשולב לא מנסה לנבא את העתיד. הוא פשוט בודק, בכל חודש, מה קורה בפועל – לפי שורה של נתונים שמרכיבים את הכלכלה הישראלית: יצוא סחורות, יצוא שירותים, פדיון בענפי מסחר ושירותים, נתוני בנייה, תעשייה, צריכה פרטית, תעסוקה, יבוא של חומרי גלם וציוד להשקעה. הוא משקלל ומערבב את המדדים האחרים ונותן תוצר שמבטא על פי בדיקות ומחקר את מצב המשק.
כל אחד מהנתונים האלה מתעדכן בתאריכים שונים, ולכן המדד המשולב נותן תמונה כמעט "בשידור חי" של מצב הפעילות הכלכלית – עוד לפני שהלמ"ס מפרסם את התמ"ג. זה מדד שזז לרוב בשברי אחוזים בכל חודש.
- עלייה של כ-0.1% במדד המשולב לחודש מאי מראה צמיחה מתונה
- בנק ישראל: המדד המשולב לחודש פברואר 2018 עלה ב-0.4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עלייה במדד בחודשים האחרונים - מה זה אומר?
בכל שנת 2024, המדד המשולב רשם עלייה של 1.4% בלבד. זה נתון נמוך שמבטא את המלחמה והשלכותיה על הכלכלה. ברבעון האחרון של 2024 יש התאוששות וזה נמשך לשנה הנוכחית - המדד המשולב לחודש מרץ עלה בשיעור של 0.25% והמדדים לחודשים ינואר ופברואר עודכנו מעלה. נתונים אלו מבטאים המשך צמיחה מתונה בפעילות הכלכלית במשק ברביע הראשון של 2025. המדד המשולב הושפע לטובה מעליית יבוא מוצרי הצריכה, יבוא התשומות לייצור, יצוא הסחורות והרכישות בכרטיסי אשראי (מרץ) ומדד הייצור התעשייתי, מדד הפדיון בשירותים ומדד הפדיון במסחר הקמעונאי (פברואר). לעומת אלה, יצוא השירותים ומשרות השכיר (ינואר) ירדו והשפיעו שלילית על המדד.
העלייה בחודשים האחרונים מסמנת חזרה לצמיחה, אם כי זה עדיין רחוק מהקצב שהיה בעבר. הקצב הנוכחי מלמד על עלייה של כ-3%-3.5% בשנה, זה לא רע, אבל צריך לראות שזה נמשך למרות הטלטלות בכלכלה העולמית כשבעבר המדד עלה אפילו בשיעור גבוה יותר. צריך להזכיר שישראל צומחת יותר מרוב המדינות ב-OECD בעיקר בשל שיעור ילודה גבוה וצמיחה משמעותית יותר, כלומר המדד שצריך לתת אינדיקציה לעלייה בתוצר וצמיחה, צריך להיות בסביבה של הנתונים האלו והוא אכן די קרוב.
- האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר , המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
- אקסלנס משיקה חשבון מסחר עצמאי לילדים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
המדד חשוב להגיד יודע לנבא תופעות מראש ולזהות מגמות בשוק עוד לפני שהן מופיעות בנתוני התמ"ג. בעבר הוא היה זה שהתריע מראש על תחילת המיתון של 2020 וגם על החזרה לצמיחה בסוף 2021. מנגד, המדד נשען גם על נתונים שחלקם מתעדכנים באיחור – ולכן לכאורה מגיב מאוחר מדי. עם זאת, שקלול הנתונים מספק ערך שלא קיים במדדים אחרים ולמרות שהוא לא תמיד מעודכן הוא מספק מגמה שהיא מאוד חשובה להבנת המשק.
- 2.אנונימי 01/05/2025 21:59הגב לתגובה זואכל אותנו עם הריבית שרק הבנקים מרווחים
- 1.אנונימי 01/05/2025 12:29הגב לתגובה זומדד משולב זה מדד מאד חכם שכולל בתוכו הרבה מרכיבים פוליטים כלכליים מלחמתיים ועוד לכן אי אפשר לנחש אותו וצריך להמתין לקביעה של בנק יישראל
- אנונימי 02/05/2025 15:06הגב לתגובה זולמשל אם חזה מיתון אז לצמצם וכול
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
