אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

מה זה המדד המשולב של בנק ישראל ומה אפשר ללמוד ממנו?

המדד המשולב של בנק ישראל הוא כנראה המדד הכי חשוב להבין לאן הכלכלה הולכת;  אחרי שנה של דשדוש וירידות קלות 2024, המדד התחיל להראות סימני חיים בסוף השנה – אבל הקצב עדיין רחוק ממה שהמשק צריך; מה היה המדד במרץ ומתחילת השנה ומה המשמעות של הנתונים?

חיים בן הקון | (3)

בכל חודש, מפרסם בנק ישראל את אחד הכלים הכי אפקטיביים שלו לניטור הכלכלה: המדד המשולב למצב המשק. הוא לא נוצץ כמו מדד המחירים לצרכן, ולא דרמטי כמו החלטות ריבית, אבל הוא יודע לספר משהו חשוב – מה קרה בכלכלה בחודש החולף. הוא אמור להיות המדד שהכי קרוב לשטח.  

בשנתיים האחרונות, המדד הזה משרטט סיפור ברור: מ־2023 ובמיוחד בחודשים האחרונים של השנה על רקע המלחמה ישראל נכנסה לתקופה ממושכת של האטה – עם חודשים שלמים של ירידה בפעילות או קיפאון, ורק לקראת סוף 2024 חזר "דופק" לכלכלה ויש צמיחה. 

המדד המשולב לא מנסה לנבא את העתיד. הוא פשוט בודק, בכל חודש, מה קורה בפועל – לפי שורה של נתונים שמרכיבים את הכלכלה הישראלית: יצוא סחורות, יצוא שירותים, פדיון בענפי מסחר ושירותים, נתוני בנייה, תעשייה, צריכה פרטית, תעסוקה, יבוא של חומרי גלם וציוד להשקעה. הוא משקלל ומערבב את המדדים האחרים ונותן תוצר שמבטא על פי בדיקות ומחקר את מצב המשק.  

כל אחד מהנתונים האלה מתעדכן בתאריכים שונים, ולכן המדד המשולב נותן תמונה כמעט "בשידור חי" של מצב הפעילות הכלכלית – עוד לפני שהלמ"ס מפרסם את התמ"ג. זה מדד שזז לרוב בשברי אחוזים בכל חודש.

עלייה במדד בחודשים האחרונים - מה זה אומר?

בכל שנת 2024, המדד המשולב רשם עלייה של 1.4% בלבד. זה נתון נמוך שמבטא את המלחמה והשלכותיה על הכלכלה.  ברבעון האחרון של 2024 יש התאוששות וזה נמשך לשנה הנוכחית - המדד המשולב לחודש מרץ עלה בשיעור של 0.25%  והמדדים לחודשים ינואר ופברואר עודכנו מעלה. נתונים אלו מבטאים המשך צמיחה מתונה בפעילות הכלכלית במשק ברביע הראשון של 2025. המדד המשולב הושפע לטובה מעליית יבוא מוצרי הצריכה, יבוא התשומות לייצור, יצוא הסחורות והרכישות בכרטיסי אשראי (מרץ) ומדד הייצור התעשייתי, מדד הפדיון בשירותים ומדד הפדיון במסחר הקמעונאי (פברואר). לעומת אלה, יצוא השירותים ומשרות השכיר (ינואר) ירדו והשפיעו שלילית על המדד.



העלייה בחודשים האחרונים מסמנת חזרה לצמיחה, אם כי זה עדיין רחוק מהקצב שהיה בעבר. הקצב הנוכחי מלמד על עלייה של כ-3%-3.5% בשנה, זה לא רע, אבל צריך לראות שזה נמשך למרות הטלטלות בכלכלה העולמית כשבעבר המדד עלה אפילו בשיעור גבוה יותר. צריך להזכיר שישראל צומחת יותר מרוב המדינות ב-OECD בעיקר בשל שיעור ילודה גבוה וצמיחה משמעותית יותר, כלומר המדד שצריך לתת אינדיקציה לעלייה בתוצר וצמיחה, צריך להיות בסביבה של הנתונים האלו והוא אכן די קרוב.

קיראו עוד ב"בארץ"

המדד חשוב להגיד יודע לנבא תופעות מראש ולזהות מגמות בשוק עוד לפני שהן מופיעות בנתוני התמ"ג. בעבר הוא היה זה שהתריע מראש על תחילת המיתון של 2020 וגם על החזרה לצמיחה בסוף 2021. מנגד, המדד נשען גם על נתונים שחלקם מתעדכנים באיחור – ולכן לכאורה מגיב מאוחר מדי. עם זאת, שקלול הנתונים מספק ערך שלא קיים במדדים אחרים ולמרות שהוא לא תמיד מעודכן הוא מספק מגמה שהיא מאוד חשובה להבנת המשק.


  

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 01/05/2025 21:59
    הגב לתגובה זו
    אכל אותנו עם הריבית שרק הבנקים מרווחים
  • 1.
    אנונימי 01/05/2025 12:29
    הגב לתגובה זו
    מדד משולב זה מדד מאד חכם שכולל בתוכו הרבה מרכיבים פוליטים כלכליים מלחמתיים ועוד לכן אי אפשר לנחש אותו וצריך להמתין לקביעה של בנק יישראל
  • אנונימי 02/05/2025 15:06
    הגב לתגובה זו
    למשל אם חזה מיתון אז לצמצם וכול
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר

תמיר חכמוף |

מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.5%.  עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.

בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%. 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.




מה קרה למחירי הדירות?

מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר

תמיר חכמוף |

מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.5%.  עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.

בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%. 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.




מה קרה למחירי הדירות?

מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.