נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

עלייה של כ-0.1% במדד המשולב לחודש מאי מראה צמיחה מתונה

העלייה מעידה על קצב צמיחה נמוך ביחס לממוצע הארוך טווח של המשק, ולמרות שהמדד ממשיך להתרחב, קצב ההתרחבות הנוכחי נותר מתון ומצביע על האטה יחסית בפעילות הכלכלית בישראל בחודשים האחרונים

רן קידר | (1)
נושאים בכתבה המדד המשולב

בנק ישראל פירסם היום את המדד המשולב לחודש מאי, שרשם עלייה של 0.11%, נתון המעיד על קצב צמיחה נמוך ביחס לממוצע הארוך טווח של המשק. למרות שהמדד ממשיך להתרחב, קצב ההתרחבות הנוכחי נותר מתון ומצביע על האטה יחסית בפעילות הכלכלית בישראל בחודשים האחרונים. בין הגורמים שתרמו לחיוב למדד ניתן למנות את העלייה ביצוא הסחורות, גידול בשיעור המשרות הפנויות, עלייה ברכישות בכרטיסי אשראי במהלך חודש מאי, ועלייה במדד הייצור התעשייתי בחודש אפריל. גורמים אלו מעידים על ביקוש מתמשך מצד הצרכנים ועל פעילות תעשייתית מתאוששת, גם אם בקצב מתון.

לעומת זאת, מספר אינדיקטורים מרכזיים השפיעו לשלילה על המדד, ובראשם ירידה ביבוא מוצרי צריכה ויבוא תשומות לייצור, נתוני מאי. בנוסף, נרשמה ירידה ביצוא השירותים, במדד הפדיון בענפי השירותים (נתוני אפריל) ובהתחלות הבנייה (נתוני מרץ). שילוב זה בין מגמות חיוביות לשליליות מייצר תמונה מורכבת, שבה לצד התאוששות חלקית של מגזרים מסוימים, נמשכת חולשה בענפים אחרים.

מהו המדד המשולב? 

המדד המשולב נחשב לאינדיקטור מרכזי המשקלל שורת נתונים על הפעילות הכלכלית השוטפת במשק, והוא מאפשר התרשמות שוטפת ממצבו של המשק בין פרסום נתוני התוצר. רמת הגידול הנוכחית אומנם חיובית, אך אינה מספקת אינדיקציה לצמיחה מואצת, וייתכן שהיא משקפת את ההשפעה המצטברת של אי הוודאות הגיאו-פוליטית והפיננסית בתקופה האחרונה.

המדד המשולב אמנם אינו נוצץ כמו מדד המחירים לצרכן, ולא דרמטי כמו החלטות ריבית, אבל הוא יודע לספר משהו חשוב: מה קרה בכלכלה בחודש החולף. הוא אמור להיות המדד שהכי קרוב לשטח והוא לא מנסה לנבא את העתיד. בשל הפערים בזמן בין פעילות כלכלית לבין פרסום נתוני תוצר (GDP), נדרש מדד תחליפי שמתעדכן מדי חודש ומאפשר לקבל התרשמות עדכנית על מצב הכלכלה. המדד מסייע לבנק ישראל, למשקיעים, למקבלי החלטות ולחברות להבין האם המשק מתרחב, מדשדש או נכנס להאטה, וכך הוא בודק שורה של נתונים שמרכיבים את הכלכלה הישראלית: יצוא סחורות, יצוא שירותים, פדיון בענפי מסחר ושירותים, נתוני בנייה, תעשייה, צריכה פרטית, תעסוקה, יבוא של חומרי גלם וציוד להשקעה. הוא משקלל ומערבב את המדדים האחרים ונותן תוצר שמבטא על פי בדיקות ומחקר את מצב המשק. כל אחד מהנתונים האלה מתעדכן בתאריכים שונים, ולכן המדד המשולב נותן תמונה כמעט "בשידור חי" של מצב הפעילות הכלכלית, עוד לפני שהלמ"ס מפרסם את התמ"ג. תנודות המדד הם לרוב שברי אחוזים מדי חודש.

במהלך כל שנת 2024, המדד המשולב רשם עלייה של 1.4% בלבד. הנתון הנמוך היה ביטוי של המלחמה ושל השלכותיה על הכלכלה. לאור העובדה שהמלחמה לא רק שלא הסתיימה, אלא אף גדלה משמעותית בחזית האיראנית, עם "עם כלביא", אנחנו רואים שההתאוששות הקלה מעט נבלמה. 

השוואה למדינות אחרות ב-OECD

המדד המשולב של ארה"ב עמד על 100.29 במאי 2025, עם עלייה שנתית של 0.59%, בעוד שהמדד של ה-OECD כולו עמד על 100.44 באפריל 2025, עם עלייה שנתית של 0.75% . תחזיות הצמיחה של ה-OECD מצביעות על כך שישראל צפויה לצמוח בקצב של 3.3% בשנת 2025 ו-4.9% בשנת 2026, נתונים הגבוהים מהממוצע העולמי של 3.1% ו-3.0% בהתאמה. עם זאת, הארגון מדגיש את הצורך ברפורמות מבניות, במיוחד בתחומי התשתיות, החינוך והשתתפות בשוק העבודה, כדי להבטיח צמיחה בת קיימא. לסיכום, המדד המשולב של ישראל מצביע על צמיחה מתונה, בדומה למגמות במדינות אחרות ב-OECD. עם זאת, תחזיות הצמיחה של ישראל גבוהות מהממוצע העולמי, ויישום רפורמות מבניות יכול לתמוך בהמשך הצמיחה.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נהוראי 29/06/2025 17:06
    הגב לתגובה זו
    ההנהגה החרדית הארורה מרוקנת את קופת המדינה