עלייה של כ-0.1% במדד המשולב לחודש מאי מראה צמיחה מתונה
העלייה מעידה על קצב צמיחה נמוך ביחס לממוצע הארוך טווח של המשק, ולמרות שהמדד ממשיך להתרחב, קצב ההתרחבות הנוכחי נותר מתון ומצביע על האטה יחסית בפעילות הכלכלית בישראל בחודשים האחרונים
בנק ישראל פירסם היום את המדד המשולב לחודש מאי, שרשם עלייה של 0.11%, נתון המעיד על קצב צמיחה נמוך ביחס לממוצע הארוך טווח של המשק. למרות שהמדד ממשיך להתרחב, קצב ההתרחבות הנוכחי נותר מתון ומצביע על האטה יחסית בפעילות הכלכלית בישראל בחודשים האחרונים. בין הגורמים שתרמו לחיוב למדד ניתן למנות את העלייה ביצוא הסחורות, גידול בשיעור המשרות הפנויות, עלייה ברכישות בכרטיסי אשראי במהלך חודש מאי, ועלייה במדד הייצור התעשייתי בחודש אפריל. גורמים אלו מעידים על ביקוש מתמשך מצד הצרכנים ועל פעילות תעשייתית מתאוששת, גם אם בקצב מתון.
לעומת זאת, מספר אינדיקטורים מרכזיים השפיעו לשלילה על המדד, ובראשם ירידה ביבוא מוצרי צריכה ויבוא תשומות לייצור, נתוני מאי. בנוסף, נרשמה ירידה ביצוא השירותים, במדד הפדיון בענפי השירותים (נתוני אפריל) ובהתחלות הבנייה (נתוני מרץ). שילוב זה בין מגמות חיוביות לשליליות מייצר תמונה מורכבת, שבה לצד התאוששות חלקית של מגזרים מסוימים, נמשכת חולשה בענפים אחרים.
מהו המדד המשולב?
המדד המשולב נחשב לאינדיקטור מרכזי המשקלל שורת נתונים על הפעילות הכלכלית השוטפת במשק, והוא מאפשר התרשמות שוטפת ממצבו של המשק בין פרסום נתוני התוצר. רמת הגידול הנוכחית אומנם חיובית, אך אינה מספקת אינדיקציה לצמיחה מואצת,
וייתכן שהיא משקפת את ההשפעה המצטברת של אי הוודאות הגיאו-פוליטית והפיננסית בתקופה האחרונה.
- מה זה המדד המשולב של בנק ישראל ומה אפשר ללמוד ממנו?
- בנק ישראל: המדד המשולב לחודש פברואר 2018 עלה ב-0.4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המדד המשולב אמנם אינו נוצץ כמו מדד המחירים לצרכן, ולא דרמטי כמו החלטות ריבית, אבל הוא יודע לספר משהו חשוב: מה קרה בכלכלה בחודש החולף. הוא אמור להיות המדד שהכי קרוב לשטח והוא לא מנסה לנבא את העתיד. בשל הפערים בזמן בין פעילות כלכלית לבין פרסום נתוני תוצר (GDP), נדרש מדד תחליפי שמתעדכן מדי חודש ומאפשר לקבל התרשמות עדכנית על מצב הכלכלה. המדד מסייע לבנק ישראל, למשקיעים, למקבלי החלטות ולחברות להבין האם המשק מתרחב, מדשדש או נכנס להאטה, וכך הוא בודק שורה של נתונים שמרכיבים את הכלכלה הישראלית: יצוא סחורות, יצוא שירותים, פדיון בענפי מסחר ושירותים, נתוני בנייה, תעשייה, צריכה פרטית, תעסוקה, יבוא של חומרי גלם וציוד להשקעה. הוא משקלל ומערבב את המדדים האחרים ונותן תוצר שמבטא על פי בדיקות ומחקר את מצב המשק. כל אחד מהנתונים האלה מתעדכן בתאריכים שונים, ולכן המדד המשולב נותן תמונה כמעט "בשידור חי" של מצב הפעילות הכלכלית, עוד לפני שהלמ"ס מפרסם את התמ"ג. תנודות המדד הם לרוב שברי אחוזים מדי חודש.
במהלך כל שנת 2024, המדד המשולב רשם עלייה של 1.4% בלבד. הנתון הנמוך היה ביטוי של המלחמה ושל השלכותיה על הכלכלה. לאור העובדה שהמלחמה לא רק שלא הסתיימה, אלא אף גדלה משמעותית בחזית האיראנית, עם "עם כלביא", אנחנו רואים שההתאוששות הקלה מעט נבלמה.
השוואה למדינות אחרות ב-OECD
המדד המשולב של ארה"ב עמד על 100.29 במאי 2025, עם עלייה שנתית של 0.59%, בעוד שהמדד של ה-OECD כולו עמד על 100.44 באפריל 2025, עם עלייה שנתית של 0.75% . תחזיות הצמיחה של ה-OECD מצביעות על כך שישראל צפויה לצמוח בקצב של 3.3% בשנת 2025 ו-4.9% בשנת 2026, נתונים
הגבוהים מהממוצע העולמי של 3.1% ו-3.0% בהתאמה. עם זאת, הארגון מדגיש את הצורך ברפורמות מבניות, במיוחד בתחומי התשתיות, החינוך והשתתפות בשוק העבודה, כדי להבטיח צמיחה בת קיימא. לסיכום, המדד המשולב של ישראל מצביע על צמיחה מתונה, בדומה למגמות במדינות אחרות ב-OECD.
עם זאת, תחזיות הצמיחה של ישראל גבוהות מהממוצע העולמי, ויישום רפורמות מבניות יכול לתמוך בהמשך הצמיחה.
- 1.נהוראי 29/06/2025 17:06הגב לתגובה זוההנהגה החרדית הארורה מרוקנת את קופת המדינה

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
