נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

עלייה של כ-0.1% במדד המשולב לחודש מאי מראה צמיחה מתונה

העלייה מעידה על קצב צמיחה נמוך ביחס לממוצע הארוך טווח של המשק, ולמרות שהמדד ממשיך להתרחב, קצב ההתרחבות הנוכחי נותר מתון ומצביע על האטה יחסית בפעילות הכלכלית בישראל בחודשים האחרונים

רן קידר | (1)
נושאים בכתבה המדד המשולב

בנק ישראל פירסם היום את המדד המשולב לחודש מאי, שרשם עלייה של 0.11%, נתון המעיד על קצב צמיחה נמוך ביחס לממוצע הארוך טווח של המשק. למרות שהמדד ממשיך להתרחב, קצב ההתרחבות הנוכחי נותר מתון ומצביע על האטה יחסית בפעילות הכלכלית בישראל בחודשים האחרונים. בין הגורמים שתרמו לחיוב למדד ניתן למנות את העלייה ביצוא הסחורות, גידול בשיעור המשרות הפנויות, עלייה ברכישות בכרטיסי אשראי במהלך חודש מאי, ועלייה במדד הייצור התעשייתי בחודש אפריל. גורמים אלו מעידים על ביקוש מתמשך מצד הצרכנים ועל פעילות תעשייתית מתאוששת, גם אם בקצב מתון.

לעומת זאת, מספר אינדיקטורים מרכזיים השפיעו לשלילה על המדד, ובראשם ירידה ביבוא מוצרי צריכה ויבוא תשומות לייצור, נתוני מאי. בנוסף, נרשמה ירידה ביצוא השירותים, במדד הפדיון בענפי השירותים (נתוני אפריל) ובהתחלות הבנייה (נתוני מרץ). שילוב זה בין מגמות חיוביות לשליליות מייצר תמונה מורכבת, שבה לצד התאוששות חלקית של מגזרים מסוימים, נמשכת חולשה בענפים אחרים.

מהו המדד המשולב? 

המדד המשולב נחשב לאינדיקטור מרכזי המשקלל שורת נתונים על הפעילות הכלכלית השוטפת במשק, והוא מאפשר התרשמות שוטפת ממצבו של המשק בין פרסום נתוני התוצר. רמת הגידול הנוכחית אומנם חיובית, אך אינה מספקת אינדיקציה לצמיחה מואצת, וייתכן שהיא משקפת את ההשפעה המצטברת של אי הוודאות הגיאו-פוליטית והפיננסית בתקופה האחרונה.

המדד המשולב אמנם אינו נוצץ כמו מדד המחירים לצרכן, ולא דרמטי כמו החלטות ריבית, אבל הוא יודע לספר משהו חשוב: מה קרה בכלכלה בחודש החולף. הוא אמור להיות המדד שהכי קרוב לשטח והוא לא מנסה לנבא את העתיד. בשל הפערים בזמן בין פעילות כלכלית לבין פרסום נתוני תוצר (GDP), נדרש מדד תחליפי שמתעדכן מדי חודש ומאפשר לקבל התרשמות עדכנית על מצב הכלכלה. המדד מסייע לבנק ישראל, למשקיעים, למקבלי החלטות ולחברות להבין האם המשק מתרחב, מדשדש או נכנס להאטה, וכך הוא בודק שורה של נתונים שמרכיבים את הכלכלה הישראלית: יצוא סחורות, יצוא שירותים, פדיון בענפי מסחר ושירותים, נתוני בנייה, תעשייה, צריכה פרטית, תעסוקה, יבוא של חומרי גלם וציוד להשקעה. הוא משקלל ומערבב את המדדים האחרים ונותן תוצר שמבטא על פי בדיקות ומחקר את מצב המשק. כל אחד מהנתונים האלה מתעדכן בתאריכים שונים, ולכן המדד המשולב נותן תמונה כמעט "בשידור חי" של מצב הפעילות הכלכלית, עוד לפני שהלמ"ס מפרסם את התמ"ג. תנודות המדד הם לרוב שברי אחוזים מדי חודש.

במהלך כל שנת 2024, המדד המשולב רשם עלייה של 1.4% בלבד. הנתון הנמוך היה ביטוי של המלחמה ושל השלכותיה על הכלכלה. לאור העובדה שהמלחמה לא רק שלא הסתיימה, אלא אף גדלה משמעותית בחזית האיראנית, עם "עם כלביא", אנחנו רואים שההתאוששות הקלה מעט נבלמה. 

השוואה למדינות אחרות ב-OECD

המדד המשולב של ארה"ב עמד על 100.29 במאי 2025, עם עלייה שנתית של 0.59%, בעוד שהמדד של ה-OECD כולו עמד על 100.44 באפריל 2025, עם עלייה שנתית של 0.75% . תחזיות הצמיחה של ה-OECD מצביעות על כך שישראל צפויה לצמוח בקצב של 3.3% בשנת 2025 ו-4.9% בשנת 2026, נתונים הגבוהים מהממוצע העולמי של 3.1% ו-3.0% בהתאמה. עם זאת, הארגון מדגיש את הצורך ברפורמות מבניות, במיוחד בתחומי התשתיות, החינוך והשתתפות בשוק העבודה, כדי להבטיח צמיחה בת קיימא. לסיכום, המדד המשולב של ישראל מצביע על צמיחה מתונה, בדומה למגמות במדינות אחרות ב-OECD. עם זאת, תחזיות הצמיחה של ישראל גבוהות מהממוצע העולמי, ויישום רפורמות מבניות יכול לתמוך בהמשך הצמיחה.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נהוראי 29/06/2025 17:06
    הגב לתגובה זו
    ההנהגה החרדית הארורה מרוקנת את קופת המדינה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.