עלייה של כ-0.1% במדד המשולב לחודש מאי מראה צמיחה מתונה
העלייה מעידה על קצב צמיחה נמוך ביחס לממוצע הארוך טווח של המשק, ולמרות שהמדד ממשיך להתרחב, קצב ההתרחבות הנוכחי נותר מתון ומצביע על האטה יחסית בפעילות הכלכלית בישראל בחודשים האחרונים
המדד המשולב בנק ישראל פירסם היום את המדד המשולב לחודש מאי, שרשם עלייה של 0.11%, נתון המעיד על קצב צמיחה נמוך ביחס לממוצע הארוך טווח של המשק. למרות שהמדד ממשיך להתרחב, קצב ההתרחבות הנוכחי נותר מתון ומצביע על האטה יחסית בפעילות הכלכלית בישראל בחודשים האחרונים. בין הגורמים שתרמו לחיוב למדד ניתן למנות את העלייה ביצוא הסחורות, גידול בשיעור המשרות הפנויות, עלייה ברכישות בכרטיסי אשראי במהלך חודש מאי, ועלייה במדד הייצור התעשייתי בחודש אפריל. גורמים אלו מעידים על ביקוש מתמשך מצד הצרכנים ועל פעילות תעשייתית מתאוששת, גם אם בקצב מתון.
לעומת זאת, מספר אינדיקטורים מרכזיים השפיעו לשלילה על המדד, ובראשם ירידה ביבוא מוצרי צריכה ויבוא תשומות לייצור, נתוני מאי. בנוסף, נרשמה ירידה ביצוא השירותים, במדד הפדיון בענפי השירותים (נתוני אפריל) ובהתחלות הבנייה (נתוני מרץ). שילוב זה בין מגמות חיוביות לשליליות מייצר תמונה מורכבת, שבה לצד התאוששות חלקית של מגזרים מסוימים, נמשכת חולשה בענפים אחרים.
מהו המדד המשולב?
המדד המשולב נחשב לאינדיקטור מרכזי המשקלל שורת נתונים על הפעילות הכלכלית השוטפת במשק, והוא מאפשר התרשמות שוטפת ממצבו של המשק בין פרסום נתוני התוצר. רמת הגידול הנוכחית אומנם חיובית, אך אינה מספקת אינדיקציה לצמיחה מואצת,
וייתכן שהיא משקפת את ההשפעה המצטברת של אי הוודאות הגיאו-פוליטית והפיננסית בתקופה האחרונה.
- מה זה המדד המשולב של בנק ישראל ומה אפשר ללמוד ממנו?
- בנק ישראל: המדד המשולב לחודש פברואר 2018 עלה ב-0.4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המדד המשולב אמנם אינו נוצץ כמו מדד המחירים לצרכן, ולא דרמטי כמו החלטות ריבית, אבל הוא יודע לספר משהו חשוב: מה קרה בכלכלה בחודש החולף. הוא אמור להיות המדד שהכי קרוב לשטח והוא לא מנסה לנבא את העתיד. בשל הפערים בזמן בין פעילות כלכלית לבין פרסום נתוני תוצר (GDP), נדרש מדד תחליפי שמתעדכן מדי חודש ומאפשר לקבל התרשמות עדכנית על מצב הכלכלה. המדד מסייע לבנק ישראל, למשקיעים, למקבלי החלטות ולחברות להבין האם המשק מתרחב, מדשדש או נכנס להאטה, וכך הוא בודק שורה של נתונים שמרכיבים את הכלכלה הישראלית: יצוא סחורות, יצוא שירותים, פדיון בענפי מסחר ושירותים, נתוני בנייה, תעשייה, צריכה פרטית, תעסוקה, יבוא של חומרי גלם וציוד להשקעה. הוא משקלל ומערבב את המדדים האחרים ונותן תוצר שמבטא על פי בדיקות ומחקר את מצב המשק. כל אחד מהנתונים האלה מתעדכן בתאריכים שונים, ולכן המדד המשולב נותן תמונה כמעט "בשידור חי" של מצב הפעילות הכלכלית, עוד לפני שהלמ"ס מפרסם את התמ"ג. תנודות המדד הם לרוב שברי אחוזים מדי חודש.
במהלך כל שנת 2024, המדד המשולב רשם עלייה של 1.4% בלבד. הנתון הנמוך היה ביטוי של המלחמה ושל השלכותיה על הכלכלה. לאור העובדה שהמלחמה לא רק שלא הסתיימה, אלא אף גדלה משמעותית בחזית האיראנית, עם "עם כלביא", אנחנו רואים שההתאוששות הקלה מעט נבלמה.
השוואה למדינות אחרות ב-OECD
המדד המשולב של ארה"ב עמד על 100.29 במאי 2025, עם עלייה שנתית של 0.59%, בעוד שהמדד של ה-OECD כולו עמד על 100.44 באפריל 2025, עם עלייה שנתית של 0.75% . תחזיות הצמיחה של ה-OECD מצביעות על כך שישראל צפויה לצמוח בקצב של 3.3% בשנת 2025 ו-4.9% בשנת 2026, נתונים
הגבוהים מהממוצע העולמי של 3.1% ו-3.0% בהתאמה. עם זאת, הארגון מדגיש את הצורך ברפורמות מבניות, במיוחד בתחומי התשתיות, החינוך והשתתפות בשוק העבודה, כדי להבטיח צמיחה בת קיימא. לסיכום, המדד המשולב של ישראל מצביע על צמיחה מתונה, בדומה למגמות במדינות אחרות ב-OECD.
עם זאת, תחזיות הצמיחה של ישראל גבוהות מהממוצע העולמי, ויישום רפורמות מבניות יכול לתמוך בהמשך הצמיחה.
- 1.נהוראי 29/06/2025 17:06הגב לתגובה זוההנהגה החרדית הארורה מרוקנת את קופת המדינה
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
