האם מצרים בדרך לקלוט 500 אלף עזתים? המסר האמריקאי למצרים: סיוע כלכלי תמורת קליטת עזתים

איתן גרסטנפלד | (7)

ארצות הברית העבירה למצרים מסר ברור, לפיו היא מוכנה להעניק חבילת סיוע כלכלי משמעותית למצרים בתמורה להסכמתה לקלוט חלק מתושבי רצועת עזה בשטחיה. המסר הועבר דרך נשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד, במהלך ביקורו האחרון בקהיר. המצרים לא אמרו לא. מדובר בתפנית דרמטית בעמדת מצרים, שבעבר התנגדה בתוקף לרעיון כזה, וכעת מציעה מצדה תוכנית משלה לפינוי זמני של תושבים מעזה לצפון סיני.


לפי מקורות מצריים, ההצעה האמריקאית מדברת על העברת בין 500,000 ל-700,000 עזתים למצרים. מהלך כזה יתוגמל באמצעות חבילות כלכליות משמעותיות שיכולות לסייע מאוד לכלכלה המצרית, הנמצאת בקשיים גדולים בשנים האחרונות. עם זאת, לצד התמריצים הכלכליים, האמריקאים גם הבהירו כי הסירוב למהלך עלול להביא לבחינה מחודשת של הסיוע האמריקאי השנתי למצרים, שעומד כיום על כ-1.3 מיליארד דולר בשנה. העניין הכלכלי הוא מנוף ענק, מצרים תלויה בארה"ב וזקוקה לה להשקעות עתידיות. הכלכלה המצרית במצב רע והמקל והגזר של טראמפ בשיח עם המצרים עשוי להשפיע: כלכלת מצרים: אתגרים והזדמנויות ומדוע הכסף האמריקאי כל כך חשוב?


הדיווחים האחרונים מגיעים לאחר שבסוף השבוע, דווח בעיתון הלבנוני "אל-אחבאר", המזוהה עם חיזבאללה, כי נשיא מצרים נתן אור ירוק לפינוי זמני של חצי מיליון עזתים, המהווים כרבע מתושבי הרצועה. לפי הדיווח, במידה והדבר יצא לפועל הפליטים ישוכנו בעיר ייעודית בצפון סיני. עם זאת, בקהיר מיהרו להכחיש את הדיווח: "מצרים מכחישה את הטענות שלפיהן היא מוכנה להעביר זמנית חצי מיליון מתושבי עזה לעיר ייעודית בצפון סיני כחלק מהשיקום. אלה טענות שקריות הסותרות את העמדה הנחרצת של מצרים הדוחה כל ניסיון לעקור את הפלסטינים. העמדה הנחרצת הזו היא הבסיס לתוכנית שהציגה מצרים בפסגת החירום האחרונה של הליגה הערבית בקהיר".


רקע היסטורי: מצרים תלויה בסיוע אמריקאי כבר עשרות שנים

היחסים הכלכליים בין מצרים לארה"ב החלו עוד לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים בשנת 1979, ומאז הפכה מצרים לאחת מהמדינות שמקבלות את הסיוע הכלכלי והצבאי הגדול ביותר מארצות הברית. הסיוע הזה חיוני ליציבות הכלכלית של מצרים, ובמיוחד למערכת הביטחון שלה. 


עדות לכך ניתן למצוא בכך שבתחילת השנה, ממשל טראמפ החליט להקפיא את סיוע החוץ שהוא מעניק למדינות השונות ברחבי המדינות, למעט מצרים וישראל. זאת בין היתר בשל החשיבות של היחסים האסטרטגיים בין המדינות אך גם של התלות מצד הצבא המצרי בכספי הסיוע האמריקאי. ברקע, צריך לזכור שא-סיסי מתמודד עם אופוזיציה מבית מצד ארגונים בעלי אופי אסלאמיסטי ובראשם האחים המוסלמים, שזכתה להתחזקות מסוימת, עם נפילת משטרו של באשר אסד בסוריה והתבססות המורדים המזוהים עם ארגונים דומים. מה שמצריך את א-סיסי לשמור על צבא חזק, ומחזק את התלות שלו בבעלי בריתו המערביים.


עם זאת, האפשרות לפינוי של מאות אלפי תושבים עזתים למצרים נתפסת בקהיר כנושא רגיש במיוחד. בעבר מצרים דחתה הצעות כאלה, מחשש לפגיעה בביטחונה הפנימי ולערעור היציבות הדמוגרפית והפוליטית במדינה. אך כעת, בעקבות לחצים אמריקאיים כבדים, נראה כי הגישה משתנה. הפתרון הזה, אם ייושם, יוצר אתגרים עצומים למצרים: מהיבטים ביטחוניים, לוגיסטיים, כלכליים וחברתיים. קליטת מאות אלפי פליטים דורשת תשתיות, שירותי בריאות, חינוך ואבטחה, ועלולה לעורר תסיסה פנימית משמעותית במצרים. יתר על כן, ישנו סיכון משמעותי שהפעלת לחץ רב מדי מצד ארצות הברית עשויה לדחוף את מצרים להידוק קשרים עם סין ורוסיה, שנמצאות במאמץ אסטרטגי להרחיב את השפעתן במזרח התיכון. עד היום מצרים פעלה בזהירות מול שתי המעצמות הללו, אך המתיחות עם וושינגטון יכולה לגרום לשינוי מהותי בכיוון המדיניות המצרית.


בשורה התחתונה, המסר האמריקאי חושף את עומק הלחצים שמופעלים על מצרים ואת המורכבות המדינית שהמדינה ניצבת בפניה. מהלך מסוג זה, שסיכויו עלו, צפוי לעצב מחדש את המאזן האזורי ולהשפיע עמוקות על עתיד האזור כולו. זה יכול להוביל לכך שמדינות נוספות יקלטו עזתים.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    העזתים האלה לעולם לא ישתקמו אלא יהיו מאגר פוטינצאלי לעתודה הטרוריסטית שתתנפץ בבוא העת על גבולנו מסינ (ל"ת)
    רובי 21/07/2025 15:19
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מי הם תושבי עזה 25/03/2025 07:20
    הגב לתגובה זו
    חלק מתושבי עזה היום הם משפחות מצריות שהגיעו לפני בערך 100 שנים לאזור עזה ואף צפונה משם וחלקם פליטים מיפואשקלון שברחו לשם במלחמת העצמאות
  • 2.
    בני 24/03/2025 18:23
    הגב לתגובה זו
    או שהשם ייקח אותם
  • 1.
    הדוד סם 24/03/2025 09:14
    הגב לתגובה זו
    אתם הורסים לנו את ישראל . ישראל היא בת ברית שלנו ולא מקובל עלינו שתהרסו אותה . אנו דורשים ממך בנימין נתניהו שתתפטר . שהממשלה תתפרק ולכו לבחירות דמוקרטיות ללא שוחד וללא קומבינות עכשיו .
  • משה רבנו 24/03/2025 12:41
    הגב לתגובה זו
    תמשיכו לבכות בטוקבקים תמשיכו להקציף את המקיאטו שלכם חזק חזק חזק וזה כל מה שיצא מכם.
  • אתם האמאמא של הדיפ סטייט עבריינים על מלא (ל"ת)
    אנונימי 25/03/2025 15:27
  • צודק נמשיך להקציף מקיאטו ואתם תמשיכו להיות דפוקים כי מי שדופק אותכם זה אתם (ל"ת)
    אנונימי 24/03/2025 16:24
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

טורקיה מנתקת קשריה הכלכליים עם ישראל; מטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה

הטיסות יתייקרו, אבל זו הבעיה הקטנה - ארודאן רוצה לחמש את טורקיה ורואה בישראל אויב שצריך לחסלו. מה צפוי בשלב הבא של העימות?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טורקיה ארדואן

החמרה נוספת ביחסים עם טורקיה וחשש אמיתי שבהדרגה האיומים של ארדואן נגדנו והרצון שלו לפגוע באויב הישראלי, יהפכו למציאות. טורקיה מנתקת לחלוטין את קשריה הכלכליים עם ישראל ומטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה. הקאן פידאן, שר החוץ הטורקי אמר כי  "החלטנו לנתק לחלוטין את הקשרים הכלכליים והמסחריים עם ישראל,  ולסגור את המרחב האווירי שלנו בפני מטוסיה". המשמעות המיידית היא הארכת הטיסות למקומות מסוימים באירופה , שתלווה בעליית מחירים. 

מאז ההצהרה, עוקב משרד התחבורה אחר מצב בו טורקיה עלולה להפר את אמנת שיקגו לתעופה אזרחית. נכון לעכשיו, טיסות ממשיכות לעבור מעל השטח הטורקי וטרם התקבלו דיווחים רשמיים על שינוי מהארגונים הבינלאומיים הרלוונטיים. ההפרה הפוטנציאלית מתייחסת לסעיפים 11 ו-12 באמנת שיקגו, הקובעים שחוקי הטיס חייבים להיות אחידים ושוויוניים לכל המדינות ללא אפליה. בהערכה ראשונית, טורקיה עלולה לנסות להצדיק חריגות בהבחנה בין סוגי מטוסים שונים - צבאיים, ממשלתיים או אזרחיים. המקרה נבדק על רקע טיסת ישראייר לבאטומי שצפויה לחלוף מעל טורקיה. אמנת שיקגו, שנחתמה ב-1944 ונכנסה לתוקף ב-1947, מהווה את הבסיס המשפטי לארגון ICAO ולניהול התעבורה האווירית הבינלאומית. בשלב זה, נראה שהמגבלות עשויות להתמקד במטוסים צבאיים או במטענים ספציפיים, ולא בטיסות אזרחיות רגילות.

העיתוי אינו לגמרי ברור. דבריו פידאן כללו אמירות חריפות כגון, "מתקפותיה הפזיזות של ישראל בעזה, לבנון, תימן, סוריה ואיראן הן סימן ברור לכך שלישראל מנטליות של מדינת טרור, ושהיא מפירה את הסדר ואת החוק הבין-לאומי" וייתכן שמגיעים לאור דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהכיר לראשונה ברצח העם הארמני על ידי חיילי האימפריה העותמנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, במסגרת ראיון לפודקאסט אמריקני ביום שלישי. כמו כן, ייתכן כי זו תגובה על ההפגזות של חיל האוויר בחודש האחרון בסוריה, ולאחרונה כללו אף מבצע סמוך לדמשק, שבמהלכו אותר והוחרם ציוד ריגול מתוצרת טורקיה שהוגדר כ"סודי ורגיש" וכתוצאה מכך הוזהר המשטר החדש בסוריה מפני שיתוף פעולה הדוק עם טורקיה, תוך הגדרה של הצעד כ"משחק מסוכן באש".

ייתכן גם שזו תגובה על רקע הגברת הלחימה בעזה והרצון של ישראל לחסל לחלוטין את החמאס גם במקומות שעד כה לא נכנסו אליהם וששם מסתתרים מנהיגי חמאס לצד החטופים.   

הידרדרות מתמשכת 

ההתדרדרות מול אנקרה היא תהליך מתמשך וממש מפתיחת מלחמת "חרבות ברזל", טורקיה מאשימה, תוקפת ומחרימה את ישראל. ארדואן אף אמר שצריך לחסל את ישראל.  "ישראל לא תעצור בעזה, ואחרי כיבוש רמאללה תרצה גם את סוריה ולבנון", אמר הנשיא הטורקי, והזהיר שגם ארצו תהיה בסכנה: "חמאס לא מגן רק על עזה, אלא גם על טורקיה. מדינות איסלאמיות חייבות להקים ברית נגד הטרור הישראלי"