ארצות הברית העבירה למצרים מסר ברור, לפיו היא מוכנה להעניק חבילת סיוע כלכלי משמעותית למצרים בתמורה להסכמתה לקלוט חלק מתושבי רצועת עזה בשטחיה. המסר הועבר דרך נשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד, במהלך ביקורו האחרון בקהיר. המצרים לא אמרו לא. מדובר בתפנית דרמטית בעמדת מצרים, שבעבר התנגדה בתוקף לרעיון כזה, וכעת מציעה מצדה תוכנית משלה לפינוי זמני של תושבים מעזה לצפון סיני.

לפי מקורות מצריים, ההצעה האמריקאית מדברת על העברת בין 500,000 ל-700,000 עזתים למצרים. מהלך כזה יתוגמל באמצעות חבילות כלכליות משמעותיות שיכולות לסייע מאוד לכלכלה המצרית, הנמצאת בקשיים גדולים בשנים האחרונות. עם זאת, לצד התמריצים הכלכליים, האמריקאים גם הבהירו כי הסירוב למהלך עלול להביא לבחינה מחודשת של הסיוע האמריקאי השנתי למצרים, שעומד כיום על כ-1.3 מיליארד דולר בשנה. העניין הכלכלי הוא מנוף ענק, מצרים תלויה בארה"ב וזקוקה לה להשקעות עתידיות. הכלכלה המצרית במצב רע והמקל והגזר של טראמפ בשיח עם המצרים עשוי להשפיע: כלכלת מצרים: אתגרים והזדמנויות ומדוע הכסף האמריקאי כל כך חשוב?. 

הדיווחים האחרונים מגיעים לאחר שבסוף השבוע, דווח בעיתון הלבנוני "אל-אחבאר", המזוהה עם חיזבאללה, כי נשיא מצרים נתן אור ירוק לפינוי זמני של חצי מיליון עזתים, המהווים כרבע מתושבי הרצועה. לפי הדיווח, במידה והדבר יצא לפועל הפליטים ישוכנו בעיר ייעודית בצפון סיני. עם זאת, בקהיר מיהרו להכחיש את הדיווח: "מצרים מכחישה את הטענות שלפיהן היא מוכנה להעביר זמנית חצי מיליון מתושבי עזה לעיר ייעודית בצפון סיני כחלק מהשיקום. אלה טענות שקריות הסותרות את העמדה הנחרצת של מצרים הדוחה כל ניסיון לעקור את הפלסטינים. העמדה הנחרצת הזו היא הבסיס לתוכנית שהציגה מצרים בפסגת החירום האחרונה של הליגה הערבית בקהיר".

רקע היסטורי: מצרים תלויה בסיוע אמריקאי כבר עשרות שנים

היחסים הכלכליים בין מצרים לארה"ב החלו עוד לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים בשנת 1979, ומאז הפכה מצרים לאחת מהמדינות שמקבלות את הסיוע הכלכלי והצבאי הגדול ביותר מארצות הברית. הסיוע הזה חיוני ליציבות הכלכלית של מצרים, ובמיוחד למערכת הביטחון שלה. 

• עימות בין ישראל וארה"ב על הגז: עסקת היצוא למצרים תקועה
• אתיופיה - השותפה האסטרטגית השקטה של ישראל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עדות לכך ניתן למצוא בכך שבתחילת השנה, ממשל טראמפ החליט להקפיא את סיוע החוץ שהוא מעניק למדינות השונות ברחבי המדינות, למעט מצרים וישראל. זאת בין היתר בשל החשיבות של היחסים האסטרטגיים בין המדינות אך גם של התלות מצד הצבא המצרי בכספי הסיוע האמריקאי. ברקע, צריך לזכור שא-סיסי מתמודד עם אופוזיציה מבית מצד ארגונים בעלי אופי אסלאמיסטי ובראשם האחים המוסלמים, שזכתה להתחזקות מסוימת, עם נפילת משטרו של באשר אסד בסוריה והתבססות המורדים המזוהים עם ארגונים דומים. מה שמצריך את א-סיסי לשמור על צבא חזק, ומחזק את התלות שלו בבעלי בריתו המערביים.

עם זאת, האפשרות לפינוי של מאות אלפי תושבים עזתים למצרים נתפסת בקהיר כנושא רגיש במיוחד. בעבר מצרים דחתה הצעות כאלה, מחשש לפגיעה בביטחונה הפנימי ולערעור היציבות הדמוגרפית והפוליטית במדינה. אך כעת, בעקבות לחצים אמריקאיים כבדים, נראה כי הגישה משתנה. הפתרון הזה, אם ייושם, יוצר אתגרים עצומים למצרים: מהיבטים ביטחוניים, לוגיסטיים, כלכליים וחברתיים. קליטת מאות אלפי פליטים דורשת תשתיות, שירותי בריאות, חינוך ואבטחה, ועלולה לעורר תסיסה פנימית משמעותית במצרים. יתר על כן, ישנו סיכון משמעותי שהפעלת לחץ רב מדי מצד ארצות הברית עשויה לדחוף את מצרים להידוק קשרים עם סין ורוסיה, שנמצאות במאמץ אסטרטגי להרחיב את השפעתן במזרח התיכון. עד היום מצרים פעלה בזהירות מול שתי המעצמות הללו, אך המתיחות עם וושינגטון יכולה לגרום לשינוי מהותי בכיוון המדיניות המצרית.

בשורה התחתונה, המסר האמריקאי חושף את עומק הלחצים שמופעלים על מצרים ואת המורכבות המדינית שהמדינה ניצבת בפניה. מהלך מסוג זה, שסיכויו עלו, צפוי לעצב מחדש את המאזן האזורי ולהשפיע עמוקות על עתיד האזור כולו. זה יכול להוביל לכך שמדינות נוספות יקלטו עזתים.

• מסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
• בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת