מצרים, עם כ-105 מיליון תושבים, היא המדינה המאוכלסת ביותר בעולם הערבי ואחת המדינות המשמעותיות במזרח התיכון ובאפריקה. הכלכלה המצרית, עם תמ"ג של כ-396 מיליארד דולר, מתמודדת עם שילוב של פוטנציאל אדיר ואתגרים משמעותיים שמאיימים על יציבותה. הגירעון גדל, החוב גדל ואלמלא התמיכה האמריקאית השוטפת המצב היה גרוע בהרבה. מצרים צריכה את ארה"ב וזה עשוי לגרום לה לקבל את ההצעה האמריקאית - המסר האמריקאי למצרים: סיוע כלכלי תמורת קליטת עזתים; האם זה יכול לעבוד?. מה מצבה של הכלכלה המצרית? הנה תמונת מצב.

צמיחה ואינפלציה

בשנים האחרונות, מצרים הציגה צמיחה כלכלית של בין 3% ל-5%, אך אינפלציה גבוהה של למעלה מ-30% מקשה מאוד על חיי האזרחים ומובילה ללחץ מתמיד על יוקר המחיה. העלאת הריבית במטרה לבלום את האינפלציה אמנם נועדה לשפר את המצב הכלכלי, אך בפועל היא פוגעת ביכולת של עסקים ואנשים פרטיים לקחת הלוואות ולהשקיע.

שוק העבודה ואבטלה

שיעור האבטלה הרשמי עומד על כ-8%, אולם המציאות קשה יותר, במיוחד בקרב צעירים בעלי השכלה אקדמית. כ-28.9 מיליון איש מרכיבים את כוח העבודה, אך נשים מהוות אחוז קטן יחסית ממנו, בעיקר בגלל מגבלות חברתיות ומסורתיות.

שכר והוצאות חודשיות

השכר הממוצע במצרים עומד על כ-350 דולר לחודש, כאשר רוב המשפחות מתקשות לעמוד בהוצאות השוטפות, המוערכות בכ-300-400 דולר בממוצע לחודש למשפחה ממוצעת. הוצאות אלו כוללות בעיקר מזון, דיור, תחבורה, וחינוך. דירה ממוצעת בקהיר עולה כ-20,000 עד 30,000 דולר, אך המחירים משתנים משמעותית בין השכונות השונות בעיר.

• עימות בין ישראל וארה"ב על הגז: עסקת היצוא למצרים תקועה
• אתיופיה - השותפה האסטרטגית השקטה של ישראל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

סחר חוץ: ייצוא מול ייבוא

מצרים מייצאת בעיקר נפט, גז טבעי, כותנה ומוצרי טקסטיל. מנגד, היא תלויה מאוד בייבוא מזון, במיוחד חיטה, מוצרי אנרגיה וציוד תעשייתי. התלות בייבוא הופכת את מצרים לפגיעה במיוחד לתנודות במחירי סחורות עולמיות.

חובות וגירעון

החוב החיצוני של מצרים, שכבר חצה את רף ה-160 מיליארד דולר, הוא אתגר גדול למדינה. הגירעון התקציבי הגבוה, סביב 8%, משקף את ההוצאות הגבוהות של הממשלה, בין היתר בשל סבסוד מוצרים בסיסיים כגון דלק ולחם, מדיניות שבלעדיה קיים חשש לתסיסה חברתית.

בעיות חברתיות ותשתיות

לצד התמודדות עם אתגרים כלכליים, מצרים סובלת גם מבעיות תשתית קשות באזורים הכפריים, המגבילות פיתוח כלכלי משמעותי. בנוסף, רמת החינוך הנמוכה והעובדה כי כמחצית מהאוכלוסייה סובלת מאנאלפביתיות, פוגעות ביכולת לפתח מגזרים טכנולוגיים ותעשייתיים מתקדמים.

• "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
• בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

הציבור המצרי: בין מצוקה לתקווה

עבור רבים מתושבי מצרים, המצב הכלכלי הוא מאבק יומיומי. השכר הנמוך, האינפלציה הגוברת והקושי למצוא תעסוקה יוצרים מצב של אי-ודאות מתמדת. רבים נאלצים להיעזר בתמיכה ממשלתית או לסמוך על רשתות משפחתיות וקהילתיות כדי לספק את צרכיהם הבסיסיים. מצד שני, קיימות הזדמנויות כלכליות ופיתוח תשתיות משמעותי בערים הגדולות, שעשויים לסייע בצמצום הפערים החברתיים והכלכליים.

העתיד: בין סיכון להזדמנות

המציאות הכלכלית במצרים מורכבת ומלאת אתגרים, אך גם טומנת בחובה הזדמנויות אדירות. הממשלה מנסה לאזן  בין רפורמות נחוצות לבין שמירה על היציבות החברתית והפוליטית. ההצלחה תלויה ביכולת למנף השקעות זרות, לשפר את התשתיות ולהעלות את רמת החינוך, בדרך שתאפשר למצרים לממש את הפוטנציאל הכלכלי הגדול שלה. המפתח הוא בהשקעות זרות וכאן ארה"ב נכנסת לתמונה.

טראמפ זיהה את הצורך הגדול של מצרים בהשקעות זרות גדולות ובתמיכה של ארה"ב. הוא יספק את זה באם מצרים תלך לקראתו ברעיון להפוך את עזה לריביירה כשהעזתים יהגרו למדינות האזור וגם למצרים. המצרים בהתחלה התנגדו בתוקף, אבל כבר נשמעות זמירות אחרות - הכסף הגדול עשוי לשכנע אותם:  סיוע כלכלי תמורת קליטת עזתים; האם זה יכול לעבוד?