הסוף להעלאת תעריפים בחברות הסלולר: לא יוכלו לשנות מחיר במהלך תקופת ההתחייבות

החל מה- 31 בדצמבר 2008 לא יוכלו החברות הסלולאריות להעלות תעריפים במהלך תקופת ההתחייבות ויחויבו לקבוע תעריף אחיד מראש לצרכנים בעת ההתקשרות. משרד התקשורת: "הכח יישאר בידי הלקוח"
משה בנימין |

שר התקשורת אריאל אטיאס החליט כי החברות הסלולאריות לא תוכלנה להעלות תעריפים במהלך תקופת ההתחייבות ואף תחויבנה לקבוע תעריף אחיד מראש לצרכנים בעת ההתקשרות, זאת לאחר השימועים שערך משרד התקשורת מול חברות התקשורת בנושא. השינוי יבוצע באמצעות תיקון רישיונות החברות.

על-פי ההנחיות החדשות של משרד התקשורת, מפעילי הסלולר יחויבו להציג למנוייהם את תנאי ההתקשרות באופן שיהיו סופיים, ידועים וקבועים מראש לכל תקופת ההתחייבות.

באשר לתעריפי ההתקשרות, אלה ייקבעו ביום ההתקשרות על ידי המפעיל ויהיו אחידים ונקובים בשקלים חדשים למשך כל תקופת ההתחייבות.

למרות האמור לעיל, במהלך תקופת ההתקשרות, המפעיל יהיה רשאי כמובן לספק את שירותיו למנוי בתעריפים זולים מאלה שנקבעו מראש בהסכם ההתקשרות.

כיום: המפעילים רשאים לקבוע תעריפים שונים במהלך תקופת ההתחייבות

במצב הקיים כיום, ברישיונות הכלליים של מפעילי הסלולאר, קיימת כבר הוראה לפיה "בהסכם ההתקשרות הכולל תנאי לפיו מתחייב המנוי לתקופת התקשרות מסוימת ("תקופת התחייבות"), יהיו סל השירותים, תעריפיו ותנאיו ידועים וקבועים מראש לכל תקופת ההתחייבות". כמו כן, נקבע כי "בעל הרשיון רשאי לקבוע, לגבי סל שירותים, תעריפים שונים אשר יחולו במשך תקופת ההתחייבות".

בפועל, מה שהתקיים הוא שמפעילים סלולאריים קבעו תעריפים מסוימים בהסכם ההתקשרות, אולם שמרו לעצמם בהסכם את הזכות לשנות את התעריף עד לשיעור מירבי, ובמספר פעמים במהלך התקופה, וזאת כאשר המנוי כבול בהתחייבות אשר הפרתה כרוכה בתשלום דמי יציאה או עמלת מעבר.

כך למשל, בהסכמי ההתקשרות נקבעו שיעורי העלאה שנתיים שהגיעו לעיתים עד ל-30%, והמפעילים אף שמרו לעצמם את הזכות לצבור מספר העלאות במהלך תקופת ההתחייבות.

משרד התקשורת: מדובר ביחסי כוחות בלתי שקולים

במשרד התקשורת מתארים את המצב כהסכם ההתקשרות ה"מאופיין בהעדר שוויון מובנה, ביחסי כוחות בלתי שקולים ובפערי מידע, בין בעל הרישיון ובין המנוי הפרטי".

"משרד התקשורת סבור כי בתוכנית הכוללת תקופת התחייבות, תנאי ההתקשרות, לרבות תעריפיה, צריכים להיות ידועים למנוי וכן צריך שייקבעו מראש".

במשרד מעריכים, כי באמצעות ההחלטה שהתקבלה, לשנות את אופן הצגת המידע, "כוח המיקוח של מנויי המגזר הפרטי ילך ויגבר, הכוח יישאר בידי הלקוח, והתחרות על הצרכן מצד החברות עשויה להתחזק ולהתעצם".

בינתיים התיקון רק בענף הסלולאר

לעת עתה, הוחלט במשרד התקשורת, כי אין צורך להחיל את התיקון על שירותי טלפוניה פנים ארציים ובעלי רישיונות כלליים אחרים (מפעילים בינלאומיים או מפ"א לרבות מפ"א ייחודי) או בעלי רישיון מיוחד לאספקת שירותי גישה לאינטרנט (ISP), אלא אך ורק על מפעילי הסלולאר.

"המשרד נוכח כי בפועל, המפעילים הסלולאריים הינם היחידים שקבעו תעריפים מסוימים בהסכם ההתקשרות, תוך כדי כך ששמרו לעצמם את הזכות לשנות את התעריף עד לשיעור מרבי, ובמספר פעמים במהלך התקופה, וזאת כאשר המנוי כבול בהתחייבות אשר הפרתה כרוכה בתשלום דמי יציאה או עמלת יציאה. זאת ועוד, זה המקום לציין כי תלונות הציבור שהתקבלו במשרד, שעניינן עדכון תעריפים במהלך תקופת ההתחייבות, לרבות פנייה של המועצה הישראלית לצרכנות בעניין זה, הופנו אך רק כלפי המפעילים הסלולאריים".

השר אטיאס: "המצב הקיים הוא בלתי סביר מבחינתי"

שר התקשורת אריאל אטיאס: "אני סבור כי מתן כלים אלו בידי הצרכן עשוי לתרום להרחבת התחרות בין המפעילים השונים. ככלל, התקשרות שבה בעל הרישיון רשאי לשנות תנאי מרכזי בהתקשרות כמו התעריפים במהלך תקופת התחייבות, ומנגד, הלקוח שבוי בהתחייבות כלפי בעל הרישיון ויציאתו מהסכם כרוכה בקנס על אף השינוי בתעריפים שהושת עליו, מקנה לבעל הרישיון יתרון בלתי הוגן כלפי המנוי במתן השירותים, ומחייבת את המנוי לשאת במלוא הסיכון בהיותו כבול לבעל הרישיון.

"מצב כזה הוא בלתי סביר מבחינתי ולכן פעלתי לתיקון המצב הקיים. מבחינתי, המפעיל רשאי לקבוע כל תעריף סביר שיחפוץ, אולם, כל שנדרש הוא כי אותם תעריפים ייקבעו טרם ההתקשרות, באופן שקוף, ברור וודאי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי