הבנק המרכזי של אנגליה חושף מתווה רגולטורי חדש להסדרת המטבעות היציבים, במטרה להגן על היציבות הפיננסית ולמנוע סיכוני נזילות במערכת הדיגיטלית. ההצעה קובעת מגבלות זמניות על אחזקות פרטיות ועסקיות, לצד דרישות גיבוי נוקשות שיחייבו את המנפיקים לשמור חלק ניכר מהנכסים באג"ח ממשלתיות קצרות.

המסמך שפרסם הבנק היום מגביל אנשים פרטיים להחזיק מטבעות יציבים (Stablecoins) בשווי של עד 20 אלף פאונד (כ-26.3 אלף דולר), ועסקים עד 10 מיליון פאונד. המטרה, לפי הבנק, היא למנוע "משיכות המוניות" דיגיטליות דומות לאלו שקדמו לקריסת Terra-Luna ב-2022, ולצמצם סיכונים מערכתיים בזמן שמטבעות דיגיטליים הופכים לכלי תשלום נפוץ יותר ויותר. בבנק הבריטי מדגישים כי מדובר במגבלות זמניות שיוסרו בהדרגה, אחרי בחינה מחודשת של התנאים בשוק. חריגים יינתנו לגופים חיוניים, כמו רשתות קמעונאיות או פלטפורמות מסחר בקריפטו, במידה שיוכיחו צורך תפעולי מהותי.

גיבוי היברידי

בהצעה נקבע כי מנפיקי המטבעות היציבים - בהם Tether ו-Circle - יחויבו לגבות את המטבעות במבנה היברידי - עד 60% מהנכסים באגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח (Gilts), והיתרה כפיקדונות לא נושאי ריבית בבנק המרכזי. מנפיקים שייחשבו "מערכתיים", כלומר כאלה שמחזיקים נתח של מעל 10% מהשוק, יורשו לגבות עד 95% מהנכסים באג"ח ממשלתיות. מדובר בשינוי מתון ביחס להמלצות מ-2023, שבהן דרש הבנק שכל הנכסים יוחזקו בפיקדונות בלבד.

ג'ון ריינולדס, אנליסט ראשי ב-HSBC, מסביר שמדובר בצעד מאוזן: "המתווה החדש מאפשר למנפיקים להתמודד עם עלויות תפעול גבוהות בעידן ריבית גבוהה, מבלי לוותר על נזילות". עם זאת, בבנק מזהירים כי חשיפה גדולה מדי לנכסים נושאי ריבית עלולה להקשות על משיכת כספים במקרה של משבר, ולכן נשקלת האפשרות לאפשר למנפיקים גישה ישירה לנזילות מהבנק המרכזי.

• כלכלנים: הפגיעה מהברקזיט חמורה מההערכות
• ראשת הממשלה ששינתה את כלכלת בריטניה פורשת, והמטבע ששבר שיא חדש
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הגישה הבריטית נתפסת כקשוחה מזו האמריקאית, שבה חוק ה-Genius Act של ממשל טראמפ מתמקד בעיקר בשקיפות ולא מגביל את היקף האחזקות. סגנית הנגיד, שרה ברידן, מסבירה כי הזהירות נובעת ממבנה הכלכלה הבריטית: "שוק האשראי הבריטי מבוסס על בנקים מסחריים, והמערכת רגישה למשיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים". לדבריה, משיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים עלולות לערער את היציבות של המערכת הבנקאית כולה במיוחד בשוק משכנתאות הנשען על מימון קצר טווח. מעבר לכך, בבנק רואים בהבדל הזה לא רק סוגיה טכנית אלא גם ביטוי לפילוסופיה רגולטורית רחבה יותר: בעוד ארצות הברית נוטה לאפשר לשוק לנהל את הסיכונים בעצמו, בריטניה מעדיפה לבנות מנגנוני הגנה מוקדמים כדי למנוע משבר עוד לפני שיתפרץ.

בהשוואה לאיחוד האירופי, שם רגולציית MiCA מחייבת 80% מהנכסים בפיקדונות חסרי ריבית, בריטניה רוצה לאמץ גישה גמישה יותר כדי לאזן בין פיקוח לחדשנות. בבנק המרכזי מדגישים כי הרגולציה החדשה אמורה להניח בסיס גם להמשך פיתוח מטבע דיגיטלי ריבוני (CBDC) בריטי.

ביקוש גובר לאג"ח וסיכון לאימוץ הציבורי של הקריפטו

בשוק הקריפטו ההצעה הזאת מתקבלת בהרבה חשדנות. מצד אחד, הדרישה להשקיע באג"ח קצרות צפויה להגביר את הביקוש לשוק ה-Bills, שמוערך בכ-500 מיליארד פאונד, ולהוריד את עלויות גיוס החוב של הממשלה. מצד שני, המגבלות על אחזקות פרטיות עלולות להאט את האימוץ הציבורי של המטבעות היציבים ולהחליש את התחרות מול ארה"ב, שבה אין מגבלות דומות.

• שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
• שנת שיא לצפון קוריאה: גנבה מעל 2 מיליארד דולר של קריפטו ב-2025
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שנת שיא לצפון קוריאה: גנבה מעל 2 מיליארד דולר של קריפטו...

כלכלנים באוניברסיטת LSE מעריכים כי הצעד עלול לצמצם ב-30% עד 40% את הפוטנציאל של שוק התשלומים הדיגיטליים בבריטניה, שצפוי להגיע לכ-50 מיליארד פאונד עד סוף העשור. חברות פינטק כמו Revolut ו-Starling Bank מזהירות כי משתמשים עשויים לעבור לפלטפורמות אמריקאיות, שבהן הפיקוח נחשב מקל יותר.

הבנק המרכזי מתכנן להשלים את גיבוש המסגרת במהלך 2026, לאחר התייעצות ציבורית.