הכסף משתעמם בקרנות הכספיות
המפולת בשוק המניות אשר משכה אחריה את שוק האג"ח לסחרור מתחילת השנה, הניעה את המשקיעים המבולבלים לנוס על נפשם ולחפש מקום מפלט, והיא זו שנתנה את הטון להצלחתן חסרת התקדים של הקרנות הכספיות שיצאו לדרך באותה העת. אילולא המשבר, סביר להניח שאותן קרנות דפנסיביות לא היו מוצאות את מקומן בשוק ההון לזמן רב והן היו נדחקות לשולי מפת ההשקעות כפי שהגיחו אליה בוקר אחד.
הקרנות הכספיות נולדו במטרה ברורה לספק אלטרנטיבת השקעה לאלה המחזיקים את כספם בפיקדונות קצרי טווח ובמלווים קצרים נטולי סיכון. אלא, ש-17 מיליארד השקלים אותם גייסו הקרנות הכספיות מאז הקמתן, הגיעו ברובם דווקא מהפדיונות באג"ח הלא מדורגות ובמניות ולא מפיקדונות הבנק. משמעות הדבר היא שמשקיעים רבים העדיפו פתאום, וממש לא בטוח שמהסיבות הנכונות, לשנות את טעמי ההשקעה שלהם, את רמת הסיכון הגלומה בהשקעה ואת בסיסי ההצמדה בצורה קיצונית.
מדד המחירים לצרכן עלה מראשית השנה ב-3.5%, בעוד שהשקעה לא צמודה קצרת טווח, כדוגמת השקעה בקרן כספית, הניבה למשקיעים 2.8% לכל היותר. חוסך מסורתי שבוחר לשמור את כספו בכספת הבנק בתמורה ל-3.5% תשואה בשנה בוודאי יכול להיות מרוצה מתשואתן של הקרנות הכספיות, והוא לבטח לא מוטרד מהעובדה שערכו של הכסף נשחק בזמן שהתשואה הריאלית על השקעתו בשנה זו היא שלילית. אלא שבפועל, חלק נכבד מהסך המנוהל בקרנות הכספיות הוא בבעלותם של משקיעים מבוהלים שעד לאחרונה ניהלו תיק אג"ח ומניות למופת, אשר מצאו אצל יועץ ההשקעות בבנק אוזן קשבת ופנו בעצתו המרגיעה להשקעה בקרנות אלו.
בכיר ב'פד' התבטא לאחרונה בדבר האפשרות כי עליית המחירים הגלובלית המכה בשווקים עשויה להמשך עוד זמן רב ולא ניתן יהיה לרסן אותה גם על ידי הידוק מוניטארי. חרף ההתפרצות האינפלציונית ונוכח ההאטה הכלכלית יתקשו מנהלי הבנקים המרכזיים להעלות את הריבית באופן משמעותי, וכן סביר כי הביקושים הגוברים מהשווקים המתפתחים ימשיכו להזין את הרוח בסערת המחירים עוד זמן רב. בשורות אלו אם אכן יתממשו, יפגעו עוד יותר במי שבחר בהשקעה לא צמודה בתקופה שכזו.
קריסת שוק האג"ח הלא מדורגות פתחה בפנינו ההזדמנויות כאשר תשואתן לפדיון של אג"ח במח"מ קצר-בינוני זינקו לרמה דו-ספרתית באופן גורף וללא הצדקה כלכלית. ההזדמנות לא נסתרת גם מעיניהם של מנהלי החברות מנפיקות החוב ובשבוע החולף התחזקה מגמת הרכישה העצמית של יחידות האג"ח. חברת "מועדון 365" לדוגמה רכשה 10 מיליון שקל מהאג"ח מסדרה א' והורידה את התשואה מ-12% ל-11% בזמן קצר.
הגדילה לעשות הנהלת חברת "מטיס קפיטל" כאשר הודיעה ביום ה' על הגדלת מסגרת הרכישה העצמית של האג"ח מסדרה א', באמצעות חברת בת, לסך כולל של 45 מיליון שקל. יחד עם דיווח על מסמך הבנות למו"מ למכירת החזקתה של החברה ב"יפנאוטו" ומכירת ההחזקה בשותפות פעילות הליסינג, זינקה האג"ח בסוף השבוע ביותר מ-8% ותשואתה נפלה מ-24% ל-20%.
כלל לא מפתיע שחברות ממשות נכסים, בין היתר במטרה לרכוש במחירי סוף העונה את האג"ח שהנפיקו לציבור לפני זמן קצר בתקופת פריחתה של תעשיית החיתום, ובוודאי נהיה עדים לגל רכישות עצמיות הולך וגובר ככל שימשך ויעמיק המשבר הנוכחי.
אם כן, הפוטנציאל הטמון בהשקעה באג"ח לא מדורגות ובאג"ח בעלות דירוג נמוך עודנו רב, ותיק המורכב מאג"ח של עשרות חברות הפעילות במגוון ענפים, יתאים אולי יותר לצרכיו של מי שהשקיע עד לאחרונה במניות, קיבל רגליים קרות ומצא עצמו לפתע נרדם בקרן כספית.
נכון להיום, הקרנות הכספיות ברובן לא גובות כלל דמי ניהול וכך הן מצליחות ביתר קלות להכות את תשואת הפיקדונות בבנק בחצי אחוז לפחות, לפני ניכוי עמלות ניהול תיק ני"ע בבנק. העובדה שהעלויות למנהל הקרן הן כ-2 מיליון שקל לשנה על כל מיליארד שקל מנוהל לפני הוצאות פרסום ושיווק, תאלץ המנהלים בשלב כלשהו להעמיס את העלות על המשקיעים, וכך כדאיות ההשקעה תפחת באופן ניכר. דוגמה להשלכות של העלאת דמי הניהול ל-0.125% ניתן לראות בקרנות הכספיות המנוהלות בבית השקעות גדול ומוכר, אשר הציגו פדיון החודש בזמן שהתעשייה ממשיכה לגייס.
המשבר בכלכלה הגלובלית צפוי לתת אותותיו עוד זמן רב וסביר שמשקיעים לא מעטים יעדיפו לשבת על הגדר בתקופה פרועה שכזו. אז בזמן שכספך משתעמם בקרן כספית, תוך התעלמות מוחלטת מהעלייה המתמדת במדד המחירים לצרכן והתשואות הגבוהות באג"ח הקונצרניות, חשוב שתדע שגם בתקופות כאלו על המשקיע להתאים את ההשקעה לצרכיו, ומי שלא מצא עד כה עניין בפיקדון בבנק, מן הראוי שיפעיל מעט יצירתיות וירחק גם כעת מהשקעה לא צמודה וחסרת סיכון.
• האמור אינו מהווה המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נכסים פיננסיים כלשהם והעושה זאת פועל על דעתו בלבד.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
