הכסף משתעמם בקרנות הכספיות
המפולת בשוק המניות אשר משכה אחריה את שוק האג"ח לסחרור מתחילת השנה, הניעה את המשקיעים המבולבלים לנוס על נפשם ולחפש מקום מפלט, והיא זו שנתנה את הטון להצלחתן חסרת התקדים של הקרנות הכספיות שיצאו לדרך באותה העת. אילולא המשבר, סביר להניח שאותן קרנות דפנסיביות לא היו מוצאות את מקומן בשוק ההון לזמן רב והן היו נדחקות לשולי מפת ההשקעות כפי שהגיחו אליה בוקר אחד.
הקרנות הכספיות נולדו במטרה ברורה לספק אלטרנטיבת השקעה לאלה המחזיקים את כספם בפיקדונות קצרי טווח ובמלווים קצרים נטולי סיכון. אלא, ש-17 מיליארד השקלים אותם גייסו הקרנות הכספיות מאז הקמתן, הגיעו ברובם דווקא מהפדיונות באג"ח הלא מדורגות ובמניות ולא מפיקדונות הבנק. משמעות הדבר היא שמשקיעים רבים העדיפו פתאום, וממש לא בטוח שמהסיבות הנכונות, לשנות את טעמי ההשקעה שלהם, את רמת הסיכון הגלומה בהשקעה ואת בסיסי ההצמדה בצורה קיצונית.
מדד המחירים לצרכן עלה מראשית השנה ב-3.5%, בעוד שהשקעה לא צמודה קצרת טווח, כדוגמת השקעה בקרן כספית, הניבה למשקיעים 2.8% לכל היותר. חוסך מסורתי שבוחר לשמור את כספו בכספת הבנק בתמורה ל-3.5% תשואה בשנה בוודאי יכול להיות מרוצה מתשואתן של הקרנות הכספיות, והוא לבטח לא מוטרד מהעובדה שערכו של הכסף נשחק בזמן שהתשואה הריאלית על השקעתו בשנה זו היא שלילית. אלא שבפועל, חלק נכבד מהסך המנוהל בקרנות הכספיות הוא בבעלותם של משקיעים מבוהלים שעד לאחרונה ניהלו תיק אג"ח ומניות למופת, אשר מצאו אצל יועץ ההשקעות בבנק אוזן קשבת ופנו בעצתו המרגיעה להשקעה בקרנות אלו.
בכיר ב'פד' התבטא לאחרונה בדבר האפשרות כי עליית המחירים הגלובלית המכה בשווקים עשויה להמשך עוד זמן רב ולא ניתן יהיה לרסן אותה גם על ידי הידוק מוניטארי. חרף ההתפרצות האינפלציונית ונוכח ההאטה הכלכלית יתקשו מנהלי הבנקים המרכזיים להעלות את הריבית באופן משמעותי, וכן סביר כי הביקושים הגוברים מהשווקים המתפתחים ימשיכו להזין את הרוח בסערת המחירים עוד זמן רב. בשורות אלו אם אכן יתממשו, יפגעו עוד יותר במי שבחר בהשקעה לא צמודה בתקופה שכזו.
קריסת שוק האג"ח הלא מדורגות פתחה בפנינו ההזדמנויות כאשר תשואתן לפדיון של אג"ח במח"מ קצר-בינוני זינקו לרמה דו-ספרתית באופן גורף וללא הצדקה כלכלית. ההזדמנות לא נסתרת גם מעיניהם של מנהלי החברות מנפיקות החוב ובשבוע החולף התחזקה מגמת הרכישה העצמית של יחידות האג"ח. חברת "מועדון 365" לדוגמה רכשה 10 מיליון שקל מהאג"ח מסדרה א' והורידה את התשואה מ-12% ל-11% בזמן קצר.
הגדילה לעשות הנהלת חברת "מטיס קפיטל" כאשר הודיעה ביום ה' על הגדלת מסגרת הרכישה העצמית של האג"ח מסדרה א', באמצעות חברת בת, לסך כולל של 45 מיליון שקל. יחד עם דיווח על מסמך הבנות למו"מ למכירת החזקתה של החברה ב"יפנאוטו" ומכירת ההחזקה בשותפות פעילות הליסינג, זינקה האג"ח בסוף השבוע ביותר מ-8% ותשואתה נפלה מ-24% ל-20%.
כלל לא מפתיע שחברות ממשות נכסים, בין היתר במטרה לרכוש במחירי סוף העונה את האג"ח שהנפיקו לציבור לפני זמן קצר בתקופת פריחתה של תעשיית החיתום, ובוודאי נהיה עדים לגל רכישות עצמיות הולך וגובר ככל שימשך ויעמיק המשבר הנוכחי.
אם כן, הפוטנציאל הטמון בהשקעה באג"ח לא מדורגות ובאג"ח בעלות דירוג נמוך עודנו רב, ותיק המורכב מאג"ח של עשרות חברות הפעילות במגוון ענפים, יתאים אולי יותר לצרכיו של מי שהשקיע עד לאחרונה במניות, קיבל רגליים קרות ומצא עצמו לפתע נרדם בקרן כספית.
נכון להיום, הקרנות הכספיות ברובן לא גובות כלל דמי ניהול וכך הן מצליחות ביתר קלות להכות את תשואת הפיקדונות בבנק בחצי אחוז לפחות, לפני ניכוי עמלות ניהול תיק ני"ע בבנק. העובדה שהעלויות למנהל הקרן הן כ-2 מיליון שקל לשנה על כל מיליארד שקל מנוהל לפני הוצאות פרסום ושיווק, תאלץ המנהלים בשלב כלשהו להעמיס את העלות על המשקיעים, וכך כדאיות ההשקעה תפחת באופן ניכר. דוגמה להשלכות של העלאת דמי הניהול ל-0.125% ניתן לראות בקרנות הכספיות המנוהלות בבית השקעות גדול ומוכר, אשר הציגו פדיון החודש בזמן שהתעשייה ממשיכה לגייס.
המשבר בכלכלה הגלובלית צפוי לתת אותותיו עוד זמן רב וסביר שמשקיעים לא מעטים יעדיפו לשבת על הגדר בתקופה פרועה שכזו. אז בזמן שכספך משתעמם בקרן כספית, תוך התעלמות מוחלטת מהעלייה המתמדת במדד המחירים לצרכן והתשואות הגבוהות באג"ח הקונצרניות, חשוב שתדע שגם בתקופות כאלו על המשקיע להתאים את ההשקעה לצרכיו, ומי שלא מצא עד כה עניין בפיקדון בבנק, מן הראוי שיפעיל מעט יצירתיות וירחק גם כעת מהשקעה לא צמודה וחסרת סיכון.
• האמור אינו מהווה המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נכסים פיננסיים כלשהם והעושה זאת פועל על דעתו בלבד.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
ההטבה תצטרף להטבות הנוכחיות ותוגבל בהכנסות של מיליון שקל לשנה; במהלך השנתיים הראשונות, עולים חדשים ותושבים חוזרים ייהנו מהטבה של אפס אחוז מס
שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ ושר העלייה והקליטה אופיר סופר הציגו היום יוזמה חדשה במסגרתה עולים חדשים ותושבים חוזרים שיעלו לישראל במהלך שנת 2026 ייהנו מהטבות מס משמעותיות. במסגרת תקציב המדינה אותו הציג שר האוצר סמוטריץ׳ השבוע, תאושר רפורמת מיסוי חדשה לעולים חדשים במסגרתה יוענקו הטבות מס משמעותיות לעולים החדשים ולתושבים החוזרים.
המהלך מצטרף לשורה של צעדים אותם קידמו שר האוצר ושר העלייה והקליטה, כחלק ממאמץ לאומי לעידוד עלייה ולהקלת השתלבותם בחברה ובכלכלה הישראלית. ברקע, עליה באנטישמיות ברחבי העולם ושינויים במדיניות המס במדינות מערביות כמו בריטניה. התכנית תחזק את הכלכלה הישראלית באמצעות עידוד עלייתם של בעלי מקצוע, יזמים ובעלי הון יהודים מרחבי העולם ולהקל על השתלבותם בחברה ובמשק הישראלי.
באירוע שהתקיים בשיתוף ארגון “נפש בנפש”, בהשתתפות שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳, שר העלייה והקליטה אופיר סופר, ראש רשות המיסים שי אהרונוביץ’, מנכ״ל משרד האוצר אילן רום, מנכ״ל משרד העלייה והקליטה אביחי כהנא, מנהל היחידה לעליה וקליטה בסוכנות היהודית ערן ברקוביץ׳, מנכ״ל “נפש בנפש” הרב יהושע פס, וכן גורמים מקצועיים ממשרדי הממשלה וארגוני עלייה נוספים, הודגש הערך הציוני שבמהלך והתרומה הצפויה למשק הישראלי.
להלן שיעורי המס בהטבה: 2026 - עד 0%. 2027 - עד 0%. 2028 - עד 10%. 2029 - עד 20%. 2030 - עד 30%. רפורמת המס תחול עד לתקרה של מיליון שקל בשנה. לצד הטבה זו ימשיכו עולים חדשים להיות זכאים להטבות הקיימות כיום עבור עולים חדשים ותושבים חוזרים, כגון: פטור מתשלום מס בגין הכנסות המופקות מחוץ לישראל למשך 10 שנים מיום הפיכתם לתושבי ישראל ונקודות זיכוי במס.
- העלייה בירידה: פחות עולים ב-2024, רובם מרוסיה
- האנטישמיות דוחפת - עלייה בביקושים לדירות מיהודים בחו"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳: ״ציונות נשענה מאז ומעולם על שלו רגליים - התיישבות, ביטחון ועליה. בביטחון השקענו רבות בשנתיים האחרונות וב״ה מדינת ישראל נמצאת כיום במקום אחר. בהתיישבות אנחנו עושים מהפכה - יו״ש, דרום וצפון - נגב, גליל וגולן. שנת 2026 תהיה שנת מהפכה בעליה. לא כסיסמא אלא כתכנית עבודה מעשית. אני קורא ליהודי התפוצות ולישראלים - בואו הביתה. תודה לשר העלייה והקליטה אופיר סופר על השותפות, למנהל רשות המסים שי אהרונוביץ על הובלת העבודה המקצועית, ולארגון ‘נפש בנפש’ שפועל כבר שנים לעודד עלייה ולחזק את הזהות היהודית של מדינת ישראל.״
