הכסף משתעמם בקרנות הכספיות

אלדר גנזל, מנכ"ל בית ההשקעות מאור-לוסקי, מתאר את חסרונות ההשקעה בקרנות הכספיות ומוצא שאלטרנטיבת ההשקעות באג"ח קונצרניות מעניינת יותר בעת האחרונה
אלדר גנזל |

המפולת בשוק המניות אשר משכה אחריה את שוק האג"ח לסחרור מתחילת השנה, הניעה את המשקיעים המבולבלים לנוס על נפשם ולחפש מקום מפלט, והיא זו שנתנה את הטון להצלחתן חסרת התקדים של הקרנות הכספיות שיצאו לדרך באותה העת. אילולא המשבר, סביר להניח שאותן קרנות דפנסיביות לא היו מוצאות את מקומן בשוק ההון לזמן רב והן היו נדחקות לשולי מפת ההשקעות כפי שהגיחו אליה בוקר אחד.

הקרנות הכספיות נולדו במטרה ברורה לספק אלטרנטיבת השקעה לאלה המחזיקים את כספם בפיקדונות קצרי טווח ובמלווים קצרים נטולי סיכון. אלא, ש-17 מיליארד השקלים אותם גייסו הקרנות הכספיות מאז הקמתן, הגיעו ברובם דווקא מהפדיונות באג"ח הלא מדורגות ובמניות ולא מפיקדונות הבנק. משמעות הדבר היא שמשקיעים רבים העדיפו פתאום, וממש לא בטוח שמהסיבות הנכונות, לשנות את טעמי ההשקעה שלהם, את רמת הסיכון הגלומה בהשקעה ואת בסיסי ההצמדה בצורה קיצונית.

מדד המחירים לצרכן עלה מראשית השנה ב-3.5%, בעוד שהשקעה לא צמודה קצרת טווח, כדוגמת השקעה בקרן כספית, הניבה למשקיעים 2.8% לכל היותר. חוסך מסורתי שבוחר לשמור את כספו בכספת הבנק בתמורה ל-3.5% תשואה בשנה בוודאי יכול להיות מרוצה מתשואתן של הקרנות הכספיות, והוא לבטח לא מוטרד מהעובדה שערכו של הכסף נשחק בזמן שהתשואה הריאלית על השקעתו בשנה זו היא שלילית. אלא שבפועל, חלק נכבד מהסך המנוהל בקרנות הכספיות הוא בבעלותם של משקיעים מבוהלים שעד לאחרונה ניהלו תיק אג"ח ומניות למופת, אשר מצאו אצל יועץ ההשקעות בבנק אוזן קשבת ופנו בעצתו המרגיעה להשקעה בקרנות אלו.

בכיר ב'פד' התבטא לאחרונה בדבר האפשרות כי עליית המחירים הגלובלית המכה בשווקים עשויה להמשך עוד זמן רב ולא ניתן יהיה לרסן אותה גם על ידי הידוק מוניטארי. חרף ההתפרצות האינפלציונית ונוכח ההאטה הכלכלית יתקשו מנהלי הבנקים המרכזיים להעלות את הריבית באופן משמעותי, וכן סביר כי הביקושים הגוברים מהשווקים המתפתחים ימשיכו להזין את הרוח בסערת המחירים עוד זמן רב. בשורות אלו אם אכן יתממשו, יפגעו עוד יותר במי שבחר בהשקעה לא צמודה בתקופה שכזו.

קריסת שוק האג"ח הלא מדורגות פתחה בפנינו ההזדמנויות כאשר תשואתן לפדיון של אג"ח במח"מ קצר-בינוני זינקו לרמה דו-ספרתית באופן גורף וללא הצדקה כלכלית. ההזדמנות לא נסתרת גם מעיניהם של מנהלי החברות מנפיקות החוב ובשבוע החולף התחזקה מגמת הרכישה העצמית של יחידות האג"ח. חברת "מועדון 365" לדוגמה רכשה 10 מיליון שקל מהאג"ח מסדרה א' והורידה את התשואה מ-12% ל-11% בזמן קצר.

הגדילה לעשות הנהלת חברת "מטיס קפיטל" כאשר הודיעה ביום ה' על הגדלת מסגרת הרכישה העצמית של האג"ח מסדרה א', באמצעות חברת בת, לסך כולל של 45 מיליון שקל. יחד עם דיווח על מסמך הבנות למו"מ למכירת החזקתה של החברה ב"יפנאוטו" ומכירת ההחזקה בשותפות פעילות הליסינג, זינקה האג"ח בסוף השבוע ביותר מ-8% ותשואתה נפלה מ-24% ל-20%.

כלל לא מפתיע שחברות ממשות נכסים, בין היתר במטרה לרכוש במחירי סוף העונה את האג"ח שהנפיקו לציבור לפני זמן קצר בתקופת פריחתה של תעשיית החיתום, ובוודאי נהיה עדים לגל רכישות עצמיות הולך וגובר ככל שימשך ויעמיק המשבר הנוכחי.

אם כן, הפוטנציאל הטמון בהשקעה באג"ח לא מדורגות ובאג"ח בעלות דירוג נמוך עודנו רב, ותיק המורכב מאג"ח של עשרות חברות הפעילות במגוון ענפים, יתאים אולי יותר לצרכיו של מי שהשקיע עד לאחרונה במניות, קיבל רגליים קרות ומצא עצמו לפתע נרדם בקרן כספית.

נכון להיום, הקרנות הכספיות ברובן לא גובות כלל דמי ניהול וכך הן מצליחות ביתר קלות להכות את תשואת הפיקדונות בבנק בחצי אחוז לפחות, לפני ניכוי עמלות ניהול תיק ני"ע בבנק. העובדה שהעלויות למנהל הקרן הן כ-2 מיליון שקל לשנה על כל מיליארד שקל מנוהל לפני הוצאות פרסום ושיווק, תאלץ המנהלים בשלב כלשהו להעמיס את העלות על המשקיעים, וכך כדאיות ההשקעה תפחת באופן ניכר. דוגמה להשלכות של העלאת דמי הניהול ל-0.125% ניתן לראות בקרנות הכספיות המנוהלות בבית השקעות גדול ומוכר, אשר הציגו פדיון החודש בזמן שהתעשייה ממשיכה לגייס.

המשבר בכלכלה הגלובלית צפוי לתת אותותיו עוד זמן רב וסביר שמשקיעים לא מעטים יעדיפו לשבת על הגדר בתקופה פרועה שכזו. אז בזמן שכספך משתעמם בקרן כספית, תוך התעלמות מוחלטת מהעלייה המתמדת במדד המחירים לצרכן והתשואות הגבוהות באג"ח הקונצרניות, חשוב שתדע שגם בתקופות כאלו על המשקיע להתאים את ההשקעה לצרכיו, ומי שלא מצא עד כה עניין בפיקדון בבנק, מן הראוי שיפעיל מעט יצירתיות וירחק גם כעת מהשקעה לא צמודה וחסרת סיכון.

• האמור אינו מהווה המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נכסים פיננסיים כלשהם והעושה זאת פועל על דעתו בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

עולים לישראל
צילום: רשתות חברתיות סעיף 27

העלייה בירידה: פחות עולים ב-2024, רובם מרוסיה

הלמ״ס פרסמה היום נתונים חדשים על העלייה לישראל בשנה החולפת: ירידה של כשליש נרשמה במספר העולים לעומת 2023, ובהמשך למגמת הירידה מאז 2022 - שנת השיא. מרבית העולים הגיעו מרוסיה וממדינות חבר העמים לשעבר, ורובם השתקעו במרכז הארץ. העולים מבוגרים יותר מהממוצע באוכלוסייה הכללית בארץ, והם משכילים במיוחד

עוזי גרסטמן |

מספר העולים לישראל ב-2024 הסתכם ב-31,068 בלבד - ירידה של 32.6% לעומת השנה הקודמת, שבה הגיעו 46,069 עולים. מדובר בשנה השנייה ברציפות שבה מספר העולים יורד, אחרי שנת השיא 2022 שבה הגיעו 74,807 עולים, רובם בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. מנתוני הלמ״ס שפורסמו היום עולה כי גם במחצית הראשונה של 2025 נמשכת מגמת הירידה: עד יולי עלו לישראל 11.3 אלף איש בלבד - ירידה חדה של 42% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

כ-70.6% מכלל העולים ב-2024 הגיעו ממדינות חבר העמים לשעבר. רוסיה בלטה במיוחד עם 19,091 עולים - יותר מ-60% מכלל העלייה בשנה הזו. מספר העולים מאוקראינה ירד לשפל של שני עשורים עם 948 בלבד, ומבלארוס הגיעו 713. עוד נרשמו 2,864 עולים מארה"ב, 2,004 מצרפת ו-600 מבריטניה. בפילוח לפי יבשות, מרבית העולים הגיעו מאירופה (80.4%), אך נרשמה עלייה קלה בשיעור העולים ממדינות אמריקה ואוקיאניה - 14.1%, לעומת 8.9% ב-2023.

העולים החדשים מבוגרים יותר מהאוכלוסייה הכללית בישראל: הגיל החציוני שלהם הוא 36.4 שנה - גבוה בשש שנים מהממוצע באוכלוסייה (30.4). בקרב העולים רק 16.7% היו ילדים עד גיל 14, לעומת 27.5% בכלל האוכלוסייה. שיעור גילאי העבודה (64-15) הגיע ל-71.8%, לעומת 59.5% באוכלוסייה. יותר משלושה רבעים מהעולים בני 15 ומעלה הגיעו עם 13 שנות לימוד ומעלה, ו-37.9% מתוכם בעלי השכלה של 16 שנות לימוד לפחות. שני שלישים מן העולים עסקו במשלח יד אקדמי לפני עלייתם, בעיקר בתחומי המשפט, החברה והתרבות (28.6%), מדע והנדסה (24.6%) וטכנולוגיות מידע (12.2%).

נשים מהוות את רוב העולים – 52.2% לעומת 47.8% גברים. הגיל החציוני של הנשים גבוה מעט מזה של הגברים - 36.9 לעומת 35.8. רוב העולים בגילאי 15 ויותר הם נשואים - 63.6% מהגברים ו-57.8% מהנשים.

המרכז ותל אביב היו אזורי הקליטה העיקריים של העולים שהגיעו לארץ: ביחד הם משכו יותר ממחצית מהעולים – 17,040 איש (28.2% למחוז המרכז ו-26.7% לתל אביב). אחריהם נמצאים מחוז חיפה (17.3%), ירושלים (10.9%) והדרום (8.9%). בפילוח לפי ערים, בולטת נתניה עם מספר העולים הגבוה ביותר - 4,943 (15.9%), אחריה תל אביב-יפו עם 4,829 (15.5%), חיפה (3,817), ירושלים (2,615) ובת ים (1,940). בנתניה כ-80% מהעולים הגיעו מרוסיה, ואילו בירושלים ובבית שמש בולט שיעור העולים מארה"ב - 37% ו-64%, בהתאמה.