הדולר בדרך לשינוי מגמה ארוך טווח: מספר סיבות

דעות רבות ומגוונות נשמעות באשר לכיוונו של הדולר ואכן, שוק המט"ח הוא הקשה לחיזוי מבין השווקים הקיימים בעולם, זאת עקב ההשפעות המרובות הניכרות בו. יחד עם זאת, למרות שיש שיגידו שהנבואה ניתנה לשוטים, ללא תחזיות והערכות, מאוד קשה לקבל החלטות. לפיכך נדרש מכל משקיע לאמוד את יחס הסיכוי-סיכון בכל החלטה. כעת, חוברים להם מספר תנאים יחדיו שכנראה יביאו את הדולר בטווח הארוך (מתחילת 2009 ואילך) דווקא למהלך התחזקות של שנים.

בטור זה ננסה להסביר מבחינה פוליטית וגם מאקרו כלכלית מדוע השטר הירוק יחזור למהלך ההתחזקות שלו מול סל המטבעות, החל מסוף השנה הנוכחית- תחילת השנה הבאה. יחד עם זאת, ההשקפה בטווח הקרוב לגבי הדולר היא דובית בהחלט.

ריבית ה'פד' לעומת ריבית גוש האירו

ברננקי לא יוכל להוריד את הריבית לנצח, ובכלל ספק אם יפחית את הריבית לשיעור של 1% בודד, כפי שעשה קודמו בתפקיד, גרינספאן. למרות חומרתו של המשבר, דווקא הריבית משחקת בו משקל משני, ועצם הגברת הנזילות והחזרת האמון למערכת הבנקאית בארה"ב הן הדבר העיקרי. לכן, מתגבשת ההערכה ב'פד' שהשפעות הריבית תחלנה לבוא לידי ביטוי ביתר שאת כבר בחודשים הקרובים, בצריכה הפרטית ובמערכת הפיננסית.

באם תתאושש הכלכלה האמריקנית, כפי שמצפים במחצית השנייה של השנה, ימתינו החברים לשולחן הדיונים מעט, בטרם יחלו להעלות את הריבית שוב. אחרי הכל, יושבים ב'פד' מוניטריסטים קשוחים שמתמקדים באינפלציה. אך לא יחזיקו את הריבית כל כך נמוכה לאורך זמן, התבטאויות רבות מצד החברים ב'פד' נשמעו כבר בהקשר.

כפי שהוכיחה ההיסטוריה, הכסף נע לעבר המטבעות עם הריבית הגבוהה יותר, וכאשר יחלו ב'פד' להעלות את הריבית, הדולר עלול לפתח למהלך עליות אלים מול המטבעות העיקריים.

גרעון תקציבי

אף מדינה לא יכולה להחזיק גרעון תופח למשך שנים, מישהו יבוא ויסגור את הברז של אמריקה הבזבזנית. הממשל האמריקני עוד יגיע להבנה שהוא אינו יכול לחיות על חשבון כל העולם ויתחיל לקצץ בתקציב, במקביל להעלאת מיסים, וזאת רק עם הניצנים של סוף המשבר.

בטווח הקרוב של החודשים הבאים, יקרה דווקא הדבר ההפוך, הגרעון יגדל ויתרחב וזאת הסיבה העיקרית שתביא את ראשי הממשל לאותה ההבנה. את החוב הממשלתי אי אפשר למחזר לנצח.

המלחמה בעירק

לבסוף ייצאו הכוחות האמריקנים מעירק, שהרי אין זה סביר שישארו שם לנצח. להערכתי זה יקרה סביב חילופי השלטון. בשנה הבאה יהיה כבר נשיא חדש, או נשיאה, שמאוד ישמחו להוציא את הצבא האמריקני מההרפתקאה הלא נעימה, וגם להיזכר כמי שעשו זאת.

חילופי השלטון

ייתכן וזו סיבה יותר פסיכולוגית תיאוריטית, אבל בתקופת שלטונו של בוש הדולר נחלש בעשרות אחוזים. נשיא אחר, ינהיג גישה שונה ויסמן לעולם שהוא לא ממהר להכנס להרפקאות חפוזות באפגניסטן ועירק. מכאן שהפוטנציאל לגידול עתידי בגרעון הוא קטן.

הצרכנים האמריקנים

כיום, החיסכון של האזרחים האמריקנים הוא שלילי. בחודשים האחרונים מתפתחת מגמה חדשה בעקבות משבר הסאב-פריים של הקטנת הצריכה והגדלת החיסכון. משק ברמה המאקרו כלכלית לא יכול להתקיים לנצח עם חסכון שלילי, לכן לא ירחק היום בו תשתנה המגמה והצרכנים האמריקנים יחסכו יותר. החוב החיצוני נטו של ארה"ב יקטן במהלך השנים הקרובות. שהחוב קטן המטבע מתחזק.

התשואה על ההון

במהלך המשבר מיליארדי דולרים זרמו לתוך ארה"ב, בעזרתם התאוששו המוסדות הפיננסים השונים. גופים רבים, יודעים בטווח הארוך שכספם יניב להם תשואה כפולה, ראשית, ההשקעה בנכסים כמו בנקים ובנקי השקעות שבמרוצת השנים יצרו תשואה על ההון הגבהוהה מ-10%. שנית, הידיעה שהדולר בטווח הארוך לא יוכל להיחלש לנצח, והתשואה במונחי המטבעות המקומיים תהיה גבוהה יותר.