הדולר בדרך לשינוי מגמה ארוך טווח: מספר סיבות
דעות רבות ומגוונות נשמעות באשר לכיוונו של הדולר ואכן, שוק המט"ח הוא הקשה לחיזוי מבין השווקים הקיימים בעולם, זאת עקב ההשפעות המרובות הניכרות בו. יחד עם זאת, למרות שיש שיגידו שהנבואה ניתנה לשוטים, ללא תחזיות והערכות, מאוד קשה לקבל החלטות. לפיכך נדרש מכל משקיע לאמוד את יחס הסיכוי-סיכון בכל החלטה. כעת, חוברים להם מספר תנאים יחדיו שכנראה יביאו את הדולר בטווח הארוך (מתחילת 2009 ואילך) דווקא למהלך התחזקות של שנים.
בטור זה ננסה להסביר מבחינה פוליטית וגם מאקרו כלכלית מדוע השטר הירוק יחזור למהלך ההתחזקות שלו מול סל המטבעות, החל מסוף השנה הנוכחית- תחילת השנה הבאה. יחד עם זאת, ההשקפה בטווח הקרוב לגבי הדולר היא דובית בהחלט.
ריבית ה'פד' לעומת ריבית גוש האירו
ברננקי לא יוכל להוריד את הריבית לנצח, ובכלל ספק אם יפחית את הריבית לשיעור של 1% בודד, כפי שעשה קודמו בתפקיד, גרינספאן. למרות חומרתו של המשבר, דווקא הריבית משחקת בו משקל משני, ועצם הגברת הנזילות והחזרת האמון למערכת הבנקאית בארה"ב הן הדבר העיקרי. לכן, מתגבשת ההערכה ב'פד' שהשפעות הריבית תחלנה לבוא לידי ביטוי ביתר שאת כבר בחודשים הקרובים, בצריכה הפרטית ובמערכת הפיננסית.
באם תתאושש הכלכלה האמריקנית, כפי שמצפים במחצית השנייה של השנה, ימתינו החברים לשולחן הדיונים מעט, בטרם יחלו להעלות את הריבית שוב. אחרי הכל, יושבים ב'פד' מוניטריסטים קשוחים שמתמקדים באינפלציה. אך לא יחזיקו את הריבית כל כך נמוכה לאורך זמן, התבטאויות רבות מצד החברים ב'פד' נשמעו כבר בהקשר.
כפי שהוכיחה ההיסטוריה, הכסף נע לעבר המטבעות עם הריבית הגבוהה יותר, וכאשר יחלו ב'פד' להעלות את הריבית, הדולר עלול לפתח למהלך עליות אלים מול המטבעות העיקריים.
גרעון תקציבי
אף מדינה לא יכולה להחזיק גרעון תופח למשך שנים, מישהו יבוא ויסגור את הברז של אמריקה הבזבזנית. הממשל האמריקני עוד יגיע להבנה שהוא אינו יכול לחיות על חשבון כל העולם ויתחיל לקצץ בתקציב, במקביל להעלאת מיסים, וזאת רק עם הניצנים של סוף המשבר.
בטווח הקרוב של החודשים הבאים, יקרה דווקא הדבר ההפוך, הגרעון יגדל ויתרחב וזאת הסיבה העיקרית שתביא את ראשי הממשל לאותה ההבנה. את החוב הממשלתי אי אפשר למחזר לנצח.
המלחמה בעירק
לבסוף ייצאו הכוחות האמריקנים מעירק, שהרי אין זה סביר שישארו שם לנצח. להערכתי זה יקרה סביב חילופי השלטון. בשנה הבאה יהיה כבר נשיא חדש, או נשיאה, שמאוד ישמחו להוציא את הצבא האמריקני מההרפתקאה הלא נעימה, וגם להיזכר כמי שעשו זאת.
חילופי השלטון
ייתכן וזו סיבה יותר פסיכולוגית תיאוריטית, אבל בתקופת שלטונו של בוש הדולר נחלש בעשרות אחוזים. נשיא אחר, ינהיג גישה שונה ויסמן לעולם שהוא לא ממהר להכנס להרפקאות חפוזות באפגניסטן ועירק. מכאן שהפוטנציאל לגידול עתידי בגרעון הוא קטן.
הצרכנים האמריקנים
כיום, החיסכון של האזרחים האמריקנים הוא שלילי. בחודשים האחרונים מתפתחת מגמה חדשה בעקבות משבר הסאב-פריים של הקטנת הצריכה והגדלת החיסכון. משק ברמה המאקרו כלכלית לא יכול להתקיים לנצח עם חסכון שלילי, לכן לא ירחק היום בו תשתנה המגמה והצרכנים האמריקנים יחסכו יותר. החוב החיצוני נטו של ארה"ב יקטן במהלך השנים הקרובות. שהחוב קטן המטבע מתחזק.
התשואה על ההון
מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.
מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.
