תוכניות חדשות להשבחת בתים בקריית שמונה ובשלומי יוצאות לדרך
מינהל התכנון אישר שתי תוכניות שמטרתן לחדש שכונות ותיקות בצפון, לאפשר פיצול נכסים ובניית יחידות דיור נוספות, ולעודד חזרה של תושבים ליישובים שנפגעו במלחמה
עיקרי המהלך מתמקדים במתן אפשרות לבעלי בתים שנבנו לפני 1992 לבצע פיצול נכסים ולהוסיף יחידות דיור נוספות, תוך שמירה על תנאים בסיסיים של בטיחות ומיגון. כל יחידה חדשה תחויב בבניית
ממ"ד ותשמור על שטח מינימלי של 55 מ"ר. לראשונה תועבר הסמכות לאישור התוכניות לוועדות המקומיות, וההליך יקוצר משמעותית – כך שניתן יהיה להוציא היתר בנייה ישירות ולא להמתין לתהליכים מחוזיים ממושכים. מטרת השינוי היא להניע פרויקטים באופן מיידי, לאפשר לבעלי נכסים להשביח
את בתיהם ולהחזיר חיים לשכונות הוותיקות.
במינהל התכנון מעריכים כי התוכנית תוביל להוספת אלפי יחידות דיור חדשות בשתי הערים, מהלך שיספק תמריץ חזק לחזרת משפחות ותיקות שנטשו במהלך המלחמה ולמשיכת אוכלוסייה צעירה המחפשת פתרונות דיור בצפון. לצד הגדלת היצע הדיור, התוכנית צפויה לשפר את רמת המיגון בבתים וליצור ניצול יעיל יותר של הקרקע במגרשים קיימים.
מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח: "התוכניות שאושרו הן חלק ממערך כולל לשיקום ולחיזוק היישובים בצפון, בדגש על ביישובים שנפגעו בצורה אנושה במהלך המלחמה - קריית שמונה ושלומי. המהלך נועד להעניק לבעלי הנכסים כלים ישימים לשיפור, חיזוק ומיגון בתיהם, תוך יצירת תמריץ לחזרת תושבים ולמשיכת אוכלוסייה צעירה. קידום התוכניות במתכונת מקוצרת ובסמכות הוועדות המקומיות יאפשר יישום מהיר בשטח, ויסייע בהאצת תהליכי ההתחדשות העירונית והכפרית".
מתכננת מחוז צפון במינהל התכנון, דקלה עדי פרץ: "חשיבותן של התוכניות היא בכך שיאפשרו התחדשות של שכונות ותיקות של צמודי קרקע, אשר משתרעות על חלקים נרחבים מהעיר ואשר יתר התכניות להתחדשות עירונית אינן עוסקות בהן. התכניות יאפשרו לקדם במהירות פתרונות התחדשות, חיזוק מבנים ומיגון ללא צורך להמתין לתוכניות מורכבות ומסובכות שאורכות זמן רב".
- חמישה חודשים אחרי המלחמה: קבלנים מסרבים לשפץ בתים שנפגעו
- הופחתו ריביות ונסגרו תיקים ב-1.45 מיליון ש' לחייב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יו"ר הוועדה המחוזית צפון, בועז יוסף: "מדובר
בתוכנית שהיא 'חשיבה מחוץ לקופסה' שתאפשר הזרמת דם צעיר ליישובים בצפון באופן מהיר תוך כדי ניצול מיטבי של קרקע. הורים שאין בידם לסייע במימון רכישת דירה לילדיהם, יוכלו לבנות קומה מעל לטובת הילדים או לחלק את הבית הקיים לשתי יחידות דיור מבלי לעבור על החוק. אני מקווה
שנוכל להרחיב את התכנית לכל הישובים בצפון העירוניים והכפריים".
התוכנית הנוכחית מצטרפת למהלכים קודמים שנעשו בשנים האחרונות לקידום התחדשות עירונית בצפון. בניגוד לפרויקטים רחבי היקף של פינוי־בינוי והתחדשות מרכזי ערים בחיפה, נצרת ועפולה, כאן מדובר
במודל חדש שמותאם במיוחד לשכונות צמודי קרקע – מגזר מגורים שעד כה כמעט ולא נגעו בו תוכניות ממלכתיות. הבחירה בקריית שמונה ובשלומי נובעת מהפגיעה הישירה שספגו הערים במהלך המלחמה ומהצורך לספק מענה מיידי לתושביהן.
המהלך משקף שינוי תפיסה רחב יותר במערכת
התכנון: מעבר מהתמקדות בפרויקטים ארוכי טווח למהלכים ממוקדים, מהירים וישימים בשטח. אם התוכניות ייושמו בהצלחה, בכוונת מינהל התכנון והוועדה המחוזית להרחיב את המודל ליישובים נוספים בצפון, הן עירוניים והן כפריים. בכך עשויה להיווצר מסגרת חדשה להתחדשות יישובים שנפגעו,
שתאפשר חזרה מהירה של תושבים, משיכת משפחות צעירות, חיזוק תשתיות ומיגון, ושדרוג איכות החיים בצפון כולו.
- 2.K8 21/08/2025 19:55הגב לתגובה זוכרגילתולים עקרונות טפליםשטחיים ודמגוגגיים בפיתרון בעיות עומק כאלו.
- 1.שום השבחה תביאו שואל תהרסו את כל הבניינים קרית שמונה נראית כמו עזה (ל"ת)אנונימי 19/08/2025 08:06הגב לתגובה זו
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
