כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
בבנק ישראל ציינו כי ימשיכו להתמקד בייצוב השווקים בקבלת ההחלטות הבאות, אבל האמת היא שלפי תשואות האג"ח - סביר להניח שלא נראה הורדה בקרוב
בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כצפוי, זאת אחרי שכזכור מדד אפריל עלה ב-1.1%, מעל לצפי שהיה לעלייה של 0.6%. בבנק ישראל ציינו כי הפעילות הכלכלית במשק מוסיפה להתאושש באופן מתון על רקע אי הוודאות המקומית והגלובלית הגבוהה. קצב האינפלציה השנתי עלה ל-3.6%, מעל לגבול העליון של היעד. החזאים צופים שהתכנסות האינפלציה לתחום היעד תהיה מאוחרת יותר ממה שהעריכו לפני פרסום מדד אפריל.
"על רקע המשך הלחימה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים
ותמיכה בפעילות הכלכלית", כתבו בבנק ישראל. "תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית".
בבנק ישראל הוסיפו כי הפעילות הכלכלית במשק מוסיפה להתאושש באופן מתון על רקע אי הוודאות המקומית והגלובלית הגבוהה. קצב האינפלציה השנתי עלה, ועל פי ציפיות החזאים צפוי להישאר מעל יעד האינפלציה גם בחודשים הקרובים. התוצר צמח בקצב הנמוך במעט ממגמתו ארוכת הטווח, כך שפער התוצר נותר ללא שינוי משמעותי. פרמיית הסיכון של ישראל ירדה בתקופה הנסקרת תוך תנודתיות, אם כי היא עדיין שוהה ברמה גבוהה ביחס לרמתה טרם המלחמה.
בנוסף, להערכת הוועדה קיימים מספר סיכונים להאצה אפשרית באינפלציה או לאי התכנסותה ליעד: ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, מגבלות היצע, הרעה בתנאי הסחר העולמיים ותנודתיות בשקל. מאז החלטת הריבית האחרונה, נרשם ייסוף בשיעור של כ-4.5% בערכו של השקל מול הדולר ו-1% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים יוסף השקל ב-2.3%.
"הותרת הריבית על כנה כמובן הייתה צפויה. אבל יותר מזה, הפסימיות בנוגע לאינפלציה 'תהיה מאוחרת יותר ממה שהעריכו לפני פרסום מדד אפריל', כמו גם שימור הרטוריקה על ידי בנק ישראל הפעם אינם מפתיע עם גם הם 'תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה...'", כותב יוני פנינג, האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות. "נתון האינפלציה הגבוה של אפריל לא צפוי להיות 'דביק' להערכתנו. ובכל זאת, אם למרות אי הוודאות בארה"ב היה אפשר לחשוב שאולי, על רקע התחזקות השקל לדוג', בנק ישראל היה בוחר לרמוז על הורדה מתקרבת, הזינוק בסביבה האינפלציונית יותר מקבעה שזה לא הזמן, כרגע.
אחרי ההחלטה היום, נותרות עוד ארבע החלטות ריבית לבנק ישראל ב-2025: יולי, אוגוסט, ספטמבר ונוב'. מאז פרסום מדד המחירים לצרכן של אפריל, לפני כשבועיים, ציפיות השוק הבין-בנקאי עברו להצביע על הסתברות מעוטה מאוד להורדת ריבית בשלושת החודשים
הקרובים, קרי, לפחות עד ההחלטה באוג', לא כולל", מוסיף פנינג. דברים כמובן יכולים להשתנות, בדגש על הגיאופוליטיקה. אבל כמו שזה נראה כרגע, לא סביר להניח שבנק ישראל יעבור מהודעת ריבית נוכחית, כמו זו שראינו היום, בדגש על הציפיות האמורות, להורדה ביולי. ההודעה באוגוסט,
באופן דומה תפורסם אחרי מדד יולי - קרי שוב כנראה אינפלציה ממחירי טיסות. ושוב לא ממש סביר שנראה הורדה. זה משאיר את ההודעות בספט' ובנוב' כאופציות העומדות על השולחן להורדה נוספת. לכאורה, הורדה כאמור נראית סבירה בהחלט, לתפיסתנו, מנקודת המבט הנוכחית. אבל מצד שני,
זה זמן מה שהשוק מצפה להורדת ריבית איי שם בעוד כחצי שנה, והמשך הלחימה דוחף את זה הלאה. ואם משהו צפוי למנוע הורדה כאמור, כנראה שזה זה", מסכם פנינג.
הזינוק בתשואות האג"ח אומר בבירור - לא תהיה הורדה בקרוב
תשואות האג"ח בתקופה האחרונה זינקו בעולם על רקע ההתפתחויות האחרונות ואי הוודאות הגיאופוליטית, וגם בארץ - התשואה ל-10 שנים עומדת על אזור ה-4.6%. זה אומר שהמשקיעים צופים אינפלציה גבוהה בזמן הקרוב, מה שככל הנראה לא יאפשר לבנק ישראל להוריד את הריבית. זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- לאומי מוריד את הריבית על משכנתא למעבירי משכורת ב-0.25%
- עם פתיחת שנת הלימודים: מוניות רגילות יוכלו להסיע תלמידי חינוך מיוחד
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי...
כשמדברים על אג"ח צמודות מדד, חשוב להבין איך העיתוי של האינפלציה משפיע על הריבית המצטברת לאורך חיי האיגרת. נניח שהתחזית היא לעליית מחירים של 2% בשנה, אבל בטווח הקצר האינפלציה צפויה
להגיע ל-3%. בהמשך, הציפיות חוזרות ל-2%, אך לאפקט הראשוני יש משמעות מתמשכת.
האינפלציה הגבוהה שמגיעה מוקדם יותר בעצם "מנפחת" את הקרן שעל בסיסה מחושבת הריבית הריאלית, מה שיוצר אפקט דומה לריבית דריבית. כלומר, כשמדד המחירים מטפס בקצב
מהיר בשנים הראשונות, הריבית הריאלית מתבססת על סכום גדול יותר לאורך כל התקופה.
לכן, אם אתם מעריכים שבשנים הקרובות צפויה עלייה באינפלציה בעקבות מגמות השוק, השקעה באג"ח צמודות מדד, במיוחד במח"מ בינוני עד ארוך, יכולה להניב תשואה מצטברת
גבוהה יותר, ולספק הגנה אפקטיבית על כוח הקנייה לאורך זמן.
- 8.מנור 27/05/2025 11:05הגב לתגובה זוהנגיד צודק
- 7.מריה 26/05/2025 20:26הגב לתגובה זומגן על עם ישראל מהשפעות החמסנות והביזה של הנהגה החרדית
- 6.אנונימי 26/05/2025 17:37הגב לתגובה זועם זאת קחו בחשבון פיק לאגח 30 ארהב לכיוון 6. התשואות אצלנו יעלו אבל וחשוב שתבינו הבנקים בועה לא פחות מהבועה בשיר של שלום חנוך. גוף מריץ את השוק דרכם בפרעות.
- 5.אפשר להוריד את הריבית ולהגביל לקיחת הלוואות!!!! בנק ישראל דואג לבנקים (ל"ת)על חשבון הציבור!!! 26/05/2025 16:40הגב לתגובה זו
- 4.היה צריך להעלות ריבית אנחנו כפסע מאבוד שליטה על האינפלציה אבל הנגיד רועד לעשות את מה שצריך (ל"ת)רועי 26/05/2025 16:23הגב לתגובה זו
- 3.אנונימי 26/05/2025 16:23הגב לתגובה זודואג לחברים שלו שעושים מליונים ולעוד חברים שלו שמעלים מחירים בכדי שיגידו שיש אינפלציה ולא ניתן להוריד ריבית וככה כולם מרוויחים על חשבוננו מה הקשר בין עליית המחירים לריבית אין שום קשר
- אנונימי 26/05/2025 20:29הגב לתגובה זותלמד כלכלה ותבין
- 2.אנונימי 26/05/2025 16:13הגב לתגובה זומרוב שבנק ישראל שמרן במדיניותו הוא לא מבין שהציבור ממעמד הביניים פשוט קורס תחת הנטל הכלכלי הפחתה בהכנסות העלאת המעמ המשך אינפלציה גבוהה סירוב להוריד את הרבית אפילו במעט כדי להחזיר קצת עידוד לציבור. פשוט עצוב
- אנונימי 26/05/2025 18:26הגב לתגובה זובמה זה בדיוק יעזור
- אפשר להוריד ריבית ולהגביל לקיחת הלוואות!!! (ל"ת)כרגע הבנקים חוגגים והציבור נחנק!!! 27/05/2025 00:39
- 1.אנשים נחנקים אין להם כסף לקנות אוכל והנגיד המדושן זה לא משנה (ל"ת)אנונימי 26/05/2025 16:04הגב לתגובה זו

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.