אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%

בבנק ישראל ציינו כי ימשיכו להתמקד בייצוב השווקים בקבלת ההחלטות הבאות, אבל האמת היא שלפי תשואות האג"ח - סביר להניח שלא נראה הורדה בקרוב

רוי שיינמן | (11)

בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כצפוי, זאת אחרי שכזכור מדד אפריל עלה ב-1.1%, מעל לצפי שהיה לעלייה של 0.6%. בבנק ישראל ציינו כי הפעילות הכלכלית במשק מוסיפה להתאושש באופן מתון על רקע אי הוודאות המקומית והגלובלית הגבוהה. קצב האינפלציה השנתי עלה ל-3.6%, מעל לגבול העליון של היעד. החזאים צופים שהתכנסות האינפלציה לתחום היעד תהיה מאוחרת יותר ממה שהעריכו לפני פרסום מדד אפריל.


"על רקע המשך הלחימה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית", כתבו בבנק ישראל. "תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית".


בבנק ישראל הוסיפו כי הפעילות הכלכלית במשק מוסיפה להתאושש באופן מתון על רקע אי הוודאות המקומית והגלובלית הגבוהה. קצב האינפלציה השנתי עלה, ועל פי ציפיות החזאים צפוי להישאר מעל יעד האינפלציה גם בחודשים הקרובים. התוצר צמח בקצב הנמוך במעט ממגמתו ארוכת הטווח, כך שפער התוצר נותר ללא שינוי משמעותי. פרמיית הסיכון של ישראל ירדה בתקופה הנסקרת תוך תנודתיות, אם כי היא עדיין שוהה ברמה גבוהה ביחס לרמתה טרם המלחמה.


בנוסף, להערכת הוועדה קיימים מספר סיכונים להאצה אפשרית באינפלציה או לאי התכנסותה ליעד: ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, מגבלות היצע, הרעה בתנאי הסחר העולמיים ותנודתיות בשקל. מאז החלטת הריבית האחרונה, נרשם ייסוף בשיעור של כ-4.5% בערכו של השקל מול הדולר ו-1% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים יוסף השקל ב-2.3%.


"הותרת הריבית על כנה כמובן הייתה צפויה. אבל יותר מזה, הפסימיות בנוגע לאינפלציה 'תהיה מאוחרת יותר ממה שהעריכו לפני פרסום מדד אפריל', כמו גם שימור הרטוריקה על ידי בנק ישראל הפעם אינם מפתיע עם גם הם 'תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה...'", כותב יוני פנינג, האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות. "נתון האינפלציה הגבוה של אפריל לא צפוי להיות 'דביק' להערכתנו. ובכל זאת, אם למרות אי הוודאות בארה"ב היה אפשר לחשוב שאולי, על רקע התחזקות השקל לדוג', בנק ישראל היה בוחר לרמוז על הורדה מתקרבת, הזינוק בסביבה האינפלציונית יותר מקבעה שזה לא הזמן, כרגע.


אחרי ההחלטה היום, נותרות עוד ארבע החלטות ריבית לבנק ישראל ב-2025: יולי, אוגוסט, ספטמבר ונוב'. מאז פרסום מדד המחירים לצרכן של אפריל, לפני כשבועיים, ציפיות השוק הבין-בנקאי עברו להצביע על הסתברות מעוטה מאוד להורדת ריבית בשלושת החודשים הקרובים, קרי, לפחות עד ההחלטה באוג', לא כולל", מוסיף פנינג. דברים כמובן יכולים להשתנות, בדגש על הגיאופוליטיקה. אבל כמו שזה נראה כרגע, לא סביר להניח שבנק ישראל יעבור מהודעת ריבית נוכחית, כמו זו שראינו היום, בדגש על הציפיות האמורות, להורדה ביולי. ההודעה באוגוסט, באופן דומה תפורסם אחרי מדד יולי - קרי שוב כנראה אינפלציה ממחירי טיסות. ושוב לא ממש סביר שנראה הורדה. זה משאיר את ההודעות בספט' ובנוב' כאופציות העומדות על השולחן להורדה נוספת. לכאורה, הורדה כאמור נראית סבירה בהחלט, לתפיסתנו, מנקודת המבט הנוכחית. אבל מצד שני, זה זמן מה שהשוק מצפה להורדת ריבית איי שם בעוד כחצי שנה, והמשך הלחימה דוחף את זה הלאה. ואם משהו צפוי למנוע הורדה כאמור, כנראה שזה זה", מסכם פנינג.


הזינוק בתשואות האג"ח אומר בבירור - לא תהיה הורדה בקרוב

תשואות האג"ח בתקופה האחרונה זינקו בעולם על רקע ההתפתחויות האחרונות ואי הוודאות הגיאופוליטית, וגם בארץ - התשואה ל-10 שנים עומדת על אזור ה-4.6%. זה אומר שהמשקיעים צופים אינפלציה גבוהה בזמן הקרוב, מה שככל הנראה לא יאפשר לבנק ישראל להוריד את הריבית. זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?

קיראו עוד ב"בארץ"


כשמדברים על אג"ח צמודות מדד, חשוב להבין איך העיתוי של האינפלציה משפיע על הריבית המצטברת לאורך חיי האיגרת. נניח שהתחזית היא לעליית מחירים של 2% בשנה, אבל בטווח הקצר האינפלציה צפויה להגיע ל-3%. בהמשך, הציפיות חוזרות ל-2%, אך לאפקט הראשוני יש משמעות מתמשכת.


האינפלציה הגבוהה שמגיעה מוקדם יותר בעצם "מנפחת" את הקרן שעל בסיסה מחושבת הריבית הריאלית, מה שיוצר אפקט דומה לריבית דריבית. כלומר, כשמדד המחירים מטפס בקצב מהיר בשנים הראשונות, הריבית הריאלית מתבססת על סכום גדול יותר לאורך כל התקופה.


לכן, אם אתם מעריכים שבשנים הקרובות צפויה עלייה באינפלציה בעקבות מגמות השוק, השקעה באג"ח צמודות מדד, במיוחד במח"מ בינוני עד ארוך, יכולה להניב תשואה מצטברת גבוהה יותר, ולספק הגנה אפקטיבית על כוח הקנייה לאורך זמן.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    מנור 27/05/2025 11:05
    הגב לתגובה זו
    הנגיד צודק
  • 7.
    מריה 26/05/2025 20:26
    הגב לתגובה זו
    מגן על עם ישראל מהשפעות החמסנות והביזה של הנהגה החרדית
  • 6.
    אנונימי 26/05/2025 17:37
    הגב לתגובה זו
    עם זאת קחו בחשבון פיק לאגח 30 ארהב לכיוון 6. התשואות אצלנו יעלו אבל וחשוב שתבינו הבנקים בועה לא פחות מהבועה בשיר של שלום חנוך. גוף מריץ את השוק דרכם בפרעות.
  • 5.
    אפשר להוריד את הריבית ולהגביל לקיחת הלוואות!!!! בנק ישראל דואג לבנקים (ל"ת)
    על חשבון הציבור!!! 26/05/2025 16:40
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    היה צריך להעלות ריבית אנחנו כפסע מאבוד שליטה על האינפלציה אבל הנגיד רועד לעשות את מה שצריך (ל"ת)
    רועי 26/05/2025 16:23
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 26/05/2025 16:23
    הגב לתגובה זו
    דואג לחברים שלו שעושים מליונים ולעוד חברים שלו שמעלים מחירים בכדי שיגידו שיש אינפלציה ולא ניתן להוריד ריבית וככה כולם מרוויחים על חשבוננו מה הקשר בין עליית המחירים לריבית אין שום קשר
  • אנונימי 26/05/2025 20:29
    הגב לתגובה זו
    תלמד כלכלה ותבין
  • 2.
    אנונימי 26/05/2025 16:13
    הגב לתגובה זו
    מרוב שבנק ישראל שמרן במדיניותו הוא לא מבין שהציבור ממעמד הביניים פשוט קורס תחת הנטל הכלכלי הפחתה בהכנסות העלאת המעמ המשך אינפלציה גבוהה סירוב להוריד את הרבית אפילו במעט כדי להחזיר קצת עידוד לציבור. פשוט עצוב
  • אנונימי 26/05/2025 18:26
    הגב לתגובה זו
    במה זה בדיוק יעזור
  • אפשר להוריד ריבית ולהגביל לקיחת הלוואות!!! (ל"ת)
    כרגע הבנקים חוגגים והציבור נחנק!!! 27/05/2025 00:39
  • 1.
    אנשים נחנקים אין להם כסף לקנות אוכל והנגיד המדושן זה לא משנה (ל"ת)
    אנונימי 26/05/2025 16:04
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם
ניתוח

המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

האוצר דורש בצדק שאנשי משרד הביטחון יתייעלו פנימית, בפועל הוא מקבל עוד ועוד דרישות תקציביות; אם האוצר ייכנע לתוספות התקציב הביטחוניות זה יפגע בתשתית, ברווחה, בחינוך, זה ייקח את ישראל אחורה, וגם - רמז עבה למה שצפוי במניית ארית

מנדי הניג |

תעשייה ביטחונית חזקה היא הכרח. היא מאפשרת את הקיום של המדינה  וברור שהיא עולה הרבה כסף. תקציב הביטחון ענק והוא גדל כמובן בתקופת המלחמה. הבעיה עם תקציב ביטחון ענק היא שהמקורות מצומצמים ואם הוא גדל אזי לוקחים כסף מאיתנו (מסים) וחוסכים בהוצאות על חינוך, רווחה, תשתיות ועוד. ולכן, הדבר הכי אלמנטרי ומתבקש הוא כמו בפירמה פרטית - להתייעל. במשרד הביטחון כנראה שאין אחד שלא יודע זאת נשפכים כספים על ימין ועל שמאל. 

יש חיילי מילואים שגוייסו למרות שלא היה צריך (דווקא בעורף), יש פנסיות תקציביות, יש עובדים מיותרים ויש שכבה גדולה של חיילים בסדיר ובקבע שעובדת חלקית מאוד. גם במשרד הביטחון עצמו. הבזבוזים נמשכים גם בהוצאות השוטפות, ובהצטיידות. לכן דרישה של משרד הביטחון לתוספת של 7 מיליארד שקל לא צריכה לקבל אישור אוטומטי - האם היה מכרז , האם אפשר להוזיל את העלות ובראש וראשונה - תביאו את הכסף מבפנים. תתייעלו פנימית ותחסכו מיליארדים רבים, אפילו עשרות. 

אתמול היתה מלחמה בין האוצר למשרד הביטחון - מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון. משרד האוצר אחרי תקופה ארוכה של שקט, אמר - "עד כאן". משרד הביטחון אמר את מה שהוא יודע להגיד - זה יפגע בביטחון המדינה. הוא רוצה למצוא כבר את האשמים הבאים, אבל זה לא יעזור לו - הוא אשם. הכישלון התקציבי הוא הבסיס לכישלון של ה-7 באוקטובר. צבא שמעדיף את הפנסיה התקציבית על פני גיוס מילואימניקים ושמירה על הגבולות, הוא צבא עם אג'נדה של חברת החשמל - דור א' מובחר, דור ב' דפוק. זו מתכונת לבינוניות. 

צריך צבא שיידע להעלות שכר לצעירים, שידע לתגמל בסדיר, אבל אסור שיהיו שווים יותר ושווים פחות. רבבות אנשי קבע שסחטו את המערכת עולים לכל המדינה בתקציבים נמוכים במשרדים אחרים. הסיבה שזה קרה היא שקשה לשר אוצר ובטח ובטח לחשב כללי להגיד לצבא לו. הדבר האחרון שהוא רוצה הוא שיאשימו אותו בחללים, נרצחים, פיגוע, טילים על ישראל. יהלי רוטנברג, החשב הכללי דווקא נלחם על התקציב. הוא נלחם כבר בינואר 2024 ועד היום. הגיבוי של השר היה חלקי, עכשיו, בסיום המלחמה, השר מתחבר אליו -( הרחבה מהמלחמה של החשב כבר בחילת 2024 -  החשב הכללי למנכ"ל משרד הביטחון - אין לכם תקציב בלתי מוגבל).

הסוגייה הנפיצה והקשה הזו של המלחמה על "תקציב הביטחון" מתבטאת בעקיפין בדוחות הכספיים של החברות הביטחוניות. יש לנו תעשייה ביטחונית לתפארת, ותעשייה כזו שמצילה חיים, תורמת המון לצבא לנצח במלחמה. התעשייה הביטחונית לצד הצבא הם הגורמים שניצחו בכל החזיתות בשנתיים האחרונות.