הגורו ג'ורג' סורוס מתייחס למשבר: "ישנן השפעות על הכלכלה הריאלית, מידת האפקט טרם נאמדה במלואה"
ג'ורג' סורוס, מנהל קרנות הגידור הנודע ומיליארדר אגדי, אמר היום בראיון שהעניק ל-CNN כי הפסדי משבר הסאב-פריים עלולים לעבור את הטריליון דולר. למעשה, תיאר את הסיטואציה החמורה ביותר מאז המיתון הגדול של שנות ה-30.
"ההפסדים שבאים להכרה כרגע נאמדים ב-1 טריליון דולר," הגדיר סורוס את תופעת הסאב-פריים בשיחת ועידה כאשר נשאל אודות הדימיון בין תחזיותיו לאלה של קרן המטבע העולמית. "אני מאמין שזו הערכה הוגנת (האומדן של קרן המטבע), אולם המספר עדיין יצמח". עוד הוסיף כי מחירי הנכסים במספר מדינות בארה"ב עדיין ממשיכים להילחץ כלפי מטה," הוסיף סורוס.
סורוס ענה לכתבים ששאלו על ספרו האחרון, "הפרדיגמה החדשה של השווקים הפיננסים: המשבר הפיננסי של 2008 ומשמעויותיו". סורוס מביע פחות חשש מקריסה של המערכת הבנקאית בארה"ב, הודות לפעולות ה'פד' להגברת הנזילות, והתוכנית שרקם יחד עם ג'י פי מורגן להצלת בר סטנס (סימול: BSC).
"אני חושב השלב האקוטי (חמור) של המשבר הוא מאחורינו, ההערכות כי המערכת הפיננסית תקרוס אינן מבוססות", אמר סורוס. באמצע מארס, סייע ה'פד' לג'י פי מורגן לרכוש את בנק ההשקעות בר סטנס ובכך למנוע את קריסתו, מעבר לכך פתח את חלון ההלוואות לחברות הפיננסיות כדי שתוכלנה ללוות בריביות נמוכות. פעולות אלה לחלוטין גרמו לעלייה בבטחון המשקיעים.
למרות זאת, ציין סורוס, כי למשבר הפיננסי מתחילות להיות השפעות משמעותיות על הכלכלה הריאלית, כשהוא מוסיף: "מידת האפקט, לדעתי עדיין לא זוהתה באופן מלא". בתוך כך, הזכיר המשקיע האגדי לחיוב את התקופה הנוכחית בשווקים הפיננסים, כתקופה של מאמצים להפחתת דרגות המינוף, דבר שיגרום לשווקים להיות תנודתיים.
סורוס הזכיר את חוסר השקיפות במוצרי מרווחי האשראי (credit default), שוק שנאמד ב-45 טריליון דולר - שוק שהיה שורש הבעיה של הפחתת ההלוואות הבנקאיות – נדבך מרכזי במשבר הנוכחי (בעיות של נזילות). "זהו מאפיין מדהים, גודלו של שוק ה-CDS הוא שווה בערכו לעושר של משקי הבית האמריקנים וגדול חמש פעמים מסך החוב הלאומי", הדגיש המשקיע.
סורוס כינה את שוק מרווחי האשראי – כסקטור שבו קרנות הגידור פעילות במיוחד – "שוק חסר רגולציה מבחינת ההגינות ומלא בסיכונים. "אתה לעולם לא יודע עם העמיתים יפגשו את ההתחייבויות שלהם".
מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.
מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.
