המהלך של חוגלה קימברלי: 12 מיליון שקל בהפיכת האגיס למגה בראנד לתינוקות וילדים
חוגלה קימברלי משקיעה 12 מיליון ש"ח במותג האגיס עם השקת מוצרים חדשים וכניסה לתחומי פעילות חדשים בעולם התינוקות והילדים.
חוגלה מודיעה היום (ד') על השקת "הדור החדש של חיתולי האגיס פרידום", אתר אינטרנט אינטראקטיבי וקטגוריה חדשה בעולם התינוקות: משטחי החתלה.
לדברי יריב ארדון, מנהל חטיבת מוצרי הצריכה בחוגלה קימברלי: "לאחר שביססנו את המותג האגיס כמספר 1 בשוק התינוקות וכמוביל בלתי מעורער בתחום החיתולים, הכניסה לקטגוריות נוספות הינה מתבקשת. המותג פועל בעולם בקטגוריות שונות ואנו בוחנים בשיתוף עם קימברלי קלארק את המשך התפתחותו בישראל".
לדברי אירית גילן, מנהלת תחום עסקי תינוקות וילדים בחוגלה
קימברלי: "האגיס הינו אחד המותגים החזקים של קימברלי קלארק בעולם ובישראל. המותג התעצם בשנה האחרונה ונהנה ממובילות ברורה בכל הפרמטרים החל מנתחי שוק ועד שביעות רצון של הצרכנים. החזון שלנו הוא להרחיב את אפשרויות המותג מעבר לקטגוריות בהם הוא פעיל היום ולהפוך אותו למגה ברנד בעולם התינוקות".
עפ"י נתוני הקופות (scantrack) של נילסן, צמח שוק החיתולים בשנת 2007 בכ- 3% כספי ביחס ל- 2006, חוגלה קימברלי הראתה בשוק זה צמיחה גבוהה של 10.5%, הרבה יותר מהקטגוריה עצמה. עוד רושמת חוגלה שיא נתח שוק של 70.6% בשוק החיתולים לעומת 23.5% לפרוקטר אנד גמבל ו- 4.8% בלבד לסנו.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
