המהלך של חוגלה קימברלי: 12 מיליון שקל בהפיכת האגיס למגה בראנד לתינוקות וילדים
חוגלה קימברלי משקיעה 12 מיליון ש"ח במותג האגיס עם השקת מוצרים חדשים וכניסה לתחומי פעילות חדשים בעולם התינוקות והילדים.
חוגלה מודיעה היום (ד') על השקת "הדור החדש של חיתולי האגיס פרידום", אתר אינטרנט אינטראקטיבי וקטגוריה חדשה בעולם התינוקות: משטחי החתלה.
לדברי יריב ארדון, מנהל חטיבת מוצרי הצריכה בחוגלה קימברלי: "לאחר שביססנו את המותג האגיס כמספר 1 בשוק התינוקות וכמוביל בלתי מעורער בתחום החיתולים, הכניסה לקטגוריות נוספות הינה מתבקשת. המותג פועל בעולם בקטגוריות שונות ואנו בוחנים בשיתוף עם קימברלי קלארק את המשך התפתחותו בישראל".
לדברי אירית גילן, מנהלת תחום עסקי תינוקות וילדים בחוגלה
קימברלי: "האגיס הינו אחד המותגים החזקים של קימברלי קלארק בעולם ובישראל. המותג התעצם בשנה האחרונה ונהנה ממובילות ברורה בכל הפרמטרים החל מנתחי שוק ועד שביעות רצון של הצרכנים. החזון שלנו הוא להרחיב את אפשרויות המותג מעבר לקטגוריות בהם הוא פעיל היום ולהפוך אותו למגה ברנד בעולם התינוקות".
עפ"י נתוני הקופות (scantrack) של נילסן, צמח שוק החיתולים בשנת 2007 בכ- 3% כספי ביחס ל- 2006, חוגלה קימברלי הראתה בשוק זה צמיחה גבוהה של 10.5%, הרבה יותר מהקטגוריה עצמה. עוד רושמת חוגלה שיא נתח שוק של 70.6% בשוק החיתולים לעומת 23.5% לפרוקטר אנד גמבל ו- 4.8% בלבד לסנו.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
