השטר הירוק חתם בזינוק של 0.94% לרמה של 3.881 שקל
המטבע הישראלי חתם את יום המסחר במגמה מעורבת אל מול העיקריים. שערו היציג של הדולר נקבע בעליה של 0.94% לרמה של 3.881 שקל, שערו היציג של האירו נקבע בירידה של 0.13% לרמה של 5.65 שקל
מחדר המסחר של פורקסיארד נמסר, כי פרסומם של נתונים טובים בארה"ב לצד נתונים חלשים מאירופה גרמו להתחזקות של המטבע האמריקני מול מרבית המטבעות. אמש פורסם דו"ח תעסוקה של ADP אשר והצביע על עליה של 189 אלף משרות מול צפי ל 50 אלף בלבד. הנתון המצויין, המקדים לנתון התעסוקה NFP, שעתיד להתפרסם ביום שישי הקרוב, הוכיח כי למרות היחלשות הכלכלה האמריקנית שוק העבודה ממשיך לצמוח.
גם התפוקה לרבעון השלישי, אשר עודכנה בפעם השנייה, תוקנה חדות כלפי מעלה ל-6.3%, הצמיחה הגבוהה ביותר ב-4 השנים האחרונות. גם הזמנות ממפעלים לחודש אוקטובר יצאו מעל הצפיות. הנתון האחרון של אתמול, מדד מנהלי הרכש למגזר השירותים, הראה על צמיחה איטית בכלכלה, אך למרות זאת העלה ספקות בקשר לאפשרות של מיתון עתידי בארה"ב ועל כן מגמתו היומית של הדולר לא השתנתה. היום צריך להתפרסם מס' דורשי עבודה, וכרגע המסחר באירו דולר מאופיין בדישדוש בין הרמוות 1.4585 – 1.4563 כאשר נתון טוב במספר דורשי העבודה היום עלול להביא לפריצת תמיכה נוספת הממוקמת ב- 1.4530 ואף צפוי להמשיך לכיוון 1.4500.
היום עתידים להתפרסם שתי הודעות ריבית האחת באירופה והשניה באנגליה כאשר הראשונה צפויה להיוותר ללא שינוי למרות הלחצים הפנים אינפלציונים ההולכים וגוברים ביבשת, מה שעלול לתרום להמשך היחלשות האירו אל מול המטבעות העיקריים ובמיוחד כנגד השטר הירוק.
גם מול השקל הדולר מציג את התחזקותו אשר מופגנת מול כל המטבעות בעוד שהתחזק אמש ביותר מ-0.50% לשער של בשעות הערב 3.8620, והבוקר הדולר מתחזק ב-0.9% נוספים והוא נסחר בין הבנקים תמורת 3.879 שקלים. האירו נחלש ב-0.1% ל-5.651 שקלים.
נכון להיום הסוחרים המקומיים ממתינים בדריכות גבוהה לראות האם הפער בריביות בין השקל לדולר יעלם ביום שלישי הקרוב בהחלטת הריבית הצפויה בארה"ב. אם נגיד הפד יוריד את הריבית ב-0.5% שערי הריביות של הדולר ושל השקל יעמדו על 4%, דבר שיכול לעניק לשקל רוח גבית נוספת אך נדגיש ונאמר ש הורדה של 0.25% תהא יותר ריאלית.
לסיכום, אין ספק שהדולר הנמוך בעולם מעלה את אטרקטיביות הסחורות האמריקאיות אשר כרגע מקשה מאוד על היצואנים האירופאים ופוגעת באפן ישיר בנתוני המאקרו של גוש היורו, אך ללא ספק נותן את תוצאותיו בנתוני המאקרו בארה"ב.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
רשות המסים חוקרת את חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד שהבריחו טובין והתחמקו מתשלום מסים מלא על מאות משלוחים מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא
רשות המסים מנהלת חקירה נגד חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד להברחת טובין והתחמקות מתשלום מסים בעסקאות יבוא מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא. לפי החשד, החברה שימשה כיבואנית בפועל עבור אלפי עסקאות של לקוחות פרטיים ועסקיים, אך בעת שחרור הסחורות מהמכס הצהירה על ערכים נמוכים בהרבה מהמחיר האמיתי, ובכך חסכה מיליוני שקלים בתשלומי מכס ומע"מ.
מפרטי החקירה עולה כי פנגס התקשר עם חברת השילוח הסינית USPEED, המייצגת את קבוצת עלי באבא, והקים מערך משלוחים מרוכזים מסין למחסנים שכורים בישראל. לפי החשד, המוצרים שוחררו מהמכס בערך מוצהר נמוך, הועברו למחסנים מקומיים של עלי באבא, ומשם הופצו ללקוחות ללא תשלום מלא של מסים וללא הוצאת חשבוניות כנדרש.
ברשות המסים טוענים כי בשיטה זו ייבאו החשודים 147 משלוחים בתקופה שנבדקה, בערך מוצהר של כ-11.1 מיליון שקל סכום הנמוך משמעותית מהערך האמיתי של הסחורות. הפער בין המחירים שהוצהרו לבין התמורה ששולמה בפועל על ידי הרוכשים יצר, לטענת החוקרים, התחמקות ממס אמת בהיקף של מיליוני שקלים.
החשודים הובאו היום לדיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שם שוחררו בתנאים מגבילים. ברשות המסים מציינים כי החקירה נמשכת וצפויות פעולות חקירה נוספות.
