התאחדות התעשיינים: 3400 עובדים חדשים נקלטו בתעשיה ביולי-אוגוסט 2007
התאחדות התעשיינים בישראל הודיעה היום (ג'), כי מניתוח חודשי על מצב התעשייה מתברר כי 3,400 עובדים חדשים נקלטו בתעשייה בחודשים יולי-אוגוסט 2007, המהווה גידול של 0.9% (לעומת הממוצע החודשי ברבע השני של 2007). זאת, בהמשך לגידול דומה ברבע השני של השנה וגידול מהיר יותר של 1.4% בממוצע לרבעון בשני הרבעונים שקדמו. כך מסר רובי גינל, ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, בהסתמכו על ניתוח חודשי שערך אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים.
גינל מציין, כי קליטת העובדים בחודשיים הנסקרים אפיינה את מרבית קבוצות ענפי התעשייה, למעט ענפי הטכנולוגיה המסורתית אשר רשמו קיפאון.
מהניתוח מתברר, כי 46% מהעובדים החדשים (כ-1,570 איש), נקלטו בקבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת-מסורתית, מהווה גידול של 1.6% במצבת העובדים בקבוצה לאחר גידול של 1.1% ברבע השני השנה. (מדובר בענפי הכרייה והחציבה, מינרלים אל מתכתיים, מוצרי גומי ופלסטיק מתכת בסיסית ומוצרי מתכת).
כ-35% מעובדים החדשים שהם כ-1,200 איש, נקלטו בענפי הטכנולוגיה העילית, מדובר בקצב גידול של 1.1% אשר משקף האטה מסוימת. עם זאת האטה זו חלה לאחר קליטת עובדים מהירה במהלך השנה וחצי החולפות בקצב ממוצע של כ- 1.7% לרבעון. (מדובר בענפי הרכיבים האלקטרוניים, ציוד לבקרה ופיקוח וציוד רפואי ומדעי, ציוד תקשורת אלקטרוני וכלי הובלה).
מהניתוח של התאחדות התעשיינים עולה, כי 16% מהמועסקים החדשים בתעשייה שהם כ-555 איש נקלטו בקבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת עילית, מדובר בגידול של 1%. יצויין כי מתחילת השנה מסתמנת האטה בקצב קליטת המועסקים בקבוצה. מגידול של 1.7% ברבע האחרון אשתקד, ל-1.3% ברבע הראשון של השנה, ו- 1.1% ברבע השני של השנה. (מדובר בענפי הכימיקלים וזיקוק נפט, מכונות וציוד, מנועים וציוד חשמלי).
מהניתוח עולה, כי בענפי הטכנולוגיה המסורתית נרשמה יציבות במצבת כח האדם בחודשיים הנסקרים. (מדובר בענפי המזון משקאות וטבק, טקסטיל והלבשה, עור והנעלה, נייר ומוצריו, דפוס והוצאה לאור, עץ ורהיטים). גינל מציין, כי מהניתוח החודשי מתברר, כי בחודשים יולי – אוגוסט 2007 חלה צמיחה מחודשת בייצור התעשייתי. תפוקת התעשייה עלתה בשיעור של 1.4%, גידול זה חל לאחר קיפאון ברבע השני של השנה ונסיגה בשיעור של 0.9% ברבע הראשון של 2007.
ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים מציין, כי צמיחת התעשייה בחודשים יולי - אוגוסט משקפת גידול בכל קבוצות ענפי התעשייה. קרוב למחצית מהגידול נגזר מצמיחתם של ענפי הטכנולוגיה המעורבת- מסורתית, 29% נגזרו מצמיחת ענפי הטכנולוגיה המעורבת-עילית; כ-12% נגזרו מענפי הטכנולוגיה המסורתית והיתר - 10% נגזרו מגידול קל בתפוקת ענפי הטכנולוגיה העילית.
בחודשיים הנסקרים נרשם גידול מתון של 0.4% בתפוקת ענפי הטכנולוגיה העילית. ענפי הטכנולוגיה המעורבת-עילית רשמו את הגידול הבולט ביותר - 3.3%. ענפי הטכנולוגיה המעורבת מסורתית רשמו גידול של 2.8% בתפוקה וענפי הטכנולוגיה המסורתית צמחו בחודשים יולי-אוגוסט 2007 ב-0.7%.
ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים מציין, כי למרות הצמיחה המחודשת, נמשכה בחודשים יולי-אוגוסט השנה הנסיגה בפריון העבודה בתעשייה, תוך התמתנות ניכרת בעוצמת הנסיגה - ירידה של 0.2% בפריון העבודה בתעשייה, זאת לאחר נסיגה של 0.8% ברבע השני ונסיגה חדה של כ-3% ברבע הראשון של השנה. התמתנות זו משקפת צמיחה מחודשת בתפוקת התעשייה לצד המשך גידול בשעות העבודה בתעשייה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.
