רכישת קרקע או רכישת קרקע ומבנה
תקציר פס"ד ו"ע 1038/05 עטרת אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים
העובדות
בחודש ינואר 2003, עטרת-אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ [להלן - "העוררת"] שילמה למינהלת אזורי תעשייה בנימין [להלן - "המינהלת"] כ-196 אש"ח, בעבור רכישת חלק ממגרש שמספרו 102, בפארק התעשייה "שער בנימין", ועלותו הייתה 87 אש"ח.
בחודש נובמבר 2003, העוררת והמינהלת סיכמו שהסכום ששולם, כאמור, יהיה בעבור רכישת מגרש אחר שמספרו 103 [להלן - "המקרקעין"].
בחודש אוגוסט 2004 נחתם הסכם משולש להזמנת עבודות בנייה על כל המקרקעין בין העוררת לבין המינהלת והחברה לפיתוח מטה בנימין.
לאחר מספר ימים נחתם הסכם בין העוררת למינהלת על מכירת 22% מן הזכויות במקרקעין.
הדיווח למחלקת מיסוי מקרקעין ירושלים [להלן - "המשיב"] נעשה בחודש אוקטובר 2004, ומועד גמר הבנייה היה בסוף שנת 2004.
נקודות המחלוקת הן:
● האם נרכשה רק קרקע כטענת העוררת, או שמא נרכשו מבנה מסחר ומשרדים, בשלב מפתח, כטענת המשיב ?
● האם העוררת רכשה מבנה מן המינהלת, כטענת המשיב, או שמא נחתם רק הסכם שותפות, כטענת העוררת ?
● מה היה מצב הבנייה, במועד העסקה, בחודש אוגוסט 2004 ?
● האם לעוררת ניתנה הזכות להשמיע את טענותיה, על פי סעיף 87(ב) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963 [להלן - "החוק"] ?
● והשאלה האחרונה - מהו מועד חתימת החוזה ?
בסוף שנת 2003 נחתם "חוזה פיתוח" בין המינהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון (הממונה על הרכוש הממשלתי) לבין המינהלת, בעניין פיתוח המקרקעין ובניית מבנה תעשייתי להשכרה על שטח המגרש.
בחודש אוגוסט 2004 נחתם הסכם משולש לבנייה במקרקעין, כאמור לעיל, וכן נחתם חוזה בין המערערת למינהלת על רכישת 22% מן המקרקעין, כאמור לעיל. כן נחתם הסכם שותפות בבנייה.
בתחילת שנת 2005 הוצאה לעוררת שומת מס שבח מן המשיב, שראה בעסקה כמכירת מבנה מסחר ומשרדים בשלב מפתח, ולא כמכירת קרקע. כביסוס לכך ניתן להבין, שבמועד חתימת החוזה (חודש אוגוסט 2004), הבנייה הייתה בעיצומה, מפני שהיא הייתה אמורה להסתיים בסוף אותה השנה.
המערערת טענה בהשגה, שהעסקה נחתמה בחודש נובמבר 2003, ולא בחודש אוגוסט 2004.
דיון
העוררת לא הצליחה להוכיח, שהיא רכשה את המקרקעין לעיל בשנת 2003. החוזה למגרש מס' 102 אינו קשור לעסקה, שבוצעה במגרש מס' 103.
גם הסיכום בחודש נובמבר 2003 - משמעותו, שהתמורה משנת 2003 יכול שתוסב למגרש מס' 103, ולא למגרש מס' 102.
לפיכך, מדובר ברכישת מגרש עם מבנה מסחר ומשרדים, ואין להסוות זאת לרכישת קרקע ומימון בנייה, וראה בנושא את הילכת מלונות צרפת בעניין ע"א 2330/04.
כמו כן זכות השימוע ניתנה בנושא, במכתב מרשות המסים בישראל - מחודש יוני 2005.
הערעור נדחה.
בוועדת ערר מס שבח מקרקעין בבית המשפט המחוזי בירושלים
לפני: כב' השופט (בדימוס) ע' קמא - יו"ר, ש' מדהלה, א' אקשטיין
ניתן ב-22.8.2007
המידע באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".