בנק ישראל בסקירה השנתית: מחזור המטבע גדל ב-4.6%

שיעור הגידול הממוצע בשנים 2001-2006 היה 10%. השטרות מהווים 96% מהמחזור, כאשר כ-50% מהמטבעות הולכים לאיבוד. שטר ה-200 הפך ליותר דומיננטי, ה-2 שקלים בדרך אבל מה יהיה עם ה-5 אגורות?
יוסי פינק |

מחלקת המטבע בבנק ישראל פרסמה היום את הסקירה השנתית לשנת 2006. מהנתונים עולה, כי ערך מחזור המטבע הסתכם בסוף השנה ב-25.5 מיליארדי שקל, לעומת 24.4 מיליארדים בסוף שנת 2005 - גידול של 4.6%. שיעור הגידול הממוצע בשנים 2001-2006 היה 10%, ולכן, ייתכן שהגידול הנמוך יחסית הוא תיקון לשיעור הגידול הגבוה יחסית של השנה הקודמת - 17.5%. הגורמים המסבירים את גידול המחזור הם גידול השימוש במזומן בעסקאות, הצמיחה במשק וגידול האוכלוסייה בשנת 2006.

מהדו"ח עולה, כי השנה נמשכה מגמת ההתרחבות של השימוש באמצעים למשיכת מזומנים: גדל מספר המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים, והתווספו גם מכשירים מהסוג cash dispenser – מכונות בבעלות חברות פרטיות, המופעלות על ידי בתי העסק שבהם הן מוצבות. במקביל, התווספו לאחרונה חלופות נוספות למשיכת מזומנים ברשתות שיווק ובתחנות דלק. כמו-כן הכניסו הבנקים לשימוש מכשירים אוטומטיים שבאמצעותם ניתן להפקיד מזומנים.

חלקו של מחזור השטרות עמד על 96% מסך ערך המחזור כולו, ומחזור המעות היווה 4%. יותר ממחצית (51%) ממספר המעות שבמחזור הן מעות של 10 אג', עריך המשמש בין היתר לעודף בתחבורה הציבורית העירונית. המעה של 1 ש"ח, שמרבים להשתמש בה במדחנים ובמכונות הממכר, היוותה ב-2006 23% מכלל המחזור. חלקן של המעות בעריכים הגבוהים, 5 ש"ח ו-10 ש"ח, קטן: כל אחד מהם מהווה רק 3% מכלל המחזור.

מהנתונים עולה, כי חלק לא מבוטל מן המעות במחזור הולך לאיבוד, ומכאן שהצריכה בפועל קטנה מזו הרשומה. האובדנים הם תופעה טבעית הנובעת משימוש שוטף במעות כאמצעי תשלום בעל ערך נמוך. שיעור האובדנים במחזור הוא ביחס הפוך לשווי המעה ולגודלה. ההערכות הן כי שיעור האובדנים במעות של 5 אג', 10 אג', חצי ש''ח ו-1 ש''ח נע בין 41% ל-77%.

שטר ה-200 שקל הופך להיות דומיננטי יותר ויותר וחלקו במחזור השטרות עלה מ-17% ל- 18% שכן מתרחבת התופעה של הכנסתו של השטר למכשירים האוטומטיים. השטר המבוקש ביותר ממשיך להיות 100 שקל, חלקו במחזור השטרות הוא 53%, ושיעורי הצריכה הגבוהים שלו לא ירדו למרות התרחבות השימוש בשטר 200 שקל. משקלו של העריך 50 שקל במגמת ירידה והוא המשיך לרדת השנה, מ- 20% ל- 19% מסך מחזור השטרות. משקלו של השטר 20 שקל המשיך השנה לעמוד על 10%.

אספקת השטרות מורכבת מהביקוש להם ומהבלאי. צריכת השטר של 20 ש"ח נובעת כמעט כולה מבלאי - תוצאה של היעדרו מהמכשירים האוטומטיים, השימוש הרב בו בשווקים ואי הקפדה של הציבור על שמירתו. לשם שיפור עמידות השטרות של 20 שקל הוציאה מחלקת המטבע בשנת 2006 שטרות בעריך זה המודפסים על נייר באיכות משופרת - עם ציפוי נוסף.

לשם שיפור האיכות בשטר זה תנפיק מחלקת המטבע את ההדפסה הבאה של שטר זה על גבי פולימר (עשוי מחומר הנקרא פוליפרופילן – Polypropylene), שהופך להיות פופולרי במספר רב של מדינות עקב עמידותו.

עוד עולה מהדו"ח, כי בשנים קודמות נרשמה ירידה באחוז ההפקדות של השטרות (והמעות) מהמחזור בבנק ישראל, תוצאה של ירידת היקף ההפקדות בו מחד גיסא וגידול המחזור מאידך. מכאן ששטרות שהו במחזור יותר זמן מאשר בעבר, דבר שגרם גם לשיעור בלאי גבוה יותר של השטרות המופקדים בבנק ישראל. תופעה זו ניתן להסביר, בין היתר, בייעול שיטת העבודה של הבנקים בשנים האחרונות: במטרה להקטין את העלויות של שינוע המזומנים לבנק ישראל רכשו חלק מהבנקים מכונות לספירה ומיון, וכך הגדילו את מיחזור השטרות.

בשנת 2006 הכינה מחלקת המטבע של בנק ישראל תוכנית לשיפור איכות השטרות במחזור באמצעות שינוי המדיניות של תפעול המזומנים. מטרותיה של מדיניות זו הן שמירה על איכות גבוהה של המזומנים שבמחזור, הקטנת עלויות תפעולם לציבור, לבנק ישראל, לבנקים ולעוסקים אחרים במזומנים, תוך מתן שירות ברמה גבוהה ללקוחות מחלקת המטבע. התוכנית תופעל בהדרגה, החל מתחילת שנת 2008.

במסגרת התוכנית להקטנת עלויות התפעול של המוזמנים לציבור תעבור המחלקה החל בשנים הקרובות לאריזת המעות בגלילים. הדבר יביא לאחידות באריזת המעות, שכן המעות המקוריות מתקבלות מהמיטבעות שבחו"ל כשהן ארוזות בגלילים, וכן לחיסכון בעלויות ובתשומות העבודה וליתר נוחות ובטיחות בשינוע. במקביל מתכננת המחלקה מעבר של הבנקים להפקדת המעות בבנק ישראל במכלים; זו תייעל את האריזה בבנקים ותגביר את הבטיחות של תהליך המיון והספירה בבנק ישראל.

בנק ישראל ביקש מהממשלה, כמתחייב על פי חוק, את אישורה לביטול המעה של 5 אג'; זאת משום שהשימוש בה נמוך, הוצאות הייצור גבוהות (עד פי שלושה מערך המעה) והיא אינה משמשת במכונות הממכר ובמדחנים. בסקר שקויים הביעו 80% מהציבור עמדה התומכת בצעד זה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

בנימין נתניהובנימין נתניהו

נתניהו מנסה להרגיע את השווקים: "השקל חזק מהמצופה, הכלכלה הישראלית ממשיכה להפתיע"

ראש הממשלה מדגיש במסיבת עיתונאים כלכלית כי דבריו על "משק אוטרקי" נגעו רק לתעשיות הביטחוניות, והציג נתונים על ירידה באבטלה, כניסת משקיעים זרים וחוסן כלכלי שנועדו להרגיע את המשקיעים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בנימין נתניהו

ראש הממשלה בנימין נתניהו מקיים הערב (שלישי) מסיבת עיתונאים כלכלית בלשכתו בירושלים, במטרה להרגיע את המערכת הפיננסית לאחר הסערה שעוררו דבריו אתמול על אפשרות של מגמות אוטרקיות במשק. לצדו נכחו שר הכלכלה ניר ברקת והיועץ הכלכלי אבי שמחון.


נתניהו הדגיש כי כלכלת ישראל איתנה: "היא חזקה, חזקה מאוד. בעשורים האחרונים היא מדהימה את העולם כולו", אמר. לדבריו, "השקל חזק בצורה בלתי משוערת, ואף גבוה משהיה בתחילת המלחמה. בשנה האחרונה הבורסה שלנו חזקה יותר מה-S&P בארה״ב, והאבטלה בשפל היסטורי. בנוסף, אנו רואים כניסה של משקיעים זרים לישראל".


לדבריו, ההתייחסות אתמול למשק אוטרקי נגעה אך ורק לתעשיות הביטחוניות ולצורך בעצמאות בתחום זה: "יש מקום אחד שבו יכולות להיות הגבלות שאינן כלכליות אלא פוליטיות – וזה התעשיות הביטחוניות. הן מרקיעות שחקים ושוברות שיאים, אבל שם אנחנו יכולים לפגוש, וכבר פגשנו, הגבלות פוליטיות. אם יש לקח אחד שהפקנו במלחמה, הוא שאנחנו רוצים להיות במצב שלא מגבילים אותנו. אנחנו רוצים להגיע לעצמאות ביטחונית".


נתניהו ציין כי הדברים שנאמרו בכנס החשכ"ל הובנו שלא כהלכה: "אתמול כששוחחתי עם אנשי האוצר אמרתי – אל תגבילו אותנו. אנחנו צריכים לחתוך את הבירוקרטיה, כולל זו שמגבילה אותנו להיכנס מתחת לקרקע. לזה התכוונתי, ומתוך זה נוצרה אי הבנה שכביכול טלטלה את הבורסה". לדבריו, "השווקים מבינים את העוצמה של כלכלת ישראל ואת הכדאיות להשקיע בישראל. זה חשוב להבטחת העתיד שלנו והביטחון שלנו".


בהמשך שב והדגיש את נתוני המאקרו החיוביים: "בניגוד לכל התחזיות, השקל חזק יותר משהיה לפני המלחמה. הבורסה שלנו חזקה יותר מבארה״ב. האבטלה בשפל היסטורי. בחודשים האחרונים אנחנו רואים כניסה גדולה מאוד של משקיעים. מחירי הדירות יורדים. אני לא מזלזל בניסיונות להגביל אותנו כלכלית – אבל העולם רוצה את המוצרים שישראל מייצרת".