בנק ישראל בסקירה השנתית: מחזור המטבע גדל ב-4.6%
מחלקת המטבע בבנק ישראל פרסמה היום את הסקירה השנתית לשנת 2006. מהנתונים עולה, כי ערך מחזור המטבע הסתכם בסוף השנה ב-25.5 מיליארדי שקל, לעומת 24.4 מיליארדים בסוף שנת 2005 - גידול של 4.6%. שיעור הגידול הממוצע בשנים 2001-2006 היה 10%, ולכן, ייתכן שהגידול הנמוך יחסית הוא תיקון לשיעור הגידול הגבוה יחסית של השנה הקודמת - 17.5%. הגורמים המסבירים את גידול המחזור הם גידול השימוש במזומן בעסקאות, הצמיחה במשק וגידול האוכלוסייה בשנת 2006.
מהדו"ח עולה, כי השנה נמשכה מגמת ההתרחבות של השימוש באמצעים למשיכת מזומנים: גדל מספר המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים, והתווספו גם מכשירים מהסוג cash dispenser – מכונות בבעלות חברות פרטיות, המופעלות על ידי בתי העסק שבהם הן מוצבות. במקביל, התווספו לאחרונה חלופות נוספות למשיכת מזומנים ברשתות שיווק ובתחנות דלק. כמו-כן הכניסו הבנקים לשימוש מכשירים אוטומטיים שבאמצעותם ניתן להפקיד מזומנים.
חלקו של מחזור השטרות עמד על 96% מסך ערך המחזור כולו, ומחזור המעות היווה 4%. יותר ממחצית (51%) ממספר המעות שבמחזור הן מעות של 10 אג', עריך המשמש בין היתר לעודף בתחבורה הציבורית העירונית. המעה של 1 ש"ח, שמרבים להשתמש בה במדחנים ובמכונות הממכר, היוותה ב-2006 23% מכלל המחזור. חלקן של המעות בעריכים הגבוהים, 5 ש"ח ו-10 ש"ח, קטן: כל אחד מהם מהווה רק 3% מכלל המחזור.
מהנתונים עולה, כי חלק לא מבוטל מן המעות במחזור הולך לאיבוד, ומכאן שהצריכה בפועל קטנה מזו הרשומה. האובדנים הם תופעה טבעית הנובעת משימוש שוטף במעות כאמצעי תשלום בעל ערך נמוך. שיעור האובדנים במחזור הוא ביחס הפוך לשווי המעה ולגודלה. ההערכות הן כי שיעור האובדנים במעות של 5 אג', 10 אג', חצי ש''ח ו-1 ש''ח נע בין 41% ל-77%.
שטר ה-200 שקל הופך להיות דומיננטי יותר ויותר וחלקו במחזור השטרות עלה מ-17% ל- 18% שכן מתרחבת התופעה של הכנסתו של השטר למכשירים האוטומטיים. השטר המבוקש ביותר ממשיך להיות 100 שקל, חלקו במחזור השטרות הוא 53%, ושיעורי הצריכה הגבוהים שלו לא ירדו למרות התרחבות השימוש בשטר 200 שקל. משקלו של העריך 50 שקל במגמת ירידה והוא המשיך לרדת השנה, מ- 20% ל- 19% מסך מחזור השטרות. משקלו של השטר 20 שקל המשיך השנה לעמוד על 10%.
אספקת השטרות מורכבת מהביקוש להם ומהבלאי. צריכת השטר של 20 ש"ח נובעת כמעט כולה מבלאי - תוצאה של היעדרו מהמכשירים האוטומטיים, השימוש הרב בו בשווקים ואי הקפדה של הציבור על שמירתו. לשם שיפור עמידות השטרות של 20 שקל הוציאה מחלקת המטבע בשנת 2006 שטרות בעריך זה המודפסים על נייר באיכות משופרת - עם ציפוי נוסף. לשם שיפור האיכות בשטר זה תנפיק מחלקת המטבע את ההדפסה הבאה של שטר זה על גבי פולימר (עשוי מחומר הנקרא פוליפרופילן – Polypropylene), שהופך להיות פופולרי במספר רב של מדינות עקב עמידותו.
עוד עולה מהדו"ח, כי בשנים קודמות נרשמה ירידה באחוז ההפקדות של השטרות (והמעות) מהמחזור בבנק ישראל, תוצאה של ירידת היקף ההפקדות בו מחד גיסא וגידול המחזור מאידך. מכאן ששטרות שהו במחזור יותר זמן מאשר בעבר, דבר שגרם גם לשיעור בלאי גבוה יותר של השטרות המופקדים בבנק ישראל. תופעה זו ניתן להסביר, בין היתר, בייעול שיטת העבודה של הבנקים בשנים האחרונות: במטרה להקטין את העלויות של שינוע המזומנים לבנק ישראל רכשו חלק מהבנקים מכונות לספירה ומיון, וכך הגדילו את מיחזור השטרות. בשנת 2006 הכינה מחלקת המטבע של בנק ישראל תוכנית לשיפור איכות השטרות במחזור באמצעות שינוי המדיניות של תפעול המזומנים. מטרותיה של מדיניות זו הן שמירה על איכות גבוהה של המזומנים שבמחזור, הקטנת עלויות תפעולם לציבור, לבנק ישראל, לבנקים ולעוסקים אחרים במזומנים, תוך מתן שירות ברמה גבוהה ללקוחות מחלקת המטבע. התוכנית תופעל בהדרגה, החל מתחילת שנת 2008.
במסגרת התוכנית להקטנת עלויות התפעול של המוזמנים לציבור תעבור המחלקה החל בשנים הקרובות לאריזת המעות בגלילים. הדבר יביא לאחידות באריזת המעות, שכן המעות המקוריות מתקבלות מהמיטבעות שבחו"ל כשהן ארוזות בגלילים, וכן לחיסכון בעלויות ובתשומות העבודה וליתר נוחות ובטיחות בשינוע. במקביל מתכננת המחלקה מעבר של הבנקים להפקדת המעות בבנק ישראל במכלים; זו תייעל את האריזה בבנקים ותגביר את הבטיחות של תהליך המיון והספירה בבנק ישראל.
בנק ישראל ביקש מהממשלה, כמתחייב על פי חוק, את אישורה לביטול המעה של 5 אג'; זאת משום שהשימוש בה נמוך, הוצאות הייצור גבוהות (עד פי שלושה מערך המעה) והיא אינה משמשת במכונות הממכר ובמדחנים. בסקר שקויים הביעו 80% מהציבור עמדה התומכת בצעד זה.
בשנת 2006 המשיכה מחלקת המטבע בתהליך של הנפקת מעה חדשה בעריך 2 ש"ח. תהליך ההנפקה יושלם בחודשים הקרובים, והמעה צפויה להיכנס למחזור לקראת תום שנת 2007. תוספת המעה של 2 שקל תביא לייעול הביצוע של תשלומים במזומן, בעיקר על ידי המשתמשים הגדולים, ולחיסכון בהוצאות ההנפקה, כך שהוצאות הייצור וההחזקה של המזומנים יקטנו.
