להכניס היגיון ל-ווב 2.0 לפני שרוכבים על הגל

המונח "ווב 2.0" מתאר את השימוש בתוכן גולשים ככלי ליצירת קומוניקציה ין הגולש לאתרים השונים הפועלים ברשת. אולם, חלק גדול מהגולשים אינו מודע ליתרונות הכלי והדרך ליישמו ביעילות בארגונים
גלית פיין |

תשומת הלב הניתנת לתופעת ה-Web 2.0 מזכירה את ה-buzz וההתרגשות של ימי הדוט.קום. בדצמבר 1999 הכתיר המגזין "טיים" את חלוץ הדוט.קום, ג'ף בזוס מאמזון לאיש השנה, ובדצמבר 2006 שם המגזין את "you", כלומר כל אחד מאיתנו - המשתמשים, על השער. התמונה כללה מראה שקופה במקום המסך של עמדת אתר שיתוף קבצי הווידיאו העולמי YouTube.

כפי שכתב ריק סטנגל, עורך המגזין "טיים": "ב-2006 הפך ה-World Wide Web לכלי כדי לצרף יחד את התרומות הקטנות של מיליונים ולעשות אותם למה שנחשב".

בעוד עדיין לא ברור מהי המשמעות האמיתית של Web 2.0, הרי מדובר במערך של טכנולוגיות ומגמות חברתיות הכרוכות בדרך כלל עם מושג זה ומאפשרות לנו לגשת בקלות ולהוסיף לתרומות הרבות הקטנות של זרים לנו.

בזכות החדשנות שלה, מאפייניה שאינם מוגדרים היטב, והרעש שמסביב, הכנסת היגיון לתופעת ה-Web 2.0 אינה משימה קלה. התוצאה המדהימה ביותר של סקר עדכני של תאגיד המחקר Cutter אותו מייצגת STKI בישראל, הייתה הבלבול המשמעותי סביב Web 2.0.

חלק גדול מהאנשים אינו יודע אילו יישומים ישירים מציעה Web 2.0 לארגוניהם, וכאשר משיבים התבקשו לזהות את השחקנים המובילים בחזית מגמה זאת, יש מעט קונסיסטנטיות בתשובות וחלק מהשחקנים השולטים בלטו בהתעלמות מהם.

יתר על כן, כאשר נשאלו האם הם מאמינים שעסקיהם יסבלו אם לא יאמצו Web 2.0, שליש מהמשתתפים לא היו מסוגלים לענות. עדיין, רק 4% מהמשיבים מרגישים כי ל-Web 2.0 לא תהיה השפעה על ארגוניהם, בעוד 45% מצפים לשינוי משמעותי. במלים אחרות, התחושה היא ש-Web 2.0 הנה תופעה חשובה, אך עדיין לא ברור כיצד ניתן ליישמה ביעילות בארגונים.

תוצאות אלה אינן מפתיעות, מאחר שטכנולוגיית Web 2.0 הנה עדיין בתהליך התגבשות וצריכה להוכיח את שימושיותה מעבר ליישומי נישה. כהוכחה לכמה מוקדם אנו נמצאים בשלב האימוץ, רק 17% מהמשיבים רואים את השימוש ברעיונות Web 2.0 כהכרח תחרותי.

הלהיט - וידיאו מקוון

מרבית הארגונים בסקר אינם רואים צורך בנקיטת גישה רדיקלית כלפי אימוץ Web 2.0 ועם זאת, חשוב לעקוב אחרי תופעה זאת כדי להבין אותה ולעקוב אחר התפתחותה המהירה. חוסר תשומת לב ומודעות יכול להיות מסוכן מאוד אם תופעת Web 2.0 תמשיך להתלהט. בסופו של דבר, מקצועני מערכות מידע, עם הבנתם הן בטכנולוגיה והן בצד העסקי, הם אלה שצריכים להכריע ביחס לפוטנציאל של מגמת Web 2.0.

בנוסף, Cutter ביקשה ממנמ"רים המשתתפים בסקר הטכנולוגיות המתפתחות החודשי שלה, לספר לה באיזה יישומי Web 2.0 הם משתמשים אישית.

התוצאות מצביעות על שימוש משמעותי בטכנולוגיות אלה. כמעט מחצית המשיבים צופים בווידאו במקוון ומשתמשים ב-Wikis, בלוגים ו-RSS; כשליש משתמשים באתרי נטוורקינג חברתי כמו Linkedin ו-12% משתמשים בעולמות וירטואליים כמו Selond Life.

מעניין אילו תשובות היו מתקבלות אם משאל זה היה מתבצע בישראל...

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

בנימין נתניהובנימין נתניהו

נתניהו מנסה להרגיע את השווקים: "השקל חזק מהמצופה, הכלכלה הישראלית ממשיכה להפתיע"

ראש הממשלה מדגיש במסיבת עיתונאים כלכלית כי דבריו על "משק אוטרקי" נגעו רק לתעשיות הביטחוניות, והציג נתונים על ירידה באבטלה, כניסת משקיעים זרים וחוסן כלכלי שנועדו להרגיע את המשקיעים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בנימין נתניהו

ראש הממשלה בנימין נתניהו מקיים הערב (שלישי) מסיבת עיתונאים כלכלית בלשכתו בירושלים, במטרה להרגיע את המערכת הפיננסית לאחר הסערה שעוררו דבריו אתמול על אפשרות של מגמות אוטרקיות במשק. לצדו נכחו שר הכלכלה ניר ברקת והיועץ הכלכלי אבי שמחון.


נתניהו הדגיש כי כלכלת ישראל איתנה: "היא חזקה, חזקה מאוד. בעשורים האחרונים היא מדהימה את העולם כולו", אמר. לדבריו, "השקל חזק בצורה בלתי משוערת, ואף גבוה משהיה בתחילת המלחמה. בשנה האחרונה הבורסה שלנו חזקה יותר מה-S&P בארה״ב, והאבטלה בשפל היסטורי. בנוסף, אנו רואים כניסה של משקיעים זרים לישראל".


לדבריו, ההתייחסות אתמול למשק אוטרקי נגעה אך ורק לתעשיות הביטחוניות ולצורך בעצמאות בתחום זה: "יש מקום אחד שבו יכולות להיות הגבלות שאינן כלכליות אלא פוליטיות – וזה התעשיות הביטחוניות. הן מרקיעות שחקים ושוברות שיאים, אבל שם אנחנו יכולים לפגוש, וכבר פגשנו, הגבלות פוליטיות. אם יש לקח אחד שהפקנו במלחמה, הוא שאנחנו רוצים להיות במצב שלא מגבילים אותנו. אנחנו רוצים להגיע לעצמאות ביטחונית".


נתניהו ציין כי הדברים שנאמרו בכנס החשכ"ל הובנו שלא כהלכה: "אתמול כששוחחתי עם אנשי האוצר אמרתי – אל תגבילו אותנו. אנחנו צריכים לחתוך את הבירוקרטיה, כולל זו שמגבילה אותנו להיכנס מתחת לקרקע. לזה התכוונתי, ומתוך זה נוצרה אי הבנה שכביכול טלטלה את הבורסה". לדבריו, "השווקים מבינים את העוצמה של כלכלת ישראל ואת הכדאיות להשקיע בישראל. זה חשוב להבטחת העתיד שלנו והביטחון שלנו".


בהמשך שב והדגיש את נתוני המאקרו החיוביים: "בניגוד לכל התחזיות, השקל חזק יותר משהיה לפני המלחמה. הבורסה שלנו חזקה יותר מבארה״ב. האבטלה בשפל היסטורי. בחודשים האחרונים אנחנו רואים כניסה גדולה מאוד של משקיעים. מחירי הדירות יורדים. אני לא מזלזל בניסיונות להגביל אותנו כלכלית – אבל העולם רוצה את המוצרים שישראל מייצרת".