מנכ"ל סופרגז, משה אולדק, יאלץ לרצות 100 ימי מאסר בפועל
היום (5 בספטמבר 2007) הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים הסדר טיעון בין רשות ההגבלים העסקיים, חברת סופרגז ונושאי משרה בכירים בה במסגרת ההליך הפלילי המתנהל כנגד סופרגז ודורגז באשמת הסדרים כובלים בתחום הגז.
הסדר הטיעון עם סופרגז, אשר חתמה על הסדר טיעון עם רשות ההגבלים שלישית, אחרי פזגז ואמישראגז, כולל עונשים כבדים ובכלל זה מאה ימי מאסר בפועל למנכ"ל סופרגז מר משה אולדק, שישה חודשי עבודות שירות לראש ענף מכירות בסופרגז מר רוני רותם וחודש עבודות שירות למי שהיה בעבר מנכ"ל החברה מר צבי תגר.
כתב האישום המקורי הוגש בשנת 2004 כנגד ארבע חברות הגז הגדולות – פזגז, אמישראגז, סופרגז ודורגז וכנגד נושאי משרה בהן. הסדר הטיעון בין חברת סופרגז ונושאי המשרה בה לבין הרשות הוגש היום לאישור ביהמ"ש המחוזי בירושלים בו מתנהל ההליך בפני כבוד השופט יצחק ענבר. במסגרת ההסדר, יודו הנאשמים, משה אולדק, רוני רותם, צבי תגר וסופרגז בעבירות על חוק ההגבלים העסקיים, הכוללות הסדרים כובלים בענף הגז הן בתחום הביתי והן בתחום התעשייתי, על פי כתב אישום מתוקן שהוגש לבית המשפט.
העבירות בהן יודו הנאשמים הינן מהחמורות בתחום ההגבלים העסקיים. העבירות כוללות חלוקת שוק על דרך של חלוקת לקוחות בין החברות בקרטל, כאשר החברות השותפות בקרטל – פזגז, אמישרגז, סופרגז ודורגז החזיקו בלמעלה מ- 90% משוק הגז. באמצעות הקרטל נחסמה התחרות על הלקוחות החדשים במגזר הביתי והתעשייתי בשוק הגז.
בהסדר הטיעון הוסכם על העונשים הבאים: על מר משה אולדק, שהיה בתקופת כתב האישום מנהל השיווק ההנדסה והתפעול בסופרגז, וצד להסדרים הכובלים, יוטל עונש של 100 ימי מאסר בפועל ללא אפשרות לריצוי בדרך של עבודות שירות וכן מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודש ובתנאי שבמשך שלוש שנים לא יעבור עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים. כמו כן ישלם מר אולדק קנס כספי בסך של 150 אלף שקל.
על מר רוני רותם, שהיה בתקופת כתב האישום ראש ענף מכירות בסופרגז, וצד להסדרים הכובלים, יוטל עונש מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות וכן מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודש ובתנאי שבמשך שלוש שנים לא יעבור עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים. כמו כן ישלם מר רותם קנס כספי בסך של 100 אלף שקל.
על מר צבי תגר, שהיה בתקופת כתב האישום מנכ"ל סופרגז, שהואשם באחריות מנהלים, יוטל עונש מאסר בפועל לתקופה של 30 יום שירוצה בעבודות שירות וכן מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודש ובתנאי שבמשך שלוש שנים לא יעבור עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים. כמו כן ישלם מר תגר קנס כספי בסך של 600 אלף שקל.
חברת סופרגז תשלם קנס כספי בסך של 3.8 מיליון שקל וכן התחייבות בסך 2מיליון שקל להימנע מעבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים במשך שלוש שנים.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
