זיכיון בדולר: זכייני קבוצת כפר השעשועים נגד ההנהלה
רשתות שיווק רבות פועלות כיום בשיטת הזכיינות כדרך מהירה להתרחבות וצמיחה. אולם, לא תמיד מה שטוב לבעל הרשת עומד ביחס ישר עם רצונותיו ותועלתו של הזכיין. בימים אלה, מדווחים מספר זכיינים בקבוצת "כפר השעשועים" על ההחלטה להתאגד כנגד ההנהלה ובעלי הקבוצה, מתוך מטרה לשנות את אופן העבודה של הזכיין אל מול ההנהלה ולהשפיע על ההחלטות של הקבוצה.
לטענת הזכיינים, סיבת ההתאגדות היא ההתנהלות הדורסנית והמכשילה של הקבוצה הגורמת לזכיינים, הפסדים רבים. בנוסף, שוקלים הזכיינים להתאגד בתביעה ייצוגית ולצרף אליה את זכייני העבר "אשר הפסידו את כל הונם ורכושם כתוצאה מהתנהלות הנהלת הקבוצה", כך לטענתם.
קבוצת "כפר השעשועים" נמצאת בבעלות רבוע כחול ישראל (60%), וב-40% הנותרים מחזיקים מספר אנשי עסקים פרטיים - רונן לוי, אבנר כץ, שמואל כץ וינאי דורון. בקבוצת כפר השעשועים נכללות הרשתות: "הכל בדולר" - חנויות המוכרות מוצרים בעלות של דולר אחד, "ששת" - חנויות לכלי בית, ו"רב קט" -חנויות למוצרי תינוקות. הקבוצה מונה כ-200 חנויות בזכיינות ברחבי הארץ.
גרעונות של מאות אלפי שקלים
בבסיס הטענה, מסבירים הזכיינים, כי הנהלת הקבוצה מתמחרת את המוצרים הבסיסיים הנמכרים בחלק מרשתות הקבוצה במחיר הנמוך בכ-10 עד 12 אחוז ממחירי המתחרים בשוק, דבר ההופך את העסק מסביר להפסדי ופוגע פגיעה ישירה בהוצאות התפעול של הזכיין. הסיבה להורדת המחיר, אומר גורם מקבוצת הזכיינים, היא הרצון לעמוד בתחרות בשוק ולממש את הבטחת הקבוצה להיות הזולה ביותר, בעיקר בתחום הצעצועים והתינוקות.
נוסף על תמחור נמוך ועל חובת הזכיין לעמוד במחיר זה, במסגרת הסכם הזכיינות, אין הזכיין רשאי לערוך שינויים במבנה החנות ובמבנה הרשת, במידה והוא מחזיק במספר סניפים. עלות זיכיון לחנות בקבוצה נעה בין 60 ל-100 אלף דולר ואינה כוללת הוצאות שיפוץ ואבזור החלות על הזכיין ונאמדות בכ-25 אלף דולר. בנוסף, הזכיין מחוייב לרכוש את מוצרי החנות דרך הספקים המורשים של הקבוצה. פרט נוסף עליו נאבקים זכייני הקבוצה הנו שבשל ההתחייבות למכור במחירים נמוכים מהשוק, נכנסים הזכיינים לגרעונות של מאות אלפי שקלים ונאלצים, לדרישת ההנהלה, לסיים את תקופת הזכיון ולהעבירו לזכיין חדש. כך, הזכיין הנכנס משלם לזכיין היוצא את עלות דמי הזיכיון הנטמעים בהפסדיו והוא עוזב את העסק ללא רווח ואף במצב של פשיטת רגל.
בסיכום הדברים, מתכנן חלק מקבוצת הזכיינים לצרף אליהם את תמיכת זכייני העבר ולפנות, כבר בימים הקרובים, להנהלת הקבוצה באמצעות עו"ד כדי לדרוש שינוי בתמחור המוצרים, כמו גם לאפשר לזכיין לסיים את ההתקשרות עם הקבוצה מבלי לספוג את ההפסדים.
לאחר שבתחילה לא נתקבלה תגובת בעלי הרשת - נמסרו ל-Bizportal, מהנהלת קבוצת "כפר השעשועים" הדברים הבאים: "תמוה בעינינו כי לקבוצת "כפר השעשועים" ולאיש מחברי הנהלתה, לא הגיעה כל פנייה בנושא המדובר בצינורות המקובלים וכי פניה ראשונה המתקבלת בנושא מתקבלת דווקא מגורם תקשורתי.
"מעצם היות "כפר השעשועים" קבוצה כה גדולה, המונה למעלה מ-200 זכיינים, אך טבעי הוא, שיהיו לעתים מקרים בודדים של חוסר הסכמה או חוסר שביעות רצון בקרב חלק מחברי הקבוצה ואנו מברכים על כך, שמספרם של מקרים אילו בטל בששים, לעומת פעילותה הענפה של הקבוצה.
"אך טבעי הוא, שמערכת עסקית, המעניקה אשראי לזכייניה, תיאלץ לקיים במקרים בודדים התנהלות משפטית של הליכי גבייה ויש מקום לקשור בין הפנייה התקשורתית, שקיבלנו, להתנהלות משפטית זו. אנו מצרים על כך, שגורמים מסוימים מנסים להשתמש בתקשורת, ליישוב סוגיות משפטיות, שאמורות להתנהל בין כותלי בית המשפט. בקבוצה למעלה מ-200 זכיינים ואלפי משפחות במעגל השני, המתפרנסים בכבוד מזה למעלה מ-16 שנים.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
