דגש מיוחד ניתן בשנים האחרונות לפיתוח שירותים למה שקרוי "הגמלאי החדש" - אשר מאפייניו הם יציאה מוקדמת לפנסיה, עלייה ברמת הכנסה, דגש על נוחות ושרותי אורח חיים בריא, וכן שאיפה להמשך מיצוי עצמי מבחינה חברתית, משפחתית, קהילתית ומקצועית. לרבים מהם, הצעיר הנצחי – שמעון פרס – משמש השראה באנרגיות, בבריאות, בדינאמיות ובפעלתנות שאותם הוא מקרין.

צחי ברדוגו מנכ"ל חברת בדק-בית מקבוצת קו מנחה, המתמחה בשירותי בדיקות ומידע לרוכשי דירה מציין: "קיימת מודעות ההולכת וגדלה בקרב האוכלוסייה הבוגרת לבדיקת מאפיינים סביבתיים המשפיעים על תנאי ואיכות החיים. קבוצת גיל זו מקפידה לבדוק מספר פרמטרים חיוניים המשפיעים על איכות החיים ועל ההחלטה כיצד לבחור היכן לגור".

ברדוגו מונה מספר מאפיינים מהותיים של תנאי מגורים ודיור לאוכלוסייה הבוגרת:

1. תנאים למעורבות ולפעילות קהילתית

מרכיב זה מבוסס על המִתאם הישיר שבין התנדבות לבין תחושת סיפוק ומשמעות. לפיכך סביבת מגורים המספקת מנגנונים מאורגנים של עידוד גימלאים להצטרף ולהשתלב בפעילות קהילתית, יוצרת עבורם מסגרת תומכת ותורמת לאיכות החיים הן של הקהילה והן של גימלאיה. כמו-גם האפשרות ליהנות ממגוון פעילויות ספורט, תרבות (הצגות/קונצרטים בשעות היום), חברה, קהילה אוהדת, לימודים (הרצאות בוקר), תעסוקת פנאי והתנדבות.

2. התאמת תנאי המגורים ובחינת הליקויים בדירה

דלתות רחבות, מעקה לאורך הקיר, חדר שינה וחדר אמבטיה קרובים ועל מפלס אחד, כמה שפחות מדרגות, ידיות אחיזה נוחות, וכיוב'. תנאי מגורים מותאמים למגבלות הגיל מאפשרים המשך חיים עצמאיים ללא תלות.

3. מבחר אפשרויות דיור

גימלאים לא רוצים לנטוש את הסביבה שבה הם חיו קודם לכן. הם מעוניינים להישאר ולשמור על קשרי חברויות ושכנים מקומיים שטיפחו במהלך השנים, אולם הם זקוקים לאפשרויות בחירה של דיור הולם בהתאמה לצרכים שלהם במחירים סבירים. יותר אפשרויות בחירה של דירות קטנות בשכונות המוגדרות כמשפחתיות. רחוק מדיסקוטקים/פאבים, רחוק מצמתים סואנים ומקורות רעש וזיהום, פינות ירוקות וכד'.

4. תכנון שכונתי עם ריכוז שירותים סביבתיים

מתכנני עיר ושכונות אמורים לכלול בתכניות הפיתוח שלהם התייחסות לאוכלוסיה הבוגרת, על ידי שימת דגש על הצרכים והמגבלות של בני גיל זה. למשל: קופ"ח, בית מרקחת, מכולת ומועדון גמלאים או מועדון ברידג' הנמצאים במקום מרוכז אחד, מאפשרים תנאי נוחות מתחשבים יותר לגמלאי לערוך את קניותיו ולפגוש עם ידידיו.

5. דרכי תעבורה בטוחות ונוחות

אוכלוסיה זו רוצה להמשיך להיות ניידת, אך זקוקה לכבישים ודרכי תעבורה בטוחות. מי שנהג רוצה להמשיך לנהוג, אך מומלץ לספק לו אפשרויות של קורסים לנהיגה בטוחה כמו גם כבישים ללא מהמורות ועם תאורה. נקודה נוספת הראויה להילקח בחשבון: קירבת מגורים לילדים.

6. תחבורה ציבורית ותנאי ניידות

מרחב עירוני ידידותי לבני גיל הזהב כולל תחבורה ציבורית זמינה במרחק סביר, תחנות אוטובוסים מקורות ומוארות, שבילי הליכה ללא שיפועים תלולים ושבילי מעבר עם ספסלי ישיבה, מעברי חציה מסומנים, מדרכות תקינות, תאורת רחוב, שילוט ברור, שירותים עירוניים ואחרים המאפשרים גישה ללא מגבלה של גרם מדרגות.

7. בטחון אישי ובטיחות

סביבת מגורים המאופיינת באוכלוסיה משפחתית וברמות נמוכות של פשיעה, אלימות ועבריינות, נתפשת כהולמת גילאים בוגרים. יחד עם זאת יצויין כי חשיבותו של מרכיב הביטחון האישי זהה גם בקרב קבוצות גיל אחרות.

8. תנאי מזג אוויר

לא חם מדי, לא קר מדי, לא הבדלים קיצוניים בטמפרטורות בין יום ולילה, לא רוחות מדי, לא לחות מדי.

מנתוני בדק-בית עולה כי ככל שהישוב מבוסס יותר, יש בו פחות בני 65+ המתגוררים לבד. כלומר, תוחלת החיים במקום גבוהה יותר.

יצויין כי אוכלוסיית בני ה-50 פלוס בארץ מונה כמיליון וחצי נפש, כ-25 אחוז מהאוכלוסייה בישראל. 800 אלף מהם בגילאי 50 עד 65.

בני ה-50 פלוס הם אוכלוסייה שמוציאה ומבזבזת יותר כסף מכל פלח אוכלוסייה אחר. הם סיימו מזמן לשלם את המשכנתא, ילדיהם כבר פרשו כנפיים, ועכשיו הם מתחילים ליהנות מהחיים.

הם צרכנים נבונים וקשה לפתות אותם בעזרת סיסמאות והבטחות כמו הצעירים. הם לא מתרגשים ממותגים, ומעדיפים תכונות כגון איכות המוצר והערך המוסף שלו.

בני ה-50 פלוס הם שקולים ומאוד מבוקרים, וזאת בניגוד לצעירים. הם כבר הגיעו לשיא הקריירה שלהם ונהנים ממעמד ומכוח חברתי. זה הגיל שבו הם מתחילים לראות את קו "הסיום" (ע"פ הסטטיסטיקה, גברים חיים בממוצע עד גיל 76 ונשים עד 81) ומבינים שהחיים קצרים וצריך ליהנות מהם ולנצל כל רגע.

בארה"ב מדובר באוכלוסיה בעלת עוצמה כלכלית אדירה – הבייבי-בומרס, שהגיעו לגיל 60 אשר נחשב כיום לגיל 50 של פעם.