מזרחי-טפחות יפצה לקוח על חשד להונאה ללא בסיס
רפי שקד גביש מנהל את חשבונו הפרטי בבנק המזרחי בסניף רמת גן. במהלך גלישה באינטרנט לאתר הבנק, גילה גביש כי מחשבונו בוצעו משיכות כספים במשך 3 ימים בסכום של כ-10,000 ש"ח. מייד לאחר שווידא עם אשתו כי לא משכה את הכספים, פנה התובע למחלקת הביטחון של הבנק לשם ביטולו של כרטיס האשראי לאלתר, ועשה כן עוד באותו הערב בשיחה עם נציג הבנק.
למחרת, פנה שקד לבנק ומסר בידי נציגתו טופס תלונה בדבר משיכות הכספים הבלתי מורשות שהתגלו. בתגובה לתלונתו הושב לו ע"י נציגת הבנק, כי הבנק נוהג להחזיר כספים במקרים שכאלה, ומחייב את הלקוחות בהשתתפות עצמית בשיעור 25% משיעור הכספים המוחזרים. גביש סירב לשאת בהשתתפות עצמית.
לאחר מכן, הגיש גביש תלונה במשטרה על משיכת כספים במתקן אלקטרוני. גביש יזם שיחה עם מנהל הבנק והעלה בפניו את הדרישה להשבת הכספים שנמשכו מהחשבון אולם גם פגישה זו לא נשאה פרי.
במקביל, זומן גביש לחקירה אצל חוקר של הבנק שטען בפניו כי הוא מנסה להוציא מהבנק כספים במרמה וכי הוא ורעייתו הם אלו שמשכו את הכספים מהבנק..
מאוחר יותר,הגיש הבנק תלונה במשטרת נתב"ג נגד גביש בגין "הונאה בכרטיס אשראי וקבלת דבר במרמה". הוא זומן לחקירה בנתב"ג, שהוא גם מקום עבודתו.
כעבור 3 חודשים מיום שנחקרקיבל גביש הודעה ממשטרת ישראל –כי התיק שנפתח נגדו בגין הונאה בכרטיס חיוב וקבלת דבר במרמה נסגר בעילה עבריין לא נודע.
לפיכך הגיש תביעה נגד הבנק להשבת הכספים שנמשכו ללא רשות וכן בעילה של לשון הרע ורשלנות בגין החקירה והתלונה במשטרה, סה"כ הוא תבע 110,000 ש"ח.
בית המשפט קבע כי הניסיון של בנק המזרחי לזקוף לחובת התובע את מחדלי בנק הפועלים, מקומם.
מסתבר שהכרטיס שבאמצעותו נמשכו הכספים נבלע במכשיר האלקטרוני של בנק הפועלים והוא אבד ע"י בנק הפועלים או שנמסר למאן-דהוא שאינו מוסמך לקבלו.
בית המשפט קבע כי הניסיון של בנק המזרחי לזקוף לחובת התובע את מחדלי בנק הפועלים, מקומם.
העובדה שהכרטיס שבאמצעותו נמשכו הכספים לא אותר, גרמה לנזק ראייתי באופן שהבנק העלה השערות שרובן ככולן אנן מבוססות. ניתן איפה היה לצפות כי נוכח קלישות הנימוקים ומחדלי בנק הפועלים יהיה בהם להטות את הכף לטובת התובע. בית המשפט שוכנע כי לא התובע או מי מטעמו משכו את הסך של 10,000 ש"ח.
ע"פ הוראות חוק כרטיסי חיוב היה על הבנק להשיב לתובע את הסך של 10,000 ש"ח לכל המאוחר, 30 יום לאחר מסירת ההודעה.
על פי פסיקת בית המשפט העליון, ניתן לקבוע כי המוסר תלונה למשטרה, על-יסוד חשד בלבד, ללא בדיקה סבירה או תוך ביצוע בדיקה רשלנית, אחראי בנזיקין לנזק שגרם כתוצאה מהגשת התלונה."
לפיכך נקבע כי פעולותיו ומחדליו של הבנק היו אפופי רשלנות ובניגוד לנוהג הבנקאי לבדוק ולחקור היטב לפני הגשת תלונה כנגד לקוח בשל ניסיון להוצאת כספים מהבנק במרמה. על הבנק היה לצפות כי תלונה נגד לקוח כדוגמת התובע, ללא בדיקה מספקת, עשויה לפגוע בכבודו ובשמו הטוב. בשל כך בלבד ראוי לחייב את הבנק בנזקי התובעים.
המדובר בנזק שאינו נזק ממון שכן מדובר בעגמת נפש שנגרמה כתוצאה מהגשת התלונה והתנהלות הבנק. לפיכך נקבע כי בנסיבות העניין הפיצוי ההולם הוא סך של 35,000 ש"ח. כמו כן חוייב הבנק תשלום הוצאות שכר טירחת עו"ד בסך 35,000 ש"ח וכן בהשבת 10,000 ש"ח שנמשכו מהחשבון.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.
