רפי שקד גביש מנהל את חשבונו הפרטי בבנק המזרחי בסניף רמת גן. במהלך גלישה באינטרנט לאתר הבנק, גילה גביש כי מחשבונו בוצעו משיכות כספים במשך 3 ימים בסכום של כ-10,000 ש"ח. מייד לאחר שווידא עם אשתו כי לא משכה את הכספים, פנה התובע למחלקת הביטחון של הבנק לשם ביטולו של כרטיס האשראי לאלתר, ועשה כן עוד באותו הערב בשיחה עם נציג הבנק.

למחרת, פנה שקד לבנק ומסר בידי נציגתו טופס תלונה בדבר משיכות הכספים הבלתי מורשות שהתגלו. בתגובה לתלונתו הושב לו ע"י נציגת הבנק, כי הבנק נוהג להחזיר כספים במקרים שכאלה, ומחייב את הלקוחות בהשתתפות עצמית בשיעור 25% משיעור הכספים המוחזרים. גביש סירב לשאת בהשתתפות עצמית.

לאחר מכן, הגיש גביש תלונה במשטרה על משיכת כספים במתקן אלקטרוני. גביש יזם שיחה עם מנהל הבנק והעלה בפניו את הדרישה להשבת הכספים שנמשכו מהחשבון אולם גם פגישה זו לא נשאה פרי.

במקביל, זומן גביש לחקירה אצל חוקר של הבנק שטען בפניו כי הוא מנסה להוציא מהבנק כספים במרמה וכי הוא ורעייתו הם אלו שמשכו את הכספים מהבנק..

מאוחר יותר,הגיש הבנק תלונה במשטרת נתב"ג נגד גביש בגין "הונאה בכרטיס אשראי וקבלת דבר במרמה". הוא זומן לחקירה בנתב"ג, שהוא גם מקום עבודתו.

כעבור 3 חודשים מיום שנחקרקיבל גביש הודעה ממשטרת ישראל –כי התיק שנפתח נגדו בגין הונאה בכרטיס חיוב וקבלת דבר במרמה נסגר בעילה עבריין לא נודע.

לפיכך הגיש תביעה נגד הבנק להשבת הכספים שנמשכו ללא רשות וכן בעילה של לשון הרע ורשלנות בגין החקירה והתלונה במשטרה, סה"כ הוא תבע 110,000 ש"ח.

בית המשפט קבע כי הניסיון של בנק המזרחי לזקוף לחובת התובע את מחדלי בנק הפועלים, מקומם.

מסתבר שהכרטיס שבאמצעותו נמשכו הכספים נבלע במכשיר האלקטרוני של בנק הפועלים והוא אבד ע"י בנק הפועלים או שנמסר למאן-דהוא שאינו מוסמך לקבלו.

בית המשפט קבע כי הניסיון של בנק המזרחי לזקוף לחובת התובע את מחדלי בנק הפועלים, מקומם.

העובדה שהכרטיס שבאמצעותו נמשכו הכספים לא אותר, גרמה לנזק ראייתי באופן שהבנק העלה השערות שרובן ככולן אנן מבוססות. ניתן איפה היה לצפות כי נוכח קלישות הנימוקים ומחדלי בנק הפועלים יהיה בהם להטות את הכף לטובת התובע. בית המשפט שוכנע כי לא התובע או מי מטעמו משכו את הסך של 10,000 ש"ח.

ע"פ הוראות חוק כרטיסי חיוב היה על הבנק להשיב לתובע את הסך של 10,000 ש"ח לכל המאוחר, 30 יום לאחר מסירת ההודעה.

על פי פסיקת בית המשפט העליון, ניתן לקבוע כי המוסר תלונה למשטרה, על-יסוד חשד בלבד, ללא בדיקה סבירה או תוך ביצוע בדיקה רשלנית, אחראי בנזיקין לנזק שגרם כתוצאה מהגשת התלונה."

לפיכך נקבע כי פעולותיו ומחדליו של הבנק היו אפופי רשלנות ובניגוד לנוהג הבנקאי לבדוק ולחקור היטב לפני הגשת תלונה כנגד לקוח בשל ניסיון להוצאת כספים מהבנק במרמה. על הבנק היה לצפות כי תלונה נגד לקוח כדוגמת התובע, ללא בדיקה מספקת, עשויה לפגוע בכבודו ובשמו הטוב. בשל כך בלבד ראוי לחייב את הבנק בנזקי התובעים.

המדובר בנזק שאינו נזק ממון שכן מדובר בעגמת נפש שנגרמה כתוצאה מהגשת התלונה והתנהלות הבנק. לפיכך נקבע כי בנסיבות העניין הפיצוי ההולם הוא סך של 35,000 ש"ח. כמו כן חוייב הבנק תשלום הוצאות שכר טירחת עו"ד בסך 35,000 ש"ח וכן בהשבת 10,000 ש"ח שנמשכו מהחשבון.