WEB 2 זה התנהגות, לא טכנולוגיה
יצאתי מפגישת מועדון "שיווטק" שהתקיימה במלון מוריה אל האוויר הצח של ככר אתרים. לא יכולתי שלא להיזכר בשאול המלך שעל-פי הבלדה של המשורר טרשניחובסקי נאלץ לרכב בחשכת הלילה לבעלת האוב כדי לחזות את עתידו. אבל אני להבדיל רכבתי ב"סקודה" הצהובה שלי. בסגנון הניסוח של ביל גייטס אני חייב להכריז. "מי שאינו מצטרף "למועדון שיווטק" נועד להעלם מעולם השיווק באינטרנט".
ושוב הגיע מועד ארוחת הבוקר של "שיווטק" מועדון החברים התוסס של קהילת אנשים ומחשבים. גם בשנות מגורי בניו-יורק השתדלתי לכוון ככל האפשר את מועדי ביקורי בארץ כך שיחפפו את ארוחות הבוקר של המועדון. ראשית זה "יאמי" של ארוחת בוקר (כמו שאומר יולי בני בן ה5) שולחנות המעדנים המקבלים את פניך ראויים להיכנס למוזיאון הגסטרונומיה. ולאחר ארוחת הבוקר המאפשרת גם רישות חברתי עם אחדים מטובי אנשי השיווק של ענף ה "הי-טק" בארץ מגיע גם הזמן לשבור את רעבונו של המוח. ואמון עליכם שיהודה ועוזי, מנהיגי המועדון, מצליחים להביא לכל פגישה מהשמנה וסלתה של קהילת הידענים בנושאים העכשווים והמרתקים ביותר. והפעם היה זה תורו של ד"ר אשר עידן שבא לעדן את זמננו.
ולאילו שעדיין אינם מכירים את ד"ר עידן הרי ה URL שלו WWW.THE21CENTURY.COM כבר צריך להסגיר להבנתכם שהוא עתידן (מעין בעלת אוב קדמונית). ואינכם יכולים שלא להתפעל מהפשטות שבה הוא הגדיר את מהותה של החידה העכשווית הגדולה ביותר להבנה. מה המשמעות של הביטוי WEB 2. "זו אינה טכנולוגיה, זה התנהגות וסדר מחשבה שונה והפוך מהלוגיקה של על בני 20 ומעלה" אומר ד"ר אשר ונותן דוגמאות.
"חישבו על צומת דרכים בה נוצרים פקקי תנועה אך ככל שהצומת תהיה עמוסה יותר החסם יפתר מהר יותר" כיוון שאני כבר חבר בקבוצה שמעל גיל 20 כמובן שבתחילה אין בקביעה זו כל הגיון – אבל אם נמשיך את תהליך התחקור איך זה יכול לקרות התשובה המתקבלת היא "אם כל מכונית תביא איתה מסלול נסיעה נוסף הרי הלחץ יפחת ואמנם בהגיון המעשי של פיזיקת הכבישים זו התשובה שמתורגמת לסלילת כבישים נוספת הנמשכת זמן הנמדד בחודשים או שנים".
נזכרתי במשנתו העתיקה ( 30 שנה?) של אלברט טופלר. "אנשים נוסעים במכונית אל מקורות המידע – בעתיד המידע יזרום אליהם" ד"ר אשר סוגר את המעגל שהחל עם ספרו של טופלר "שוק עתידי".
"בעולם האינטרנט כל משתתף המגיע לצומת יכול ומביא איתו מסלולים נוספים. (קישוריות) וזה קורה מיידית, דחיסת זמן הפיתרון מאפשרת לכל לקוח לתפקד גם כשרת. לפתע מסלולי זרימת הידע גדלים בחזקות עם הצטרפותו של כל משתתף"
וד"ר אשר ממשיך להסביר את ההצלחות השיווקיות האדירות של חברות כ:
Google, Ebay, Wikfidia, YouTube, Napstar, Blogging, Bittorrent etc
"הם השכילו ליישם אפשרויות לעשות כסף מהתופעה שבה נפתחה האפשרות לשיווק מיליוני פריטים לקבוצות קטנות – במקום מעט פריטים לקבוצות גדולות".
כמו שאמרתי בתחילה – אם ברצונך לשווק את גרגרי החול שבחוף תל-אביב מוטב שתצטרף ל "שיווטק".
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
