WEB 2 זה התנהגות, לא טכנולוגיה
יצאתי מפגישת מועדון "שיווטק" שהתקיימה במלון מוריה אל האוויר הצח של ככר אתרים. לא יכולתי שלא להיזכר בשאול המלך שעל-פי הבלדה של המשורר טרשניחובסקי נאלץ לרכב בחשכת הלילה לבעלת האוב כדי לחזות את עתידו. אבל אני להבדיל רכבתי ב"סקודה" הצהובה שלי. בסגנון הניסוח של ביל גייטס אני חייב להכריז. "מי שאינו מצטרף "למועדון שיווטק" נועד להעלם מעולם השיווק באינטרנט".
ושוב הגיע מועד ארוחת הבוקר של "שיווטק" מועדון החברים התוסס של קהילת אנשים ומחשבים. גם בשנות מגורי בניו-יורק השתדלתי לכוון ככל האפשר את מועדי ביקורי בארץ כך שיחפפו את ארוחות הבוקר של המועדון. ראשית זה "יאמי" של ארוחת בוקר (כמו שאומר יולי בני בן ה5) שולחנות המעדנים המקבלים את פניך ראויים להיכנס למוזיאון הגסטרונומיה. ולאחר ארוחת הבוקר המאפשרת גם רישות חברתי עם אחדים מטובי אנשי השיווק של ענף ה "הי-טק" בארץ מגיע גם הזמן לשבור את רעבונו של המוח. ואמון עליכם שיהודה ועוזי, מנהיגי המועדון, מצליחים להביא לכל פגישה מהשמנה וסלתה של קהילת הידענים בנושאים העכשווים והמרתקים ביותר. והפעם היה זה תורו של ד"ר אשר עידן שבא לעדן את זמננו.
ולאילו שעדיין אינם מכירים את ד"ר עידן הרי ה URL שלו WWW.THE21CENTURY.COM כבר צריך להסגיר להבנתכם שהוא עתידן (מעין בעלת אוב קדמונית). ואינכם יכולים שלא להתפעל מהפשטות שבה הוא הגדיר את מהותה של החידה העכשווית הגדולה ביותר להבנה. מה המשמעות של הביטוי WEB 2. "זו אינה טכנולוגיה, זה התנהגות וסדר מחשבה שונה והפוך מהלוגיקה של על בני 20 ומעלה" אומר ד"ר אשר ונותן דוגמאות.
"חישבו על צומת דרכים בה נוצרים פקקי תנועה אך ככל שהצומת תהיה עמוסה יותר החסם יפתר מהר יותר" כיוון שאני כבר חבר בקבוצה שמעל גיל 20 כמובן שבתחילה אין בקביעה זו כל הגיון – אבל אם נמשיך את תהליך התחקור איך זה יכול לקרות התשובה המתקבלת היא "אם כל מכונית תביא איתה מסלול נסיעה נוסף הרי הלחץ יפחת ואמנם בהגיון המעשי של פיזיקת הכבישים זו התשובה שמתורגמת לסלילת כבישים נוספת הנמשכת זמן הנמדד בחודשים או שנים".
נזכרתי במשנתו העתיקה ( 30 שנה?) של אלברט טופלר. "אנשים נוסעים במכונית אל מקורות המידע – בעתיד המידע יזרום אליהם" ד"ר אשר סוגר את המעגל שהחל עם ספרו של טופלר "שוק עתידי".
"בעולם האינטרנט כל משתתף המגיע לצומת יכול ומביא איתו מסלולים נוספים. (קישוריות) וזה קורה מיידית, דחיסת זמן הפיתרון מאפשרת לכל לקוח לתפקד גם כשרת. לפתע מסלולי זרימת הידע גדלים בחזקות עם הצטרפותו של כל משתתף"
וד"ר אשר ממשיך להסביר את ההצלחות השיווקיות האדירות של חברות כ:
Google, Ebay, Wikfidia, YouTube, Napstar, Blogging, Bittorrent etc
"הם השכילו ליישם אפשרויות לעשות כסף מהתופעה שבה נפתחה האפשרות לשיווק מיליוני פריטים לקבוצות קטנות – במקום מעט פריטים לקבוצות גדולות".
כמו שאמרתי בתחילה – אם ברצונך לשווק את גרגרי החול שבחוף תל-אביב מוטב שתצטרף ל "שיווטק".
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
