WEB 2 זה התנהגות, לא טכנולוגיה
יצאתי מפגישת מועדון "שיווטק" שהתקיימה במלון מוריה אל האוויר הצח של ככר אתרים. לא יכולתי שלא להיזכר בשאול המלך שעל-פי הבלדה של המשורר טרשניחובסקי נאלץ לרכב בחשכת הלילה לבעלת האוב כדי לחזות את עתידו. אבל אני להבדיל רכבתי ב"סקודה" הצהובה שלי. בסגנון הניסוח של ביל גייטס אני חייב להכריז. "מי שאינו מצטרף "למועדון שיווטק" נועד להעלם מעולם השיווק באינטרנט".
ושוב הגיע מועד ארוחת הבוקר של "שיווטק" מועדון החברים התוסס של קהילת אנשים ומחשבים. גם בשנות מגורי בניו-יורק השתדלתי לכוון ככל האפשר את מועדי ביקורי בארץ כך שיחפפו את ארוחות הבוקר של המועדון. ראשית זה "יאמי" של ארוחת בוקר (כמו שאומר יולי בני בן ה5) שולחנות המעדנים המקבלים את פניך ראויים להיכנס למוזיאון הגסטרונומיה. ולאחר ארוחת הבוקר המאפשרת גם רישות חברתי עם אחדים מטובי אנשי השיווק של ענף ה "הי-טק" בארץ מגיע גם הזמן לשבור את רעבונו של המוח. ואמון עליכם שיהודה ועוזי, מנהיגי המועדון, מצליחים להביא לכל פגישה מהשמנה וסלתה של קהילת הידענים בנושאים העכשווים והמרתקים ביותר. והפעם היה זה תורו של ד"ר אשר עידן שבא לעדן את זמננו.
ולאילו שעדיין אינם מכירים את ד"ר עידן הרי ה URL שלו WWW.THE21CENTURY.COM כבר צריך להסגיר להבנתכם שהוא עתידן (מעין בעלת אוב קדמונית). ואינכם יכולים שלא להתפעל מהפשטות שבה הוא הגדיר את מהותה של החידה העכשווית הגדולה ביותר להבנה. מה המשמעות של הביטוי WEB 2. "זו אינה טכנולוגיה, זה התנהגות וסדר מחשבה שונה והפוך מהלוגיקה של על בני 20 ומעלה" אומר ד"ר אשר ונותן דוגמאות.
"חישבו על צומת דרכים בה נוצרים פקקי תנועה אך ככל שהצומת תהיה עמוסה יותר החסם יפתר מהר יותר" כיוון שאני כבר חבר בקבוצה שמעל גיל 20 כמובן שבתחילה אין בקביעה זו כל הגיון – אבל אם נמשיך את תהליך התחקור איך זה יכול לקרות התשובה המתקבלת היא "אם כל מכונית תביא איתה מסלול נסיעה נוסף הרי הלחץ יפחת ואמנם בהגיון המעשי של פיזיקת הכבישים זו התשובה שמתורגמת לסלילת כבישים נוספת הנמשכת זמן הנמדד בחודשים או שנים".
נזכרתי במשנתו העתיקה ( 30 שנה?) של אלברט טופלר. "אנשים נוסעים במכונית אל מקורות המידע – בעתיד המידע יזרום אליהם" ד"ר אשר סוגר את המעגל שהחל עם ספרו של טופלר "שוק עתידי".
"בעולם האינטרנט כל משתתף המגיע לצומת יכול ומביא איתו מסלולים נוספים. (קישוריות) וזה קורה מיידית, דחיסת זמן הפיתרון מאפשרת לכל לקוח לתפקד גם כשרת. לפתע מסלולי זרימת הידע גדלים בחזקות עם הצטרפותו של כל משתתף"
וד"ר אשר ממשיך להסביר את ההצלחות השיווקיות האדירות של חברות כ:
Google, Ebay, Wikfidia, YouTube, Napstar, Blogging, Bittorrent etc
"הם השכילו ליישם אפשרויות לעשות כסף מהתופעה שבה נפתחה האפשרות לשיווק מיליוני פריטים לקבוצות קטנות – במקום מעט פריטים לקבוצות גדולות".
כמו שאמרתי בתחילה – אם ברצונך לשווק את גרגרי החול שבחוף תל-אביב מוטב שתצטרף ל "שיווטק".
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
