WEB 2 זה התנהגות, לא טכנולוגיה

רון אלכסנדרי |

יצאתי מפגישת מועדון "שיווטק" שהתקיימה במלון מוריה אל האוויר הצח של ככר אתרים. לא יכולתי שלא להיזכר בשאול המלך שעל-פי הבלדה של המשורר טרשניחובסקי נאלץ לרכב בחשכת הלילה לבעלת האוב כדי לחזות את עתידו. אבל אני להבדיל רכבתי ב"סקודה" הצהובה שלי. בסגנון הניסוח של ביל גייטס אני חייב להכריז. "מי שאינו מצטרף "למועדון שיווטק" נועד להעלם מעולם השיווק באינטרנט".

ושוב הגיע מועד ארוחת הבוקר של "שיווטק" מועדון החברים התוסס של קהילת אנשים ומחשבים. גם בשנות מגורי בניו-יורק השתדלתי לכוון ככל האפשר את מועדי ביקורי בארץ כך שיחפפו את ארוחות הבוקר של המועדון. ראשית זה "יאמי" של ארוחת בוקר (כמו שאומר יולי בני בן ה5) שולחנות המעדנים המקבלים את פניך ראויים להיכנס למוזיאון הגסטרונומיה. ולאחר ארוחת הבוקר המאפשרת גם רישות חברתי עם אחדים מטובי אנשי השיווק של ענף ה "הי-טק" בארץ מגיע גם הזמן לשבור את רעבונו של המוח. ואמון עליכם שיהודה ועוזי, מנהיגי המועדון, מצליחים להביא לכל פגישה מהשמנה וסלתה של קהילת הידענים בנושאים העכשווים והמרתקים ביותר. והפעם היה זה תורו של ד"ר אשר עידן שבא לעדן את זמננו.

ולאילו שעדיין אינם מכירים את ד"ר עידן הרי ה URL שלו WWW.THE21CENTURY.COM כבר צריך להסגיר להבנתכם שהוא עתידן (מעין בעלת אוב קדמונית). ואינכם יכולים שלא להתפעל מהפשטות שבה הוא הגדיר את מהותה של החידה העכשווית הגדולה ביותר להבנה. מה המשמעות של הביטוי WEB 2. "זו אינה טכנולוגיה, זה התנהגות וסדר מחשבה שונה והפוך מהלוגיקה של על בני 20 ומעלה" אומר ד"ר אשר ונותן דוגמאות.

"חישבו על צומת דרכים בה נוצרים פקקי תנועה אך ככל שהצומת תהיה עמוסה יותר החסם יפתר מהר יותר" כיוון שאני כבר חבר בקבוצה שמעל גיל 20 כמובן שבתחילה אין בקביעה זו כל הגיון – אבל אם נמשיך את תהליך התחקור איך זה יכול לקרות התשובה המתקבלת היא "אם כל מכונית תביא איתה מסלול נסיעה נוסף הרי הלחץ יפחת ואמנם בהגיון המעשי של פיזיקת הכבישים זו התשובה שמתורגמת לסלילת כבישים נוספת הנמשכת זמן הנמדד בחודשים או שנים".

נזכרתי במשנתו העתיקה ( 30 שנה?) של אלברט טופלר. "אנשים נוסעים במכונית אל מקורות המידע – בעתיד המידע יזרום אליהם" ד"ר אשר סוגר את המעגל שהחל עם ספרו של טופלר "שוק עתידי".

"בעולם האינטרנט כל משתתף המגיע לצומת יכול ומביא איתו מסלולים נוספים. (קישוריות) וזה קורה מיידית, דחיסת זמן הפיתרון מאפשרת לכל לקוח לתפקד גם כשרת. לפתע מסלולי זרימת הידע גדלים בחזקות עם הצטרפותו של כל משתתף"

וד"ר אשר ממשיך להסביר את ההצלחות השיווקיות האדירות של חברות כ:

Google, Ebay, Wikfidia, YouTube, Napstar, Blogging, Bittorrent etc

"הם השכילו ליישם אפשרויות לעשות כסף מהתופעה שבה נפתחה האפשרות לשיווק מיליוני פריטים לקבוצות קטנות – במקום מעט פריטים לקבוצות גדולות".

כמו שאמרתי בתחילה – אם ברצונך לשווק את גרגרי החול שבחוף תל-אביב מוטב שתצטרף ל "שיווטק".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.