שווקי הסחורות: הסוכר מאבד גובה הקקאו תיקן
ירידות המחירים בסוכר בשבוע החולף נתמכו בהודעת ארגון הסוכר הבינלאומי (ISO), כי צפוי עודף היצע בשנים 2006-7 של 2.2 מליון טון. תחזית ה-ISO הייתה מעט מתחת לתחזיות מוקדמות כי עודף ההיצע יהיה 3 מליון טון.
מחיר הסוכר הגולמי נסגר ביום שישי בניו יורק (חוזה אוקטובר) ברמתו הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2005 על רקע מכירות גדולות של קרן סחורות ברמה של 11.39 סנט לליברה. יש לציין, כי מאז רמת השיא של הסוכר 19.37 סנט בחודש ירדו מחירי הסוכר הגומי בלמעלה מ-40%.
ייצוא הסוכר מברזיל עמד על 1,772,100 טון סוכר באוגוסט, נמוך בשיעור של 3.5% לעומת שנה קודמת, שעמד על 1,843,600 טון סוכר. תחזית לכמות גידולי הסוכר קנה בברזיל בשנים 2006-7 עומדת על רמה של 423.4 מליון טון בדומה לתחזית קודמת, אך גבוהה בשיעור של 8.2% מתפוקת השיא שהייתה בשנת 2005 ועמדה על רמה של 391.2 מליון טון. הגידול בתפוקת הסוכר הוא כתוצאה מהשקעה מוגברת בתחנות לזיקוק סוכר ואתנול ובגידולי סוכר.
פרמיות הסוכר הגולמי בתאילנד, יצואנית הסוכר הגדולה באסיה, ירדו וסוחרים טוענים כי צפויות להישאר נמוכות לאור הביקושים הדלילים. הפרמיות עמדו השבוע על 0.35 סנט מעל מחיר הבורסה בניו יורק וזאת לעומת רמה של 0.45 סנט בשבוע שעבר.
תיקון בקקאו
מחירי הקקאו עלו בשבוע האחרון, עלייה שנתפסת על ידי מרבית הסוחרים כתיקון לירידת המחירים בשבועות האחרונים. את הרכישות הובילו רכישות ספקולטיביות ורכישות של קרנות. על פי הערכות סחרנים בשוק, ניכרת המתנה לדיווחים לגבי גידולי הקפה במערב אפריקה שצפוי להתפרסם לקראת סוף חודש ספטמבר או תחילת אוקטובר.
שיעור הפוזיציות הספקולנטיות הפתוחות ירדו במהלך חודש אוגוסט ב-60%, לאור ירידת מחירי הקקאו למחירם הנמוך ביותר ב-9 החודשים האחרונים. מחיר החוזה לדצמבר בניו יורק נסגר על רמה של 1506 דולר לטון, עלייה של 3.2% בסיכום שבועי. מחיר החוזה למרץ 2007 נסגר על רמה של 1546 דולר לטון, עלייה של 3.0% בסיכום שבועי.
מועצת הכותנה העולמית דיווחה השבוע, כי סין צפויה לצרוך כמות שיא של 10.5 מליון טון כותנה בשנים 2006-7 עלייה של 600,000 טון (עלייה של 6%) לעומת שנים 2005-6, כאשר הצריכה העולמית של כותנה צפויה לעמוד על רמת שיא של 25.7 מיליון טון ב-2006-7, עלייה של 3% לעומת שנים 2005-6.
מחירי הכותנה ירדו השבוע בעיקר על רקע סגירת פוזיציות לרגל סופ"ש הארוך בעקבות יום החג בארה"ב ביום שני. על פי הערכות סחרנים בשוק, המכירות, אף, היו תגובה מאוחרת לדו"ח משרד החקלאות האמריקאי, שפורסם ביום חמישי. לפי הדו"ח מכירות של 64,500 צרורות כותנה, היו 30% מתחת למכירות של השבוע הקודם וייצוא של 82,800 צרורות כותנה היה 56% מתחת לייצוא בשבוע הקודם ונמוך ב-79% משיעור הייצוא הממוצע ב-4 השבועות האחרונים.
למרות היחלשות הסופות בארה"ב, סופת ההוריקן, ארנסטו, פגעה ביבולי הכותנה בקרוליינה, שמספקים 2 מליון צרורות כותנה.אם לא יחול שיפור במזג האוויר עלולה להיווצר בעיה באספקת הכותנה בעתיד.
חוזה אוקטובר נסגר ביום שישי על רמה של 52.06 סנט לליברה, ירידה של 2.7% בסיכום שבועי. חוזה דצמבר נסגר ביום שישי על רמה של 53.9 סנט, ירידה של 3.05% בסיכום שבועי, לאחר שכבר נסחר סביב 53.81 סנט, רמתו הנמוכה ביותר מאז אמצע יולי.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
