שווקי הסחורות: הסוכר מאבד גובה הקקאו תיקן
ירידות המחירים בסוכר בשבוע החולף נתמכו בהודעת ארגון הסוכר הבינלאומי (ISO), כי צפוי עודף היצע בשנים 2006-7 של 2.2 מליון טון. תחזית ה-ISO הייתה מעט מתחת לתחזיות מוקדמות כי עודף ההיצע יהיה 3 מליון טון.
מחיר הסוכר הגולמי נסגר ביום שישי בניו יורק (חוזה אוקטובר) ברמתו הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2005 על רקע מכירות גדולות של קרן סחורות ברמה של 11.39 סנט לליברה. יש לציין, כי מאז רמת השיא של הסוכר 19.37 סנט בחודש ירדו מחירי הסוכר הגומי בלמעלה מ-40%.
ייצוא הסוכר מברזיל עמד על 1,772,100 טון סוכר באוגוסט, נמוך בשיעור של 3.5% לעומת שנה קודמת, שעמד על 1,843,600 טון סוכר. תחזית לכמות גידולי הסוכר קנה בברזיל בשנים 2006-7 עומדת על רמה של 423.4 מליון טון בדומה לתחזית קודמת, אך גבוהה בשיעור של 8.2% מתפוקת השיא שהייתה בשנת 2005 ועמדה על רמה של 391.2 מליון טון. הגידול בתפוקת הסוכר הוא כתוצאה מהשקעה מוגברת בתחנות לזיקוק סוכר ואתנול ובגידולי סוכר.
פרמיות הסוכר הגולמי בתאילנד, יצואנית הסוכר הגדולה באסיה, ירדו וסוחרים טוענים כי צפויות להישאר נמוכות לאור הביקושים הדלילים. הפרמיות עמדו השבוע על 0.35 סנט מעל מחיר הבורסה בניו יורק וזאת לעומת רמה של 0.45 סנט בשבוע שעבר.
תיקון בקקאו
מחירי הקקאו עלו בשבוע האחרון, עלייה שנתפסת על ידי מרבית הסוחרים כתיקון לירידת המחירים בשבועות האחרונים. את הרכישות הובילו רכישות ספקולטיביות ורכישות של קרנות. על פי הערכות סחרנים בשוק, ניכרת המתנה לדיווחים לגבי גידולי הקפה במערב אפריקה שצפוי להתפרסם לקראת סוף חודש ספטמבר או תחילת אוקטובר.
שיעור הפוזיציות הספקולנטיות הפתוחות ירדו במהלך חודש אוגוסט ב-60%, לאור ירידת מחירי הקקאו למחירם הנמוך ביותר ב-9 החודשים האחרונים. מחיר החוזה לדצמבר בניו יורק נסגר על רמה של 1506 דולר לטון, עלייה של 3.2% בסיכום שבועי. מחיר החוזה למרץ 2007 נסגר על רמה של 1546 דולר לטון, עלייה של 3.0% בסיכום שבועי.
מועצת הכותנה העולמית דיווחה השבוע, כי סין צפויה לצרוך כמות שיא של 10.5 מליון טון כותנה בשנים 2006-7 עלייה של 600,000 טון (עלייה של 6%) לעומת שנים 2005-6, כאשר הצריכה העולמית של כותנה צפויה לעמוד על רמת שיא של 25.7 מיליון טון ב-2006-7, עלייה של 3% לעומת שנים 2005-6.
מחירי הכותנה ירדו השבוע בעיקר על רקע סגירת פוזיציות לרגל סופ"ש הארוך בעקבות יום החג בארה"ב ביום שני. על פי הערכות סחרנים בשוק, המכירות, אף, היו תגובה מאוחרת לדו"ח משרד החקלאות האמריקאי, שפורסם ביום חמישי. לפי הדו"ח מכירות של 64,500 צרורות כותנה, היו 30% מתחת למכירות של השבוע הקודם וייצוא של 82,800 צרורות כותנה היה 56% מתחת לייצוא בשבוע הקודם ונמוך ב-79% משיעור הייצוא הממוצע ב-4 השבועות האחרונים.
למרות היחלשות הסופות בארה"ב, סופת ההוריקן, ארנסטו, פגעה ביבולי הכותנה בקרוליינה, שמספקים 2 מליון צרורות כותנה.אם לא יחול שיפור במזג האוויר עלולה להיווצר בעיה באספקת הכותנה בעתיד.
חוזה אוקטובר נסגר ביום שישי על רמה של 52.06 סנט לליברה, ירידה של 2.7% בסיכום שבועי. חוזה דצמבר נסגר ביום שישי על רמה של 53.9 סנט, ירידה של 3.05% בסיכום שבועי, לאחר שכבר נסחר סביב 53.81 סנט, רמתו הנמוכה ביותר מאז אמצע יולי.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")