השבוע - בין השורות
גוגל יחדש לנו: השבוע נפל דבר בישראל. רגע לאחר שהכריזה על הפכת המשרד הקטן שהקימה בתחילת השנה בישראל למרכז פיתוח, החלה גוגל להפעיל בשוק שלנו גם אתר חדשות (מהדורה עברית של גוגל-ניוז) כחלק מחבילת השירותים שלה באינטרנט, בשפת הקודש. תגובתו של השוק היתה תגובה אופיינית לכל שירות חדש של גוגל בעולם. החל משמחה גדולה אצל מפעילי ובעלי אתרים קטנים ובינוניים בשוק המידע והתקשורת, ועד לכעס גדול וישיבות חירום ליליות אצל בעלי האתרים החזקים בשוק העיתונות בישראל. בוואלה ו-YNET דיברו תחילה אפילו על אפשרות של תביעה משפטית נגד גוגל.
כדי להבין את מה שהתרחש מאחורי הקלעים בעניין זה, צריך להציץ על מה שחולל ה"גוגל ניוז" במדינות אחרות בהן הוא כבר פועל תקופה ארוכה. גוגל-ניוז הוא בסך הכל תוכנה המציגה חדשות של אתרי מידע וחדשות אחרים, לפי מפתח של היקף החשיפה של כל אתר ואתר. אך בעולמו של הגולש המצוי, מדובר בעמוד חדשות באינטרנט המקיף את רוב הנושאים שמעניינים אותו. כזה שעשוי לגרום לו לוותר על כניסה לעוד אתרי חדשות באינטרנט. המשמעות העסקית פשוטה. פחות עיניים השוזפות את עמודי-הבית (Home Page) של אתרי חדשות. כך למשל, נתונים שפרסמה בעבר רשת החדשות SKY הבריטית, גילו שגוגל-ניוז יצר המון טראפיק (תנועת גולשים) בכתבות של האתר שלה אשר הוא הציג. אך מנגד, עמוד הבית של אתר סקיי-ניוז סבל מירידה של עד 30% ב-4 החודשים שלאחר עליית גוגל-ניוז.יו.קיי לאוויר.
זה אומר שאם אתה YNET או וואלה, אתרי החדשות הכלליים עם הכי הרבה קוראים בישראל, עלולה להיות לך בעיה מעתה למכור את הפרסום בעמוד הבית היוקרתי שלך, במחירים גבוהים. מנגד, אם אתה אתר חדשות קטן בהרבה, העשייה שלך תיחשף קרוב לוודאי, הרבה יותר ממה שנחשפה עד כה. מה שגוגל-ניוז עשה בעולם הוא מתן כבוד גדול יותר לכותבים ולתוכן, תוך פגיעה (שולית אומנם - אך פגיעה בכל זאת) במותגי החדשות הגדולים.
בביצת האינטרנט המקומית חלוקות הדעות. הנה כך, בחרו ב-YNET להפגין עוז מול הסיכון לכאורה והסבירו כי הם מאמינים שהשירות לא יחזיק מעמד. דווקא ווואלה המצליח הפגין לחץ. העיתון גלובס אף פרסם, כי אנשי וואלה מתכננים להגיש תביעה נגד השימוש שעושה גוגל בחדשות שלו. מי מהם צודק? קרוב לוודאי שזה איפה שהוא באמצע. גוגל-ניוז ימשיך לחיות, אך ישמש כלי משלים למחפשי ידיעות עיתונאיות, כי אנחנו, "עם המבזקים", לא נסתפק הרי במה שיתנו לנו בגוגל. אנחנו נרצה למצוא את החדשות שלנו לבד.
בפרסום - חבל התלייה הופך לחבל הקפיצה: כמעט כמו האובך של השבוע האחרון, כך נראית כעת תעשיית הפרסום בישראל. משהו שרואים כל הזמן, בכל מקום אבל מפריע, כן בעיקר מפריע לראות את מה שבאמת צריך. ועתה לגילוי נאות: אני בעד תוכן שיווקי. כמובן, כשהוא מוצג באופן לא מוגזם וברור מספיק כדי לא "לעבוד" על הצופה. הרי גם הצופה הלא ממש מתוחכם כבר הבין את השטיק. כולם מוכרים לנו הכל כל הזמן. כל תוכנית מתובלת בים של אייטמים על משהו ש"ממש כדאי לדעת", או על מוצר ש"ממש עכשיו יוצא לשוק", ספר ש"ממש אתמול הגיע למדפים" או השד יודע מה.
מאחורי הקלעים אישרו השבוע במועצת הכבלים והלווין שידורי פרסום בחברת YES. נכון, מדובר "רק" בפרסום חברתי של האגודה למלחמה בסרטן (בסרטון עם נינט טייב - ש.פ.) אך בהחלט מדובר בקפיצת דרך עבור שוק הפרסום. המלחמה הניטשת סביב שאלת אישור פרסומות בכבלים ובלווין היא שאלה של הרבה כסף. בעיקר כסף שעלול לעבור אל הכבלים והלווין על חשבון הערוצים 2 ו-10. נראה, כי המלחמה הזו הוכרעה. שני הערוצים הללו יאלצו למצוא דרכים אחרות לשמור על רמת הכנסות סבירה. בנוסף להוצאות הרגילות נזכיר, כי ערוץ 2 עבר אשתקד מכרז לעשר שנים המחייב את הזוכות בו, קשת ורשת, לשלם סכומי עתק עבור הזכות לשדר לנו. התשובה לשאלה, כיצד הם יעשו זאת, התגלתה בעיתונות השבוע.
על פי פרסומים שונים, ראשי קשת החלו כבר מזמן לפעול במרץ, כדי לאפשר פרסום סמוי (או כמו שהם קוראים לו "תוכן שיווקי") בערוץ שלהם. השבוע אפילו מנכ"ל הזכיינית רשת, יוחנן צנגן, צוטט כמי שמוכן ללכת לקראת הסדרת הנושא, לאחר ששנים נחשב למתנגד לו והלין על מעשי המתחרים שלו בקשת (בחסות ל"כוכב נולד" של סלקום למשל).
אז כיצד ברור שאנשי הערוצים 2 ו-10 יקבלו מבוקשם?
התשובה היא - נורית דאבוש. מי שעומדת כיום בראש (כיו"ר) הרשות השנייה חושבת כמו צנגן ומתחריו. ולכן, זה רק עניין של זמן עד שנוצף עוד יותר בפרסום סמוי בערוצים המסחריים. נקווה שלפחות הפעם ישכילו הרשויות לשמור על התכנים שנקבל בסלון שלנו.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
