KPMG: זינוק של 90% ברכישות ומיזוגים בישראל ב-05'
גידול חד של 90% במספר עסקאות הרכישות והמיזוגים (M&A) שבוצעו בישראל בשנת 2005, כך עולה מסקר DealWatch של פירמת רואי החשבון KPMG סומך חייקין. מדובר ב-118 עסקאות שבוצעו בשנה שחלפה לעומת 62 אשתקד.
לדברי הסוקרים חל גידול של 300% בגודל העסקאות בהן חברות ישראליות היו יעד העסקה היקף של 8 מיליארד דולר לעומת 2 מיליארד אשתקד. העסקה הגדולה ביותר שבוצעה במשק הישראלי היתה כמובן רכישת 69% ממניות חברת סלקום על ידי דיסקונט השקעות.
אמיר ארבן, שותף במשרד KPMG סומך חייקין וראש חטיבת המימון התאגידי מסר כי "הגידול בפעילות מיזוג ורכישה בישראל משקף את השיפור בפעילות העסקית בישראל ואת העליה בתחושת הביטחון בקרב המשקיעים הזרים בישראל"
ב-KPMG ציינו כי חמש העסקאות הגדולות ביותר שנסגרו בישראל בשנת 2005 היו: רכישת סלקום ע"י דיסקונט השקעות; רכישת בזק ע"י אייפקס, סבן וארקין; השקעת AXA SA בטבע; רכישת אגיס ע"י Perrigo Co; הפרטת בנק דיסקונט על ידי המדינה.
אמיר ארבן הוסיף כי "בשנת 2005 חל זינוק הן במספר העסקאות שבוצעו והן בהיקפיהן. הגידול בפעילות מיזוגים ורכישות בישראל, משקף את השיפור בפעילות העסקית בישראל ואת העלייה בתחושת הביטחון של המשקיעים, ישראלים וזרים, לגבי השוק הישראלי.
העלייה במהלך שנת 2005 בהיקף העסקאות ובמספרן ממשיכה את מגמת העלייה אשר החלה בשנת 2003, ומהווה חזרה לרמות שהוצגו בשנים 1999 ל-2001. למרות זאת, ניתן לומר כי היכולת לשמור על רמת פעילות גבוהה זו תלויה במידה רבה ברמת הפעילות הגלובלית.
עוד הוסיף אמיר כי: "ניתן להבחין כי חמש מבין עשר העסקאות הגדולות אשר בוצעו בישראל בשנת 2005 עד כה ואשר מהוות כ-46% מההיקף הכספי של אותן עסקאות בוצעו על ידי משקיעים זרים. דבר זה משקף באופן בולט את חזרתו של המשק הישראלי למפת ההשקעות של גופים בינלאומיים".
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
