KPMG: זינוק של 90% ברכישות ומיזוגים בישראל ב-05'

עסקת סלקום תפסה את הכותרות, אך לדברי ראש חטיבת המימון התאגידי בפירמת רואי החשבון, אמיר ארבן, מדובר בגידול בהשקעות זרות ובזינוק של 118% במספר העסקאות שבוצעו
חזי שטרנליכט |

גידול חד של 90% במספר עסקאות הרכישות והמיזוגים (M&A) שבוצעו בישראל בשנת 2005, כך עולה מסקר DealWatch של פירמת רואי החשבון KPMG סומך חייקין. מדובר ב-118 עסקאות שבוצעו בשנה שחלפה לעומת 62 אשתקד.

לדברי הסוקרים חל גידול של 300% בגודל העסקאות בהן חברות ישראליות היו יעד העסקה היקף של 8 מיליארד דולר לעומת 2 מיליארד אשתקד. העסקה הגדולה ביותר שבוצעה במשק הישראלי היתה כמובן רכישת 69% ממניות חברת סלקום על ידי דיסקונט השקעות.

אמיר ארבן, שותף במשרד KPMG סומך חייקין וראש חטיבת המימון התאגידי מסר כי "הגידול בפעילות מיזוג ורכישה בישראל משקף את השיפור בפעילות העסקית בישראל ואת העליה בתחושת הביטחון בקרב המשקיעים הזרים בישראל"

ב-KPMG ציינו כי חמש העסקאות הגדולות ביותר שנסגרו בישראל בשנת 2005 היו: רכישת סלקום ע"י דיסקונט השקעות; רכישת בזק ע"י אייפקס, סבן וארקין; השקעת AXA SA בטבע; רכישת אגיס ע"י Perrigo Co; הפרטת בנק דיסקונט על ידי המדינה.

אמיר ארבן הוסיף כי "בשנת 2005 חל זינוק הן במספר העסקאות שבוצעו והן בהיקפיהן. הגידול בפעילות מיזוגים ורכישות בישראל, משקף את השיפור בפעילות העסקית בישראל ואת העלייה בתחושת הביטחון של המשקיעים, ישראלים וזרים, לגבי השוק הישראלי.

העלייה במהלך שנת 2005 בהיקף העסקאות ובמספרן ממשיכה את מגמת העלייה אשר החלה בשנת 2003, ומהווה חזרה לרמות שהוצגו בשנים 1999 ל-2001. למרות זאת, ניתן לומר כי היכולת לשמור על רמת פעילות גבוהה זו תלויה במידה רבה ברמת הפעילות הגלובלית.

עוד הוסיף אמיר כי: "ניתן להבחין כי חמש מבין עשר העסקאות הגדולות אשר בוצעו בישראל בשנת 2005 עד כה ואשר מהוות כ-46% מההיקף הכספי של אותן עסקאות בוצעו על ידי משקיעים זרים. דבר זה משקף באופן בולט את חזרתו של המשק הישראלי למפת ההשקעות של גופים בינלאומיים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.