KPMG: זינוק של 90% ברכישות ומיזוגים בישראל ב-05'
גידול חד של 90% במספר עסקאות הרכישות והמיזוגים (M&A) שבוצעו בישראל בשנת 2005, כך עולה מסקר DealWatch של פירמת רואי החשבון KPMG סומך חייקין. מדובר ב-118 עסקאות שבוצעו בשנה שחלפה לעומת 62 אשתקד.
לדברי הסוקרים חל גידול של 300% בגודל העסקאות בהן חברות ישראליות היו יעד העסקה היקף של 8 מיליארד דולר לעומת 2 מיליארד אשתקד. העסקה הגדולה ביותר שבוצעה במשק הישראלי היתה כמובן רכישת 69% ממניות חברת סלקום על ידי דיסקונט השקעות.
אמיר ארבן, שותף במשרד KPMG סומך חייקין וראש חטיבת המימון התאגידי מסר כי "הגידול בפעילות מיזוג ורכישה בישראל משקף את השיפור בפעילות העסקית בישראל ואת העליה בתחושת הביטחון בקרב המשקיעים הזרים בישראל"
ב-KPMG ציינו כי חמש העסקאות הגדולות ביותר שנסגרו בישראל בשנת 2005 היו: רכישת סלקום ע"י דיסקונט השקעות; רכישת בזק ע"י אייפקס, סבן וארקין; השקעת AXA SA בטבע; רכישת אגיס ע"י Perrigo Co; הפרטת בנק דיסקונט על ידי המדינה.
אמיר ארבן הוסיף כי "בשנת 2005 חל זינוק הן במספר העסקאות שבוצעו והן בהיקפיהן. הגידול בפעילות מיזוגים ורכישות בישראל, משקף את השיפור בפעילות העסקית בישראל ואת העלייה בתחושת הביטחון של המשקיעים, ישראלים וזרים, לגבי השוק הישראלי.
העלייה במהלך שנת 2005 בהיקף העסקאות ובמספרן ממשיכה את מגמת העלייה אשר החלה בשנת 2003, ומהווה חזרה לרמות שהוצגו בשנים 1999 ל-2001. למרות זאת, ניתן לומר כי היכולת לשמור על רמת פעילות גבוהה זו תלויה במידה רבה ברמת הפעילות הגלובלית.
עוד הוסיף אמיר כי: "ניתן להבחין כי חמש מבין עשר העסקאות הגדולות אשר בוצעו בישראל בשנת 2005 עד כה ואשר מהוות כ-46% מההיקף הכספי של אותן עסקאות בוצעו על ידי משקיעים זרים. דבר זה משקף באופן בולט את חזרתו של המשק הישראלי למפת ההשקעות של גופים בינלאומיים".
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
