חשבונית שלא הוצאה ע"י מבצע העבודה - אינה כדין
ע"ש 275/00 מעוז דניאל חברה קבלנית לבניה בע"מ נ. מע"מ רחובות
המערערת הינה חברה לבניין, שעסקה בתקופה הרלוונטית לשומה בפרויקט בניית אתר "ארז מודיעין" (להלן - הפרוייקט). לטענת המערערת, במסגרת הפרויקט התקשרה עם חברות שונות המספקות כוח אדם (להלן - קבלני משנה), אשר סיפקו לה פועלים אשר הועסקו על ידה כראשי קבוצות (להלן - ראשי הקבוצות). קבלני המשנה הוציאו למערערת מסמכים אשר נחזו כחשבוניות ובגינם ניכתה המערערת מס תשומות.
למערערת הוצאה שומת תשומות בגין שתי תקופות דיווח. השגת המערערת בגין השומה נדחתה, בנימוק כי המערערת ניכתה מס תשומות בגין מסמכים הנחזים כחשבוניות מס, מבלי שבוצעה בגינם עסקה, בניגוד לסעיף 38 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן - החוק). על כך הערעור.
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסק
מהוראות סעיפים 38(א) ו-41 לחוק, עולה העיקרון הבסיסי, לפיו זכאי הנישום בניכוי המס, בתנאי כי מוציא החשבוניות נתן שרות לעוסק מקבל החשבונית, וכי מי שנתן את השירות הוא זה אשר הוציא את החשבוניות. בע"א 3758/96 סלע חברה למוצרי בטון בע"מ נ. מנהל המכס והמע"מ (להלן - פס"ד סלע), נקבע כי לא די בכך שניתן שירות כלשהו, אלא שהשירות אמור להינתן על ידי מי שיש לו זיקה למוציא החשבונית.
נטל הראייה כי החשבוניות, אשר את המס הגלום בהן מבקש העוסק לנכות, הוצאו לו כדין - מוטל על העוסק. בענייננו מדובר במחלוקת שהיא לבר פנקסית. המידע באשר לשאלה האם אכן סופקו בפועל למערערת עובדים על ידי קבלני המשנה, מצוי בידי המערערת ורק ממנו ניתן ללמוד האם אכן בוצעה עסקה אמיתית כלשהי בינה לבינם. יתרה מזאת, אין בידי המערערת חוזים אשר ניתן ללמוד מהם כי אכן סופקו הפועלים על ידי קבלני המשנה. כבר מטעם זה לא ניתן לראות במחלוקת כמחלוקת פנקסית. לגופו של עניין, עמד גם המשיב עצמו בנטל הראייה והוכיח כי בפועל לא נקשרה עסקה אמיתית בין המערערת לבין קבלני המשנה.
בפני בית המשפט הבוחן את החלטת רשות המס, אמורה לעמוד התשתית העובדתית אשר עמדה בפני רשות המס בעת מתן ההחלטה. יש לבחון את הראיות אשר היו בפני המשיב, כאשר נתן את ההחלטה בהשגה. בחינת ההודעות אשר נגבו מגורמים שונים הנוגעים למערערת, אשר היו בפני המשיב, תומכת במסקנה כי מדובר בחשבוניות פיקטיביות.
מר פנחס מלכה, מנהלה הכללי של המערערת, הצהיר כי הפרוייקט נוהל על ידי חברת יסודות בע"מ (להלן - חברת יסודות) וכי מר אוהד שפיר (להלן - מר שפיר), היה נציג חברת יסודות. מר שפיר ניהל מו"מ עם קבלני משנה, הכין את המכרזים ואת החוזים. מר שפיר העיד, בין היתר, כי לא היה לו כל קשר עם הקבוצות והוא עצמו לא בדק אם ראש הקבוצה הוא בעל מניות או שותף בגוף שהתקשר בחוזה לביצוע העבודות, שהוא למעשה הגוף אשר הוציא בסופו של דבר את החשבוניות.
אין בגרסת המערערת כדי להוכיח בדרך כלשהי כי החשבוניות אשר התקבלו מאת קבלני המשנה הוצאו אכן כדין, שכן אין בה - ובמיוחד בטענה כי לא נבדקו ראשי הקבוצות או הקשר בינם לבין הגופים אשר הוציאו את החשבוניות - כדי להוות תשתית ראייתית לטענת המערערת, כי העבודה בוצעה על ידי מי שהוציא את החשבוניות.
מחומר הראיות עולה כי החשבוניות על שם חלק מקבלני המשנה, שהוצאו למערערת לכיסוי עבודותיהם של ראשי הקבוצות, הוצאו שלא כדין - הן משום שלא היה קשר בין מבצעי העבודה לבין מוציאי החשבוניות והן משום שלא עמדה כל התקשרות בין המערערת לבין קבלני המשנה בנוגע לאותה עבודה. כך גם לעניין החשבוניות אשר הוצאו על ידי יתר קבלני המשנה, אלא ששם מדובר גם בחשבוניות מזוייפות.
במקרה הנוכחי לא מתקיים חריג כלשהו למבחן האובייקטיבי, לשאלה האם החשבוניות הוצאו כדין, אשר נקבע בפס"ד סלע. מר פנחס מלכה הצהיר כי המערערת הייתה בודקת את רישום קבלני המשנה ברשויות המס – אך לבדיקה זו, בנסיבות המקרה, אין כל משמעות. מחומר הראיות עולה בבירור כי לא נעשתה בדיקה כלשהי על מנת לוודא כי מוציאי החשבוניות מבצעים אכן עבודה בפועל בפרויקט. ההיפך הוא הנכון - נראה כי עדי המערערת היו ערים לחלוטין לכך כי החשבוניות מוצאות על ידי מי שאין לו קשר למבצעי העבודה. מתקבלת עמדת המשיב, כי יש לראות בהתנהגותה של המערערת ובדרך התנהלותה באשר לקבלת החשבוניות, לפחות בגדר עצימת עיניים.
נדחית טענת המערערת, לפיה קבלני המשנה שילמו מס כדין ולפיכך מטילה עליה המשיבה כפל מס. עצם העברת הכספים, המשמשים חלק ממנגנון הביצוע של הפצת החשבוניות הפיקטיביות, אין בה כדי למנוע את דרישת המס מאת העוסק אשר ניכה את החשבוניות שלא כדין. יתרה מזאת, אין גם ראיה כלשהי ממנה ניתן לקבוע כי כספי המס הועברו למשיב, במיוחד לאור העובדה כי חלק ניכר מהחשבוניות כלל לא דווחו על ידי קבלני המשנה.
הערעור נדחה. המערערת תישא בהוצאות המשיב בסך 15,000 ₪ בצירוף מע"מ.
ניתן ביום: 16.10.2005 בפני: כב' השופטת ד. קרת-מאיר.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
