חשבונית שלא הוצאה ע"י מבצע העבודה - אינה כדין

בית המשפט המחוזי לא התיר ניכוי מס תשומות בגין חשבוניות אשר לא הוצאו על ידי מבצע העבודה. בית המשפט קבע כי נטל הראייה כי החשבוניות, אשר את המס הגלום בהן מבקש העוסק לנכות, הוצאו לו כדין, מוטל על העוסק - אשר לא הצליח להוכיח כי העבודה בוצעה על ידי מי שהוציא את החשבוניות.
עו"ד לילך דניאל |

ע"ש 275/00 מעוז דניאל חברה קבלנית לבניה בע"מ נ. מע"מ רחובות

המערערת הינה חברה לבניין, שעסקה בתקופה הרלוונטית לשומה בפרויקט בניית אתר "ארז מודיעין" (להלן - הפרוייקט). לטענת המערערת, במסגרת הפרויקט התקשרה עם חברות שונות המספקות כוח אדם (להלן - קבלני משנה), אשר סיפקו לה פועלים אשר הועסקו על ידה כראשי קבוצות (להלן - ראשי הקבוצות). קבלני המשנה הוציאו למערערת מסמכים אשר נחזו כחשבוניות ובגינם ניכתה המערערת מס תשומות.

למערערת הוצאה שומת תשומות בגין שתי תקופות דיווח. השגת המערערת בגין השומה נדחתה, בנימוק כי המערערת ניכתה מס תשומות בגין מסמכים הנחזים כחשבוניות מס, מבלי שבוצעה בגינם עסקה, בניגוד לסעיף 38 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן - החוק). על כך הערעור.

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסק

מהוראות סעיפים 38(א) ו-41 לחוק, עולה העיקרון הבסיסי, לפיו זכאי הנישום בניכוי המס, בתנאי כי מוציא החשבוניות נתן שרות לעוסק מקבל החשבונית, וכי מי שנתן את השירות הוא זה אשר הוציא את החשבוניות. בע"א 3758/96 סלע חברה למוצרי בטון בע"מ נ. מנהל המכס והמע"מ (להלן - פס"ד סלע), נקבע כי לא די בכך שניתן שירות כלשהו, אלא שהשירות אמור להינתן על ידי מי שיש לו זיקה למוציא החשבונית.

נטל הראייה כי החשבוניות, אשר את המס הגלום בהן מבקש העוסק לנכות, הוצאו לו כדין - מוטל על העוסק. בענייננו מדובר במחלוקת שהיא לבר פנקסית. המידע באשר לשאלה האם אכן סופקו בפועל למערערת עובדים על ידי קבלני המשנה, מצוי בידי המערערת ורק ממנו ניתן ללמוד האם אכן בוצעה עסקה אמיתית כלשהי בינה לבינם. יתרה מזאת, אין בידי המערערת חוזים אשר ניתן ללמוד מהם כי אכן סופקו הפועלים על ידי קבלני המשנה. כבר מטעם זה לא ניתן לראות במחלוקת כמחלוקת פנקסית. לגופו של עניין, עמד גם המשיב עצמו בנטל הראייה והוכיח כי בפועל לא נקשרה עסקה אמיתית בין המערערת לבין קבלני המשנה.

בפני בית המשפט הבוחן את החלטת רשות המס, אמורה לעמוד התשתית העובדתית אשר עמדה בפני רשות המס בעת מתן ההחלטה. יש לבחון את הראיות אשר היו בפני המשיב, כאשר נתן את ההחלטה בהשגה. בחינת ההודעות אשר נגבו מגורמים שונים הנוגעים למערערת, אשר היו בפני המשיב, תומכת במסקנה כי מדובר בחשבוניות פיקטיביות.

מר פנחס מלכה, מנהלה הכללי של המערערת, הצהיר כי הפרוייקט נוהל על ידי חברת יסודות בע"מ (להלן - חברת יסודות) וכי מר אוהד שפיר (להלן - מר שפיר), היה נציג חברת יסודות. מר שפיר ניהל מו"מ עם קבלני משנה, הכין את המכרזים ואת החוזים. מר שפיר העיד, בין היתר, כי לא היה לו כל קשר עם הקבוצות והוא עצמו לא בדק אם ראש הקבוצה הוא בעל מניות או שותף בגוף שהתקשר בחוזה לביצוע העבודות, שהוא למעשה הגוף אשר הוציא בסופו של דבר את החשבוניות.

אין בגרסת המערערת כדי להוכיח בדרך כלשהי כי החשבוניות אשר התקבלו מאת קבלני המשנה הוצאו אכן כדין, שכן אין בה - ובמיוחד בטענה כי לא נבדקו ראשי הקבוצות או הקשר בינם לבין הגופים אשר הוציאו את החשבוניות - כדי להוות תשתית ראייתית לטענת המערערת, כי העבודה בוצעה על ידי מי שהוציא את החשבוניות.

מחומר הראיות עולה כי החשבוניות על שם חלק מקבלני המשנה, שהוצאו למערערת לכיסוי עבודותיהם של ראשי הקבוצות, הוצאו שלא כדין - הן משום שלא היה קשר בין מבצעי העבודה לבין מוציאי החשבוניות והן משום שלא עמדה כל התקשרות בין המערערת לבין קבלני המשנה בנוגע לאותה עבודה. כך גם לעניין החשבוניות אשר הוצאו על ידי יתר קבלני המשנה, אלא ששם מדובר גם בחשבוניות מזוייפות.

במקרה הנוכחי לא מתקיים חריג כלשהו למבחן האובייקטיבי, לשאלה האם החשבוניות הוצאו כדין, אשר נקבע בפס"ד סלע. מר פנחס מלכה הצהיר כי המערערת הייתה בודקת את רישום קבלני המשנה ברשויות המס – אך לבדיקה זו, בנסיבות המקרה, אין כל משמעות. מחומר הראיות עולה בבירור כי לא נעשתה בדיקה כלשהי על מנת לוודא כי מוציאי החשבוניות מבצעים אכן עבודה בפועל בפרויקט. ההיפך הוא הנכון - נראה כי עדי המערערת היו ערים לחלוטין לכך כי החשבוניות מוצאות על ידי מי שאין לו קשר למבצעי העבודה. מתקבלת עמדת המשיב, כי יש לראות בהתנהגותה של המערערת ובדרך התנהלותה באשר לקבלת החשבוניות, לפחות בגדר עצימת עיניים.

נדחית טענת המערערת, לפיה קבלני המשנה שילמו מס כדין ולפיכך מטילה עליה המשיבה כפל מס. עצם העברת הכספים, המשמשים חלק ממנגנון הביצוע של הפצת החשבוניות הפיקטיביות, אין בה כדי למנוע את דרישת המס מאת העוסק אשר ניכה את החשבוניות שלא כדין. יתרה מזאת, אין גם ראיה כלשהי ממנה ניתן לקבוע כי כספי המס הועברו למשיב, במיוחד לאור העובדה כי חלק ניכר מהחשבוניות כלל לא דווחו על ידי קבלני המשנה.

הערעור נדחה. המערערת תישא בהוצאות המשיב בסך 15,000 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתן ביום: 16.10.2005 בפני: כב' השופטת ד. קרת-מאיר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.