בוקר של עליות באחד העם: טבע עולה ב-2%
הבורסה לני"ע בתל אביב פתחה את יום המסחר בעליות שערים ובשיאים חדשים. ברקע, ביום המסחר האחרון - יום ראשון, נהנו המדדים המובילים מזינוקים חדים, בעקבות תחזיות אופטימיות של המגזין היוקרתי האקונומיסט באשר לכלכלה הישראלית.
אם לא די ברמות הגבוהות בהן שוכנים המדדים, הרי שאת המסחר היום מעוררת גם הפקיעה הצפויה של האופציות על המעו"ף לחודש אוקטובר - מחר.
נזכיר, כי נגיד בנק ישראל העלה ערב החג, כצפוי, את גובה הריבית הבסיסית במשק ב-0.25% נוספים לרמה של 4%. חלק מן הפעילים סבורים שהעלאה זו מגולמת זה כבר בשוק המניות, כך שנראה, כי לא תהיה לה כל השפעה על המסחר היום.
מדד ת"א 25 פתח בעליה של 0.7% לרמה של 771.6 נקודות. מדד ת"א 100 מוסיף 0.76% לרמה של 769.3 נקודות. מדד התל טק 15 מצטרף אל השניים וקופץ ב-1.37% לרמה של 370.99 נקודות.
בוול סטריט נחתם אמש המסחר בירידות מתונות בלבד. מדד הנאסד"ק ירד ב-0.3% לרמה של 2,109 נקודות, מדד הדאו ג'ונס ירד קלות ב-0.06% לרמה של 10,378. יום לפני כן חתמה וול סטריט בעליות מרשימות, על רקע ירידה חדה במחירי הנפט - ירידה שתוקנה אתמול ובעקבות מינויו של מחליף ליו"ר הפדרל רזרב - אלן גרינספאן. הנשיא ג'ורג' בוש החליט למנות את יועצו בבית הלבן, בן ברננקה לתפקיד הנחשק בכלכלה האמריקנית. התפוגגות חוסר הוודאות היא שהביאה לעליות בבורסות ניו יורק.
מניות ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע פתחו בקפיצה של 2.07% ובכך כמעט סוגרות את פער הארביטראז' החיובי מאמש שעמד על 2.73%. ברקע, ביום שני קפצו מניות טבע בוול סטריט ב-2.7% לשיא חדש ואתמול הן נסוגו ב-0.6% ל-38.47 דולר. טבע, שהשלימה עלייה כמעט רצופה של קרוב ל-16%, הודיעה בשבוע שעבר מספר הודעות חשובות שגררו את גל העליות הנוכחי.
בין ההודעות: ניצחונה המשפטי על ה-FDA, בנוגע לזכות לבלעדיות של שישה חודשים בשיווק גרסה גנרית ל-Pravachol של בריסטול מאיירס. ובנוסף, ביום חמישי האחרון הודיעה חברת Roche כי טבע היא אחת מבין ארבע חברות שייצרו את תרופת ה-Tamiflu במקרה שיווצר מחסור בתרופה. אם לא די בכך, הרי שבסוף השבוע החולף זכתה טבע גם להעלאת מחיר היעד עבורה מצד האנליסטים בדויטשה בנק ל-41 דולר.
עוד בדואליות של המעו"ף: מניות פרטנר וליפמן פתחו בעליות של 1.95% ו-0.07% בהתאמה. ברקע, פערי ארביטראז' חיוביים מאמש של 2.46% ו-0.88%, בהתאמה.
מניות ספקית פתרונות אבטחת התוכנה, חברת אלדין פתחו את המסחר הבוקר באחד העם בקפיצה של 3.5% זאת לאחר הפער החיובי מאמש של 3.14%, לאחר שאמש הוסיפה לערכה 1.96% עד לרמה של 17.18 דולר. ברקע, בית ההשקעות JMP Securities החל לסקר את החברה בהמלצת "תשואת יתר", לאחר שבתחילת חודש אוקטובר איבדה אלדין כרבע משווי מנותיה בתוך 10 ימי מסחר, לאחר שפספסה את תחזיות המכירות לרבעון השלישי.
מניות חמשת המופלאים - הלא הם חמשת הבנקים הגדולים. מדד ת"א בנקים יורד בשעה זו ב-0.64% לאחר שטיפס בערב החג בעוד 0.96% לרמה של 1,064.33 נקודות והוביל את העליות באחד העם.
מניות בנק הפועלים יורדות ב-1%. ברקע, הודעת טאו תשואות ערב החג, כי בנק הפועלים יקבל אופציית CALL לרכישת עד ל-8.5% ממניות טאו, אשר בשליטת אילן בן דב, לעומת 10% טרם תוקן ההסכם. לבנק, נזכיר, ניתנה גם אופציה לרכישת 10% מסלומון ייעוץ - וזו נותרה על כנה.
מניות הבנק השני בגודלו במדינה - בנק לאומי מצטרפות לפועלים ומאבדות כחצי אחוז זאת לקראת המכרז למכירת גרעין השליטה בבנק. מעריב מספר הבוקר, כי משרד האוצר נכנע ללחצי המשקיעים האסטרטגיים בבנק ושיפר את תנאי המכרז, כשבמסגרת זו דחה את המועד הסופי להגשת הצעות בשבוע ל-14 בנובמבר ודחה גם את מועד המימוש של האופציה לרכחשת השליטה לתקופה של שנה.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)בית המשפט העליון עוצר את סגירת גלי צה"ל: מה עומד מאחורי ההחלטה?
בית המשפט העליון החליט לעצור זמנית את הליכי סגירת גלי צה"ל עד לקבלת הכרעה סופית בעתירות שהוגשו נגד ההחלטה. נשיא בית המשפט, השופט יצחק עמית, קבע כי העיכוב נדרש לאור חוסר התחייבות מצד הממשלה להימנע מפעולות בלתי הפיכות עד להכרעה משפטית. ההחלטה מבטיחה כי פעילות התחנה תימשך במתכונתה הנוכחית לפחות בשלב זה, ומונעת התקדמות נוספת בתהליך הסגירה.
גל"צ מדוע הוחלט לסגור את התחנה?
ממשלת ישראל החליטה לסגור את התחנה הצבאית ולהפסיק את פעילותה, אך חוות דעת משפטית של היועצת המשפטית לממשלה, גליה בהר, הצביעה על כך שההחלטה התקבלה ללא סמכות חוקית מלאה. לפי ניתוחה, סגירת התחנה אפשרית רק באמצעות חקיקה ראשית. בנוסף, בהר ציינה כי ההחלטה התבססה על המלצות ועדה שהליך מינוי חבריה וסמכויותיה סבלו מבעיות מהותיות.
עם קבלת ההחלטה, שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע על תחילת פעולות מעשיות לסגירת התחנה, שכללו עצירת מיונים לשירות בתחנה, הפסקת שיבוץ חיילים בסדיר ובמילואים, וסיום העסקתם של עובדים רבים. מהלך זה הוביל להגשת עתירות לבג"ץ ויצר מחלוקת משפטית ומדינית סביב הסגירה.
העימות המשפטי והראיות
ועד עובדי גלי צה"ל פנה לבית המשפט בבקשה דחופה להוצאת צו ביניים. הוועד טען כי משרד הביטחון פועל לפגוע בשידורים ובהתקשרויות עם עובדי התחנה, ביניהם שדרנים מוכרים כמו רזי ברקאי ורונן כהן. המדינה ושר הביטחון הכחישו את הטענות והאשימו את הוועד בהגשת תצהיר שקרי. עם זאת, הוועד הגיש לבית המשפט ראיות מתוך מערכות פנימיות במשרד הביטחון שמחזקות את טענותיו.
באופן מפתיע, גם היועצת המשפטית לממשלה הצטרפה לעמדת העותרים ותמכה בבקשה להוצאת צו ביניים. בדיון נקבע כי הדיונים בעתירות ייערכו בסוף ינואר, אך עד אז יושעה הליך הסגירה. השופט עמית הודיע כי יש להיעתר לבקשה ולמנוע פעולות בלתי הפיכות עד להכרעה סופית.
- TGI: אחרי הדחת ברדוגו, גל"צ איבדה את הבכורה לכאן רשת ב'
- ברדוגו דורש לחזור לשדר בגל"צ - ופיצוי של חצי מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נציגי ועד עובדי התחנה בירכו על ההחלטה וציינו כי היא מאפשרת להמשיך ולשמר את פעילות התחנה המהווה חלק חשוב מחופש הביטוי והעיתונות. גם דמויות בולטות בזירה התקשורתית, כמו ראשי פורום בוגרי התחנה, הביעו תמיכה בהחלטה והדגישו את החשיבות בשמירת התשתית התקשורתית שגלי צה"ל בנתה במשך 75 שנה.
