בוקר של עליות באחד העם: טבע עולה ב-2%
הבורסה לני"ע בתל אביב פתחה את יום המסחר בעליות שערים ובשיאים חדשים. ברקע, ביום המסחר האחרון - יום ראשון, נהנו המדדים המובילים מזינוקים חדים, בעקבות תחזיות אופטימיות של המגזין היוקרתי האקונומיסט באשר לכלכלה הישראלית.
אם לא די ברמות הגבוהות בהן שוכנים המדדים, הרי שאת המסחר היום מעוררת גם הפקיעה הצפויה של האופציות על המעו"ף לחודש אוקטובר - מחר.
נזכיר, כי נגיד בנק ישראל העלה ערב החג, כצפוי, את גובה הריבית הבסיסית במשק ב-0.25% נוספים לרמה של 4%. חלק מן הפעילים סבורים שהעלאה זו מגולמת זה כבר בשוק המניות, כך שנראה, כי לא תהיה לה כל השפעה על המסחר היום.
מדד ת"א 25 פתח בעליה של 0.7% לרמה של 771.6 נקודות. מדד ת"א 100 מוסיף 0.76% לרמה של 769.3 נקודות. מדד התל טק 15 מצטרף אל השניים וקופץ ב-1.37% לרמה של 370.99 נקודות.
בוול סטריט נחתם אמש המסחר בירידות מתונות בלבד. מדד הנאסד"ק ירד ב-0.3% לרמה של 2,109 נקודות, מדד הדאו ג'ונס ירד קלות ב-0.06% לרמה של 10,378. יום לפני כן חתמה וול סטריט בעליות מרשימות, על רקע ירידה חדה במחירי הנפט - ירידה שתוקנה אתמול ובעקבות מינויו של מחליף ליו"ר הפדרל רזרב - אלן גרינספאן. הנשיא ג'ורג' בוש החליט למנות את יועצו בבית הלבן, בן ברננקה לתפקיד הנחשק בכלכלה האמריקנית. התפוגגות חוסר הוודאות היא שהביאה לעליות בבורסות ניו יורק.
מניות ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע פתחו בקפיצה של 2.07% ובכך כמעט סוגרות את פער הארביטראז' החיובי מאמש שעמד על 2.73%. ברקע, ביום שני קפצו מניות טבע בוול סטריט ב-2.7% לשיא חדש ואתמול הן נסוגו ב-0.6% ל-38.47 דולר. טבע, שהשלימה עלייה כמעט רצופה של קרוב ל-16%, הודיעה בשבוע שעבר מספר הודעות חשובות שגררו את גל העליות הנוכחי.
בין ההודעות: ניצחונה המשפטי על ה-FDA, בנוגע לזכות לבלעדיות של שישה חודשים בשיווק גרסה גנרית ל-Pravachol של בריסטול מאיירס. ובנוסף, ביום חמישי האחרון הודיעה חברת Roche כי טבע היא אחת מבין ארבע חברות שייצרו את תרופת ה-Tamiflu במקרה שיווצר מחסור בתרופה. אם לא די בכך, הרי שבסוף השבוע החולף זכתה טבע גם להעלאת מחיר היעד עבורה מצד האנליסטים בדויטשה בנק ל-41 דולר.
עוד בדואליות של המעו"ף: מניות פרטנר וליפמן פתחו בעליות של 1.95% ו-0.07% בהתאמה. ברקע, פערי ארביטראז' חיוביים מאמש של 2.46% ו-0.88%, בהתאמה.
מניות ספקית פתרונות אבטחת התוכנה, חברת אלדין פתחו את המסחר הבוקר באחד העם בקפיצה של 3.5% זאת לאחר הפער החיובי מאמש של 3.14%, לאחר שאמש הוסיפה לערכה 1.96% עד לרמה של 17.18 דולר. ברקע, בית ההשקעות JMP Securities החל לסקר את החברה בהמלצת "תשואת יתר", לאחר שבתחילת חודש אוקטובר איבדה אלדין כרבע משווי מנותיה בתוך 10 ימי מסחר, לאחר שפספסה את תחזיות המכירות לרבעון השלישי.
מניות חמשת המופלאים - הלא הם חמשת הבנקים הגדולים. מדד ת"א בנקים יורד בשעה זו ב-0.64% לאחר שטיפס בערב החג בעוד 0.96% לרמה של 1,064.33 נקודות והוביל את העליות באחד העם.
מניות בנק הפועלים יורדות ב-1%. ברקע, הודעת טאו תשואות ערב החג, כי בנק הפועלים יקבל אופציית CALL לרכישת עד ל-8.5% ממניות טאו, אשר בשליטת אילן בן דב, לעומת 10% טרם תוקן ההסכם. לבנק, נזכיר, ניתנה גם אופציה לרכישת 10% מסלומון ייעוץ - וזו נותרה על כנה.
מניות הבנק השני בגודלו במדינה - בנק לאומי מצטרפות לפועלים ומאבדות כחצי אחוז זאת לקראת המכרז למכירת גרעין השליטה בבנק. מעריב מספר הבוקר, כי משרד האוצר נכנע ללחצי המשקיעים האסטרטגיים בבנק ושיפר את תנאי המכרז, כשבמסגרת זו דחה את המועד הסופי להגשת הצעות בשבוע ל-14 בנובמבר ודחה גם את מועד המימוש של האופציה לרכחשת השליטה לתקופה של שנה.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
