בוקר של עליות באחד העם: טבע עולה ב-2%
הבורסה לני"ע בתל אביב פתחה את יום המסחר בעליות שערים ובשיאים חדשים. ברקע, ביום המסחר האחרון - יום ראשון, נהנו המדדים המובילים מזינוקים חדים, בעקבות תחזיות אופטימיות של המגזין היוקרתי האקונומיסט באשר לכלכלה הישראלית.
אם לא די ברמות הגבוהות בהן שוכנים המדדים, הרי שאת המסחר היום מעוררת גם הפקיעה הצפויה של האופציות על המעו"ף לחודש אוקטובר - מחר.
נזכיר, כי נגיד בנק ישראל העלה ערב החג, כצפוי, את גובה הריבית הבסיסית במשק ב-0.25% נוספים לרמה של 4%. חלק מן הפעילים סבורים שהעלאה זו מגולמת זה כבר בשוק המניות, כך שנראה, כי לא תהיה לה כל השפעה על המסחר היום.
מדד ת"א 25 פתח בעליה של 0.7% לרמה של 771.6 נקודות. מדד ת"א 100 מוסיף 0.76% לרמה של 769.3 נקודות. מדד התל טק 15 מצטרף אל השניים וקופץ ב-1.37% לרמה של 370.99 נקודות.
בוול סטריט נחתם אמש המסחר בירידות מתונות בלבד. מדד הנאסד"ק ירד ב-0.3% לרמה של 2,109 נקודות, מדד הדאו ג'ונס ירד קלות ב-0.06% לרמה של 10,378. יום לפני כן חתמה וול סטריט בעליות מרשימות, על רקע ירידה חדה במחירי הנפט - ירידה שתוקנה אתמול ובעקבות מינויו של מחליף ליו"ר הפדרל רזרב - אלן גרינספאן. הנשיא ג'ורג' בוש החליט למנות את יועצו בבית הלבן, בן ברננקה לתפקיד הנחשק בכלכלה האמריקנית. התפוגגות חוסר הוודאות היא שהביאה לעליות בבורסות ניו יורק.
מניות ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע פתחו בקפיצה של 2.07% ובכך כמעט סוגרות את פער הארביטראז' החיובי מאמש שעמד על 2.73%. ברקע, ביום שני קפצו מניות טבע בוול סטריט ב-2.7% לשיא חדש ואתמול הן נסוגו ב-0.6% ל-38.47 דולר. טבע, שהשלימה עלייה כמעט רצופה של קרוב ל-16%, הודיעה בשבוע שעבר מספר הודעות חשובות שגררו את גל העליות הנוכחי.
בין ההודעות: ניצחונה המשפטי על ה-FDA, בנוגע לזכות לבלעדיות של שישה חודשים בשיווק גרסה גנרית ל-Pravachol של בריסטול מאיירס. ובנוסף, ביום חמישי האחרון הודיעה חברת Roche כי טבע היא אחת מבין ארבע חברות שייצרו את תרופת ה-Tamiflu במקרה שיווצר מחסור בתרופה. אם לא די בכך, הרי שבסוף השבוע החולף זכתה טבע גם להעלאת מחיר היעד עבורה מצד האנליסטים בדויטשה בנק ל-41 דולר.
עוד בדואליות של המעו"ף: מניות פרטנר וליפמן פתחו בעליות של 1.95% ו-0.07% בהתאמה. ברקע, פערי ארביטראז' חיוביים מאמש של 2.46% ו-0.88%, בהתאמה.
מניות ספקית פתרונות אבטחת התוכנה, חברת אלדין פתחו את המסחר הבוקר באחד העם בקפיצה של 3.5% זאת לאחר הפער החיובי מאמש של 3.14%, לאחר שאמש הוסיפה לערכה 1.96% עד לרמה של 17.18 דולר. ברקע, בית ההשקעות JMP Securities החל לסקר את החברה בהמלצת "תשואת יתר", לאחר שבתחילת חודש אוקטובר איבדה אלדין כרבע משווי מנותיה בתוך 10 ימי מסחר, לאחר שפספסה את תחזיות המכירות לרבעון השלישי.
מניות חמשת המופלאים - הלא הם חמשת הבנקים הגדולים. מדד ת"א בנקים יורד בשעה זו ב-0.64% לאחר שטיפס בערב החג בעוד 0.96% לרמה של 1,064.33 נקודות והוביל את העליות באחד העם.
מניות בנק הפועלים יורדות ב-1%. ברקע, הודעת טאו תשואות ערב החג, כי בנק הפועלים יקבל אופציית CALL לרכישת עד ל-8.5% ממניות טאו, אשר בשליטת אילן בן דב, לעומת 10% טרם תוקן ההסכם. לבנק, נזכיר, ניתנה גם אופציה לרכישת 10% מסלומון ייעוץ - וזו נותרה על כנה.
מניות הבנק השני בגודלו במדינה - בנק לאומי מצטרפות לפועלים ומאבדות כחצי אחוז זאת לקראת המכרז למכירת גרעין השליטה בבנק. מעריב מספר הבוקר, כי משרד האוצר נכנע ללחצי המשקיעים האסטרטגיים בבנק ושיפר את תנאי המכרז, כשבמסגרת זו דחה את המועד הסופי להגשת הצעות בשבוע ל-14 בנובמבר ודחה גם את מועד המימוש של האופציה לרכחשת השליטה לתקופה של שנה.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
