בוקר של עליות באחד העם: טבע עולה ב-2%
הבורסה לני"ע בתל אביב פתחה את יום המסחר בעליות שערים ובשיאים חדשים. ברקע, ביום המסחר האחרון - יום ראשון, נהנו המדדים המובילים מזינוקים חדים, בעקבות תחזיות אופטימיות של המגזין היוקרתי האקונומיסט באשר לכלכלה הישראלית.
אם לא די ברמות הגבוהות בהן שוכנים המדדים, הרי שאת המסחר היום מעוררת גם הפקיעה הצפויה של האופציות על המעו"ף לחודש אוקטובר - מחר.
נזכיר, כי נגיד בנק ישראל העלה ערב החג, כצפוי, את גובה הריבית הבסיסית במשק ב-0.25% נוספים לרמה של 4%. חלק מן הפעילים סבורים שהעלאה זו מגולמת זה כבר בשוק המניות, כך שנראה, כי לא תהיה לה כל השפעה על המסחר היום.
מדד ת"א 25 פתח בעליה של 0.7% לרמה של 771.6 נקודות. מדד ת"א 100 מוסיף 0.76% לרמה של 769.3 נקודות. מדד התל טק 15 מצטרף אל השניים וקופץ ב-1.37% לרמה של 370.99 נקודות.
בוול סטריט נחתם אמש המסחר בירידות מתונות בלבד. מדד הנאסד"ק ירד ב-0.3% לרמה של 2,109 נקודות, מדד הדאו ג'ונס ירד קלות ב-0.06% לרמה של 10,378. יום לפני כן חתמה וול סטריט בעליות מרשימות, על רקע ירידה חדה במחירי הנפט - ירידה שתוקנה אתמול ובעקבות מינויו של מחליף ליו"ר הפדרל רזרב - אלן גרינספאן. הנשיא ג'ורג' בוש החליט למנות את יועצו בבית הלבן, בן ברננקה לתפקיד הנחשק בכלכלה האמריקנית. התפוגגות חוסר הוודאות היא שהביאה לעליות בבורסות ניו יורק.
מניות ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע פתחו בקפיצה של 2.07% ובכך כמעט סוגרות את פער הארביטראז' החיובי מאמש שעמד על 2.73%. ברקע, ביום שני קפצו מניות טבע בוול סטריט ב-2.7% לשיא חדש ואתמול הן נסוגו ב-0.6% ל-38.47 דולר. טבע, שהשלימה עלייה כמעט רצופה של קרוב ל-16%, הודיעה בשבוע שעבר מספר הודעות חשובות שגררו את גל העליות הנוכחי.
בין ההודעות: ניצחונה המשפטי על ה-FDA, בנוגע לזכות לבלעדיות של שישה חודשים בשיווק גרסה גנרית ל-Pravachol של בריסטול מאיירס. ובנוסף, ביום חמישי האחרון הודיעה חברת Roche כי טבע היא אחת מבין ארבע חברות שייצרו את תרופת ה-Tamiflu במקרה שיווצר מחסור בתרופה. אם לא די בכך, הרי שבסוף השבוע החולף זכתה טבע גם להעלאת מחיר היעד עבורה מצד האנליסטים בדויטשה בנק ל-41 דולר.
עוד בדואליות של המעו"ף: מניות פרטנר וליפמן פתחו בעליות של 1.95% ו-0.07% בהתאמה. ברקע, פערי ארביטראז' חיוביים מאמש של 2.46% ו-0.88%, בהתאמה.
מניות ספקית פתרונות אבטחת התוכנה, חברת אלדין פתחו את המסחר הבוקר באחד העם בקפיצה של 3.5% זאת לאחר הפער החיובי מאמש של 3.14%, לאחר שאמש הוסיפה לערכה 1.96% עד לרמה של 17.18 דולר. ברקע, בית ההשקעות JMP Securities החל לסקר את החברה בהמלצת "תשואת יתר", לאחר שבתחילת חודש אוקטובר איבדה אלדין כרבע משווי מנותיה בתוך 10 ימי מסחר, לאחר שפספסה את תחזיות המכירות לרבעון השלישי.
מניות חמשת המופלאים - הלא הם חמשת הבנקים הגדולים. מדד ת"א בנקים יורד בשעה זו ב-0.64% לאחר שטיפס בערב החג בעוד 0.96% לרמה של 1,064.33 נקודות והוביל את העליות באחד העם.
מניות בנק הפועלים יורדות ב-1%. ברקע, הודעת טאו תשואות ערב החג, כי בנק הפועלים יקבל אופציית CALL לרכישת עד ל-8.5% ממניות טאו, אשר בשליטת אילן בן דב, לעומת 10% טרם תוקן ההסכם. לבנק, נזכיר, ניתנה גם אופציה לרכישת 10% מסלומון ייעוץ - וזו נותרה על כנה.
מניות הבנק השני בגודלו במדינה - בנק לאומי מצטרפות לפועלים ומאבדות כחצי אחוז זאת לקראת המכרז למכירת גרעין השליטה בבנק. מעריב מספר הבוקר, כי משרד האוצר נכנע ללחצי המשקיעים האסטרטגיים בבנק ושיפר את תנאי המכרז, כשבמסגרת זו דחה את המועד הסופי להגשת הצעות בשבוע ל-14 בנובמבר ודחה גם את מועד המימוש של האופציה לרכחשת השליטה לתקופה של שנה.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
