ברננקה מצטרף למחירי הנפט ובוול סטריט - חגיגה
הציפיה להודעת הנשיא ג'ורג' בוש על מינוי יועצו, בן ברננקה ליו"ר הפדרל רזרב הבא במקומו של אלן גרינספאן העתיד לפרוש ב-31 בינואר לאחר 18 שנים בתפקיד מצטרפת בשעה הנפט שסובבים סביב 60 דולר לחבית ומוקדם יותר אף ירדו מרף זה והשניים שולחים את המדדים המובילים בוול סטריט לעליות שערים חדות.
ללא נתוני מאקרו שצפויים להתפרסם היום, מתמקדים הסוחרים גם בנתונים פיננסים שממשיכים להתפרסם, במחירי הנפט ובכל רמז הנוגע למצבו האינפלציוני של המשק האמריקני.
מדד הדאו ג'ונס נסחר בעליה של 1.1% לרמה של 10,327.61 נקודות. הנאסד"ק מצטרף אליו עם עליה של 0.94% לרמה של 2,101.75 נקודות.
ובזירת הנפט - ירידות חדות במחירי הנפט והבנזין על רקע רגיעת החששות מפגיעה של הסופה ווילמה במפרץ מקסיקו, שכן מסלולה הוסט אל עבר פלורידה, אליה היא עתידה להגיע היום. נציין, כי על אף הרגיעה, יש המזהירים כי הסיכון טרם חלף לו ומזכירים, כי עונת ההוריקנים מסתיימת רק בסוף חודש נובמבר.
החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה בנובמבר נופלים בשעה זו של המסחר בבורסת הסחורות בניו יורק ב-63 סנט, סובבים סביב 60 דולר לחבית, כשמוקדם יותר היום אף נפלו אל מתחת לרף זה וסבבו סביב 59.73 לחבית.
אמריקניות במרכז
מניות Cendant Corp (סימולה: CD) צוללות ב-7.7%. הנהלת החברה הודיעה היום, כי תפרק את החברה לארבע חברות שונות וכי היא מורידה את תחזיות הרווח לרבעון הרביעי של שנת 2005.
Johnson Controls (שסימולה: JCI), יצרנית חלקי הרכב פרסמה מוקדם יותר את דו"חותיה הפיננסיים לרבעון השלישי של שנת 2005. החברה הודיעה על עלייה של 4% ברווח הרבעוני. המכירות פספסו את תחזיות האנליסטים. החברה דיווחה על רווח של 283.8 מיליון דולר או 1.45 דולר למנייה אל מול רווח של 273 מיליון דולר או 1.41 דולר למנייה באותה תקופה בשנה שעברה. מניות החברה מגיבות לדיווח המרשים בקפיצה של 5.5%.
Pilgrims Pride Corporation (שסימולה: PPC) העלתה מוקדם יותר היום את צפי הרווח שלה לרבעון הרביעי של שנת 2005 והמניה נהנית מקפיצה של 6%. החברה העלתה את תחזיותיה לרווח של 1.07-1.12 דולר למנייה אל מול צפי קודם של 0.90-1 דולר למנייה. הדעה הרווחת בקרב אנליסטים הינה לרווח של 99 סנט למנייה אל מול רווח של 95 סנט למנייה באותה תקופה בשנה שעברה.
בענף הפרמצבטיקה. שיפור ברווחי מרק (MRK) על אף הורדת הויוקס מהמדפים. ענקית הפרמצבטיקה האמריקנית הצליחה להפתיע היום את האנליסטים עם רווח של 1.42 מיליארד דולר או 65 סנט למניה ברבעון ה-3, אל מול 1.33 מיליארד או 60 סנט ברבעון המקביל ובעוד בשווקים צפו לה רווח למניה של 62 סנט בלבד.
גם שרינג פלאו (SGP) נהנית מעליה ובשיעור של 0.43%, לאחר שדיווחה על גידול ברווחי הרבעון בעקבות גידול דו ספרתי במרבית תרופות המרשם שלה. הרווח של החברה זינק ברבעון החולף בלמעלה מפי 2 לגובה 65 מיליון דולר או 3 סנט למניה וההכנסות צמחו ב-15% ל-2.28 מיליארד דולר - עוקפות קלות את קונצנזוס התחזיות.
עוד בענף: פרוקטור אנד גמבל (PG) עולה ב-0.7% וגלקסוסמית'קליין (GSK) נהנית מקפיצה של 2%.
ישראליות במרכז
ואם כבר פרמצבטיקה, הרי שגם מניות הענקית הישראלית, טבע (שסימולה: TEVA) ניצבות בצידו הירוק של המתרס, אם כי הן עולות בשיעור מתון של 0.1% לעומת עליה של כ-0.8% בפתיחה. טבע, שהשלימה עלייה כמעט רצופה של כ-13% לשיא חדש של 37.7 דולר, הודיעה בשבוע שעבר מספר הודעות חשובות שגררו את גל העלייה הנוכחי.
בין ההודעות: ניצחונה המשפטי על ה-FDA, בנוגע לזכות לבלעדיות של שישה חודשים בשיווק גרסה גנרית ל-Pravachol של בריסטול מאיירס. ביום חמישי האחרון הודיעה חברת Roche כי טבע היא אחת מבין ארבע חברות שייצרו את תרופת ה-Tamiflu במקרה שיווצר מחסור בתרופה ובסוף השבוע זכתה טבע להעלאת המלצה מצד האנליסטים בדויטשה בנק ל-41 דולר.
מניות ECI (שסימולה: ECIL) קופצות בשעה זו ב-1.7%, על רקע הודעתה על חוזה חדש. חברת Intelsat, ספקית שירותי תקשורת לווין, הודיעה מוקדם יותר היום על כך שבחרה בפלטפורמת ה- XDM של חברת ECI לרשת האופטית שלה. לדברי Intelsat, הפלטפורמה של ECI, מייעלת את המערכת הופכת אותה לגמישה יותר ומגדילה משמעותית את ה-ROI.
חברת סינרון (שסימולה: ELOS) מטפסת ב-4.6%, לאחר שהודיעה, כי מחקר קליני חדש שנערך על מערכת ה-Velasmouth שלה מאשרר את יעילותו בטיפול בצלוליטס. בתוצאות המחקר נאמר כי ב-90% מכלל המטפלים נראה שיפור משמעותי לאחר השימוש במכשיר.
הכוכבת של היום מבין הישראליות היא מניית און טראק שמזנקת בשעה זו ב-11.8% בעקבות תוצאות רבעון מקדמיות שפרסמה. החברה מצפה לזינוק של 56% בהכנסותיה בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה, לעומת התקופה המקבילה, אשתקד ולהכנסות של 9.5 מיליון דולר ברבעון ה-3 לבדו. אם לא די בכך, אז חוזה גם הכנסות של עשרות מיליוני דולרים בשנה החל מ-07' מהסכם עם מדינה באסיה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
