ברננקה מצטרף למחירי הנפט ובוול סטריט - חגיגה
הציפיה להודעת הנשיא ג'ורג' בוש על מינוי יועצו, בן ברננקה ליו"ר הפדרל רזרב הבא במקומו של אלן גרינספאן העתיד לפרוש ב-31 בינואר לאחר 18 שנים בתפקיד מצטרפת בשעה הנפט שסובבים סביב 60 דולר לחבית ומוקדם יותר אף ירדו מרף זה והשניים שולחים את המדדים המובילים בוול סטריט לעליות שערים חדות.
ללא נתוני מאקרו שצפויים להתפרסם היום, מתמקדים הסוחרים גם בנתונים פיננסים שממשיכים להתפרסם, במחירי הנפט ובכל רמז הנוגע למצבו האינפלציוני של המשק האמריקני.
מדד הדאו ג'ונס נסחר בעליה של 1.1% לרמה של 10,327.61 נקודות. הנאסד"ק מצטרף אליו עם עליה של 0.94% לרמה של 2,101.75 נקודות.
ובזירת הנפט - ירידות חדות במחירי הנפט והבנזין על רקע רגיעת החששות מפגיעה של הסופה ווילמה במפרץ מקסיקו, שכן מסלולה הוסט אל עבר פלורידה, אליה היא עתידה להגיע היום. נציין, כי על אף הרגיעה, יש המזהירים כי הסיכון טרם חלף לו ומזכירים, כי עונת ההוריקנים מסתיימת רק בסוף חודש נובמבר.
החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה בנובמבר נופלים בשעה זו של המסחר בבורסת הסחורות בניו יורק ב-63 סנט, סובבים סביב 60 דולר לחבית, כשמוקדם יותר היום אף נפלו אל מתחת לרף זה וסבבו סביב 59.73 לחבית.
אמריקניות במרכז
מניות Cendant Corp (סימולה: CD) צוללות ב-7.7%. הנהלת החברה הודיעה היום, כי תפרק את החברה לארבע חברות שונות וכי היא מורידה את תחזיות הרווח לרבעון הרביעי של שנת 2005.
Johnson Controls (שסימולה: JCI), יצרנית חלקי הרכב פרסמה מוקדם יותר את דו"חותיה הפיננסיים לרבעון השלישי של שנת 2005. החברה הודיעה על עלייה של 4% ברווח הרבעוני. המכירות פספסו את תחזיות האנליסטים. החברה דיווחה על רווח של 283.8 מיליון דולר או 1.45 דולר למנייה אל מול רווח של 273 מיליון דולר או 1.41 דולר למנייה באותה תקופה בשנה שעברה. מניות החברה מגיבות לדיווח המרשים בקפיצה של 5.5%.
Pilgrims Pride Corporation (שסימולה: PPC) העלתה מוקדם יותר היום את צפי הרווח שלה לרבעון הרביעי של שנת 2005 והמניה נהנית מקפיצה של 6%. החברה העלתה את תחזיותיה לרווח של 1.07-1.12 דולר למנייה אל מול צפי קודם של 0.90-1 דולר למנייה. הדעה הרווחת בקרב אנליסטים הינה לרווח של 99 סנט למנייה אל מול רווח של 95 סנט למנייה באותה תקופה בשנה שעברה.
בענף הפרמצבטיקה. שיפור ברווחי מרק (MRK) על אף הורדת הויוקס מהמדפים. ענקית הפרמצבטיקה האמריקנית הצליחה להפתיע היום את האנליסטים עם רווח של 1.42 מיליארד דולר או 65 סנט למניה ברבעון ה-3, אל מול 1.33 מיליארד או 60 סנט ברבעון המקביל ובעוד בשווקים צפו לה רווח למניה של 62 סנט בלבד.
גם שרינג פלאו (SGP) נהנית מעליה ובשיעור של 0.43%, לאחר שדיווחה על גידול ברווחי הרבעון בעקבות גידול דו ספרתי במרבית תרופות המרשם שלה. הרווח של החברה זינק ברבעון החולף בלמעלה מפי 2 לגובה 65 מיליון דולר או 3 סנט למניה וההכנסות צמחו ב-15% ל-2.28 מיליארד דולר - עוקפות קלות את קונצנזוס התחזיות.
עוד בענף: פרוקטור אנד גמבל (PG) עולה ב-0.7% וגלקסוסמית'קליין (GSK) נהנית מקפיצה של 2%.
ישראליות במרכז
ואם כבר פרמצבטיקה, הרי שגם מניות הענקית הישראלית, טבע (שסימולה: TEVA) ניצבות בצידו הירוק של המתרס, אם כי הן עולות בשיעור מתון של 0.1% לעומת עליה של כ-0.8% בפתיחה. טבע, שהשלימה עלייה כמעט רצופה של כ-13% לשיא חדש של 37.7 דולר, הודיעה בשבוע שעבר מספר הודעות חשובות שגררו את גל העלייה הנוכחי.
בין ההודעות: ניצחונה המשפטי על ה-FDA, בנוגע לזכות לבלעדיות של שישה חודשים בשיווק גרסה גנרית ל-Pravachol של בריסטול מאיירס. ביום חמישי האחרון הודיעה חברת Roche כי טבע היא אחת מבין ארבע חברות שייצרו את תרופת ה-Tamiflu במקרה שיווצר מחסור בתרופה ובסוף השבוע זכתה טבע להעלאת המלצה מצד האנליסטים בדויטשה בנק ל-41 דולר.
מניות ECI (שסימולה: ECIL) קופצות בשעה זו ב-1.7%, על רקע הודעתה על חוזה חדש. חברת Intelsat, ספקית שירותי תקשורת לווין, הודיעה מוקדם יותר היום על כך שבחרה בפלטפורמת ה- XDM של חברת ECI לרשת האופטית שלה. לדברי Intelsat, הפלטפורמה של ECI, מייעלת את המערכת הופכת אותה לגמישה יותר ומגדילה משמעותית את ה-ROI.
חברת סינרון (שסימולה: ELOS) מטפסת ב-4.6%, לאחר שהודיעה, כי מחקר קליני חדש שנערך על מערכת ה-Velasmouth שלה מאשרר את יעילותו בטיפול בצלוליטס. בתוצאות המחקר נאמר כי ב-90% מכלל המטפלים נראה שיפור משמעותי לאחר השימוש במכשיר.
הכוכבת של היום מבין הישראליות היא מניית און טראק שמזנקת בשעה זו ב-11.8% בעקבות תוצאות רבעון מקדמיות שפרסמה. החברה מצפה לזינוק של 56% בהכנסותיה בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה, לעומת התקופה המקבילה, אשתקד ולהכנסות של 9.5 מיליון דולר ברבעון ה-3 לבדו. אם לא די בכך, אז חוזה גם הכנסות של עשרות מיליוני דולרים בשנה החל מ-07' מהסכם עם מדינה באסיה.

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
