ברננקה מצטרף למחירי הנפט ובוול סטריט - חגיגה
הציפיה להודעת הנשיא ג'ורג' בוש על מינוי יועצו, בן ברננקה ליו"ר הפדרל רזרב הבא במקומו של אלן גרינספאן העתיד לפרוש ב-31 בינואר לאחר 18 שנים בתפקיד מצטרפת בשעה הנפט שסובבים סביב 60 דולר לחבית ומוקדם יותר אף ירדו מרף זה והשניים שולחים את המדדים המובילים בוול סטריט לעליות שערים חדות.
ללא נתוני מאקרו שצפויים להתפרסם היום, מתמקדים הסוחרים גם בנתונים פיננסים שממשיכים להתפרסם, במחירי הנפט ובכל רמז הנוגע למצבו האינפלציוני של המשק האמריקני.
מדד הדאו ג'ונס נסחר בעליה של 1.1% לרמה של 10,327.61 נקודות. הנאסד"ק מצטרף אליו עם עליה של 0.94% לרמה של 2,101.75 נקודות.
ובזירת הנפט - ירידות חדות במחירי הנפט והבנזין על רקע רגיעת החששות מפגיעה של הסופה ווילמה במפרץ מקסיקו, שכן מסלולה הוסט אל עבר פלורידה, אליה היא עתידה להגיע היום. נציין, כי על אף הרגיעה, יש המזהירים כי הסיכון טרם חלף לו ומזכירים, כי עונת ההוריקנים מסתיימת רק בסוף חודש נובמבר.
החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה בנובמבר נופלים בשעה זו של המסחר בבורסת הסחורות בניו יורק ב-63 סנט, סובבים סביב 60 דולר לחבית, כשמוקדם יותר היום אף נפלו אל מתחת לרף זה וסבבו סביב 59.73 לחבית.
אמריקניות במרכז
מניות Cendant Corp (סימולה: CD) צוללות ב-7.7%. הנהלת החברה הודיעה היום, כי תפרק את החברה לארבע חברות שונות וכי היא מורידה את תחזיות הרווח לרבעון הרביעי של שנת 2005.
Johnson Controls (שסימולה: JCI), יצרנית חלקי הרכב פרסמה מוקדם יותר את דו"חותיה הפיננסיים לרבעון השלישי של שנת 2005. החברה הודיעה על עלייה של 4% ברווח הרבעוני. המכירות פספסו את תחזיות האנליסטים. החברה דיווחה על רווח של 283.8 מיליון דולר או 1.45 דולר למנייה אל מול רווח של 273 מיליון דולר או 1.41 דולר למנייה באותה תקופה בשנה שעברה. מניות החברה מגיבות לדיווח המרשים בקפיצה של 5.5%.
Pilgrims Pride Corporation (שסימולה: PPC) העלתה מוקדם יותר היום את צפי הרווח שלה לרבעון הרביעי של שנת 2005 והמניה נהנית מקפיצה של 6%. החברה העלתה את תחזיותיה לרווח של 1.07-1.12 דולר למנייה אל מול צפי קודם של 0.90-1 דולר למנייה. הדעה הרווחת בקרב אנליסטים הינה לרווח של 99 סנט למנייה אל מול רווח של 95 סנט למנייה באותה תקופה בשנה שעברה.
בענף הפרמצבטיקה. שיפור ברווחי מרק (MRK) על אף הורדת הויוקס מהמדפים. ענקית הפרמצבטיקה האמריקנית הצליחה להפתיע היום את האנליסטים עם רווח של 1.42 מיליארד דולר או 65 סנט למניה ברבעון ה-3, אל מול 1.33 מיליארד או 60 סנט ברבעון המקביל ובעוד בשווקים צפו לה רווח למניה של 62 סנט בלבד.
גם שרינג פלאו (SGP) נהנית מעליה ובשיעור של 0.43%, לאחר שדיווחה על גידול ברווחי הרבעון בעקבות גידול דו ספרתי במרבית תרופות המרשם שלה. הרווח של החברה זינק ברבעון החולף בלמעלה מפי 2 לגובה 65 מיליון דולר או 3 סנט למניה וההכנסות צמחו ב-15% ל-2.28 מיליארד דולר - עוקפות קלות את קונצנזוס התחזיות.
עוד בענף: פרוקטור אנד גמבל (PG) עולה ב-0.7% וגלקסוסמית'קליין (GSK) נהנית מקפיצה של 2%.
ישראליות במרכז
ואם כבר פרמצבטיקה, הרי שגם מניות הענקית הישראלית, טבע (שסימולה: TEVA) ניצבות בצידו הירוק של המתרס, אם כי הן עולות בשיעור מתון של 0.1% לעומת עליה של כ-0.8% בפתיחה. טבע, שהשלימה עלייה כמעט רצופה של כ-13% לשיא חדש של 37.7 דולר, הודיעה בשבוע שעבר מספר הודעות חשובות שגררו את גל העלייה הנוכחי.
בין ההודעות: ניצחונה המשפטי על ה-FDA, בנוגע לזכות לבלעדיות של שישה חודשים בשיווק גרסה גנרית ל-Pravachol של בריסטול מאיירס. ביום חמישי האחרון הודיעה חברת Roche כי טבע היא אחת מבין ארבע חברות שייצרו את תרופת ה-Tamiflu במקרה שיווצר מחסור בתרופה ובסוף השבוע זכתה טבע להעלאת המלצה מצד האנליסטים בדויטשה בנק ל-41 דולר.
מניות ECI (שסימולה: ECIL) קופצות בשעה זו ב-1.7%, על רקע הודעתה על חוזה חדש. חברת Intelsat, ספקית שירותי תקשורת לווין, הודיעה מוקדם יותר היום על כך שבחרה בפלטפורמת ה- XDM של חברת ECI לרשת האופטית שלה. לדברי Intelsat, הפלטפורמה של ECI, מייעלת את המערכת הופכת אותה לגמישה יותר ומגדילה משמעותית את ה-ROI.
חברת סינרון (שסימולה: ELOS) מטפסת ב-4.6%, לאחר שהודיעה, כי מחקר קליני חדש שנערך על מערכת ה-Velasmouth שלה מאשרר את יעילותו בטיפול בצלוליטס. בתוצאות המחקר נאמר כי ב-90% מכלל המטפלים נראה שיפור משמעותי לאחר השימוש במכשיר.
הכוכבת של היום מבין הישראליות היא מניית און טראק שמזנקת בשעה זו ב-11.8% בעקבות תוצאות רבעון מקדמיות שפרסמה. החברה מצפה לזינוק של 56% בהכנסותיה בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה, לעומת התקופה המקבילה, אשתקד ולהכנסות של 9.5 מיליון דולר ברבעון ה-3 לבדו. אם לא די בכך, אז חוזה גם הכנסות של עשרות מיליוני דולרים בשנה החל מ-07' מהסכם עם מדינה באסיה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
