ברננקה מצטרף למחירי הנפט ובוול סטריט - חגיגה

הדאו עולה ב-1.1% והנאסד"ק מטפס ב-0.95%. ברקע: מחיר הנפט סובב סביב 60 ד' לחבית והנשיא בוש צפוי להודיע על יועצו כמחליף של גרינספאן. חגיגה גם בישראליות: און טראק ממריאה ב-11.8%, אמ-סיסטמס קופצת ב-1.8% וסינרון מזנקת ב-4.6%
שרון שפורר |

הציפיה להודעת הנשיא ג'ורג' בוש על מינוי יועצו, בן ברננקה ליו"ר הפדרל רזרב הבא במקומו של אלן גרינספאן העתיד לפרוש ב-31 בינואר לאחר 18 שנים בתפקיד מצטרפת בשעה הנפט שסובבים סביב 60 דולר לחבית ומוקדם יותר אף ירדו מרף זה והשניים שולחים את המדדים המובילים בוול סטריט לעליות שערים חדות.

ללא נתוני מאקרו שצפויים להתפרסם היום, מתמקדים הסוחרים גם בנתונים פיננסים שממשיכים להתפרסם, במחירי הנפט ובכל רמז הנוגע למצבו האינפלציוני של המשק האמריקני.

מדד הדאו ג'ונס נסחר בעליה של 1.1% לרמה של 10,327.61 נקודות. הנאסד"ק מצטרף אליו עם עליה של 0.94% לרמה של 2,101.75 נקודות.

ובזירת הנפט - ירידות חדות במחירי הנפט והבנזין על רקע רגיעת החששות מפגיעה של הסופה ווילמה במפרץ מקסיקו, שכן מסלולה הוסט אל עבר פלורידה, אליה היא עתידה להגיע היום. נציין, כי על אף הרגיעה, יש המזהירים כי הסיכון טרם חלף לו ומזכירים, כי עונת ההוריקנים מסתיימת רק בסוף חודש נובמבר.

החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה בנובמבר נופלים בשעה זו של המסחר בבורסת הסחורות בניו יורק ב-63 סנט, סובבים סביב 60 דולר לחבית, כשמוקדם יותר היום אף נפלו אל מתחת לרף זה וסבבו סביב 59.73 לחבית.

אמריקניות במרכז

מניות Cendant Corp (סימולה: CD) צוללות ב-7.7%. הנהלת החברה הודיעה היום, כי תפרק את החברה לארבע חברות שונות וכי היא מורידה את תחזיות הרווח לרבעון הרביעי של שנת 2005.

Johnson Controls (שסימולה: JCI), יצרנית חלקי הרכב פרסמה מוקדם יותר את דו"חותיה הפיננסיים לרבעון השלישי של שנת 2005. החברה הודיעה על עלייה של 4% ברווח הרבעוני. המכירות פספסו את תחזיות האנליסטים. החברה דיווחה על רווח של 283.8 מיליון דולר או 1.45 דולר למנייה אל מול רווח של 273 מיליון דולר או 1.41 דולר למנייה באותה תקופה בשנה שעברה. מניות החברה מגיבות לדיווח המרשים בקפיצה של 5.5%.

Pilgrims Pride Corporation (שסימולה: PPC) העלתה מוקדם יותר היום את צפי הרווח שלה לרבעון הרביעי של שנת 2005 והמניה נהנית מקפיצה של 6%. החברה העלתה את תחזיותיה לרווח של 1.07-1.12 דולר למנייה אל מול צפי קודם של 0.90-1 דולר למנייה. הדעה הרווחת בקרב אנליסטים הינה לרווח של 99 סנט למנייה אל מול רווח של 95 סנט למנייה באותה תקופה בשנה שעברה.

בענף הפרמצבטיקה. שיפור ברווחי מרק (MRK) על אף הורדת הויוקס מהמדפים. ענקית הפרמצבטיקה האמריקנית הצליחה להפתיע היום את האנליסטים עם רווח של 1.42 מיליארד דולר או 65 סנט למניה ברבעון ה-3, אל מול 1.33 מיליארד או 60 סנט ברבעון המקביל ובעוד בשווקים צפו לה רווח למניה של 62 סנט בלבד.

גם שרינג פלאו (SGP) נהנית מעליה ובשיעור של 0.43%, לאחר שדיווחה על גידול ברווחי הרבעון בעקבות גידול דו ספרתי במרבית תרופות המרשם שלה. הרווח של החברה זינק ברבעון החולף בלמעלה מפי 2 לגובה 65 מיליון דולר או 3 סנט למניה וההכנסות צמחו ב-15% ל-2.28 מיליארד דולר - עוקפות קלות את קונצנזוס התחזיות.

עוד בענף: פרוקטור אנד גמבל (PG) עולה ב-0.7% וגלקסוסמית'קליין (GSK) נהנית מקפיצה של 2%.

ישראליות במרכז

ואם כבר פרמצבטיקה, הרי שגם מניות הענקית הישראלית, טבע (שסימולה: TEVA) ניצבות בצידו הירוק של המתרס, אם כי הן עולות בשיעור מתון של 0.1% לעומת עליה של כ-0.8% בפתיחה. טבע, שהשלימה עלייה כמעט רצופה של כ-13% לשיא חדש של 37.7 דולר, הודיעה בשבוע שעבר מספר הודעות חשובות שגררו את גל העלייה הנוכחי.

בין ההודעות: ניצחונה המשפטי על ה-FDA, בנוגע לזכות לבלעדיות של שישה חודשים בשיווק גרסה גנרית ל-Pravachol של בריסטול מאיירס. ביום חמישי האחרון הודיעה חברת Roche כי טבע היא אחת מבין ארבע חברות שייצרו את תרופת ה-Tamiflu במקרה שיווצר מחסור בתרופה ובסוף השבוע זכתה טבע להעלאת המלצה מצד האנליסטים בדויטשה בנק ל-41 דולר.

מניות ECI (שסימולה: ECIL) קופצות בשעה זו ב-1.7%, על רקע הודעתה על חוזה חדש. חברת Intelsat, ספקית שירותי תקשורת לווין, הודיעה מוקדם יותר היום על כך שבחרה בפלטפורמת ה- XDM של חברת ECI לרשת האופטית שלה. לדברי Intelsat, הפלטפורמה של ECI, מייעלת את המערכת הופכת אותה לגמישה יותר ומגדילה משמעותית את ה-ROI.

חברת סינרון (שסימולה: ELOS) מטפסת ב-4.6%, לאחר שהודיעה, כי מחקר קליני חדש שנערך על מערכת ה-Velasmouth שלה מאשרר את יעילותו בטיפול בצלוליטס. בתוצאות המחקר נאמר כי ב-90% מכלל המטפלים נראה שיפור משמעותי לאחר השימוש במכשיר.

הכוכבת של היום מבין הישראליות היא מניית און טראק שמזנקת בשעה זו ב-11.8% בעקבות תוצאות רבעון מקדמיות שפרסמה. החברה מצפה לזינוק של 56% בהכנסותיה בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה, לעומת התקופה המקבילה, אשתקד ולהכנסות של 9.5 מיליון דולר ברבעון ה-3 לבדו. אם לא די בכך, אז חוזה גם הכנסות של עשרות מיליוני דולרים בשנה החל מ-07' מהסכם עם מדינה באסיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.