ברננקה מצטרף למחירי הנפט ובוול סטריט - חגיגה
הציפיה להודעת הנשיא ג'ורג' בוש על מינוי יועצו, בן ברננקה ליו"ר הפדרל רזרב הבא במקומו של אלן גרינספאן העתיד לפרוש ב-31 בינואר לאחר 18 שנים בתפקיד מצטרפת בשעה הנפט שסובבים סביב 60 דולר לחבית ומוקדם יותר אף ירדו מרף זה והשניים שולחים את המדדים המובילים בוול סטריט לעליות שערים חדות.
ללא נתוני מאקרו שצפויים להתפרסם היום, מתמקדים הסוחרים גם בנתונים פיננסים שממשיכים להתפרסם, במחירי הנפט ובכל רמז הנוגע למצבו האינפלציוני של המשק האמריקני.
מדד הדאו ג'ונס נסחר בעליה של 1.1% לרמה של 10,327.61 נקודות. הנאסד"ק מצטרף אליו עם עליה של 0.94% לרמה של 2,101.75 נקודות.
ובזירת הנפט - ירידות חדות במחירי הנפט והבנזין על רקע רגיעת החששות מפגיעה של הסופה ווילמה במפרץ מקסיקו, שכן מסלולה הוסט אל עבר פלורידה, אליה היא עתידה להגיע היום. נציין, כי על אף הרגיעה, יש המזהירים כי הסיכון טרם חלף לו ומזכירים, כי עונת ההוריקנים מסתיימת רק בסוף חודש נובמבר.
החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה בנובמבר נופלים בשעה זו של המסחר בבורסת הסחורות בניו יורק ב-63 סנט, סובבים סביב 60 דולר לחבית, כשמוקדם יותר היום אף נפלו אל מתחת לרף זה וסבבו סביב 59.73 לחבית.
אמריקניות במרכז
מניות Cendant Corp (סימולה: CD) צוללות ב-7.7%. הנהלת החברה הודיעה היום, כי תפרק את החברה לארבע חברות שונות וכי היא מורידה את תחזיות הרווח לרבעון הרביעי של שנת 2005.
Johnson Controls (שסימולה: JCI), יצרנית חלקי הרכב פרסמה מוקדם יותר את דו"חותיה הפיננסיים לרבעון השלישי של שנת 2005. החברה הודיעה על עלייה של 4% ברווח הרבעוני. המכירות פספסו את תחזיות האנליסטים. החברה דיווחה על רווח של 283.8 מיליון דולר או 1.45 דולר למנייה אל מול רווח של 273 מיליון דולר או 1.41 דולר למנייה באותה תקופה בשנה שעברה. מניות החברה מגיבות לדיווח המרשים בקפיצה של 5.5%.
Pilgrims Pride Corporation (שסימולה: PPC) העלתה מוקדם יותר היום את צפי הרווח שלה לרבעון הרביעי של שנת 2005 והמניה נהנית מקפיצה של 6%. החברה העלתה את תחזיותיה לרווח של 1.07-1.12 דולר למנייה אל מול צפי קודם של 0.90-1 דולר למנייה. הדעה הרווחת בקרב אנליסטים הינה לרווח של 99 סנט למנייה אל מול רווח של 95 סנט למנייה באותה תקופה בשנה שעברה.
בענף הפרמצבטיקה. שיפור ברווחי מרק (MRK) על אף הורדת הויוקס מהמדפים. ענקית הפרמצבטיקה האמריקנית הצליחה להפתיע היום את האנליסטים עם רווח של 1.42 מיליארד דולר או 65 סנט למניה ברבעון ה-3, אל מול 1.33 מיליארד או 60 סנט ברבעון המקביל ובעוד בשווקים צפו לה רווח למניה של 62 סנט בלבד.
גם שרינג פלאו (SGP) נהנית מעליה ובשיעור של 0.43%, לאחר שדיווחה על גידול ברווחי הרבעון בעקבות גידול דו ספרתי במרבית תרופות המרשם שלה. הרווח של החברה זינק ברבעון החולף בלמעלה מפי 2 לגובה 65 מיליון דולר או 3 סנט למניה וההכנסות צמחו ב-15% ל-2.28 מיליארד דולר - עוקפות קלות את קונצנזוס התחזיות.
עוד בענף: פרוקטור אנד גמבל (PG) עולה ב-0.7% וגלקסוסמית'קליין (GSK) נהנית מקפיצה של 2%.
ישראליות במרכז
ואם כבר פרמצבטיקה, הרי שגם מניות הענקית הישראלית, טבע (שסימולה: TEVA) ניצבות בצידו הירוק של המתרס, אם כי הן עולות בשיעור מתון של 0.1% לעומת עליה של כ-0.8% בפתיחה. טבע, שהשלימה עלייה כמעט רצופה של כ-13% לשיא חדש של 37.7 דולר, הודיעה בשבוע שעבר מספר הודעות חשובות שגררו את גל העלייה הנוכחי.
בין ההודעות: ניצחונה המשפטי על ה-FDA, בנוגע לזכות לבלעדיות של שישה חודשים בשיווק גרסה גנרית ל-Pravachol של בריסטול מאיירס. ביום חמישי האחרון הודיעה חברת Roche כי טבע היא אחת מבין ארבע חברות שייצרו את תרופת ה-Tamiflu במקרה שיווצר מחסור בתרופה ובסוף השבוע זכתה טבע להעלאת המלצה מצד האנליסטים בדויטשה בנק ל-41 דולר.
מניות ECI (שסימולה: ECIL) קופצות בשעה זו ב-1.7%, על רקע הודעתה על חוזה חדש. חברת Intelsat, ספקית שירותי תקשורת לווין, הודיעה מוקדם יותר היום על כך שבחרה בפלטפורמת ה- XDM של חברת ECI לרשת האופטית שלה. לדברי Intelsat, הפלטפורמה של ECI, מייעלת את המערכת הופכת אותה לגמישה יותר ומגדילה משמעותית את ה-ROI.
חברת סינרון (שסימולה: ELOS) מטפסת ב-4.6%, לאחר שהודיעה, כי מחקר קליני חדש שנערך על מערכת ה-Velasmouth שלה מאשרר את יעילותו בטיפול בצלוליטס. בתוצאות המחקר נאמר כי ב-90% מכלל המטפלים נראה שיפור משמעותי לאחר השימוש במכשיר.
הכוכבת של היום מבין הישראליות היא מניית און טראק שמזנקת בשעה זו ב-11.8% בעקבות תוצאות רבעון מקדמיות שפרסמה. החברה מצפה לזינוק של 56% בהכנסותיה בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה, לעומת התקופה המקבילה, אשתקד ולהכנסות של 9.5 מיליון דולר ברבעון ה-3 לבדו. אם לא די בכך, אז חוזה גם הכנסות של עשרות מיליוני דולרים בשנה החל מ-07' מהסכם עם מדינה באסיה.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
