השקל ממשיך להתחזק אל מול הדולר - מה הלאה?
האינפלציה בארה"ב הפתיעה בעליה של 6.2%, לעומת צפי ממוצע של 5.9% על רקע משבר בשרשרת האספקה, עלויות השינוע ועוד - אולם, בחודש האחרון הדולר נחלש אל מול השקל, והוא נסחר בשפל שלא נראה מאז 1996, והשער היציג עומד על 3.1 שקל.
בשבוע שעבר, בנק ישראל הודיע כי יסיים את תכנית רכישת ה-30 מיליארד דולר, שעליה הכריז בינואר שעבר, בניסיון לעצור את נפילת הדולר, הבנק הפחית בשבועיים האחרונים את מעורבותו בשוק המט"ח ונראה כי גיבש מדיניות של מינימום התערבות בשוק. אך עם זאת, הבנק צפוי להמשיך לרכוש דולרים ככל שיידרש כדי להגן על היצוא הישראלי.
השקל - לאן?
וככל שהדולר נחלש, נמשכת מגמת התחזקות השקל שקבע השבוע שיאים של 25-30 שנה מול מרבית המטבעות המרכזיים - ובנק ישראל לא שיחרר תגובה בנושא. "לפי שעה בנק ישראל אינו מגיב פומבית לשיאים החדשים הנקבעים כמעט מדי יום. ייתכן שבהודעת הריבית הקרובה בעוד כשבוע ייתן בנק ישראל התייחסות מפורטת יותר להתגברות מהלך התחזקות השקל בשבועות האחרונים". כך לפי המומחים של בנק לאומי - דר' גיל מיכאל בפמן, כלכן ראשי ודודי רזניק, אסטרטג ריביות.
"במידה ובנק ישראל יבחר לשמור על היקף מעורבות נמוך יחסית בשוק המט"ח, דבר שיצריך הסבר לשינוי המדיניות המוצהרת -- הדרך תיסלל בטווח הקצר לתיסוף נוסף. בנסיבות כאלו, יהיה לתיסוף מתמשך שכזה אפקט ממתן נוסף על שיער עליית מדד המחירים לצרכן בישראל ויתכן שכתוצאה מכך ידחה מועד התחלת העלאת ריבית בנק ישראל לשלב מאוחר יותר מאשר שלהי 2022, כפי שבא לידי ביטוי בתחזיות חטיבת המחקר של בנק ישראל לאחרונה.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"נציין שמידת התערבות בנק ישראל במסחר משפיעה בצורה ברורה על התפתחות שער החליפין, אך ישנם משתנים חשובים נוספים, אשר יכולים להכתיב את הכיוון ובתוכם שערי הריבית לטווח קצר וארוך בישראל ובעולם, מצב השווקים הפיננסיים בעולם ובישראל, הפעילות הכלכלית בישראל, עם דגש על תחום השירותים, שם ישנו ריכוז ניכר של פעילות היי-טק, מצב הגירעון המסחרי של ישראל ועוד.
"שער החליפין של השקל התחזק באופן משמעותי בימים האחרונים. מדד שער החליפין הריאלי של השקל, אשר מהווה את המדד הנכון להסתכלות ארוכת טווח על שער החליפין, היה קרוב לשיא חוזקו בחודש ספטמבר 2021.
"מדד זה מבוסס על סל רחב של שערי חליפין של השקל ביחס למטבעות שונים, ומתוקנן על-פי הפרשי אינפלציה. ישנן שיטות נוספות לחישוב שער החליפין הריאלי של השקל, אך המגמה ונקודות הקיצון דומות.
- שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית?
- מלחמת המטבעות: למה טראמפ וסין פתאום מסכימים על דולר חלש
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה...
"רמות השיא של עוצמת השקל, במונחים ריאליים, נרשמו בראשית 1998 ובראשית העשור של שנות ה-2000, תקופות בהן תנאי הרקע הבסיסיים של המשק הישראלי (ה-fundamentals) היו פחות טובים מאלה של העת הנוכחית. תקופה זו התאפיינה בתנועות הון נכנסות גדולות לישראל, במסגרת 'מהלך ה-Dot com' מהלך התיסוף של השקל נקטע לקראת סוף 1998 עם פרוץ משבר LTCM (קרן גידור גדולה שקרסה יחד עם משבר החוב הגדול של רוסיה).
"לאחר חלוף המשבר הזה, השקל שב והתחזק, אך נחלש מאוד במהלך 2002, כאשר המשק הישראלי נפגע מהתממשות של 'תרחיש סיכון משולב' שכלל: ירידת התיאבון להיי-טק (התפוצצות בועת ה-Dot com); האטה כלכלית עולמית (גם בעקבות פיגועי 9/11); בעיות במדיניות הכלכלית המקומית; ופרוץ האינתיפאדה השנייה.
"מאז, ועל רקע תנאי המאקרו החיוביים מאוד של המשק הישראלי, השקל שב והתחזק במונחים ריאליים והגיע לאחרונה לרמות השיא ההיסטוריות. במבט קדימה, ישנם כמה תרחישים אפשריים להתפתחות שער החליפין של השקל. מטבע הדברים, התממשות של תרחיש שלילי, כדוגמת התרחיש שתואר לעיל, יכול להביא להיחלשות של ממש של השקל, אם כי, ייתכן ולא באותן עצמות כבעבר, שכן התנאים הבסיסיים שונים כיום (לחיוב). לחילופין, ללא התממשות של תרחישי קיצון, התפתחות שער החליפין תשקף את גורמי הביקוש וההיצע המושפעים מתנועות הסחר ובמידה רבה מתנועות ההון מ/ואל ישראל מחד וממידת ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח, מאידך.
- 3.רק היבואנים מרוויחים, אף מכונית לא הוזלה ב 10% (ל"ת)סמיר 15/11/2021 11:28הגב לתגובה זו
- רפאל 15/11/2021 17:16הגב לתגובה זואם המגמה היתה הפוכה ז"א פיחות בשקל מחירון יבואני הרכב היה מתעדכן כל שעה אפילו ואז היבואנים היו מרוויחים מן המלאים הישנים שיש ברשותם ונרכשו בזול אבל בייסוף הצרכן לא יכול להיות מורווח כי אז היבואנים יפסידו לכן למה להוריד מחירים שיתייסף השקל והייבואנים לא ישנו את המחירים מטה והצרכן ישלם לכן המסקנה היא חרם או כל אחד מאיתנו שרוצה לקנות רכב שיתמקח עם היבואן ותמיד ידו על העליונה כי מה שיוריד לו הלקוח ירוויח
- 2.שלומי 15/11/2021 08:15הגב לתגובה זוהמטבע הברזילאי היה 2 ראל לדולר משבר קטן במדינה הוביל אותה ל 5 ראל לדולר לא יודע אם זה חכם לא לשלוט בכלכלה ככה אפשר עוד לשלוט לאן זה יזוז באחוזים קטנים ולא הנפילה שיהיה קשה להתאושש מימנה
- 1.שלמה 14/11/2021 14:38הגב לתגובה זותקיפה באירן תעלה את הדולר לפחות ל 4 שח.וזה ארוע בלתי נמנע .לפחות לפי המצב כיום

שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית?
שער הדולר-שקל ירד לאחרונה מתחת ל-3.17 שקלים, רף שלא נראה מאז 2021. התחזקות המטבע המקומי, שתורמת להפחתת הלחצים האינפלציוניים במשק, מעוררת הערכות שהשקל עשוי להמשיך להתחזק, אולי אפילו לכיוון שלושה שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל צפויה להשאיר את הריבית במפגש הקרוב ללא שינוי.
שער הדולר-שקל דולר שקל רציף -0.05% ירד אתמול ל-3.17 שקלים, רמה שלא נראתה מאז 2021, ואז עלה מעט בחזרה. הדולר חלש בעולם במחצית השנייה של השנה וזה מכוון - ארה"ב רוצה דולר חלש, זה מחזק את הייצוא שלה. אבל לא זו הסיבה העיקרית לנפילה משער של 3.647 שקלים בתחילת השנה לשער הנוכחי - איבוד ערך של כ-13%. מה שקורה בעולם מתורגם לאחוזים בודדים ביחס בין השקל-דולר. הצניחה מגיעה מסיבות מקומיות.
בראש וראשונה, החוזקה של הכלכלה המקומית, וההצלחה הגדולה במלחמה מול איראן. פרמיית הסיכון ירדה דרמטית וזה התבטא בשווקים בארץ ובשער הדולר. כמו כן, הבסיס של תנועות ההון תוך בשחיקת הדולר ביחס לשקל - יש יותר מכירות דולרים כי יש יותר ייצוא ויותר השקעות שזורמות לכאן גם בשל הפרשי הריביות - משקיעים סולידים מסיטים דולרים לישראל ומשיעים באפיק סולידי בתשואה גבוהה יותר ממקומות אחרים, אם כי כיוון הריבית כאן גם בירידה
התחזקות המטבע המקומי מפחיתה לחצים אינפלציוניים, עם ירידה במחירי יבוא, ומעלה אפשרות להמשך עלייה בשער השקל, כשכלכלנים מסמנים את שער ה-3 שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הורידה את הריבית ל-4.25% בנובמבר 2025, הפעם הראשונה מזה כמעט שנתיים, אך צפויה לשמור על זהירות במפגש ינואר 2026, עם תחזיות להורדות נוספות עד 3.5% במהלך השנה. ככל שבנק ישראל יחזיק את הריבית גבוהה ממקומות אחירם בעולם, תהיה מוטיבציה למשקיעים זרים להזרים דולרים לכאן וזה יתמוך בשחיקת הדולר. כשזה ישתנה, הזרימות בהדרגה יאטו והכיוון יתהפך. בכל מקרה, הזרמות אלו, חשובות ככל שיהיו, הם גם לא המרכיב העיקרי של השינוי בשער הדולר בחודשים ובשנה האחרונה.
הגורמים להתחזקות השקל כוללים כאמור בעיקר שיפור ביטחוני, כמו הפסקת אש בעזה והפחתת מתיחות עם איראן, שמפחיתים סיכונים גיאופוליטיים ומעודדים השקעות זרות; המשך אקזיטים בהייטק שמכניסים לכאן כסף גדול במקביל למימוש דולרים, המשך גידול בייצוא שמומר מדולרים לשקלים.
- היום האחרון של 2025 ננעל בירידות: ת"א 35 איבד 0.8, הביטוח נפל 1.6% - על כמה הסתכמו התשואות במדדים הש
- מדד הביטוח ירד 1.3%, הנדל"ן הוסיף 1.9% בהובלת עזריאלי; המדדים ננעלו בעליות עד 1.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לכך, גורם משמעותי בהשפעה על שער הדולר הוא התנהגות המוסדיים בשוק המט"ח. כאשר תיק ההשקעות של המוסדיים בחו"ל עולה במקביל לעליות בוול סטריט הם מצמצמים את החשיפה דרך פעולות ששקולות למכירת דולרים. ההשפעות האלו יומיות וחדות ולכן יש להם אפקט גדול. כלומר, בבסיס, השקעות המוסדיים מצריכות קניית דולרים כי השוק המקומי קטן על הכספים שלנו והמוסדיים קונים מדי חודש מניות בוול סטריט, אבל זו "זרימה טבעית", ביקושים טבעיים. כאשר יש יום של עליות משמעותיות או ירידות משמעותיות, המוסדיים בהתאמה מתקנים בשוקי הנגזרים-אופציות ובאופן ישיר את החשיפה וזה נעשה בצורה מהירה וחדה שמשפיעה על השערים.

שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית?
שער הדולר-שקל ירד לאחרונה מתחת ל-3.17 שקלים, רף שלא נראה מאז 2021. התחזקות המטבע המקומי, שתורמת להפחתת הלחצים האינפלציוניים במשק, מעוררת הערכות שהשקל עשוי להמשיך להתחזק, אולי אפילו לכיוון שלושה שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל צפויה להשאיר את הריבית במפגש הקרוב ללא שינוי.
שער הדולר-שקל דולר שקל רציף -0.05% ירד אתמול ל-3.17 שקלים, רמה שלא נראתה מאז 2021, ואז עלה מעט בחזרה. הדולר חלש בעולם במחצית השנייה של השנה וזה מכוון - ארה"ב רוצה דולר חלש, זה מחזק את הייצוא שלה. אבל לא זו הסיבה העיקרית לנפילה משער של 3.647 שקלים בתחילת השנה לשער הנוכחי - איבוד ערך של כ-13%. מה שקורה בעולם מתורגם לאחוזים בודדים ביחס בין השקל-דולר. הצניחה מגיעה מסיבות מקומיות.
בראש וראשונה, החוזקה של הכלכלה המקומית, וההצלחה הגדולה במלחמה מול איראן. פרמיית הסיכון ירדה דרמטית וזה התבטא בשווקים בארץ ובשער הדולר. כמו כן, הבסיס של תנועות ההון תוך בשחיקת הדולר ביחס לשקל - יש יותר מכירות דולרים כי יש יותר ייצוא ויותר השקעות שזורמות לכאן גם בשל הפרשי הריביות - משקיעים סולידים מסיטים דולרים לישראל ומשיעים באפיק סולידי בתשואה גבוהה יותר ממקומות אחרים, אם כי כיוון הריבית כאן גם בירידה
התחזקות המטבע המקומי מפחיתה לחצים אינפלציוניים, עם ירידה במחירי יבוא, ומעלה אפשרות להמשך עלייה בשער השקל, כשכלכלנים מסמנים את שער ה-3 שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הורידה את הריבית ל-4.25% בנובמבר 2025, הפעם הראשונה מזה כמעט שנתיים, אך צפויה לשמור על זהירות במפגש ינואר 2026, עם תחזיות להורדות נוספות עד 3.5% במהלך השנה. ככל שבנק ישראל יחזיק את הריבית גבוהה ממקומות אחירם בעולם, תהיה מוטיבציה למשקיעים זרים להזרים דולרים לכאן וזה יתמוך בשחיקת הדולר. כשזה ישתנה, הזרימות בהדרגה יאטו והכיוון יתהפך. בכל מקרה, הזרמות אלו, חשובות ככל שיהיו, הם גם לא המרכיב העיקרי של השינוי בשער הדולר בחודשים ובשנה האחרונה.
הגורמים להתחזקות השקל כוללים כאמור בעיקר שיפור ביטחוני, כמו הפסקת אש בעזה והפחתת מתיחות עם איראן, שמפחיתים סיכונים גיאופוליטיים ומעודדים השקעות זרות; המשך אקזיטים בהייטק שמכניסים לכאן כסף גדול במקביל למימוש דולרים, המשך גידול בייצוא שמומר מדולרים לשקלים.
- היום האחרון של 2025 ננעל בירידות: ת"א 35 איבד 0.8, הביטוח נפל 1.6% - על כמה הסתכמו התשואות במדדים הש
- מדד הביטוח ירד 1.3%, הנדל"ן הוסיף 1.9% בהובלת עזריאלי; המדדים ננעלו בעליות עד 1.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לכך, גורם משמעותי בהשפעה על שער הדולר הוא התנהגות המוסדיים בשוק המט"ח. כאשר תיק ההשקעות של המוסדיים בחו"ל עולה במקביל לעליות בוול סטריט הם מצמצמים את החשיפה דרך פעולות ששקולות למכירת דולרים. ההשפעות האלו יומיות וחדות ולכן יש להם אפקט גדול. כלומר, בבסיס, השקעות המוסדיים מצריכות קניית דולרים כי השוק המקומי קטן על הכספים שלנו והמוסדיים קונים מדי חודש מניות בוול סטריט, אבל זו "זרימה טבעית", ביקושים טבעיים. כאשר יש יום של עליות משמעותיות או ירידות משמעותיות, המוסדיים בהתאמה מתקנים בשוקי הנגזרים-אופציות ובאופן ישיר את החשיפה וזה נעשה בצורה מהירה וחדה שמשפיעה על השערים.
