האינפלציה בארה"ב באוקטובר הפתיעה בעליה של 6.2% (4.6% ללא אנרגיה ומזון) לעומת צפי ממוצע של-5.9%. כלכלני בלומברג צופים שבנובמבר היא תעלה ל-6.8% בשל עליית מחירי האנרגיה (עד נובמבר), אפקט בסיס והאצה שהתגלתה באוקטובר בסעיף הדיור. נציין גם עליה מחודשת במחירי המכוניות המשומשות, לאחר חודשיים של ירידה מבלבלת. מצד שני מאז תחילת החודש אנו רואים בלימה ואף ירידה במחירי הפחם והגז, בלימה במחירי ההובלה הימית ויחד עם אינדיקציות להאטת קצב עליית מחירי השכירות.

ההפתעה באינפלציה בארה"ב מחזירה באופן טבעי את הכדור אל הפד - מרי דאלי, נשיאת הפד של סן פרנסיסקו, אמרה אתמול בראיון לבלומברג: "האינפלציה הגבוהה מנקרת עיניים" ובכל זאת, "זה יהיה מוקדם להתחיל לשנות כרגע את החישובים שלנו לגבי העלאת ריביות"... "חוסר הוודאות מחייב אותנו להמתין...".

כלומר נראה שמבחינת הפד אינפלציה גבוהה איננה הוכחה לכך שהיא לא זמנית. לטענתם אין סיבה להניח שהזינוק במחירי האנרגיה של 2021, השינוי בשוקי הדיור (המונע על ידי מעבר לעבודה מהבית), או השיבושים בכלכלה יחזרו על עצמם. הם גם מדגישים שהעליה בשכר אינה חזקה מספיק כדי לתמוך בהתמדה באינפלציה (בשונה למשל משנות ה-70).

אולי אינפלציה גבוהה כשלעצמה איננה הוכחה שהיא לא זמנית, אבל שאלה נוספת היא עד כמה הפד יהיה מסוגל לעמוד על האמת המקצועית שלו מול גל הדה לגיטימציה שהוא עובר תקשורתית, ציבורית ואף מדינית:

• מדד המחירים באוגוסט עלה ב-0.7%; מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.8%
• מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הלחץ על הפד ממשיך לגבור גם מהצד הפוליטי - הנשיא ביידן ניסה להסיט אתמול את אש האינפלציה לעבר הפד: "אני רוצה להדגיש מחדש את המחויבות שלי לעצמאות הבנק הפדרלי לניטור האינפלציה ולנקיטת הצעדים הדרושים כדי להילחם בה". מצד שני ביידן לא יוכל להתחמק מחלקו בה, עם השקת חבילת התשתיות בהיקף של מעל טריליון דולר ואחריה עוד חבילה חברתית מתוכננת של כ-1.75 טריליון דולר, אשר לוחצות על מחירי הסחורות ויעמיסו עוד על שרשראות האספקה. האם הציבור יקנה את הטענה שלו שעל האינפלציה אחראי רק הפד?

האינפלציה אתמול לא הצליחה לדחוף לעליית תשואות משמעותית, עד שהגיעה ההנפקה הכושלת ל-30 שנה - תשואות האג"ח בארה"ב ידעו גם לרדת השנה, בין מרץ ליולי ולאחרונה מתשואה של 1.7% באוקטובר, יחד עם עליה מפתיעה באינפלציה. הגורם העיקרי ששמר על התשואות נמוכות ואף דחף אותן למטה היה ביקוש חזק לנכסי השקעה, צונאמי.

לא פלא אם כן שמה שהבהיל אתמול יותר את השוק לא היתה האינפלציה המשתוללת אלא ההנפקה המכוערת לאג"ח ל-30 שנה שהגיעה אחריה. ההנפקה נסגרה בתשואה של 5.2 נ"ב פחות ממחיר השוק, ה"זנב" הארוך ביותר אי פעם להנפקה במח"מ הזה. גם יחס הכיסוי (2.20) היה נמוך ביחס להנפקות האחרונות ושיעור הבקשות שהגיעו להנפקה מחו"ל רשמו נפילה חדה (קשור אולי להתייצבות בסין).

• קראודסטרייק מזנקת 10% לאור עדכון תחזית של 20 מיליארד דולר ARR עד 2036
• אובר נכנסת לעולם משלוחי הרחפנים בשיתוף חברה ישראלית
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

מעניין לשים לב שגם שוק המניות הגיב אתמול בצורה שלילית להנפקה החלשה, סימן אולי עדות נוספת לחשיבות הרבה של נזילות לשווקים. על רקע עליית התשואות בארה"ב הדולר התחזק בעולם, אבל השקל עדיין הפגין עוצמה:

בנק ישראל ממשיך (לפי דיווחים) לרכוש מט"ח בהיקפים של מאות מיליוני דולרים אבל נראה שכל כמות שהם לא שופכים לשוק מישהו מנטרל אותו - החיפוש אחרי ה"אשם" שמנטרל את הפעולות האגרסיביות של בנק ישראל מתרחב. על המוקד הועלו חאחרונה המוסדיים הישראלים, שמנהלים מט"ח בעיקר בהתאם למדיניות פיזור, אך השקל המשיך להתחזק גם כששוק המניות המקומי הכה את השווקים בחו"ל, וגם בשעות שהמוסדיים בישראל ישנו שנת ישרים, כך שהם אולי הכתובת לתנודתיות אבל לא למגמה ובטח שלא מאחדים כוחות כדי לנטרל את בנק ישראל.

אבל אולי שיטת ההתערבות של בנק ישראל כוללת מנגנון הרס עצמי? בנק ישראל הודה בעצמו 'אין לו כוונה לנהל את שער החליפין, אלא בעיקר לקנות זמן ליצואנים לטובת הסתגלות. עבור ספקולנט זר מדובר בכסף קל. בכל פעם שבנק ישראל מצליח להעלות את שער החליפין הוא צריך לקנות שקלים בזול וכך לעשות סיבוב רווחים קל. ככל שיותר ספקולנטים יצטרפו לאסטרטגיה הזאת כך גם רכישות המט"ח של ב"י יהיו יותר ניטרליות, כפי שמסתמן שהן אכן הופכות להיות. היום תפרסם למ"ס את נתוני מאזן הסחר המקומיים שישפכו יותר אור על הסיבות הפונדמנטליות להתחזקות השקל.