בעוד שמתקני אנרגיה מתחדשת יחסכו לישראל זיהום ותחלואה, הם נחשבים לבזבזנים יחסית ומצריכים תאי שטח גדולים כדי לייצר את כמות החשמל של תחנת כוח. כדי להתמודד עם האתגר, נדרש תכנון מרכזי של רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) להקצאת האסדות הסולאריים. השאלות הן רבות - האם למקמם בנגב החם והיבש שבו מחיר האדמה אפסי, אולי לקדם דו שימוש בשטחים קיבוציים כך שיוצבו מעל לגידולי הירקות? האם האדמה עצמה צריכה להימסר תמורת תשלום גבוה במיוחד, כמו במכרז בתמנע, או לספק אותה ליצרן שידע לספק את החשמל בתעריף הסופי הנמוך ביותר עבורנו הצרכנים? "האנרגיה היא אכן זללן קרקע גדול", הודה מנהל רמ"י ינקי (יעקב) קוינט במהלך ועידת ההשקעות באנרגיה של ביזפורטל. "אני יכול להגיד - עד היום רשות מקרקעי ישראל עשתה עסקאות בלמעלה מ-30,000 דונם. זה חטיבות קרקע גדולות מאוד, יש להן שימושים אלטרנטיביים. אם בהתחלה חשבו שהאנרגיה הסולארית תהיה מה שנקראת היום דו-שימוש, כלומר למטה יהיו גידולים ולמעלה פאנלים, אז עד היום זה לא קרה. לקחו קרקע חקלאית בחלק גדול מהמקרים והפכו אותה לשדות סולאריים. חלק מהתפקיד שלנו לוודא שנותרת קרקע חקלאית אם זה לצרכי ביטחון תזונתי של מדינת ישראל או לצרכי שימור של קרקע לדורות הבאים". "אנו מעודדים כל מקום שניתן לעשות בו דו-שימוש אמיתי", המשיך. "בגגות, פטרנו מתשלום ומתתימה על היתר. במתקני אגירה - עד 200 מטרים פטרנו מהצורך בתשלום. לגבי חברות ממשלתיות, אנחנו מאוד מעודדים אותן להשתמש בצורה יעילה בקרקע, בשטחים כלואים או פנויים שיש להם. "הוצאנו בשנה האחרונה מקב"טים (מכרזי קרקע בלתי מתוכננת, א"י), במקביל לתכנון קרקע לאנרגיה סולארית - אם מדברים על אנרגיה סולארית אני זוכר ישיבת מועצה מ-2008 ישבה התחלנו לחשוב כמדיניות כלכלית על הנושא. ערכנו מודל של 20% תשלום ביום הראשון ו-80% השלמה בתכנון כתנאי לחתימה על חוזה חכירה. אפשר לראות את הגידול, גם בעסקאות וגם בהספקים שנגזרים מהיקף השטח". קוינט דיבר גם על חוזי החכירה מול האגודות השונות. "אנו בסוף מנהלים את הקרקע. יש לנו חוזה חכירה עם האגודות ואם הן בהפרה, כשיש הפרות של החוזים האלה, אנחנו צריכים להסדיר את זה. יש מערכת יחסים מאוד מורכבת מול הצדדים שעומדים מולנו בחוזים. אנחנו לא נכנסים לעסקה נוספת לפני שמסדירים את מערכת היחסים שנמצאת מכוח אותן עסקאות מקוריות. באופן כללי- אנו תמיד מעדיפים מכרזים, על פני עסקאות בפטור ולכן מקדמים את המכרזים היום בהיקפים מאוד גדולים". על דו-שימוש בקרקע אמר: "קיבלנו החלטה לפני כחצי שנה, שנאפשר לבצע דו-שימושים. הייתה התלבטות האם להתיר גם במרכז הארץ לעשות זאת, כי הסיכוי לשינוי ייעוד למגורים או לתעסוקה - הוא גדול יותר. בסופו של דבר החלטנו לאפשר. כיום יש יותר אפשרות בפריפריה, הנגב והגליל. במרכז הארץ המטרה היא שינוי ייעוד". קוינט סיפר כי "רצינו להרחיב את שטח העיר נתיבות בעוד 10,000 יחידות דיור. זה נפל על התכנית של אנרגיה סולארית ולא היה קל לממש או לקדם את התכנית לדיור. אנחנו לא רוצים להגיע לקונפליקטים האלה במרכז הארץ, בפריפריה היה לנו קל יותר. במרכז הארץ נגיע להסדרים מיוחדים של פיצוי. רשות החשמל תיתן את הפיצוי כשנגיע לשינוי יעוד שיכול לקרות גם בתקופה קצרה יותר ממה שחשבנו". "איפשרנו בכל החוזים ארוכי הטווח לעשות דו-שימוש, בלי לוותר על קרקעות זמינות כמו שאנו דורשים בעסקאות הרגילות. אפשרנו לעשות על חממות כמו גגות, באותה המתכונת. כל מקום שיש אפשרות וזה לא מתנגש עם דברים אחרים, זה אפשרי. אם עושים את העסקאות, אתם בטח נתקלים במה שנקרא בביורורקטיה שלנו. יש גם את ההיבט של זרים שהוא מורכב, לפי החוק צריך אישור לעסקה עם תאגידים או פרטים זרים. זה לא מטופל אצלנו אלא במשרד החוץ או הביטחון. אנחנו מנסים לייעל זאת". "יש קרקע בכניסה לירוחם, 400 דונם שמתכוונים בקרוב להוציאה. יש חטיבת קרקע בגודל של למעלה מ-1,000 דונם סמוך לדימונה. אם זה יעבוד, זה יאפשר להוציא חטיבות קרקע גדולות יותר גם לנושא הדו-שימוש. כל שימוש יעיל ומושכל בקרקע, מבחינתנו רצוי ועדיף על הפרה של השטחים הפתוחים".