סופת שלגים
צילום: פיקסהביי

סופת על משביתה את טקסס ומחירי הנפט ממריאים לשיא של שנה

המדינה, מספקיות הנפט הגדולות בעולם, מתמודדת עם משבר תשתיתי, מביאה לפחד מכך שתהיה בעיה באספקת הנפט, לאחר שהסערה הביאה לקיצוצים של 3 מיליון חביות ביום, שמהווים 27% מתפוקת הנפט היומית בארה"ב
ארז ליבנה | (4)
נושאים בכתבה גלובל נפט

אם היה "חסר משהו" לכוחות ההצלה ושירותי הבריאות בטקסס שבארה"ב, אחת המדינות שנפגעו הכי קשה במגפה, זו הסופה הקשה ומכת הקור שהביאה עמה ושפגעה קשות במדינה. כמה קשה? הסופה, שמדברים עליה בקנה מידה היסטורי, הביאה לקריסה כמעט מלאה של תשתיות החשמל במדינה השנייה בגודלה מבחינת שטח – אחרי אלסקה – ושנייה בהיקף האוכלוסייה רק לקליפורניה. רק לשם הבנה, בטקסס יש 4 מתוך 20 הערים הגדולות בארה"ב, כשיוסטון, העיר הגדולה במדינה היא ה-4 בגודלה בארה"ב והמדינה כולה מונה קרובל-30 מיליון תושבים – שזה יותר מכל אוכלוסיית אוסטרליה.

 

אז בזמן ששירותי הבריאות שוברים את הראש, כשלטקסנים אין חשמל והם נקראים להרתיח מים ולצפות להמשך הפגיעה ברשת החשמלית, כשהפוליטיקאים מתנגחים אחד בשני בהאשמות על מי אחראי למחדל, מחיר הנפט – שטקסס היא מהשחקניות החשובות בעולם בתחום – ממשיך לעלות על רקע החשש שהסופה תשבש את האספקה מהמאגרים העצומים במדינה.

 

יתר על כן, הסופה השביתה 40% מייצור הנפט, מה שצפוי לדחוף למעלה את המחיר של הסחורה. נכון לכרגע, יש קיצוץ של 3 מיליון חביות יומיות בתפוקת הנפט, שמהווים 27% מכלל תפוקת הנפט של ארה"ב. לשם השוואה, בחודש ינואר ארה"ב הפיקה 11 מיליון חביות ביום.

 

נכון לכתיבת שורות אלה, מחיר חוזה עתידי על נפט גולמי (WTI) עומד על 61.3 דולר לחבית. בשיא היומי הוא גירד את ה-62 דולר. בכלל, מאז סוף אוקטובר, אז עמד מחיר חוזה על 35.8 דולר, הנפט הגולמי עשה ראלי של 71%.

 

מה עם הנפט מסוג ברנט אתם שואלים? שלומו, או לפחות מחירו, מצוין. בשיא היומי הגיע ל-65.4 דולר לחבית. נכון לכתיבת שורות אלה, המחיר עומד על 64.5 דולר לחבית. כמו ה-WTI, הברנט עשה ראלי של 72% מאז סוף אוקטובר.

 

האיזון במחיר ביחס לשנה האחרונה, נובע ממדיניות הקיצוצים שנקטו מדינות אופ"ק – קרטל הנפט העולמי המונהג על ידי סעודיה – וגם מדינות אופ"ק+ המונהגות על ידי רוסיה. זאת לאחר שבינואר בשנה שעברה, בתחילת משבר הקורונה, נוצרה מלחמת מחירים בין המדינות. מה שקרה זה שרוסיה סירבה לקצץ ובתמורה סעודיה הסירה את כל המגבלות והתחילה לשאוב נפט בלי הכרה.

 

הגברת השאיבה יחד עם ירידה חדה בביקושים עקב הסגרים העולמיים, הביאו בחודש אפריל לנפילה של החוזים העתידיים על הסחורה למינוס 38 דולר, לאחר שכל המחסנים היו מלאים עד הסוף וספינות נאלצו לתפקד כמחסנים צפים. הם בסוף "התאזנו" על 11 דולר לחבית – אבל המכה של אותו חודש אפריל, עדיין מהדהדת בתעשייה ותמשיך להדהד עוד זמן רב.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שגיא 19/02/2021 18:31
    הגב לתגובה זו
    טקסס מדינה חמה אנרגיה סולארית ללא אגירה לא תתן מענה הולם עכשיו שיתחילו לעבוד במרץ בכיוון ..לאור השינויים הקיצוניים במזג אוויר שחובה העולם בכלל.בגלל פליטת co2... n מהנפט..
  • 3.
    תשובה פותח שמפניה.. קבוצת דלק תקפוץ השבוע (ל"ת)
    יוני 19/02/2021 17:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אז למה מדד הנפט נמוך? (ל"ת)
    משה 18/02/2021 16:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משקיע 18/02/2021 15:56
    הגב לתגובה זו
    האם לדעתכם חברות הגז והאנרגיה אצלנו יהנו מעליית הנפט?
נפט יורד
צילום: Getty images Israel

מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"

הצטברות מהירה של מלאי נפט בארה״ב ובאירופה לצד הערכות כי סין סופגת בשקט עודפים עצומים, מעוררות חשש שהשוק צועד לעבר עודף היצע ממושך, כאשר ברקע אופ״ק בוחרת להגביר את תפוקת הנפט

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה נפט אופק

מחירי הנפט נסוגו בסוף השבוע אל אזור 65 דולר לחבית, על רקע התחזקות ההערכות שעודף היצע משמעותי מתחיל להיווצר בשוק העולמי. מגמות מלאים מעודכנות מצביעות על כך שהעודף כבר כאן: בארצות הברית המאגרים מתקרבים לרמות עונתיות רגילות, באירופה הם כבר חורגים מהנורמה, וההערכה היא שסין שהיא "הפיל שבחדר" סופגת בשקט את מרבית העודף. על פי הערכות, מאגרי הנפט של סין כבר עולים על אלו של ארה"ב, אף שאינם שקופים לציבור, וצפויים להמשיך ולצמוח בטווח הקרוב.

נורברט ראקר, ראש תחום כלכלה ומחקר הדור הבא,  כתב בסקירה של יוליוס בר כי מחירי הנפט ירדו בחמישי לכיוון 65 דולר, אך נותרו בטווח המסחר שנקבע בשבועות האחרונים. הנרטיבים ברובם נותרו ללא שינוי. ביקוש מדשדש במערב כולל סין, יחד עם גידול בייצור מדרום אמריקה, קנדה והמזרח התיכון, מובילים לעודפי היצע. העדכונים האחרונים שפורסמו השבוע הן על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה והן על ידי רשות המידע לאנרגיה של ארצות הברית מהדהדים את הסיפור הזה ומחזקים את התחזיות שלנו. כ-1.5 מיליון חביות ליום עשויות להיכנס לאחסון במהלך השנה הקרובה. 

למעשה, העודף כבר החל להיבנות, כפי שמגמות המלאים האחרונות מצביעות. בחודשים האחרונים, אחסון הנפט בארצות הברית התקרב לנורמה העונתית, ושיעורי המילוי באירופה אף חורגים מעל הנורמה. הפיל שבחדר הוא סין ומלאי הנפט האדירים שלה, שלגביהם אין נתונים ציבוריים אלא רק הערכות פרטיות. סין ככל הנראה מחזיקה כיום מלאי משמעותי יותר מארצות הברית, אך פחות מסך כל מדינות המערב יחד. סביר להניח שסין כבר ספגה ותמשיך לספוג את רוב עודפי ההיצע. 

הדבר מעלה שאלות חדשות: האם שוק הנפט יתחיל לשקלל באופן בולט יותר את ההיצעים הפחות גלויים האלה במחירי השוק, והאם עקומת החוזים העתידיים תתהפך בהתאם? האם סין תמשיך לבנות מלאים בקצב גבוה בסביבה שבה הביקוש המקומי לנפט מגיע לשיאו וחלקו עובר להזנות פטרו-כימיות מבוססות גז טבעי? 

מצב הרוח בשוק כבר התקרר באופן ניכר ונראה דובי למדי. הנפט החזיק מעמד היטב מול מגמות אלה, אולי בשל גורמים גיאופוליטיים, אך טיעון הנגד הוא שזה דווקא לא משתקף בפוזיציות החוזים העתידיים. עודפי ההיצע הצפויים יוצרים מתחים שונים, למשל בעסקי נפט הפצלים בארצות הברית. עם כל ההתמקדות בארצות הברית בהשקעות הקשורות למרכזי נתונים, הירידה בהשקעות ההון בתחום הנפט והגז פחות ניכרת אך היא משמעותית מבחינה כלכלית. אנו שומרים על עמדת Neutral ורואים את המחירים נעים לכיוון 60 דולר.

דוראד
צילום: צילום מסך אתר החברה

דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"

לאחר שינוי התקנון וגיבוש גוש הרוב, אושר תכנון וביצוע הרחבה של כ-640 מגה-ואט בהשקעה של כ-3 מיליארד שקל; החברה התחילה להיערך ברמה הפרקטית: מצד אחד לארגן את המימון מול הבנקים והגורמים המממנים, ומצד שני להבטיח מקום אצל יצרני הטורבינות בעולם

צלי אהרון |


אמש אושרה באופן רשמי יציאתה לדרך של תחנת "דוראד 2" - פרויקט ההרחבה הגדול של תחנת הכוח הפרטית באשקלון. מדובר בהוספה של טורבינה חדשה שתגדיל את כושר הייצור של התחנה בכ- 640 מגה-ואט, כך שסך ההספק יעמוד על כ-1.5 ג׳יגה-ואט. מדובר על מהלך שיהפוך את דוראד לאחת מהתחנות הגדולות והמרכזיות במשק הישראלי. היקף ההשקעה מוערך בכ- 2.5-3 מיליארד שקל.

המהלך התאפשר לאחר שבתחילת ספטמבר הנוכחי שונו סעיפי התקנון של החברה באסיפת בעלי המניות, מהלך שהוביל לכך שגוש הרוב החדש - המורכב מאלומי לוזון, המדינה (באמצעות קצא״א) וחברת הפניקס : מחזיק בלמעלה מ-80% מהזכויות. שינוי זה ניטרל את יכולתה של אדלטק, שמחזיקה כ-19% בלבד, להטיל וטו על החלטות מהותיות. למעשה, לראשונה בתולדות דוראד נוצר רוב יציב וברור שמסוגל להוציא לפועל מהלכים אסטרטגיים, ובראשם הרחבת התחנה.

במקביל לאישור העקרוני, החברה החלה לבצע את הצעדים המעשיים הנדרשים: גיבוש תקציב ראשוני לקראת סגירה פיננסית מול בנקים וגופים מוסדיים, ושריון "חלון ייצור" אצל ספקי ציוד טורבינות בינלאומיים. מדובר בשני שלבים קריטיים, האחד כדי להבטיח את מקורות המימון להקמה, והשני כדי להבטיח שלא ייווצר עיכוב של שנים בשל עומס ההזמנות בשוק העולמי. הפרויקט צפוי לתרום באופן מהותי ליציבות משק החשמל בישראל. 

ההוספה של מאות מגה-ואט לרשת בארץ תאפשר פיזור עומסים יעיל יותר בימי חום כבד ובאירועי חירום, ותקטין את הסיכון למחסור בהספק. בנוסף, בהיבט הכלכלי, הגדלת התחרות והיכולת של תחנות פרטיות לספק יותר חשמל עשויה להוביל בטווח הבינוני לבלימת עליות תעריף ואולי אף לירידה במחירים. כמו כן, המהלך מחזק את מעמדה של קבוצת לוזון בתחום האנרגיה ומבסס אותה כאחת מהשחקניות המרכזיות במשק. צירוף הפניקס והמדינה לגוש הרוב מעניק לחברה יציבות נוספת מול לחצים חיצוניים, ומאותת לשוק על ביטחון גבוה בהיתכנות הכלכלית של ההרחבה. 

מנגד, אדלטק נותרה כעת במיעוט ללא יכולת ממשית להשפיע, ותיאלץ לשקול את דרכה מחדש: בין אם משפטית או עסקית. עם זאת, הדרך ל"דוראד 2" עדיין לא פשוטה. החברה מציינת כי ההקמה מותנית בקבלת היתרי בנייה, בהשגת מימון בהיקפים גדולים, ובהתמודדות עם רגולציה מסוימת. כל עיכוב באחד מאלה עלול לדחות את לוחות הזמנים. בשוק מעריכים כי גם אם הכל יתנהל חלק, הפרויקט יגיע לשלב הפעלה מסחרית רק בעוד מספר שנים.