זו הייתה התשובה המפתיעה של משרד הבטחון בנוגע להיבטים הבטחוניים של מתווה הגז

זה אמור להיות אחד הקלפים החזקים ביותר לטובת אישור מתווה הגז, אך דווקא משרד הביטחון לא יודע על מה מדובר
גיא ארז | (11)
נושאים בכתבה מתווה הגז

אחד הטיעונים המרכזיים לטובת אישור מתווה הגז הוא הטיעון הבטחוני: האפשרות לחתימת הסכמי יצוא לירדן, טורקיה ומצרים, במקביל לאינטרסים מדיניים ושיתופי פעולה אפשריים אחרים בין ישראל למדינות השכנות (ועד אירופה) נשמעים בהחלט סבירים, ומהווים טיעון חזק עבור אלו התומכים בו, במיוחד עבור השר שטייניץ שנוהג לשלוף זאת בכל הזדמנות.

יותר מכך - זהו אחד הטיעונים המרכזיים לשימוש בסעיף 52 המפורסם, לפיו נושאים הכוללים משמעות בטחונית למדינה - הם אלו שיאפשרו לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים.

עם זאת, ולמרבה ההפתעה, אתמול פרסמה התנועה לאיכות השלטון מכתב שקיבלה מהממונה על חוק חופש המידע - לפיו, טיעונים בטחוניים בנושא זה פשוט לא קיימים.

כתבת הכלכלה של חדשות 2, עמליה דואק, פרסמה אמש את המכתב, בו עונה דינה פוליאק, ראש היחידה והממונה על יישום חוק חופש המידע. לדבריה, "בדקנו את הנושא מול הגורמים הרלוונטיים... אולם לא אתרנו חוות דעת כלשהן אשר הועברו על ידי משרד הביטחון לצוות קנדל" (מצ"ב המכתב).

כיצד קרה שבמשרד הביטחון לא מבינים על מה מדובר כשמשתמים בכותרת "טיעונים בטחוניים" קובעי המדיניות שמובילים את המתווה? האם סביר כי ה'טיעונים הבטחוניים' לא נדונו כלל במשרד הביטחון? היחידה לחופש המידע יכלה לפרסם טיעון זה או אחר, גם אם מצונזר ומוסתר - אך לדברי היחידה - פשוט לא קיימים כאלו.

זוהי בהחלט שאלה מרכזית אותה צריכים אזרחי ישראל לקוות שישאלו היום את ראש הממשלה ושר הכלכלה בנימין נתניהו, שמגיע לוועדת הכלכלה בדיונים בנושא אישור המתווה - ויש לקוות כי הנ"ל יענה עליה.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    שועלY 24/12/2015 23:32
    הגב לתגובה זו
    ב 73 כאשר הגוף המבצע הוא בו זמנית היה זה הגוף שנותן חוות דעת ביטחוניות; "הכל לצורך הפגנת עוצמה כלפי פנים". אילו התנועה לאיכות השלטון הייתה ממלאת את תפקידה היא הייתה דווקא עומדת על כך שחוות דעת בטחוניות יגיעו מחוץ לגוף המבצע אבל .... יש לה קיבעון.
  • 7.
    שמטוב 10/12/2015 18:08
    הגב לתגובה זו
    יש לנו ראש ממשלה שקרן.
  • 6.
    אורן הגדול 08/12/2015 16:03
    הגב לתגובה זו
    תפסיקו לבלבל את השכל תקשורת סמולנית ! ראש הממשלה שלנו תותח ! הוא יודע מה טוב לעם ישראל בגז, בנפט ובפחם ! ביבי אנחנו איתך מול כל הרשעים האלה !!
  • לראש ממשלה אסור לשקר.את ניקסון הדיחו על מעשה פחות חמור (ל"ת)
    שמטוב 10/12/2015 18:10
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    פטריוט 08/12/2015 12:27
    הגב לתגובה זו
    שלי גלאון כבל וזועבי , שלום ולא להתראות יש לפתח את ליוויתן עכשיו
  • 4.
    אחד העם 08/12/2015 12:25
    הגב לתגובה זו
    "אנו מעוניינים לייצא לירדן, ליוון, למצרים, לקפריסין. בחודש הבא אפגש בקפריסין עם נשיא קפריסין ועם ראש ממשלת יוון. הקפריסאי בא הנה ואמר 'אני רוצה לדבר על הגז'. אני רוצה לדבר על שתי מדינות. מצרים, כמובן שאנו מדברים איתם באריכות על הדבר הזה, בלשון המעטה. אני מאמין שיושג פיתרון עם מצרים שכן מדובר באינטרס של שתי המדינות. אתמול סיכמתי עם ממשלת מצרים שנשלח שליח מיוחד בכדי להביא לפתרון המצב שנוצר". "שיקולי הביטחון שלנו מחייבים אותנו ליתירות לעוד שדות ועוד אסדות. שיקולים אלה מחזקים את מגמת הייצוא. מכל השיקולים הללו אני מאמין שהמתווה הזה חיוני לעתידה של המדינה".
  • 3.
    אבי 08/12/2015 10:57
    הגב לתגובה זו
    אלולי היה מצב בטחוני, היו צריכים להמציא אותו. יודעים כמה היו מתפרנסים מזה?
  • 2.
    זה מתבסס על בחירות (ל"ת)
    Ff 08/12/2015 10:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אזרח 08/12/2015 09:57
    הגב לתגובה זו
    מדובר בשחיתות ממדרגה ראשונה, שמגמדת את פרשת הולילנד. ממשלת ישראל מייצגת אינטרסים של טייקונים , חלקם זרים, מוסרת לידהם משאב טבע שימכרו לנו אותו חזרה במחיר מופקע וימהרו ליצא את השאר כך שאחרי 15 שנה לא ישאר ממנו כלום. בדרך יוצרים פה את המונופול הכי עוצמתי שאי פעם היה במדינה שלמעשה יהיה חסין לשנים רבות . כל זאת באצטלה של טיען ביטחוני שקרי והדחת כל הרגולטורים שהתנגדו למהלך האנטי ציבורי הזה. זוהי פרשיית השחיתות הכי גדולה שהיתה עד היום במדינת ישראל , אפשר להגדיר זאת אפילו כבגידה באזרחי ישראל.
  • ירון 08/12/2015 10:20
    הגב לתגובה זו
    אז שישאר קבור באדמה שיגעו אותנו עים הגז הזה אפשר לחשוב תתעשרו ממנו
  • שמטוב 10/12/2015 18:13
    לא רק שאזרחי ישראל לא ירוויחות הם יפסידו. מי ירוויח ? רק הגנב יצחק תשובה.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.

דוראד
צילום: צילום מסך אתר החברה

אדלטק נסוגה מהתביעה נגד דוראד הדרך להרחבת התחנה נפתחה

שינוי תקנון החברה ניטרל את עילת התביעה; השותפים האחרים יוכלו לקדם את פרויקט דוראד 2



אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה דוראד

המאבק המשפטי סביב הרחבת תחנת הכוח דוראד באשקלון הגיע לנקודת הכרעה - אדלקום, זרוע האנרגיה של קבוצת אדלטק, הודיעה לבית המשפט על מחיקת התביעה שהגישה נגד דוראד והשותפות בה, לאחר שהתברר כי שינוי תקנון החברה ניטרל בפועל את עיקר הסעדים שביקשה. מבחינת השותפים האחרים קבוצת אלומיי-לוזון וקצא"א, מדובר בהסרת החסם המרכזי שעמד בדרכו של פרויקט "דוראד 2", הרחבה בהיקף של מאות מגה-ואטים לתחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל והשבחת ערך משמעותית בהמשך. 

הסכסוך בין השותפים בדוראד נמשך שנים, אך בשנה האחרונה עלה מדרגה. בלב המחלוקת עמדה פרשנות תקנון החברה והסכם בעלי המניות: האם הרחבת התחנה מחייבת אישור פה אחד של האסיפה הכללית, כפי שטענה אדלטק, או שמספיק רוב בדירקטוריון. אדלטק ניסתה לבלום את קידום הפרויקט באמצעות בתי המשפט, אך במהלך השנה שינו בעלי השליטה את תקנון דוראד, כך שהחלטות מהותיות, ובהן הרחבת תחנת הכוח, אינן מחייבות עוד הסכמה מלאה. מהלך זה הפך את התביעה לצעד הגנתי חסר תוחלת, והוביל לנסיגה של אדלטק מההליך.

מבחינה עסקית, זהו הפסד ברור לאדלטק. החברה מחזיקה ב-18.75% ממניות דוראד, אך מתנגדת להרחבה לא משיקולים הנדסיים או סביבתיים, אלא מסיבות אסטרטגיות. הרגולציה בישראל מגבילה יזמים לנתח של עד כ-20% מכושר ייצור החשמל במשק, והרחבת דוראד "מבזבזת" לאדלטק חלק ניכר מהמכסה הזו,  מבלי להעניק לה שליטה או תשואה עודפת. מבחינתה, השקעה בתחנה שבה היא שותפת מיעוט פוגעת ביכולת שלה לקדם תחנות כוח אחרות, שבהן הייתה יכולה ליהנות מחלק גדול יותר מהערך הכלכלי.ולכן, לא מן הנמנע שנפתחה הדרך לעסקת מכירה. 

אלומיי ולוזון - השבחה עתידית בעקבות דוראד 2

לעומת זאת, עבור אלומיי-לוזון וקצא"א, התמונה הפוכה. השתלטותן על המניות שהוחזקו בעבר בידי זורלו הטורקית יצרה רוב שמאפשר להן להניע את הפרויקט קדימה. מבחינתן, דוראד 2 הוא נכס אסטרטגי: הרחבת תחנה קיימת, עם תשתיות פעילות, חיבור לרשת ולקוחות קיימים, נחשבת מהלך מהיר וזול יותר ביחס להקמת תחנת כוח חדשה מאפס.

רשות החשמל מגבילה את מספר תחנות הכוח החדשות שיכולות להתחבר לרשת עד סוף העשור. המשמעות היא משחק סכום אפס: כל פרויקט שמתקדם ותופס "מקום" ברשת, חוסם פרויקטים אחרים. אם דוראד 2 תגיע לסגירה פיננסית ותבטיח את מקומה, היא תצמצם באופן ניכר את מרחב הפעולה של יזמים מתחרים ותשפיע על מפת הייצור של החשמל בישראל לשנים קדימה.