הירשמו
  1. ראשי
  2. קריירה

מעסיקים בני נוער בקיץ: כל מה שצריך לדעת; וגם - מה השכר של בני נוער?

ד"ר ירון קטן |
נושאים בכתבה קיץ

כמקובל בישראל, בני נוער רבים מנצלים את חופשת הקיץ כדי לעבוד, להתנסות בשוק העבודה ולהרוויח קצת כסף. לפי הנתונים בשנה שעברה עבדו בחופשת הקיץ מאות אלפי בני נוער בתחומים שונים. מעסיקים רבים רוצים להיעזר בבני הנוער, שהינם כוח עבודה צעיר ורענן, ומצד שני זול יחסית ולא דורש קביעות.

על גבי כל המגבלות הרגילות הקיימות בנוגע להעסקת עובדים, העסקת בני נוער מורכבת אף יותר מבחינת החוק ומחייבת תשומת לב למספר רב של דברים יחודיים לבני נוער, כגון: אופי העבודה, מקום העבודה, תנאי העבודה וכמובן תשלום השכר לשעה. החוק מתייחס לבני נוער בצורה ייחודית וזאת מכמה סיבות. ראשית, בני הנוער רגישים יותר מבחינה רפואית וחינוכית, ויש צורך להגן עליהם. כמו כן, יש אינטרס להגן עליהם מפני ניצול במקום העבודה ופגיעה בזכויותיהם. על כן נקבעו כללים שונים שעל המעסיק לפעול לפיהם, כדי לאפשר לו להעסיק בני נוער.

 

מאיזה גיל מותר להעסיק בני נוער?

במהלך כל שנת הלימודים החוק מאפשר להעסיק בני נוער מגיל 15 בתנאים מגבילים, אך בחופשת הקיץ ניתן להעסיק בני נוער החל  מגיל 14. זאת, כדי שלא לפגוע בהתפתחות החינוכית והלימודים של בני הנוער, שיש חשיבות לאפשר להם להשלים את לימודיהם כנדרש.

 

מה המגבלות העיקריות הקיימות בנוגע לאופי העבודה או למקום העבודה?

כאן החוק מתייחס לכמה דברים, שנובעים בעיקר מהצורך להגן על הנוער, הן מבחינה פיזית והן מבחינה חינוכית. כך למשל, החוק דורש העסקה רק בעבודה קלה, שאין בה כדי להזיק לבריאות הנער או התפתחותו. לכן החוק מגביל נשיאת משקל כבד, או אוסר על הפעלת מכשור כבד ומסוכן.

כמו כן, החוק אוסר להעסיק נוער במקומות מסוכנים, כמו אתרי בניה, בתחומים מסוכנים, כמו חומרי נפץ, או במקומות העלולים לחשוף את הנוער לקרינה וחומרים כימיים, כגון בתי חולים, בתי מטבחיים וכדומה. יצוין שהחוק גם מדגיש שיש להגן על התפתחותו החינוכית של הנער, ולכן יש להימנע מהעסקה בתחומים מפוקפקים מבחינה חינוכית ומוסרית. בנוסף, כתנאי להעסקת נוער נדרש אישור מרופא משפחה לגבי בריאותו של הנער ויכולתו לעבוד בתחום הנדרש.

 

מה קורה במקרה של פציעה חלילה?

גם כאשר נוקטים בכל אמצעי הזהירות – קורות לפעמים תאונות. לכן, יש להקפיד על רישום ותשלום מסודר לביטוח לאומי בגין העסקת הנוער, לצורך ביטוח העובדים במסגרת עבודתם. אם חלילה מתרחשת תאונת עבודה, יש להגיש תביעה לביטוח לאומי לבירור ומימוש הזכויות המגיעות לנפגע בעבודה.

 

האם מעבר לתחום העיסוק, ישנן הגבלות נוספות בהעסקת נוער?

ישנה הגבלה גם על שעות עבודת הנערים. באופן כללי ניתן להעסיק אותם עד 8 שעות ביום, ולא יותר מ- 40 שעות בשבוע. כמו כן ישנה הגבלה על שעות עבודה בלילה, ואין להעסיק נער עד גיל 15 אחרי השעה 20:00 או לפני השעה 8:00. אמנם לגבי בני נוער בין הגילאים 16-18 מותר להעסיקם במשך חופשת הקיץ עד לשעה מאוחרת יותר, והשנה (2024) אף תוקן החוק המאפשר להעסיקם עד לשעה 1:00 לםנות בוקר, אך על המעסיק מוטלת החובה לדאוג להגעתם חזרה לביתם בשלום.

קיראו עוד ב"קריירה"

 

ומה בנוגע לשכר שיש לשלם לנוער? האם שכר מינימום?

לבני נוער נקבע שכר מינימום נמוך יותר מאשר עובד בגיר. שכר המינימום המעודכן כיום לבני נוער, לאחר עדכונו הכללי באפריל 2024, הוא כך: בגילאים 14-16 שכר המינימום עומד על 23.79 שקל לשעה. בגילאים 16-17 שכר המינימום עומד על 25.49 שקל לשעה. בגילאים 17-18 שכר המינימום עומד על 28.21 שקל לשעה. יודגש שכמובן ניתן לשלם יותר משכר מינימום, אך אסור לשלם פחות ממנו, גם אם הנער הסכים לכך.

 

מה לגבי תשלום בגין שעות נוספות?

כאמור, אסור להעסיק בני נוער מעבר לשעות המותרות. אולם במידה וקרה שבני נוער עבדו שעות נוספות, על אף האיסור החוקי, חובה לשלם להם 125% מהמשכורת השעתית עבור כל אחת מהשעתיים הנוספות הראשונות, ו-150% עבור כל שעה מעבר לכך.

 

מה בני הנוער יכולים לעשות אם זכויותיהם נפגעו?

חשוב שבני הנוער ידעו שזכויותיהם אינן הפקר. הם יכולים לפנות למשרד הכלכלה ולהגיש תלונה באתר האינטרנט של המשרד, לצורך פתיחת הליך מנהלי או פלילי כנגד המעסיק, או לפנות ישירות לבית הדין לעבודה לצורך קבלת פיצוי. מומלץ שבני הנוער יתייעצו עם הוריהם, או האפוטרופוס החוקי, לפני החתימה על חוזה, פנייה להליך משפטי, או כל דבר שלא נראה להם כשורה, על מנת שיוכלו לכוון אותם כיצד להתנהל.

 

למעסיקים אומר כי אתם מעסיקים עובדים רגישים יותר, צעירים חדורי מוטיבציה אך חסרי ניסיון, שמבקשים להתנסות בעבודה זמנית במהלך חופשתם וגם להנות מזה. אף מעבר לחובת תום הלב הרגילה שחלה על מעסיקים כלפי עובדיהם, יש להתייחס לבני הנוער ברגישות, בסלחנות וברוחב לב. הם כאן כדי לעבוד אצלכם ולסייע לכם, אבל הם זקוקים להגנה וליחס מכיל. תתחשבו בהם ואל תעמדו על קוצו של יוד בנוגע לעבודתם, משימותיהם וזכויותיהם, וכך כולם יוכלו להרוויח מהסדר זה.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברארק (סייברארק)סייברארק (סייברארק)

אקזיט לעובדים - עובד בסייברארק יקבל בממוצע 350 אלף דולר

פאלו אלטו רוכשת את סייבר ארק - המרוויח הגדול הוא האיש שהמציא את החברה ולקח אותה כל הדרך מאפס ל-23 מיליארד דולר, ומרוויחים נוספים - כ-3,000 עובדי חברה שקיבלו מניות ואופציות; הצלחה ישראלית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה סייברארק פאלו אלטו מיזוגים ורכישות

פאלו אלטו רוכשת את סייברארק לפי מחיר אפקטיבי של כ-23 מיליארד דולר. העסקה היא בעיקרה במניות ולכן הסכום שנמסר על ידי החברות - 25 מיליארד דולר לא רלבנטי, כי פאלו אלטו ירדה ביומיים (יום שבו היתה השמועה ויום שבו היתה ההודעה בכ-10%). גם 23 מיליארד דולר זה כמובן מכובד מאוד. אודי מוקדי היו"ר של החברה והמייסד שלה הוביל אותה בעצם מאפס לשווי פנומנלי כשבדרך הוא משנה מודל עסקי, רוכש חברות, מטולטל על ידי השווקים, אבל נאמן למערכות של סייברארק וממוקד בתחום הפעילות שלה - אבטחת זהויות.

מוקדי שמימש מניות בעבר במספר הזדמנויות בסכום מצרפי של מאות מיליונים בודדים, כולל מימושים של כ-25 מיליון דולר בשנה האחרונה, מחזיק על פי הדיווח האחרון במניות בסכום של כ-230 מיליון דולר. הוא המרוויח העיקרי בעסקה, אבל סייברארק ידועה כמתגמלת במניות - RSU ואופציות.    


סייברארק על פי נתוני הדוח השנתי האחרון חילקה כ-2.7 מיליון מניות  לעובדים כשהיא מחלקת מדי שנה מעל 1.1 מיליון מניות - בדומה לכמות המניות שממומשת. בשנה שעברה היא חילקה מניות שביטאו הטבה לעובדים בסך של כ-230 מיליון דולר. השנה על רקע העלייה במניה זה כנראה היה אמור להיות 300-400 מיליון דולר. רגע לפני המיזוג לעובדים יש סדר גודל של 2.7-3 מיליון מניות (כשהם מימשו מתחילת השנה מניות בלפחות 200 מיליון דולר).

כמות המניות הזו כשמחיר המניה עומד על 435 דולר מבטאת שווי של כ-1.3 מיליארד דולר, אם ניקח את המימושים מתחילת השנה מדובר על כ-1.5 מיליארד דולר של הטבות ומימושים לעובדים. הסכום הזה ניתן לרוב עובדי החברה. בסוף 2024 לחברה כ-3,800 עובדים, כיום מעל 4,200 עובדים, אבל כמובן שככל שיש יותר וותק לעובד כך חבילת המניות שווה יותר (כתוצאה מעליית ערך המניה וגם מכמות חלוקה גדולה יותר - באם הוא לא מימש את המניות). למעשה, שווי ההטבה נגזר מהוותק ומתפקיד העובד. ככל שהתפקיד משמעותי יותר החבילה של ההטבות גודלה יותר. 

בהערכה גסה לכ-2,600-3,000 עובדים יש מניות חסומות וזה אומר שלעובד בממוצע יש מניות בשווי העולה על חצי מיליון דולר. הממוצע הזה כמו תמיד לא מייצג, כי יש שכבה גדולה של מנהלים בכירים שמקבלת כמויות עצומות של מניות. מדובר בעשרות בודדות - כ-20-30 עובדים שמקבלים אפילו קרוב לשליש מהמניות והם מרוויחים סכומים מאוד משמעותיים של כ-8-10 מיליון דולר ואפילו יותר. אם ננטרל אותם מהמשוואה כדי להבין כמה  מקבל "עובד ממוצע" עדיין נקבל, בחישוב שמרני, סכום מרשים של 300-400 אלף דולר. אלו מניות - אין כאן מחיר מימוש.  המס אגב על עובדים בארץ הוא המס על השכר עד למחיר שבו היתה ההקצאה של המניה ועקרונית אם מחכים כשנתיים אז ההפרש נחשב לרווח הון והמס הוא 25%. אחרת הוא מס לפי מדרגות השכר. 


להמשך הכתבה לחץ כאן
ג'נסן הואנג אנבידיה (X)ג'נסן הואנג אנבידיה (X)

"חוששים שה-AI יוביל לפיטורים - יקרה ההיפך"

את האמירה הזו צריך לקחת בערבון מוגבל - מי שאומר אותה הוא ממובילי המהפכה ויש לו אינטרס גדול ועדיין, תמיד כדאי לקרוא מה יש לג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה להגיד; וגם מה אומרים באקדמיה - איך ישפיע ה-AI על שוק העבודה? 

רן קידר |
נושאים בכתבה ג'נסן הואנג אנבידיה

אם מקום העבודה שלכם לא עצר גיוסים או פיטר עובדים בגלל ה-AI, כנראה שזה רק עניין של זמן. רוב העסקים יכולים לחסוך בהוצאות ועובדים דרך שימוש בבינה מלאכותית. החשש מעלייה באבטלה על רקע שימוש ב-AI הוא מוחשי ויש כבר הרבה מאוד חברות שמצהירות על כך באופן ברור וגלוי - לא מגייסים עובדים או חמור יותר: מצמצמים עובדים. זה בולט בחברות טכנולוגיה, סיילפורס, מיקרוסופט מפטרות עובדים ולא מתביישות להגיד זאת, יש הרבה שעושות זאת בשקט.

ולא רק חברות גדולות, כמעט כל עסק שמחזיק גם בפעילות דיגיטלית, יחסוך עובדים. עסקים של "עבודת ידיים" יהיו המבצר האחרון. אבל אפילו בתחומים כמו רפואה ה-AI כבר נכנס ומחליף עובדים. ולכן - החשש מעלייה באבטלה הוא מוחשי וגדול. וכשהולכים צעד קדימה עולות שאלות קשות - איך אנשים ישתכרו ללא עבודה? מה יקרה לכלכלה - אבטלה היא הגורם המשפיע ביותר על נתוני הכלכלה כמו צריכה וצמיחה? ואם הצמיחה והצריכה ירדו, אז מה בעצם עשינו - הכנסנו AI שבעצם פגע בנו בצורה קשה - גם בעובדים אבל גם בעסקים שרואים ירידה בצמיחה ובצריכה, והרווחים שלהם ירדו? 

וזה מעבר לשאלות על מוסר ועל העתיד שאולי יהפוך להיות בשליטת רובוטים ו-AI. ברמה הכלכלית, ההשפעות של ה-AI לא ידועות ולא מובנות. בעתיד הקרוב זה יכול לפגוע בתעסוקה, בהמשך זה עלול לפגוע גם בצמיחה ובצריכה. לכאורה, ההתייעלות בעובדים תגדיל רווחים, יהיו יותר מסים, המדינות יעבירו תשלומים סוציאליים מספקים לאלו שלא עובדים. אבל, זו רק תיאוריה אחת מיני רבות, וגם אם היא נראית לכם אופטימית, בדרך יהיה קשה - עד שיגיעו לאיזון הנדרש בין תעסוקה, שכר, מסים, ייקח זמן ובדרך אנשים יפגעו. אלא אם יהיה התרחיש שרבים מדברים עליו - אבל חייבים לסייג כבר בהתחלה שיש להם אינטרס גדול - הם מרוויחים מה-AI.

התיאוריה של ג'נסן הואנג

הואנג המייסד והמנכ"ל של אנבידיה הוא הגורו הגדול ביותר בתחום ה-AI. החזון שלו מתממש בימים אלו לעובדות בשטח. הטכנולוגיה שלו מניעה את העולם, השבבים שלו זוכים לביקוש פנומנלי ואף חברה אחרת לא מצליחה לסגור את הפער. אנבידיה היא החברה הגדולה בעולם עם שווי של 4.4 טריליון דולר, היא מרוויחה בקצב שלא היה כמותו בעבר - כ-140-150 מיליארד דולר בשנה, והיא מובילה את המהפכה.

לכן, זה לא מפתיע שג'נסן הוא סוג של מנטור בתחומים משיקים-קשורים - הוא מציע לצעירים מסלול לימודים מתאים - מנכ"ל אנבידיה חושף איזה תואר כדאי ללמוד וכעת הוא גם מדבר על שוק העבודה. בראיון לאחרונה בתקשורת האמריקאית הוא אמר - "שואלים הרבה איך ה-AI ישפיע על שוק העבודה? למעשה, אפשר לומר שכשהפריון עולה, התעסוקה תרד, כי אפשר לעשות יותר עם פחות אנשים, נכון? אבל זה קורה כשחסר דמיון". הואנג טוען שעסקים שיש להם יצירתיות ודמיון יצטרכו עובדים נוספים - "אם נסתכל על זה מנקודת מבט של חברה, אם לחברה אין רעיונות חדשים והיא עושה ממש דבר אחד ורק אותו דבר, אז אכן  כשאנחנו מעלים את הפריון, נצטרך פחות אנשים כדי לעשות את זה. אבל אם תסתכלו על חברות עם רעיונות ועם תוכניות להרחבה, אז צריכים עוד עובדים. 

להמשך הכתבה לחץ כאן