השקרים הגדולים בהייטק - עובדים חושבים שיש להם חבילה ששווה הרבה כסף, זה לרוב לא נכון - הנה מקרה אמיתי
בעלי חברות ההייטק הפרטיות והגופים שהשקיעו בהן - קרנות הון סיכון לצד גופי השקה וגופים מוסדיים עסוקים בשנה האחרונה בעיקר בלשמר את השווי. כולם עושים הכל כדי לא לפגוע בשווי של הסיבוב הקודם כי אז יש לזה השלכות כספיות ותדמיתיות - היזמים לא יוכלו להתהדר בחברה ששוויה רק עולה, קרנות ההון סיכון והגופים המוסדיים יצטרכו לבצע מחיקה-הפסד. אף אחד לא רוצה להפסיד ולכן מהנדסים את השווי.
איך בעצם עושים את זה? יש כמה אפשרויות. גיוס בהנפקת זכויות או בהובלת המשקיעים הקיימים הוא דרך טובה. כי אז אפשר לקבוע איזה שווי שרוצים, פשוט משקיעים לפי אותן פרופורציות. המחשה מהירה - נניח שקרנות הון סיכון שונות מחזיקות ב-80% מסטארטאפ שצריך גיוס נוסף של 2 מיליון דולר.
נניח שהן רוצות לגייס לפי שווי של 50 מיליון דולר כדי לשמר את השווי ולא מצליחות להביא משקיעים חדשים שמוכנים להיכנס לפי שווי של 20 מיליון דולר בלבד. במצב כזה, הן יכולות להשקיע בעצמן לפי אותן פרופורציות השקעה ולשמר את השווי - במקרים רבים עדיף להן להזרים עוד 2 מיליון דולר ולשמר שווי של 50 מיליון מאשר להוריד את השווי ב-60% ל-20 מיליון דולר כי אז הן ידווחו על הפסד ענק.
מעבר לזה, וזה קורה גם במציאות - הן יכולות לקבוע שהן משקיעות את ה-2 מיליון דולר בחברה לפי שווי של 80 מיליון דולר. ברגע שהן שומרות על שיעור ההחזקה, הן יכולות לקבוע שהשווי הוא 80, 90, 100 וגם 1 מיליארד דולר. זה משחק במספרים, אין לזה משמעות. הדבר האמיתי שהתרחש הוא הרמה של 2 מיליון דולר, אבל השווי הוא פיקציה. כל אחד יכול להגיד הכל.
- זו ההטבה שבעזרתה סטארטאפים מגייסים בכירים
- רווח מרשים לעובדי אלביט מהאופציות - 780 מיליון דולר; כמה הרוויח כל עובד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שיש גם נפגעים לכאורה שקטים. השיטה הזו שהיא בעצם הונאה, מייצרת ליזמים-בעלים-מנהלים שהם חלק מהשיטה ומהמבצעים שלה מצג שווא מול העובדים בחברות האלו.
העובדים האלו מקבלים לצד השכר גם אופציות והם חושבים שיש להם באופציות כסף גדול, אבל זה לרוב לא נכון. זה לרוב נועד לתת להם מוטיבציה, לשמר את העובדים הטובים, אבל למרות שניתן היה להעריך שעובדים אינטליגנטיים ידעו כמה שוות האופציות שלהם, משיחות עם עובדים ומנהלים בתחום, מסתבר שזה "חור שחור" אצל רוב העובדים.
"יש לי אופציות חדשות בשווי 160 אלף דולר" - "מצטער שאני מקלקל. אין לך - זה אולי עשירית מזה"
הנה מקרה אמיתי. דוגמה לעובד חרוץ, עובד טוב שהתקדם בחברה שלו, סטארט אפ בן 7 שנים, מוכר, יש מכירות. היו על רקע התקופה צמצומים ועדיין משדרים לעובדים שהכל בסדר והיעד קרוב מתמיד.
"צמצמנו כי היו לנו שומנים, התקופה יותר מאתגרת מבעבר, אבל המוצרים שלנו בחדירה חזקה, אנחנו מאוד אופטימיים ולא שינינו את התחזיות לביצועים ול-IPO בעוד שנה וחצי-שנתיים" אומרים היזמים לעובדים וסוחפים אותם. השאלה היא אם הם בעצמם מאמינים למה שהם אומרים. תתפלאו, במקרים רבים, כן. הם נדבקים בחלום, מערבבים בין חלום למציאות, ו-או פשוט חולמים יותר מדי. יש בהחלט יזמים כאלו ואלו עדיפים על שרלטנים שמראש יודעים שהם משקרים בגדול, אבל גם החולמים, לרוב לא נאיביים מדי. נוח להם להציג את המציאות דרך המשקפיים האלו. אחרת, העובדים הטובים עלולים לעזוב, וכן - לעובדים טובים תמיד יש ביקוש, גם בתקופה משברית בהייטק.
- 5 התכונות שצריכות להיות ליזם
- "אני מייעץ לכל איש HR לשים לכם בסיסטם ללמוד כלי AI חדש פעם בחודש" קריירה בעידן ה-AI
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 5 תארים ללמוד ו-5 תארים להתרחק מהם
בחברה הזו מחלקים אופציות. "קיבלתי אופציות חדשות בשווי 160 אלף דולר", סיפר לי שכן שעובד בחברה. "וואלה", אמרתי, "נשמע מצוין. איך אתה יודע את השווי?"
"זה במחיר של 8 דולר למניה", הוא ענה והוסיף מיד - "יש לי גם 20 אלף אופציות מלפני שנה והם הצליחו לא להעלות לי את מחיר המימוש שמאוד נמוך".
אני: "רגע, לא הבנתי. יש לך בעצם 40 אלף אופציות במחיר של 8 דולר, זה מכובד - שווי של 320 אלף דולר, אבל באיזה מחיר מימוש האופציות ומי אמר לך שהשווי למניה הוא 8 דולר?
השכן: "מחיר מימוש נמוך של 2 דולרים בערך. הסמנכ"ל אמר לי בשיחה שה-8 דולר זה המחיר בגיוס האחרון".
אני: "מה היה השווי בגיוס, מי השקיע, גופים חדשים?"
השכן: "לפי 450 מיליון דולר, יש שם גוף אחד מוביל שהשקיע בעבר והוא השקיע את הרוב. הוא מאוד מאוד מאמין בנו".
אז בדקתי (וגם עדכנתי את השכן). החברה הזו גייסה מאותם משקיעים בסבב האחרון לפני כחצי שנה כשלפני כשנתיים היא גייסה לפי שווי של 300 מיליון דולר. חברות דומות לחברה הזו שנסחרות בבורסה האמריקאית נפלו בלפחות 50% בשנתיים האלו. כשמבינים את סדרי הגודל של החברה, מבינים שיש סיכוי טוב שגם היא איבדה לפחות 50% בשווי. אם השווי שלה 150 מיליון דולר, הם צריכים להגיד תודה רבה.
הם אומרים שהשווי 450 מיליון דולר כדי לא לרשום הפסדים וכדי להלהיב את העובדים. אבל אם העובדים חושבים שהמחיר הוא 8 דולר הם טועים - הוא 2.7 דולר.
יש בעיה נוספת שלא נכנסנו אליה - מי אמר ש-8 דולר למניה מבטאים שווי של 450 מיליון דולר? אולי המנהלים-יזמים מעוותים-משקרים גם בנתון הזה? הנחנו שלא. אגב, אפשר לבדוק את זה. זה לא טריוויאלי כי החברה רשומה בארה"ב, אבל אפשר להגיע לרשם האמריקאי ולקבל את כמות המניות ולבחון את המחיר וההתאמה לשווי. דילגנו על זה, הנחנו שההנהלה דוברת אמת במקרה הזה.
במחיר של 2.7 דולר ועם 40 אלף אופציות, החבילה כולה שווה 108 אלף דולר. מחיר המימוש של כ-2 דולר, משאיר רווח של 0.7 דולר לאופציה, סביב 28 אלף דולר. בערך עשירית ממה שהעובד חשב שיש לו. האמת, גם ה-28 אלף דולר בסכנה גדולה. החישוב הזה נעשה בשמרנות, יש סיכוי טוב שהחברה שווה פחות.
"מצטער שאני מקלקל", אמרתי לשכן והסברתי לו שזה כנראה סביב עשירית מהסכום שהוא העריך". האמת היא שהוא התבאס, אבל לא מאוד. אולי שמר על פאסון, אולי הוא מהמפוכחים שהבין שזאת אופציה - אולי יהיה ואולי לא. ואולי הוא עדיין מעדיף להאמין לסמנכ"ל שלו מאשר לשכן.
- 16.לרון 23/08/2023 07:25הגב לתגובה זובועה מתפוצצת בסוף ככה או ככה
- 15.אורן 20/08/2023 21:56הגב לתגובה זוהחברות מסתירות את המידע מעובדים שחלק משכרם הוא השקעה במניות/אופציות בחברה. בחברות ציבוריות הכל חשוף אך בסטארטאפים יש המון הסתרה
- 14.אבישי צודק! חברה שלא נסחרת בבורסה, השווי שלה הוא פיקציה (ל"ת)אורי 20/08/2023 00:44הגב לתגובה זו
- לרון 23/08/2023 07:27הגב לתגובה זוחברה שנסחרת בבורסה היא פיקציה,ראו את שורת המנכ"לים הרצים להתראיין, עם כל ראיון אני נזהר יותר
- 13.היום שולחים להפגין בכיכר כדי לזכות בכמה אופציות לא שוות (ל"ת)יותם 19/08/2023 16:31הגב לתגובה זו
- 12.שופט 19/08/2023 12:37הגב לתגובה זוהתקוטט עם אשתו (לשעבר) בבית המשפט על המקרר, כשהתגרשו. חחח.
- 11.יוחאי 18/08/2023 17:58הגב לתגובה זואני מכרתי את כל האופציות לפני שנה ועשיתי 5.3 מיליון ש"ח (אחרי מס). עכשיו שמתי הכל באג"ח עם תשואה של 4% ומשכיב כל חודש 14000 בלי לעבוד בכלל. אז תספר לעצמך עד מחר שבהייטק לא מתעשרים. נשמה אני את שלי כבר עשיתי, הבנת את זה?!?!
- נשמע שאתה עובד הייטק צעיר ומבואס ..מהאמת (ל"ת)מנכ"ל הייטק 19/08/2023 12:42הגב לתגובה זו
- יוחאי 19/08/2023 14:33אבל עם יותר כסף ממה שאתה אפילו יכול לחלום שיהיה לך, מנכלצ'יק חחח
- 10.חוץ מעובדי אינבידיה (ל"ת)רון 16/08/2023 22:55הגב לתגובה זו
- 9.עבודה בעיניים, הייטקיסטים תמימים (ל"ת)צחי 16/08/2023 21:51הגב לתגובה זו
- 8.יעקב 16/08/2023 20:39הגב לתגובה זוהסכום כשהיה וסטד היה שליש מהסכום המקורי, רק להתקשר ולבקש העברה יעלה יותר
- 7.כלכלן 16/08/2023 13:32הגב לתגובה זובגדול הייתי מעדיף לא להיות שכן שלך - חי בחלום
- 6.מבין2 16/08/2023 12:45הגב לתגובה זוומשרתים בצבא וכל השאר לא שווים כלום.
- מה הקשר? הם עדיין עובדים למחייתם ומניעים את הכלכלה. (ל"ת)צפצפ 18/08/2023 17:07הגב לתגובה זו
- אויארבעך 17/08/2023 10:26הגב לתגובה זוישמרו נידה ויאמינו ביהוה
- 5.אבישי מסביר בצורה פשוטה דברים מסובכים, תודה (ל"ת)דורון 16/08/2023 12:38הגב לתגובה זו
- 4.רציונאלי 16/08/2023 12:01הגב לתגובה זומוכרים?? אני קונה נדבר בעוד שנה ב"ה
- לרון 23/08/2023 07:31הגב לתגובה זומי זה מה זה "השם" הזה,כולכם נשיאים רוח וגשם אין
- 3.זליג 16/08/2023 11:39הגב לתגובה זוהחברות "מייצאות שרותי תוכנה" ומכניסות מיליוני דולרים "לבנים" וכך מצליחות לעבוד על משקיעים (בעיקר ישראלים) ששופכים כסף טוב לבור מסריח.
- 888 16/08/2023 21:30הגב לתגובה זואם מדובר בחברת B2B, אז הכסף מתקבל מהלקוחות שהן חברות בארה"ב ובאירופה. כך שאם היה הון שכובס, הוא כובס כבר אצל הלקוח, ללא קשר לחברת ההייטק. ואם מדובר ב B2C, אז מדובר במיליוני לקוחות, ואין מיליונים של אנשים פרטיים שמכבסים הון דרך חברה אחת.
- 2.ליאן 16/08/2023 11:20הגב לתגובה זועם תינוק בן שנתיים ! שקלתי לתבוע אבל הם עגנו את זה ממש יפה בחוזה ולא יכלתי לעשות כלום. קבלתי סטירה של החיים שלי והחלטתי שאני משנה הכל. למדתי מסחר בבורסה והגעתי לאופציות מעוף זה התחום הכי רווחי! היום י שלי תוכנה https://bestoptionsimulator.com/ שאני עובדת רק איתה, היא תוכנת AI שעושה בשבילי את כל העבודה ואני רק יושבת מול המסך 3-4 שעות ביום וסוגרת בחודש משכורת של 40-50 אלף. בסוף הכל לטובה..
- מליונר 24/08/2023 20:29הגב לתגובה זולא תוכנה ולא מוח אנושי, אם את מהמרת באופציות מעוף תפסידי את כל כספך. אבל אני מניח שאת מפרסמת מוצר. אז שייזהרו הקוראים.
- 1.תוריד עוד 50% מס הכנסה. (ל"ת)88 16/08/2023 11:10הגב לתגובה זו
יזם מצליח עם עובדיו קרדיט: גרוק5 התכונות שצריכות להיות ליזם
ליזמים שמצליחים ומרקיעים לשמיים יש תכונות אופי מאוד ספציפיות שמביאות אותם לטופ, ואף אחת מהן אינה נרכשת באוניברסיטה; האם אתם יכולים להיות יזמים מצליחים?
מה מבדיל בין יזם שמנסה ונכשל ליזם שגם מצליח? רעיונות יש לכולם, טכנולוגיות נגישות יותר מתמיד, משקיעים פתוחים להזדמנויות חדשות ובכל זאת, רק אחוז קטן מהמיזמים מצליחים לשרוד לאורך זמן ולהפוך לעסק אמיתי ורווחי. ההבדל בין יזם שמרים רעיון טוב לזה שבונה חברה מצליחה טמון הרבה פחות בטכנולוגיה, ויותר באדם עצמו, בתכונות שמכתיבות את דרך החשיבה שלו ואת האופן שבו הוא פועל ומגיב למציאות העסקית.
יזמות היא לא מקצוע שאפשר ללמוד מתוך ספר או בקורס באוניברסיטה, אלא היא דרך חיים. אפשר לשפר ולשכלל את היכולות היזמיות, אבל נראה שזה נובע משילוב של תכונות אופי שמוביל לשילוב מנצח. התכונות אולי ההכרחיות ביותר, שהן הבסיס והן מעבר לכל תכונה אחרת הן הרעב להצלחה, החריצות וההתמדה. כל יזם מצליח שדברנו איתו, סיפק לנו את השלשה הזו. הרעב להצלחה מדרבן אותם לקום בבוקר, החריצות הכרחית להגיע ליעדים והתמדה קריטית כי כל יציאה מהמיקוד, מקשה על חזרה למסלול.
יזמות דורשת שילוב של יצירתיות, עקשנות, ניהול סיכונים, רגישות לשוק ואמונה עצמית שלא מתערערת גם כשהכול נראה אבוד. בישראל, שבה החדשנות היא כמעט ערך לאומי ומאות מיזמים נולדים מדי שנה, רק מעטים מצליחים לבנות חברות בעלות ערך אמיתי לאורך זמן. אז מה באמת מבדיל בין מי שמוותר באמצע לבין מי שממשיך עד הסוף? אלו חמש תכונות האופי שיזם חייב כדי להפוך רעיון פשוט לסיפור הצלחה עסקי.
1 # ראייה מערכתית
יזם אמיתי חייב להסתכל על החברה שלו כמו על מערכת חיה ונושמת, שבה כל החלטה משפיעה על שורה שלמה של גורמים אחרים. הוא לא מתמקד רק במוצר, אלא בשרשרת השלמה: מהשלב שבו הרעיון נולד, דרך המימון, הפיתוח, תמחור, שיווק ושירות לקוחות, ועד לדרך שבה החברה נתפסת בציבור. בעולם דינמי ששינויים מתרחשים בו במהירות, יזם שלא רואה את התמונה הכוללת עלול למצוא את עצמו מגיב באיחור, או גרוע מכך מקבל החלטות שמזיקות לחברה בטווח הארוך. ראייה מערכתית מאפשרת לו לחשוב כמה צעדים קדימה, להבין את ההשלכות של כל פעולה וליצור תיאום נכון בין כל חלקי העסק. לכאורה מדובר בתכונה אינטואיטיבית, אך בפועל היא נרכשת מתוך ניסיון, סקרנות ולמידה מתמדת. יזם שמפתח ראייה מערכתית, יצליח להתמודד עם מצבי אי־ודאות בצורה שקולה יותר, לזהות הזדמנויות בזמן ולהגיב לשינויים בלי לאבד את שיווי המשקל. זהו יתרון אסטרטגי המאפשר קבלת החלטות חכמה ומדויקת ובמקרים רבים הוא זה שמפריד בין הצלחה לבין טעות יקרה.- 81,000 דירות תקועות - והספירה נמשכת: מי המתחרה החדש של הקבלנים?
- תמ"א עם 51%? שיקום ההרס לא צריך לבוא על גב המוחלשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # מחויבות לטווח הרחוק
בית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד סקר את התכונות החשובות ליזמים והדגיש את נושא המחויבות. בעוד הציבור הרחב רואה יזמים כאנשים המצליחים לגייס השקעה ראשונית או רק הצליחו להקים עסק כאנשים ש"עשו את זה", מי שבאמת מצליח הוא מי שמצליח לקיים את החברה שהקים לאורך זמן. יזמות איננה ריצה למרחק קצר, אלא מרתון. רוב החברות הגדולות שהתחילו כסטארט־אפ צנוע נבנו לאורך שנים של עבודה עיקשת, כישלונות חוזרים והשקעה מתמשכת. מחויבות אמיתית מתבטאת לא רק בנכונות לעבוד שעות ארוכות, אלא בעיקר בהתמדה וביכולת לעמוד מול אכזבות חוזרות. יזם שמוותר כשהדרך מסתבכת, או שמחליף כיוון בכל פעם שהשוק משנה רוח, מתקשה להגיע ליציבות. לעומת זאת, מי שמחויב לחזון שלו גם כשהמשקיעים לוחצים, כשהלקוחות מהססים וכשהכסף נגמר הוא זה שמצליח לשרוד. בישראל, שבה התרבות העסקית נעה בקצב מהיר ונטיית היזמים היא "לרוץ על הדבר הבא", מחויבות לטווח ארוך הפכה לתכונה נדירה אך קריטית. יזם שמצליח לשמור על אותה נחישות במשך שנים מפתח חברה שיכולה להתמודד עם זעזועים, לא רק לצמוח בתקופות נוחות. המחויבות היא זו שמאפשרת למיזם לעבור מהתלהבות רגעית לחברה בוגרת ובעלת שורשים אמיתיים.
מנהל רעיל קרדיט: גרוקאיך מתמודדים עם בוס רעיל בלי לאבד את מקום העבודה
בוס שמבטל אותך ליד הצוות, שמזלזל בהישגים שלך, השפלות פומביות ושיח מתנשא, הם רק חלק מהסממנים של בוס רעיל שגורם נזק לא רק לך, אלא לצוות ולפרודוקטיביות של מקום העבודה אבל יש מה לעשות - המדריך המלא
מנהל ישיר רעיל שיוצר סביבה של פחד, חוסר שקיפות או השפלה שיטתית, אינו רק מטרד אלא גם גורם ישיר לירידה בפרודוקטיביות, לעלייה בתחלופת עובדים ולפגיעה עמוקה בבריאות הנפשית. רבים מהעובדים נתקלים בתופעה זו לאורך הקריירה, כאשר כשליש מהם חווים מנהל כזה בשנה האחרונה בלבד. כאשר יש שוק עבודה תחרותי, כמו בישראל, הבעיה נעשית חריפה יותר, כאשר עובדים חוששים מעימותים שיפגעו בקידום או בהכנסה, מה שמוביל לשתיקה כרונית ומתח מתמשך. התוצאה היא לא רק אובדן מוטיבציה אישית, אלא גם נזק ארגוני: צוותים מפוזרים, יצירתיות מושבתת ותשוקה מקצועית שמתאדה במהירות.
אבל במציאות זו, שבה החלפת עבודה אינה תמיד פשוטה, במיוחד בענפים כמו הייטק או פיננסים שבהם תקופות מעבר עלולות להימשך חודשים, עולה שאלה קריטית: איך מתמודדים עם בוס רעיל מבלי להקריב את המשרה?
התשובה טמונה באסטרטגיה מחושבת: שילוב של מודעות עצמית, תיעוד, בניית רשתות ופעולה מדודה. מאמר זה מציג כלים פרקטיים שמאפשרים הישרדות ואף צמיחה תחת לחץ כזה, תוך התמקדות בשמירה על איזון בין שימור התעסוקה לבין הגנה על הערך האישי. הגישה אינה מבטיחה פתרון קסם, אלא מסלול בר-קיימא שמאפשר לעובד לשמור על כוחו במערכת שבה כוחות לא תמיד שווים.
מהם הסימנים לכך שמדובר בבוס רעיל?
המונח "בוס רעיל" אינו סתם תווית רגשית. הוא מתאר דפוסי התנהגות חוזרים שפוגעים בעובדים באופן שיטתי ומכוון. סימנים מרכזיים כוללים השפלה פומבית, ביטול קבוע של הישגים, חוסר אמון בסיסי, תגובות רגשיות קיצוניות ושיח מתנשא. דוגמה קלאסית: מנהל שמפזר ביקורת מול הצוות בישיבות, אך מתעלם משבחים, יוצר תרבות של פחד שמונעת יוזמה ומכבה מוטיבציה. התוצאה היא ירידה של עשרות אחוזים בפרודוקטיביות של הצוות, לצד עלייה בתחלופה שמגיעה לרמות גבוהות מהממוצע בשוק. מנהלים כאלה לעיתים אינם מודעים לנזק או שהם פשוט מתעלמים ממנו אך ההשפעה מצטברת ומשפיעה על כל שרשרת הפיקוד.
- פרשת השבוע: מה יכול וורן באפט ללמוד ממשה רבינו בנוגע למינוי יורש?
- איך מוצאים אנשי מקצוע מעולים לארגון שלכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כדי לזהות זאת, חפשו אינדיקטורים קולקטיביים: תחלופה גבוהה בצוות, מתח כרוני בפגישות או תרבות שתיקה שבה עובדים נמנעים מביקורת. רבים חשים מנותקים בגלל מנהיגות רעילה, מה שפוגע ביעדים ארגוניים ומגביר את הסיכוי לשחיקה כרונית אצל הצוות. כאשר רואים עלייה בתלונות על הטרדה ניהולית, הן תהיינה לרוב קשורות לדינמיקה לא מאוזנת של כוח. היכולת לזהות מנהל רעיל באופן מהיר לא רק יגן עליך, הוא יאפשר פעולה פרואקטיבית לפני שהנזק הופך בלתי הפיך, ויסייע להפריד בין בעיות זמניות לבין דפוסים כרוניים שדורשים התערבות.
