השקרים הגדולים בהייטק - עובדים חושבים שיש להם חבילה ששווה הרבה כסף, זה לרוב לא נכון - הנה מקרה אמיתי
בעלי חברות ההייטק הפרטיות והגופים שהשקיעו בהן - קרנות הון סיכון לצד גופי השקה וגופים מוסדיים עסוקים בשנה האחרונה בעיקר בלשמר את השווי. כולם עושים הכל כדי לא לפגוע בשווי של הסיבוב הקודם כי אז יש לזה השלכות כספיות ותדמיתיות - היזמים לא יוכלו להתהדר בחברה ששוויה רק עולה, קרנות ההון סיכון והגופים המוסדיים יצטרכו לבצע מחיקה-הפסד. אף אחד לא רוצה להפסיד ולכן מהנדסים את השווי.
איך בעצם עושים את זה? יש כמה אפשרויות. גיוס בהנפקת זכויות או בהובלת המשקיעים הקיימים הוא דרך טובה. כי אז אפשר לקבוע איזה שווי שרוצים, פשוט משקיעים לפי אותן פרופורציות. המחשה מהירה - נניח שקרנות הון סיכון שונות מחזיקות ב-80% מסטארטאפ שצריך גיוס נוסף של 2 מיליון דולר.
נניח שהן רוצות לגייס לפי שווי של 50 מיליון דולר כדי לשמר את השווי ולא מצליחות להביא משקיעים חדשים שמוכנים להיכנס לפי שווי של 20 מיליון דולר בלבד. במצב כזה, הן יכולות להשקיע בעצמן לפי אותן פרופורציות השקעה ולשמר את השווי - במקרים רבים עדיף להן להזרים עוד 2 מיליון דולר ולשמר שווי של 50 מיליון מאשר להוריד את השווי ב-60% ל-20 מיליון דולר כי אז הן ידווחו על הפסד ענק.
מעבר לזה, וזה קורה גם במציאות - הן יכולות לקבוע שהן משקיעות את ה-2 מיליון דולר בחברה לפי שווי של 80 מיליון דולר. ברגע שהן שומרות על שיעור ההחזקה, הן יכולות לקבוע שהשווי הוא 80, 90, 100 וגם 1 מיליארד דולר. זה משחק במספרים, אין לזה משמעות. הדבר האמיתי שהתרחש הוא הרמה של 2 מיליון דולר, אבל השווי הוא פיקציה. כל אחד יכול להגיד הכל.
- זו ההטבה שבעזרתה סטארטאפים מגייסים בכירים
- רווח מרשים לעובדי אלביט מהאופציות - 780 מיליון דולר; כמה הרוויח כל עובד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שיש גם נפגעים לכאורה שקטים. השיטה הזו שהיא בעצם הונאה, מייצרת ליזמים-בעלים-מנהלים שהם חלק מהשיטה ומהמבצעים שלה מצג שווא מול העובדים בחברות האלו.
העובדים האלו מקבלים לצד השכר גם אופציות והם חושבים שיש להם באופציות כסף גדול, אבל זה לרוב לא נכון. זה לרוב נועד לתת להם מוטיבציה, לשמר את העובדים הטובים, אבל למרות שניתן היה להעריך שעובדים אינטליגנטיים ידעו כמה שוות האופציות שלהם, משיחות עם עובדים ומנהלים בתחום, מסתבר שזה "חור שחור" אצל רוב העובדים.
"יש לי אופציות חדשות בשווי 160 אלף דולר" - "מצטער שאני מקלקל. אין לך - זה אולי עשירית מזה"
הנה מקרה אמיתי. דוגמה לעובד חרוץ, עובד טוב שהתקדם בחברה שלו, סטארט אפ בן 7 שנים, מוכר, יש מכירות. היו על רקע התקופה צמצומים ועדיין משדרים לעובדים שהכל בסדר והיעד קרוב מתמיד.
"צמצמנו כי היו לנו שומנים, התקופה יותר מאתגרת מבעבר, אבל המוצרים שלנו בחדירה חזקה, אנחנו מאוד אופטימיים ולא שינינו את התחזיות לביצועים ול-IPO בעוד שנה וחצי-שנתיים" אומרים היזמים לעובדים וסוחפים אותם. השאלה היא אם הם בעצמם מאמינים למה שהם אומרים. תתפלאו, במקרים רבים, כן. הם נדבקים בחלום, מערבבים בין חלום למציאות, ו-או פשוט חולמים יותר מדי. יש בהחלט יזמים כאלו ואלו עדיפים על שרלטנים שמראש יודעים שהם משקרים בגדול, אבל גם החולמים, לרוב לא נאיביים מדי. נוח להם להציג את המציאות דרך המשקפיים האלו. אחרת, העובדים הטובים עלולים לעזוב, וכן - לעובדים טובים תמיד יש ביקוש, גם בתקופה משברית בהייטק.
- "41% מעובדי המדינה תחת סכסוך עבודה": הדו"ח שחושף את הפצצה המתקתקת בשירות הציבורי
- בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון
בחברה הזו מחלקים אופציות. "קיבלתי אופציות חדשות בשווי 160 אלף דולר", סיפר לי שכן שעובד בחברה. "וואלה", אמרתי, "נשמע מצוין. איך אתה יודע את השווי?"
"זה במחיר של 8 דולר למניה", הוא ענה והוסיף מיד - "יש לי גם 20 אלף אופציות מלפני שנה והם הצליחו לא להעלות לי את מחיר המימוש שמאוד נמוך".
אני: "רגע, לא הבנתי. יש לך בעצם 40 אלף אופציות במחיר של 8 דולר, זה מכובד - שווי של 320 אלף דולר, אבל באיזה מחיר מימוש האופציות ומי אמר לך שהשווי למניה הוא 8 דולר?
השכן: "מחיר מימוש נמוך של 2 דולרים בערך. הסמנכ"ל אמר לי בשיחה שה-8 דולר זה המחיר בגיוס האחרון".
אני: "מה היה השווי בגיוס, מי השקיע, גופים חדשים?"
השכן: "לפי 450 מיליון דולר, יש שם גוף אחד מוביל שהשקיע בעבר והוא השקיע את הרוב. הוא מאוד מאוד מאמין בנו".
אז בדקתי (וגם עדכנתי את השכן). החברה הזו גייסה מאותם משקיעים בסבב האחרון לפני כחצי שנה כשלפני כשנתיים היא גייסה לפי שווי של 300 מיליון דולר. חברות דומות לחברה הזו שנסחרות בבורסה האמריקאית נפלו בלפחות 50% בשנתיים האלו. כשמבינים את סדרי הגודל של החברה, מבינים שיש סיכוי טוב שגם היא איבדה לפחות 50% בשווי. אם השווי שלה 150 מיליון דולר, הם צריכים להגיד תודה רבה.
הם אומרים שהשווי 450 מיליון דולר כדי לא לרשום הפסדים וכדי להלהיב את העובדים. אבל אם העובדים חושבים שהמחיר הוא 8 דולר הם טועים - הוא 2.7 דולר.
יש בעיה נוספת שלא נכנסנו אליה - מי אמר ש-8 דולר למניה מבטאים שווי של 450 מיליון דולר? אולי המנהלים-יזמים מעוותים-משקרים גם בנתון הזה? הנחנו שלא. אגב, אפשר לבדוק את זה. זה לא טריוויאלי כי החברה רשומה בארה"ב, אבל אפשר להגיע לרשם האמריקאי ולקבל את כמות המניות ולבחון את המחיר וההתאמה לשווי. דילגנו על זה, הנחנו שההנהלה דוברת אמת במקרה הזה.
במחיר של 2.7 דולר ועם 40 אלף אופציות, החבילה כולה שווה 108 אלף דולר. מחיר המימוש של כ-2 דולר, משאיר רווח של 0.7 דולר לאופציה, סביב 28 אלף דולר. בערך עשירית ממה שהעובד חשב שיש לו. האמת, גם ה-28 אלף דולר בסכנה גדולה. החישוב הזה נעשה בשמרנות, יש סיכוי טוב שהחברה שווה פחות.
"מצטער שאני מקלקל", אמרתי לשכן והסברתי לו שזה כנראה סביב עשירית מהסכום שהוא העריך". האמת היא שהוא התבאס, אבל לא מאוד. אולי שמר על פאסון, אולי הוא מהמפוכחים שהבין שזאת אופציה - אולי יהיה ואולי לא. ואולי הוא עדיין מעדיף להאמין לסמנכ"ל שלו מאשר לשכן.
- 16.לרון 23/08/2023 07:25הגב לתגובה זובועה מתפוצצת בסוף ככה או ככה
- 15.אורן 20/08/2023 21:56הגב לתגובה זוהחברות מסתירות את המידע מעובדים שחלק משכרם הוא השקעה במניות/אופציות בחברה. בחברות ציבוריות הכל חשוף אך בסטארטאפים יש המון הסתרה
- 14.אבישי צודק! חברה שלא נסחרת בבורסה, השווי שלה הוא פיקציה (ל"ת)אורי 20/08/2023 00:44הגב לתגובה זו
- לרון 23/08/2023 07:27הגב לתגובה זוחברה שנסחרת בבורסה היא פיקציה,ראו את שורת המנכ"לים הרצים להתראיין, עם כל ראיון אני נזהר יותר
- 13.היום שולחים להפגין בכיכר כדי לזכות בכמה אופציות לא שוות (ל"ת)יותם 19/08/2023 16:31הגב לתגובה זו
- 12.שופט 19/08/2023 12:37הגב לתגובה זוהתקוטט עם אשתו (לשעבר) בבית המשפט על המקרר, כשהתגרשו. חחח.
- 11.יוחאי 18/08/2023 17:58הגב לתגובה זואני מכרתי את כל האופציות לפני שנה ועשיתי 5.3 מיליון ש"ח (אחרי מס). עכשיו שמתי הכל באג"ח עם תשואה של 4% ומשכיב כל חודש 14000 בלי לעבוד בכלל. אז תספר לעצמך עד מחר שבהייטק לא מתעשרים. נשמה אני את שלי כבר עשיתי, הבנת את זה?!?!
- נשמע שאתה עובד הייטק צעיר ומבואס ..מהאמת (ל"ת)מנכ"ל הייטק 19/08/2023 12:42הגב לתגובה זו
- יוחאי 19/08/2023 14:33אבל עם יותר כסף ממה שאתה אפילו יכול לחלום שיהיה לך, מנכלצ'יק חחח
- 10.חוץ מעובדי אינבידיה (ל"ת)רון 16/08/2023 22:55הגב לתגובה זו
- 9.עבודה בעיניים, הייטקיסטים תמימים (ל"ת)צחי 16/08/2023 21:51הגב לתגובה זו
- 8.יעקב 16/08/2023 20:39הגב לתגובה זוהסכום כשהיה וסטד היה שליש מהסכום המקורי, רק להתקשר ולבקש העברה יעלה יותר
- 7.כלכלן 16/08/2023 13:32הגב לתגובה זובגדול הייתי מעדיף לא להיות שכן שלך - חי בחלום
- 6.מבין2 16/08/2023 12:45הגב לתגובה זוומשרתים בצבא וכל השאר לא שווים כלום.
- מה הקשר? הם עדיין עובדים למחייתם ומניעים את הכלכלה. (ל"ת)צפצפ 18/08/2023 17:07הגב לתגובה זו
- אויארבעך 17/08/2023 10:26הגב לתגובה זוישמרו נידה ויאמינו ביהוה
- 5.אבישי מסביר בצורה פשוטה דברים מסובכים, תודה (ל"ת)דורון 16/08/2023 12:38הגב לתגובה זו
- 4.רציונאלי 16/08/2023 12:01הגב לתגובה זומוכרים?? אני קונה נדבר בעוד שנה ב"ה
- לרון 23/08/2023 07:31הגב לתגובה זומי זה מה זה "השם" הזה,כולכם נשיאים רוח וגשם אין
- 3.זליג 16/08/2023 11:39הגב לתגובה זוהחברות "מייצאות שרותי תוכנה" ומכניסות מיליוני דולרים "לבנים" וכך מצליחות לעבוד על משקיעים (בעיקר ישראלים) ששופכים כסף טוב לבור מסריח.
- 888 16/08/2023 21:30הגב לתגובה זואם מדובר בחברת B2B, אז הכסף מתקבל מהלקוחות שהן חברות בארה"ב ובאירופה. כך שאם היה הון שכובס, הוא כובס כבר אצל הלקוח, ללא קשר לחברת ההייטק. ואם מדובר ב B2C, אז מדובר במיליוני לקוחות, ואין מיליונים של אנשים פרטיים שמכבסים הון דרך חברה אחת.
- 2.ליאן 16/08/2023 11:20הגב לתגובה זועם תינוק בן שנתיים ! שקלתי לתבוע אבל הם עגנו את זה ממש יפה בחוזה ולא יכלתי לעשות כלום. קבלתי סטירה של החיים שלי והחלטתי שאני משנה הכל. למדתי מסחר בבורסה והגעתי לאופציות מעוף זה התחום הכי רווחי! היום י שלי תוכנה https://bestoptionsimulator.com/ שאני עובדת רק איתה, היא תוכנת AI שעושה בשבילי את כל העבודה ואני רק יושבת מול המסך 3-4 שעות ביום וסוגרת בחודש משכורת של 40-50 אלף. בסוף הכל לטובה..
- מליונר 24/08/2023 20:29הגב לתגובה זולא תוכנה ולא מוח אנושי, אם את מהמרת באופציות מעוף תפסידי את כל כספך. אבל אני מניח שאת מפרסמת מוצר. אז שייזהרו הקוראים.
- 1.תוריד עוד 50% מס הכנסה. (ל"ת)88 16/08/2023 11:10הגב לתגובה זו
"41% מעובדי המדינה תחת סכסוך עבודה": הדו"ח שחושף את הפצצה המתקתקת בשירות הציבורי
אגף השכר מציג דוח ראשון מסוגו על שביתות וסכסוכי עבודה במגזר הציבורי; 48 סכסוכים פתוחים ו-58 אלף ימי עבודה אבודים בשנה
משרד האוצר מפרסם לראשונה דוח מסכם של אגף השכר והסכמי העבודה, המנתח את תמונת השביתות, העיצומים וסכסוכי העבודה בשירות המדינה בשנת 2024. לפי הדוח, יחסי העבודה הקיבוציים במגזר הציבורי מציגים מגמת שיפור מתמשכת, עם ירידה בהיקף הצעדים הארגוניים ובמספר הסכסוכים לעומת שנים קודמות. הדוח מתפרסם בעיצומו של המתנה להכרעת בג"ץ בערעור המדינה על פסק הדין העקרוני בעניין "השכר הראוי" בעת עיצומים חלקיים, סוגיה בעלת השלכות רוחב משמעותיות על כל מערכת יחסי העבודה בישראל.
אגף השכר מצביע על שלושה מהלכים מרכזיים שהובילו ליציבות במערכת יחסי העבודה: הראשון מביניהם הוא ההסכם עם הסתדרות המורים, שנערך ב-2022, והסדיר את מערכת השכר והוביל לשקט תעשייתי יציב ללא סכסוכים במערכת החינוך. בנוסף, הדוח מדבר על הסכם המסגרת עם ההסתדרות הכללית, שנערך ב-2023, ובמסגרתו עוגן מנגנון צעדי התכנסות וקיצוץ מתואמים, על רקע מאמצי המשק למימון המלחמה והצורך בהתנהלות מאוזנת במגזר הציבורי. לפי האוצר, שלושת המהלכים הללו יצרו תשתית מוסדית יציבה יותר, המבוססת על דיאלוג ושיתוף פעולה עם ארגוני העובדים, ותרמו באופן ישיר לצמצום סכסוכי העבודה בשירות המדינה.
הדוח מתייחס ליוזמה משותפת של משרד האוצר וההסתדרות, הקמת מוסד ליחסי עבודה, שנועד לסייע בפתרון סכסוכים בדרכי שלום. במסגרת המוסד מופעלים כלים כגון גישור מקצועי, בירור עובדות ומחקר וכן מנגנוני הידברות מוסדיים. באגף השכר מציינים כי הקמת המוסד מהווה נדבך נוסף בביסוס מערכת יחסי עבודה יציבה יותר, תוך הפחתת תלות בצעדים ארגוניים ותהליכי הכרעה משפטיים.
התשלום לעובדים בעת עיצומים חלקיים
לצד המגמות החיוביות, הדוח מצביע על סוגיה עקרונית שנותרה בלתי פתורה, והיא התשלום לעובדים בעת עיצומים חלקיים. פסק דינו של בית הדין הארצי
לעבודה, שניתן בעניינם של עובדי ההוראה בחטיבות העליונות, קבע כי בעת עיצומים, גם אם העבודה אינה מתבצעת בשלמותה, יש לשלם לעובדים שכר מלא. המדינה עתרה לבג"ץ בבקשה לביטול ההחלטה, בטענה כי לפסק הדין "השלכות רוחב חמורות" על מבנה יחסי העבודה הקיבוציים ועל יכולתה לשמור
על שירות ציבורי תקין. העתירה תלוית הכרעה, ובמשרד האוצר מציינים כי נדרשת הסדרה רגולטורית ברורה, שתשמור מחד על זכות העובדים למחות, ומאידך על חובתה של המדינה לספק שירות ציבורי רציף, יציב וצודק.
- הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
- הממשלה תשקיע בהאצת בנייה, התחדשות עירונית וחיזוק הדיור הציבורי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפי מלכין, ממונה השכר והסכמי העבודה ציין כי: "המגמה החיובית בשירות המדינה אינה מקרית, היא תוצאה של השקעה ארוכת טווח בבניית יחסי אמון, בניהול דיאלוג פתוח עם ארגוני העובדים וביצירת מנגנונים מוסכמים לפתרון מחלוקות. מערכת יחסי העבודה בשירות הציבורי מבשילה והופכת יציבה ובוגרת יותר, לטובת העובדים ולטובת הציבור כולו".
"הבוס התקשר בשעות הערב. לא עניתי": דור ה-Z משנה את הכללים בשוק העבודה
גל הפיטורים הגלובלי היה אמור להחזיר את הצעירים לשעות נוספות ונאמנות עיוורת - אבל קורה בדיוק ההפך: הם מציבים גבולות, דורשים גמישות ומוכנים לשלם מחיר. האם המעסיקים יצליחו להסתגל למצב? וגם - דברים שצריך לדעת על דור
Z
דניאל, בן 24, הוא מתכנת מחונן בחברת הייטק מבטיחה. כשסיים את ההתמחות שלו, כולם ציפו שיקפוץ למים ויעבוד סביב השעון, כפי שהיה מקובל בענף במשך שנים. אבל לדניאל היו תוכניות אחרות. הוא הגיע ליום הראשון עם חיוך, מחויבות למשימותיו, וסט כללים משלו. כשהמנהלת שלו התקשרה אליו לראשונה בשעה שמונה בערב כדי לדון בבאג דחוף, דניאל פשוט לא ענה. הטלפון רטט על השיש בזמן שהוא הכין ארוחת ערב, ודניאל אפילו לא טרח להציץ. בבוקר למחרת, הוא ניגש למנהלת והסביר בנימוס: "אני זמין ומחויב באופן מלא בין תשע לחמש. מחוץ לשעות האלה, אני לא עובד. כל הודעה או שיחה תיענה ביום העבודה הבא".
דניאל הוא לא מורד או עצלן. הוא פשוט היה נציג מובהק של דור שלם שמאס בעבדות המודרנית ואימץ את תפיסת ה"התפטרות השקטה" - כלומר, בשעות העבודה הוא מבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר, עומד בציפיות ואפילו מצטיין, אך ברגע שהשעון מראה 17:00, המחשב נסגר והעבודה נשארת במשרד. הגבולות הברורים האלה הם לא סימן לחוסר מוטיבציה, אלא דרך לשמור על שפיות, לאזן בין עבודה לחיים ולהגדיר מחדש מהי מחויבות בעידן המודרני.
ב-2025 שוק העבודה העולמי נמצא במצב של האטה מתמשכת: גיוסים מצטמצמים, גלי פיטורים נמשכים (בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, הפיננסים והמדיה), והוודאות התעסוקתית נמוכה מאי פעם. למרות זאת, בני דור ה-Z (ילידי 1997–2012), שהם כיום כ-27% מכוח העבודה במשק, אינם נסוגים מהדרישה המרכזית שלהם: איזון אמיתי בין עבודה לפנאי. נתונים עדכניים של מכון גאלופ מראים כי עובדים מתחת לגיל 35 מבלים בעבודה כשעתיים פחות בשבוע בממוצע, בהשוואה ל-2019 - ירידה כפולה מזו שנרשמה בקרב עובדים מעל גיל 40. הירידה הזו אינה נובעת מעצלות, אלא משינוי עמוק בתפיסת הנאמנות כלפי המעסיק.
התנתקות רגשית כמנגנון הישרדות
תקופת הקורונה לימדה את הדור הצעיר שני לקחים חשובים: ראשית, עבודה מרחוק יכולה להיות יעילה לא פחות מעבודה במשרד; שנית, ביטחון תעסוקתי הוא אשליה. גלי הפיטורים של 2023–2025, שבהם עשרות אלפי עובדים בעלי ותק קצר פוטרו בהודעות זום של דקות ספורות, רק חיזקו את המסקנה: אין טעם להשקיע רגשית במקום עבודה שאינו מחויב אליך. התוצאה היא עלייה חדה בתופעות "ההתפטרות השקטה" ו-"עבודה לפי השכר". כלומר, העובדים מבצעים את המוטל עליהם בדיוק לפי החוזה, בלי שעות נוספות, בלי מענה למיילים אחרי 18:00, ובלי ביטול תוכניות אישיות.
סקר שערכו Deloitte Global Gen Z & Millennial Survey בשנת 2025 מראה כי 89% מהנשאלים מדור ה-Z מדרגים איזון עבודה-חיים כגורם החשוב ביותר בבחירת מקום עבודה - מעל שכר ומעל קידום. רק 6% מהם מעוניינים להגיע לתפקידי ניהול בכירים, לעומת 20% בדור המילניאלס לפני עשור.
הפער הבין-דורי מתרחב
