עובדי הייטק
צילום: sigmund, unsplash
חשיפה

השקרים הגדולים בהייטק - עובדים חושבים שיש להם חבילה ששווה הרבה כסף, זה לרוב לא נכון - הנה מקרה אמיתי

יזמים ומנהלים בחברות פרטיות ובסטארטאפים מספרים לעובדים סיפור שרחוק מהאמת - "יש לך 20,000 אופציות ששוות 160,000 דולר"; בדקנו - זה במקרה הטוב שווה עשירית
אבישי עובדיה | (25)

בעלי חברות ההייטק הפרטיות והגופים שהשקיעו בהן - קרנות הון סיכון לצד גופי השקה וגופים מוסדיים עסוקים בשנה האחרונה בעיקר בלשמר את השווי. כולם עושים הכל כדי לא לפגוע בשווי של הסיבוב הקודם כי אז יש לזה השלכות כספיות ותדמיתיות - היזמים לא יוכלו להתהדר בחברה ששוויה רק עולה, קרנות ההון סיכון והגופים המוסדיים יצטרכו לבצע מחיקה-הפסד. אף אחד לא רוצה להפסיד ולכן מהנדסים את השווי.

איך בעצם עושים את זה? יש כמה אפשרויות. גיוס בהנפקת זכויות או בהובלת המשקיעים הקיימים הוא דרך טובה. כי אז אפשר לקבוע איזה שווי שרוצים, פשוט משקיעים לפי אותן פרופורציות. המחשה מהירה - נניח שקרנות הון סיכון שונות מחזיקות ב-80% מסטארטאפ שצריך גיוס נוסף של 2 מיליון דולר.

נניח שהן רוצות לגייס לפי שווי של 50 מיליון דולר כדי לשמר את השווי ולא מצליחות להביא משקיעים חדשים שמוכנים להיכנס לפי שווי של 20 מיליון דולר בלבד. במצב כזה, הן יכולות להשקיע בעצמן לפי אותן פרופורציות השקעה ולשמר את השווי - במקרים רבים עדיף להן להזרים עוד 2 מיליון דולר ולשמר שווי של 50 מיליון מאשר להוריד את השווי ב-60% ל-20 מיליון דולר כי אז הן ידווחו על הפסד ענק.

מעבר לזה, וזה קורה גם במציאות - הן יכולות לקבוע שהן משקיעות את ה-2 מיליון דולר בחברה לפי שווי של 80 מיליון דולר. ברגע שהן שומרות על שיעור ההחזקה, הן יכולות לקבוע שהשווי הוא 80, 90, 100 וגם 1 מיליארד דולר. זה משחק במספרים, אין לזה משמעות. הדבר האמיתי שהתרחש הוא הרמה של 2 מיליון דולר, אבל השווי הוא פיקציה. כל אחד יכול להגיד הכל.

אלא שיש גם נפגעים לכאורה שקטים. השיטה הזו שהיא בעצם הונאה, מייצרת ליזמים-בעלים-מנהלים שהם חלק מהשיטה ומהמבצעים שלה מצג שווא מול העובדים בחברות האלו. 

העובדים האלו מקבלים לצד השכר גם אופציות והם חושבים שיש להם באופציות כסף גדול, אבל זה לרוב לא נכון. זה לרוב נועד לתת להם מוטיבציה, לשמר את העובדים הטובים, אבל למרות שניתן היה להעריך שעובדים אינטליגנטיים ידעו כמה שוות האופציות שלהם, משיחות עם עובדים ומנהלים בתחום, מסתבר שזה "חור שחור" אצל רוב העובדים.

"יש לי אופציות חדשות בשווי 160 אלף דולר" - "מצטער שאני מקלקל. אין לך - זה אולי עשירית מזה"

הנה מקרה אמיתי. דוגמה לעובד חרוץ, עובד טוב שהתקדם בחברה שלו, סטארט אפ בן 7 שנים, מוכר, יש מכירות. היו על רקע התקופה צמצומים ועדיין משדרים לעובדים שהכל בסדר והיעד קרוב מתמיד.

"צמצמנו כי היו לנו שומנים, התקופה יותר מאתגרת מבעבר, אבל המוצרים שלנו בחדירה חזקה, אנחנו מאוד אופטימיים ולא שינינו את התחזיות לביצועים ול-IPO בעוד שנה וחצי-שנתיים" אומרים היזמים לעובדים וסוחפים אותם. השאלה היא אם הם בעצמם מאמינים למה שהם אומרים. תתפלאו, במקרים רבים, כן. הם נדבקים בחלום, מערבבים בין חלום למציאות, ו-או פשוט חולמים יותר מדי. יש בהחלט יזמים כאלו ואלו עדיפים על שרלטנים שמראש יודעים שהם משקרים בגדול, אבל גם החולמים, לרוב לא נאיביים מדי. נוח להם להציג את המציאות דרך המשקפיים האלו. אחרת, העובדים הטובים עלולים לעזוב, וכן - לעובדים טובים תמיד יש ביקוש, גם בתקופה משברית בהייטק.

קיראו עוד ב"קריירה"

בחברה הזו מחלקים אופציות. "קיבלתי אופציות חדשות בשווי 160 אלף דולר", סיפר לי שכן שעובד בחברה. "וואלה", אמרתי, "נשמע מצוין. איך אתה יודע את השווי?" 

"זה במחיר של 8 דולר למניה", הוא ענה והוסיף מיד - "יש לי גם 20 אלף אופציות מלפני שנה והם הצליחו לא להעלות לי את מחיר המימוש שמאוד נמוך".

אני: "רגע, לא הבנתי. יש לך בעצם 40 אלף אופציות במחיר של 8 דולר, זה מכובד - שווי של 320 אלף דולר, אבל באיזה מחיר מימוש האופציות ומי אמר לך שהשווי למניה הוא 8 דולר?

השכן: "מחיר מימוש נמוך של 2 דולרים בערך. הסמנכ"ל אמר לי בשיחה שה-8 דולר זה המחיר בגיוס האחרון".

אני: "מה היה השווי בגיוס, מי השקיע, גופים חדשים?"

השכן: "לפי 450 מיליון דולר, יש שם גוף אחד מוביל שהשקיע בעבר והוא השקיע את הרוב. הוא מאוד מאוד מאמין בנו". 

אז בדקתי (וגם עדכנתי את השכן). החברה הזו גייסה מאותם משקיעים בסבב האחרון לפני כחצי שנה כשלפני כשנתיים היא גייסה לפי שווי של 300 מיליון דולר. חברות דומות לחברה הזו שנסחרות בבורסה האמריקאית נפלו בלפחות 50% בשנתיים האלו. כשמבינים את סדרי הגודל של החברה, מבינים שיש סיכוי טוב שגם היא איבדה לפחות 50% בשווי. אם השווי שלה 150 מיליון דולר, הם צריכים להגיד תודה רבה.  

הם אומרים שהשווי 450 מיליון דולר כדי לא לרשום הפסדים וכדי להלהיב את העובדים.  אבל אם העובדים חושבים שהמחיר הוא 8 דולר הם טועים - הוא 2.7 דולר. 

יש בעיה נוספת שלא נכנסנו אליה - מי אמר ש-8 דולר למניה מבטאים שווי של 450 מיליון דולר? אולי המנהלים-יזמים מעוותים-משקרים גם בנתון הזה? הנחנו שלא. אגב, אפשר לבדוק את זה. זה לא טריוויאלי כי החברה רשומה בארה"ב, אבל אפשר להגיע לרשם האמריקאי ולקבל את כמות המניות ולבחון את המחיר וההתאמה לשווי. דילגנו על זה, הנחנו שההנהלה דוברת אמת במקרה הזה.

במחיר של 2.7 דולר ועם 40 אלף אופציות, החבילה כולה שווה 108 אלף דולר. מחיר המימוש של כ-2 דולר, משאיר רווח של 0.7 דולר לאופציה, סביב 28 אלף דולר. בערך עשירית ממה שהעובד חשב שיש לו. האמת, גם ה-28 אלף דולר בסכנה גדולה. החישוב הזה נעשה בשמרנות, יש סיכוי טוב שהחברה שווה פחות. 

"מצטער שאני מקלקל", אמרתי לשכן והסברתי לו שזה כנראה סביב עשירית מהסכום שהוא העריך". האמת היא שהוא התבאס, אבל לא מאוד. אולי שמר על פאסון, אולי הוא מהמפוכחים שהבין שזאת אופציה - אולי יהיה ואולי לא. ואולי הוא עדיין מעדיף להאמין לסמנכ"ל שלו מאשר לשכן.

  

תגובות לכתבה(25):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    לרון 23/08/2023 07:25
    הגב לתגובה זו
    בועה מתפוצצת בסוף ככה או ככה
  • 15.
    אורן 20/08/2023 21:56
    הגב לתגובה זו
    החברות מסתירות את המידע מעובדים שחלק משכרם הוא השקעה במניות/אופציות בחברה. בחברות ציבוריות הכל חשוף אך בסטארטאפים יש המון הסתרה
  • 14.
    אבישי צודק! חברה שלא נסחרת בבורסה, השווי שלה הוא פיקציה (ל"ת)
    אורי 20/08/2023 00:44
    הגב לתגובה זו
  • לרון 23/08/2023 07:27
    הגב לתגובה זו
    חברה שנסחרת בבורסה היא פיקציה,ראו את שורת המנכ"לים הרצים להתראיין, עם כל ראיון אני נזהר יותר
  • 13.
    היום שולחים להפגין בכיכר כדי לזכות בכמה אופציות לא שוות (ל"ת)
    יותם 19/08/2023 16:31
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    שופט 19/08/2023 12:37
    הגב לתגובה זו
    התקוטט עם אשתו (לשעבר) בבית המשפט על המקרר, כשהתגרשו. חחח.
  • 11.
    יוחאי 18/08/2023 17:58
    הגב לתגובה זו
    אני מכרתי את כל האופציות לפני שנה ועשיתי 5.3 מיליון ש"ח (אחרי מס). עכשיו שמתי הכל באג"ח עם תשואה של 4% ומשכיב כל חודש 14000 בלי לעבוד בכלל. אז תספר לעצמך עד מחר שבהייטק לא מתעשרים. נשמה אני את שלי כבר עשיתי, הבנת את זה?!?!
  • נשמע שאתה עובד הייטק צעיר ומבואס ..מהאמת (ל"ת)
    מנכ"ל הייטק 19/08/2023 12:42
    הגב לתגובה זו
  • יוחאי 19/08/2023 14:33
    אבל עם יותר כסף ממה שאתה אפילו יכול לחלום שיהיה לך, מנכלצ'יק חחח
  • 10.
    חוץ מעובדי אינבידיה (ל"ת)
    רון 16/08/2023 22:55
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    עבודה בעיניים, הייטקיסטים תמימים (ל"ת)
    צחי 16/08/2023 21:51
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יעקב 16/08/2023 20:39
    הגב לתגובה זו
    הסכום כשהיה וסטד היה שליש מהסכום המקורי, רק להתקשר ולבקש העברה יעלה יותר
  • 7.
    כלכלן 16/08/2023 13:32
    הגב לתגובה זו
    בגדול הייתי מעדיף לא להיות שכן שלך - חי בחלום
  • 6.
    מבין2 16/08/2023 12:45
    הגב לתגובה זו
    ומשרתים בצבא וכל השאר לא שווים כלום.
  • מה הקשר? הם עדיין עובדים למחייתם ומניעים את הכלכלה. (ל"ת)
    צפצפ 18/08/2023 17:07
    הגב לתגובה זו
  • אויארבעך 17/08/2023 10:26
    הגב לתגובה זו
    ישמרו נידה ויאמינו ביהוה
  • 5.
    אבישי מסביר בצורה פשוטה דברים מסובכים, תודה (ל"ת)
    דורון 16/08/2023 12:38
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רציונאלי 16/08/2023 12:01
    הגב לתגובה זו
    מוכרים?? אני קונה נדבר בעוד שנה ב"ה
  • לרון 23/08/2023 07:31
    הגב לתגובה זו
    מי זה מה זה "השם" הזה,כולכם נשיאים רוח וגשם אין
  • 3.
    זליג 16/08/2023 11:39
    הגב לתגובה זו
    החברות "מייצאות שרותי תוכנה" ומכניסות מיליוני דולרים "לבנים" וכך מצליחות לעבוד על משקיעים (בעיקר ישראלים) ששופכים כסף טוב לבור מסריח.
  • 888 16/08/2023 21:30
    הגב לתגובה זו
    אם מדובר בחברת B2B, אז הכסף מתקבל מהלקוחות שהן חברות בארה"ב ובאירופה. כך שאם היה הון שכובס, הוא כובס כבר אצל הלקוח, ללא קשר לחברת ההייטק. ואם מדובר ב B2C, אז מדובר במיליוני לקוחות, ואין מיליונים של אנשים פרטיים שמכבסים הון דרך חברה אחת.
  • 2.
    ליאן 16/08/2023 11:20
    הגב לתגובה זו
    עם תינוק בן שנתיים ! שקלתי לתבוע אבל הם עגנו את זה ממש יפה בחוזה ולא יכלתי לעשות כלום. קבלתי סטירה של החיים שלי והחלטתי שאני משנה הכל. למדתי מסחר בבורסה והגעתי לאופציות מעוף זה התחום הכי רווחי! היום י שלי תוכנה https://bestoptionsimulator.com/ שאני עובדת רק איתה, היא תוכנת AI שעושה בשבילי את כל העבודה ואני רק יושבת מול המסך 3-4 שעות ביום וסוגרת בחודש משכורת של 40-50 אלף. בסוף הכל לטובה..
  • מליונר 24/08/2023 20:29
    הגב לתגובה זו
    לא תוכנה ולא מוח אנושי, אם את מהמרת באופציות מעוף תפסידי את כל כספך. אבל אני מניח שאת מפרסמת מוצר. אז שייזהרו הקוראים.
  • 1.
    תוריד עוד 50% מס הכנסה. (ל"ת)
    88 16/08/2023 11:10
    הגב לתגובה זו
מפוטר מחברה טכנולוגית, קרדיט: גרוקמפוטר מחברה טכנולוגית, קרדיט: גרוק

ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?

הדס ברטל |

חברות טק ענקיות כבר החלו להודיע על פיטורים של אלפי עובדים, והן השתמשו ב-AI כתירוץ, או כסיבה לפיטורים. בהודעות הרשמיות נאמר כי הבינה המלאכותית יכולה לעשות את העבודה באופן מהיר יותר וזול יותר, למרות שיש מי שמפקפק בכך, ברור לכול כי ל-AI יהיה אימפקט משמעותי על עולם העבודה וכי הוא כבר מייתר מקצועות, משרות וכך גם אלפי עובדים בתעשיות מגוונות. כאשר גם תחומי עבודה שכביכול לא קשורים לעולם הטכנולוגיה מתחילים להיות מושפעים ממהפכה התעשייתי הרביעית, השאלה היא לא רק מי ייפגע, אלא גם מי יוכל לשרוד, לעבור שינוי ולהתפתח. המוקד אינו רק "האם יוחלף התפקיד שלי?", אלא "איך ייראה התפקיד שלי בעשור הקרוב?". בהסתמך על מחקרים, ניתוחים והצהרות חברות גדולות וכן מתוך פרשנות רחבה של שוק העבודה: קיימות שתי אפשרויות מרכזיות, האחת היא הסתגלות והתאמה, השנייה היא סיכון ממשי לפיטורים ועלייה בשיעור האבטלה, במיוחד אם השוק לא יתאזן בזמן.

דוגמה למי שמתכונן למהפכה ומנסה להוביל אותה במקום להיות מובל על ידה. דאג מקמילון, מנכ"ל ענקית הקמעונאות וולמארט, הבהיר השבוע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: "בינה מלאכותית תשנה כל עבודה. פשוטו כמשמעו". לדבריו, השפעת הטכנולוגיה תהיה מקיפה, וחלק מהמשרות ייעלמו, בעוד אחרות יעברו שינוי משמעותי או ייווצרו מחדש.

הצהרתו מגיעה על רקע שורה של צעדים שמובילים מנהלים בכירים בחברות ענק כמו אמזון, ג'נרל מוטורס, פורד ו-JP מורגן, שהחלו להתריע בפני עובדים על הצורך להיערך לעולם עבודה חדש. וולמארט, שמעסיקה מעל 2.1 מיליון עובדים ברחבי העולם, כבר פועלת להתאים את מבנה כוח האדם לשינויים המהירים, גם אם בשלב זה גודלו צפוי להישאר יציב. לטענת החברה, תפקידים מסוימים יצומצמו, אחרים ייווצרו מחדש. אחד התפקידים החדשים שהושקו לאחרונה הוא "בונה סוכני בינה מלאכותית" שהם עובדים האחראים על פיתוח כלים שמבוססים על בינה מלאכותית וישמשו את צוותי הסחר.

במקביל, וולמארט בונה מערך רחב של הכשרות מחדש לעובדים שנדרש מהם לעבור הסבה או לפתח מיומנויות חדשות. ההשקעה בגיוון תפקידי שירות לקוחות, שליחויות, טכנאות ותחזוקה ממשיכה, כשמנגד תפקידים בתחום הרכש, ניתוח נתונים שגרתי או שירות לקוחות טלפוני נמצאים תחת בחינה מחודשת ובחלק מהמקרים לקראת שינוי עמוק.

לדבריו של מקמילון, השינוי לא צפוי להיות מידי אלא הדרגתי. אבל הארגון כבר נערך לרגע שבו רוב ממשקי התמיכה, מערכות הספקה והזמנות, יתבססו על סוכני בינה מלאכותית.

מחשב1
צילום: FREEPIK

מחקר: המחשב שינה את שוק העבודה - לא תמיד לטובת הנשים

המחקר, שנמשך כמעט ארבעה עשורים ובחן מיליוני נתונים משוק העבודה האמריקאי, מגלה איך חדירת המחשב למקומות עבודה שינתה את הרכב המגדרי של מקצועות רבים. בשנות השמונים והתשעים הטכנולוגיה פתחה דלתות לנשים והקטינה פערים, אך בתחילת שנות האלפיים נרשם מפנה שהחזיר חלק מהפערים. הדרישות החדשות לידע טכנולוגי, ובעיקר ידע בתחומי STEM, נהפכו למכשול שמונע מנשים להיכנס למקצועות שבהם טכנולוגיה נהפכה למרכזית

עוזי גרסטמן |

מחקר חדש של ד"ר אפרת הרצברג־דרוקר מהחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב בוחן לעומק כיצד חדירת המחשב למקומות העבודה בארה"ב בין 1980 ל-2017 עיצבה מחדש את דפוסי ההשתלבות של נשים וגברים במקצועות שונים. המחקר, שהתבסס על נתוני מפקדי האוכלוסין בארה"ב ופורסם בכתב העת Social Forces, עוקב אחר ההשלכות ארוכות הטווח של המחשוב - תהליך שנהפך במהלך השנים מכוח חדשני בשוליים לגורם מרכזי כמעט בכל תחום תעסוקה.

בשלביה הראשונים של המהפכה הדיגיטלית, בעיקר בשנות השמונים והתשעים, תרמה הטכנולוגיה לצמצום פערי המגדר. המעבר לעבודה שנשענת יותר על מחשבים הפחית את הדרישה לכוח פיזי במקצועות שבעבר נחשבו גבריים באופן מובהק, כמו עבודות תחזוקה מסוימות, תפקידים ניהוליים ואף תחומים רפואיים שונים. מקצועות שבהם היכולת לעבוד מול מחשב החליפה בהדרגה משימות פיזיות נהפכו לנגישים יותר לנשים, שהתמודדו קודם לכן עם חסמים ברורים. השינוי הזה לא רק איפשר לנשים להיכנס למקצועות חדשים, אלא גם תרם להגברת הנוכחות שלהן במשרות בעלות מדרג גבוה יותר.

ואולם עם תחילת שנות האלפיים התמונה התהפכה. ככל שהתלות במחשב גדלה וככל שמקצועות רבים החלו לדרוש ידע עמוק בתחומי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה - תחומי STEM - נוצרה מחדש חסימה מגדרית. מאחר שנשים עדיין מיוצגות בחסר במסלולי STEM, מקצועות שבהם הטכנולוגיה נהפכה לליבה המקצועית נותרו מאוישים בעיקר על ידי גברים. לפי המחקר, זהו מנגנון של "סגירה חברתית", שבו שליטה בידע טכנולוגי מתקדם נהפכת לתנאי סף שמקבע את ההפרדה בין נשים וגברים.

המחקר מתאר שלושה כוחות מרכזיים שפעלו במקביל במשך כ-40 שנה: הפחתת הדרישות הפיזיות שהרחיבה השתתפות נשים, שינוי עומס שעות העבודה שלא נמצא כבעל השפעה מהותית, ועלייה בדרישות לידע טכנולוגי שהגבילה מחדש כניסה של נשים למקצועות מתקדמים. שילוב המנגנונים האלה מסביר מדוע, למרות עלייה משמעותית בהשכלת נשים ובנוכחותן בשוק העבודה, רמת ההפרדה המגדרית במקצועות בארה"ב נשארה כמעט ללא שינוי מאז תחילת שנות האלפיים.

ד"ר הרצברג־דרוקר מציינת כי התובנות מן העבר חיוניות גם להבנת העתיד. לדבריה, ככל שטכנולוגיות חדשות ובהן בינה מלאכותית ייהפכו לגורם מרכזי בשוק העבודה, קיים סיכוי ממשי שהפערים יעמיקו אם נשים לא יגבירו את נוכחותן במסלולי הכשרה טכנולוגיים. העלייה המתמשכת בדרישות המומחיות עלולה לייצר שוב מחסום מגדרי - הפעם באופן חד ומשמעותי יותר.