דליה בדוחות הכספיים – מעריכה כי תהיה לשימועים השפעה לרעה על פעילותה
דליה אנרגיות דליה אגח א 0.12% מעריכה כי לתוצאות השימוע של רשות החשמל עלולות להיות השפעה לרעה על פעילותה של אשכול ייצור אנרגיות, אך לא על דליה ייצור כח. השימוע קובע תקרת מחיר נורמטיבית למכירת חשמל למנהל מערכת החשמל אך אינו קובע את המחיר עליו יסכימו שני צדדים בהסכם בילטראלי לאספקת חשמל. דליה ביצעה ניתוח ירידת ערך אך לא ביצעה הפרשה לירידת ערך נכסים, זאת מאחר וישנה סבירות גבוהה שתקנת הפיקוח לא תעבור במתכונתה הנוכחית.
תוצאותיה הכספיות של דליה לרבעון השלישי 2024
הכנסותיה של דליה חברות אנרגיה צמחו ברבעון השלישי בכ–42%. הרווח הנקי ירד בכ–8%. ההכנסות לתקופה הסתכמו בכ–1.13 מיליארד שקל לעומת 792 מיליון שקל; הרווח הנקי הסתכם בכ–146 מיליון שקל לעומת 159 מיליון בתקוםה המקבילה אשתקד.
הכנסות דליה אנרגיות כח המוחזקת 100% ע"י דליה חברות, ופועלת במודל מכירה בילטראלי ללקוחות עסקיים וביתיים בעיקר, הסתכמו ב–9 חודשי הפעילות בכ–2.2 מיליארד שקל, והרווח התפעולי התזרימי (EBITDA) הסתכם בכ–676 מיליון שקל. הרווח הנקי הסתכם בכ–321 מיליון שקל.
הכנסות "אשכול ייצור" המוחזקת 75% ע"י דליה חברות החל מיום 3.6.2024, ופועלת ב"מודל השוק" בו היא מוכרת את החשמל למנהל המערכת בלבד, הסתכמו ברבעון בכ- 676 מיליוני ש"ח, וה- EBITDA הסתכם בכ- 264 מיליוני ₪. ההפסד הנקי של אשכול ייצור הסתכם בכ- 67 מיליוני ש"ח.
עובד דבי: השימועים – ״טלטלה במשק החשמל״
עובד דבי, מנכ"ל דליה חברות אנרגיה: "דליה חברות אנרגיה ממשיכה להציג ברבעון השלישי ובתשעת החודשים הראשונים של השנה המשך מגמת צמיחה המתבטאות בפרמטרים התפעוליים והכספיים של החברה. ראוי להדגיש כי תוצאות יפות אלו הושגו תודות להירתמות ומסירות העובדים הוותיקים בדליה והעובדים שקלטנו מחברת החשמל באשכול, וזאת על רקע המצב המורכב בו נמצא המשק הישראלי. תוצאות אלה מהוות עדות מהימנה להמשך יישום האסטרטגיה העסקית של החברה, שבבסיסה שמירה על חוסן פיננסי, נזילות גבוהה ותזרים מזומנים חזק לצד המשך פיתוח יכולותיה המוכחות בייזום, הקמה, תפעול ואספקה של חשמל פרטי למאות עסקים ולאלפי משקי בית. דליה פועלת להקים שתי תחנות כוח נוספות מהיעילות במשק הישראלי, בהספק של 850 מגה כל אחת, "דליה 2" בצפית, ו"אבשל" באשכול במקום היחידות הקיטוריות המיושנות. אנו פועלים על מנת להגיע לסגירה פיננסית עבור 2 התחנות במחצית הראשונה לשנת 2025.
- תש"י בדרך להיפרד מדליה אנרגיות ולמכור 5% בעד 500 מיליון שקל
- דליה וסימנס חתמו על הסכם לאספקת הציוד העיקרי להקמת פרויקט "דליה 2"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בימים אלה מתמודד משק החשמל עם חוסר וודאות רגולטורי הנובע מהשימוע בעניין פיקוח על מחירים וקביעת תקרה לתעריף המשלים, קול קורא בעניין עדכון מודל ה – SMP וקול קורא לשינוים במבנה התעריף.
מדינת ישראל זקוקה להקמת תחנות כוח נוספות כדי להבטיח אספקת חשמל סדירה למשק בשנים הקרובות. הקמה של תחנת כוח עולה מיליארדי שקלים, ולכן שני תנאים הכרחיים נדרשים על מנת להבטיח את פיתוח משק החשמל בישראל ע"י יזמים וגורמים מממנים: הראשון, סביבה עסקית רגולטורית וודאית ויציבה לאורך זמן. השני, אסדרה המבטיחה יכולת החזר על השקעתם. לצערי, סדרת השימועים שפורסמו לאחרונה מייצרת טלטלה במשק החשמל, חוסר וודאות עסקית ועל פניו אף אינה מאפשרית יכולת החזר על ההשקעה בתשואה ראויה והוגנת. למיטב הכרתי המקצועית והיכרותי עם שוק החשמל ושוק ההון בישראל, צעדים רגולטוריים אלו יש בהם כדי לפגוע בצורה משמעותית בפיתוח משק החשמל שמשווע ליציבות וודאות רגולטורית על מנת להבטיח תכנון, הקמה ומימון תחנות כוח נוספות. צורך דחוף זה שידוע לכל מי שמצוי במשק החשמל, אף קיבל אישור לכך בדוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה בעניין זה. מבלי לספק סביבה עסקית יציבה לאורך זמן תיפגע היכולת להקים תחנות כוח נוספות ובהתאם יפגע היצע החשמל שהוא תנאי הכרחי למשק מתפקד וכמובן להגברת התחרות ולהוזלת מחיר החשמל לטווח ארוך ולא באופן מלאכותי."
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
