דליה אנרגיה
צילום: אתר דליה אנרגיה
דוחות

דליה בדוחות הכספיים – מעריכה כי תהיה לשימועים השפעה לרעה על פעילותה

דליה מציגה רווחים גבוהים לרבעון – ההון העצמי מסתכם ב-2.49 מיליארד שקל; עובד דבי, מנכ"ל החברה: "השלכות השימוע של רשות החשמל הן – 'טלטלה במשק החשמל'"
חיים בן הקון |

דליה אנרגיות  דליה אגח א -0.01% מעריכה כי לתוצאות השימוע של רשות החשמל עלולות להיות השפעה לרעה על פעילותה של אשכול ייצור אנרגיות, אך לא על דליה ייצור כח. השימוע קובע תקרת מחיר נורמטיבית למכירת חשמל למנהל מערכת החשמל אך אינו קובע את המחיר עליו יסכימו שני צדדים בהסכם בילטראלי לאספקת חשמל. דליה ביצעה ניתוח ירידת ערך אך לא ביצעה הפרשה לירידת ערך נכסים, זאת מאחר וישנה סבירות גבוהה שתקנת הפיקוח לא תעבור במתכונתה הנוכחית.

תוצאותיה הכספיות של דליה לרבעון השלישי 2024

הכנסותיה של דליה חברות אנרגיה צמחו ברבעון השלישי בכ–42%. הרווח הנקי ירד בכ–8%. ההכנסות לתקופה הסתכמו בכ–1.13 מיליארד שקל לעומת 792 מיליון שקל; הרווח הנקי הסתכם בכ–146 מיליון שקל לעומת 159 מיליון בתקוםה המקבילה אשתקד. 

הכנסות דליה אנרגיות כח המוחזקת 100% ע"י דליה חברות, ופועלת במודל מכירה בילטראלי ללקוחות עסקיים וביתיים בעיקר, הסתכמו ב–9 חודשי הפעילות בכ–2.2 מיליארד שקל, והרווח התפעולי התזרימי (EBITDA) הסתכם בכ–676 מיליון שקל. הרווח הנקי הסתכם בכ–321  מיליון שקל.

הכנסות "אשכול ייצור" המוחזקת 75% ע"י דליה חברות החל מיום 3.6.2024, ופועלת ב"מודל השוק" בו היא מוכרת את החשמל למנהל המערכת בלבד, הסתכמו ברבעון  בכ- 676  מיליוני ש"ח, וה- EBITDA  הסתכם בכ- 264 מיליוני ₪. ההפסד הנקי של אשכול ייצור הסתכם בכ- 67 מיליוני ש"ח.

עובד דבי: השימועים – ״טלטלה במשק החשמל״

עובד דבי, מנכ"ל דליה חברות אנרגיה: "דליה חברות אנרגיה ממשיכה להציג ברבעון השלישי ובתשעת החודשים הראשונים של השנה המשך מגמת צמיחה המתבטאות בפרמטרים התפעוליים והכספיים של החברה. ראוי להדגיש כי תוצאות יפות אלו הושגו תודות להירתמות ומסירות העובדים הוותיקים בדליה והעובדים שקלטנו מחברת החשמל באשכול, וזאת על רקע המצב המורכב בו נמצא המשק הישראלי. תוצאות אלה מהוות עדות מהימנה להמשך יישום האסטרטגיה העסקית של החברה, שבבסיסה שמירה על חוסן פיננסי, נזילות גבוהה ותזרים מזומנים חזק לצד המשך פיתוח יכולותיה המוכחות בייזום, הקמה, תפעול ואספקה של חשמל פרטי למאות עסקים ולאלפי משקי בית. דליה פועלת להקים שתי תחנות כוח נוספות מהיעילות במשק הישראלי, בהספק של 850 מגה כל אחת, "דליה 2" בצפית, ו"אבשל" באשכול במקום היחידות הקיטוריות המיושנות. אנו פועלים על מנת להגיע לסגירה פיננסית עבור 2 התחנות במחצית הראשונה לשנת 2025.

 

בימים אלה מתמודד משק החשמל עם חוסר וודאות רגולטורי הנובע מהשימוע בעניין פיקוח על מחירים וקביעת תקרה לתעריף המשלים, קול קורא בעניין עדכון מודל ה – SMP וקול קורא לשינוים במבנה התעריף.

מדינת ישראל זקוקה להקמת תחנות כוח נוספות כדי להבטיח אספקת חשמל סדירה למשק בשנים הקרובות. הקמה של תחנת כוח עולה מיליארדי שקלים, ולכן שני תנאים הכרחיים נדרשים על מנת להבטיח את פיתוח משק החשמל בישראל ע"י יזמים וגורמים מממנים: הראשון, סביבה עסקית רגולטורית וודאית ויציבה לאורך זמן.  השני, אסדרה המבטיחה יכולת החזר על השקעתם. לצערי, סדרת השימועים שפורסמו לאחרונה מייצרת טלטלה במשק החשמל, חוסר וודאות עסקית ועל פניו אף אינה מאפשרית יכולת החזר על ההשקעה בתשואה ראויה והוגנת. למיטב הכרתי המקצועית והיכרותי עם שוק החשמל ושוק ההון בישראל, צעדים רגולטוריים אלו יש בהם כדי לפגוע בצורה משמעותית בפיתוח משק החשמל שמשווע ליציבות וודאות רגולטורית  על מנת להבטיח תכנון, הקמה ומימון תחנות כוח נוספות. צורך דחוף זה שידוע לכל מי שמצוי במשק החשמל, אף קיבל אישור לכך בדוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה בעניין זה. מבלי לספק סביבה עסקית יציבה לאורך זמן תיפגע היכולת להקים תחנות כוח נוספות ובהתאם יפגע היצע החשמל שהוא תנאי הכרחי למשק מתפקד וכמובן להגברת התחרות ולהוזלת מחיר החשמל לטווח ארוך ולא באופן מלאכותי."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.