דליה אנרגיה
צילום: אתר דליה אנרגיה
דוחות

דליה בדוחות הכספיים – מעריכה כי תהיה לשימועים השפעה לרעה על פעילותה

דליה מציגה רווחים גבוהים לרבעון – ההון העצמי מסתכם ב-2.49 מיליארד שקל; עובד דבי, מנכ"ל החברה: "השלכות השימוע של רשות החשמל הן – 'טלטלה במשק החשמל'"
חיים בן הקון |

דליה אנרגיות  דליה אגח א 0.11% מעריכה כי לתוצאות השימוע של רשות החשמל עלולות להיות השפעה לרעה על פעילותה של אשכול ייצור אנרגיות, אך לא על דליה ייצור כח. השימוע קובע תקרת מחיר נורמטיבית למכירת חשמל למנהל מערכת החשמל אך אינו קובע את המחיר עליו יסכימו שני צדדים בהסכם בילטראלי לאספקת חשמל. דליה ביצעה ניתוח ירידת ערך אך לא ביצעה הפרשה לירידת ערך נכסים, זאת מאחר וישנה סבירות גבוהה שתקנת הפיקוח לא תעבור במתכונתה הנוכחית.

תוצאותיה הכספיות של דליה לרבעון השלישי 2024

הכנסותיה של דליה חברות אנרגיה צמחו ברבעון השלישי בכ–42%. הרווח הנקי ירד בכ–8%. ההכנסות לתקופה הסתכמו בכ–1.13 מיליארד שקל לעומת 792 מיליון שקל; הרווח הנקי הסתכם בכ–146 מיליון שקל לעומת 159 מיליון בתקוםה המקבילה אשתקד. 

הכנסות דליה אנרגיות כח המוחזקת 100% ע"י דליה חברות, ופועלת במודל מכירה בילטראלי ללקוחות עסקיים וביתיים בעיקר, הסתכמו ב–9 חודשי הפעילות בכ–2.2 מיליארד שקל, והרווח התפעולי התזרימי (EBITDA) הסתכם בכ–676 מיליון שקל. הרווח הנקי הסתכם בכ–321  מיליון שקל.

הכנסות "אשכול ייצור" המוחזקת 75% ע"י דליה חברות החל מיום 3.6.2024, ופועלת ב"מודל השוק" בו היא מוכרת את החשמל למנהל המערכת בלבד, הסתכמו ברבעון  בכ- 676  מיליוני ש"ח, וה- EBITDA  הסתכם בכ- 264 מיליוני ₪. ההפסד הנקי של אשכול ייצור הסתכם בכ- 67 מיליוני ש"ח.

עובד דבי: השימועים – ״טלטלה במשק החשמל״

עובד דבי, מנכ"ל דליה חברות אנרגיה: "דליה חברות אנרגיה ממשיכה להציג ברבעון השלישי ובתשעת החודשים הראשונים של השנה המשך מגמת צמיחה המתבטאות בפרמטרים התפעוליים והכספיים של החברה. ראוי להדגיש כי תוצאות יפות אלו הושגו תודות להירתמות ומסירות העובדים הוותיקים בדליה והעובדים שקלטנו מחברת החשמל באשכול, וזאת על רקע המצב המורכב בו נמצא המשק הישראלי. תוצאות אלה מהוות עדות מהימנה להמשך יישום האסטרטגיה העסקית של החברה, שבבסיסה שמירה על חוסן פיננסי, נזילות גבוהה ותזרים מזומנים חזק לצד המשך פיתוח יכולותיה המוכחות בייזום, הקמה, תפעול ואספקה של חשמל פרטי למאות עסקים ולאלפי משקי בית. דליה פועלת להקים שתי תחנות כוח נוספות מהיעילות במשק הישראלי, בהספק של 850 מגה כל אחת, "דליה 2" בצפית, ו"אבשל" באשכול במקום היחידות הקיטוריות המיושנות. אנו פועלים על מנת להגיע לסגירה פיננסית עבור 2 התחנות במחצית הראשונה לשנת 2025.

 

בימים אלה מתמודד משק החשמל עם חוסר וודאות רגולטורי הנובע מהשימוע בעניין פיקוח על מחירים וקביעת תקרה לתעריף המשלים, קול קורא בעניין עדכון מודל ה – SMP וקול קורא לשינוים במבנה התעריף.

מדינת ישראל זקוקה להקמת תחנות כוח נוספות כדי להבטיח אספקת חשמל סדירה למשק בשנים הקרובות. הקמה של תחנת כוח עולה מיליארדי שקלים, ולכן שני תנאים הכרחיים נדרשים על מנת להבטיח את פיתוח משק החשמל בישראל ע"י יזמים וגורמים מממנים: הראשון, סביבה עסקית רגולטורית וודאית ויציבה לאורך זמן.  השני, אסדרה המבטיחה יכולת החזר על השקעתם. לצערי, סדרת השימועים שפורסמו לאחרונה מייצרת טלטלה במשק החשמל, חוסר וודאות עסקית ועל פניו אף אינה מאפשרית יכולת החזר על ההשקעה בתשואה ראויה והוגנת. למיטב הכרתי המקצועית והיכרותי עם שוק החשמל ושוק ההון בישראל, צעדים רגולטוריים אלו יש בהם כדי לפגוע בצורה משמעותית בפיתוח משק החשמל שמשווע ליציבות וודאות רגולטורית  על מנת להבטיח תכנון, הקמה ומימון תחנות כוח נוספות. צורך דחוף זה שידוע לכל מי שמצוי במשק החשמל, אף קיבל אישור לכך בדוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה בעניין זה. מבלי לספק סביבה עסקית יציבה לאורך זמן תיפגע היכולת להקים תחנות כוח נוספות ובהתאם יפגע היצע החשמל שהוא תנאי הכרחי למשק מתפקד וכמובן להגברת התחרות ולהוזלת מחיר החשמל לטווח ארוך ולא באופן מלאכותי."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?

הבנקים מחקו 3.1%, חברות הביטוח 4.3%; נתניהו חשב שהוא יכול לתקן את הנזק אבל זה הולך להיות קשה. הבידוד מול אירופה מפחיד את המשקיעים

מערכת ביזפורטל |

הבורסה סגרה בירידות. ירידות של עד 2.3% בהובלת ת"א 90. תחילת היום היתה חיובית אחרי "המלצת הקנייה" של נתניהו לבורסה, אבל ככל שהמשקיעים קראו בין השורות את ההמלצה, הם הפנימו שהסיכונים גדולים. אל על ירדה ב-5.5%  מדד הביטוח נפל 4.3%, הבנקים ירדו ב-3.1%. בנוסף, הביטחוניות עצמן שהיו בעין סערת נאום ספרטה, ירדו בחדות ובראשן אלביט שהשילה 5.3% או 4.5 מיליארד שקל, ואחריה אימקו נקסט ויז'ן וסולרום, כולן צפויות להיכלל במדד הביטחוניות שיושק בנובמבר

גם הנדל"ן ירד, כשהמדד עצמו ירד 2.2% והסקטור כולו ירד, בהובלת עזריאלי שירדה 3%. מצד שני: נייס עלו ב4.8% וארית בכ-2%.


ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על בידוד גלובלי. זה הפחיד את הציבור ואת המשקיעים. השוק התחיל לרדת. נתניהו עשה סיבוב פרסה, אבל למה שמשקיעים עכשיו ייכנסו לשוק כאשר הם מבינים שיש סיכון מאוד גדול לבידוד עולמי. אנחנו חוזרים 40-50 שנה אחורה, אולי היצוא והיבוא עם אירופה ייפגעו. ראש ממשלה לא יכול להגיד משהו ולחזור בו. דמיינו שמנכ"ל של חברה יגיד - אנחנו מנמיכים ציפיות ובגלל שהמניה ירדה הוא חוזר לשוק ואומר - לא הבנתם אותי, התכוונתי שרק מול הודו המכירות יירדו, אנחנו בצמיחה, המניה מצוינת. 

הינו "שוחטים" את המנכ"ל. אז המנכ"ל הפעם הוא נתניהו והוא לא מצליח להרגיע. ההיפך - הוא משדר חוסר אמון. 


במקביל גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות ירידות בשערי האגרות כשהתשואות מטפסות בהתאמה - אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11.1 שנים שעלתה בתחילת היום עד 0.3% עברה לירידות של כ-0.4% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.46%


דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?