הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
נקסט ויזן
צילום: יחצ

בכירי נקסט ויז'ן ממשיכים לממש: מכרו מניות בעשרות מיליוני שקלים

מיכאל גרוסמן, מנכ"ל החברה, מכר מניות בכ-23.7 מיליון שקל; הדירקטור יוסף סנדלר מכר מניות בכ-44 מיליון שקל והיו"ר חן גולן מימש רווחים ומכר מניות בכ-23.7 מיליון שקל 
קובי ישעיהו | (7)
נושאים בכתבה מיכאל גרוסמן מימושים נקסט ויז'ן

על רקע העלייה המטאורית במחיר מניית חברת נקסט ויז'ן 4.12% בשנתיים האחרונות, ממשיכים בכירי החברה לממש את החזקותיהם ולמכור מניות. בסך הכל מכרו ביומיים האחרונים שלושה בכירים בחברה מניות בהיקף של כ-88 מיליון שקל, תוך שהם נהנים מזינוק של כמעט 300% במחיר המניה.

מיכאל גרוסמן, מנכ"ל החברה, המספקת פתרונות למערכות צילום צבאיות, מימש היום כ-425 אלף אופציות שהיו לו במחיר מימוש של 8.65 שקלים למניה, המיר אותן למניות ומיד מחר אותן בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 55.70 שקל למניה, כלומר בכ-23.7 מיליון שקל (כ-20 מיליון שקל בניכוי מחיר האופציה). לאחר העסקה הוא נותר עם החזקה של כ-3.5% בחברה בשווי של כ-150 מיליון שקל.

במקביל, עוד 2 בכירים בחברה מימשו מניות אתמול. הדירקטור יוסף סנדלר מכר כ-795 אלף מניות מחוץ לבורסה במחיר של 55.70 שקל למניה (מימש בכ-44 מיליון שקל) ונותר עם החזקה של כ-8.2 מיליון מניות (10.3%) בשווי כולל של כ-455 מיליון שקל. יו"ר החברה והמייסד שלה, חן גולן, מימש באותו שער כ-425 אלף מניות בכ-23.7 מיליון שקל ונותר עם החזקה של 6.7% בחברה בשווי של כ-305 מיליון שקל. 

גם הדירקטור נחמן בנשעיה מכר מניות, אם כי בכמות קטנה יותר. בנשעיה מכר בשבוע שעבר כ-26 אלף מניות במחיר של 57.91 שקל למניה, כלומר בכ-1.5 מיליון שקל, ונותר עם החזקה של כ-3.5% בחברה בשווי של כ-170 אלף שקל.

נזכיר כי גרוסמן כבר מכר בשנה שעברה מניות במספר הזדמנויות. ב-14 במרץ אשתקד הוא מימש חבילה של-843 אלף מניות בשער של 8.88 שקלים ובתמורה כוללת של 7.4 מיליון שקל. בהמשך החודש מכר 2.5 מיליון מניות במחיר של 10 שקלים ובשווי של 25 מיליון שקל ונשאר אז עם 1.5 מיליון מניות בשווי של 15 מיליון שקל. כמה חודשים לאחר מכן הוא מימש 438 אלף מניות במחיר של 22.85 שקל, כ-10 מיליון שקל. בסה"כ מימש גרוסמן כ-3.7 מיליון מניות (נפגש עם 42 מיליון שקל במזומן) בשנה שעברה. גם סנדלר, מרדכי גולן ובנשעיה מכרו במהלך השנה שעברה מניות במיליוני שקלים ובשערים הרבה יותר נמוכים מהשער הנוכחי של נקסט ויז'ן.

נקסט ויז'ן כבר שווה 4.3 מיליארד שקל - מה הלאה?

נקסט ויז'ן נסחרת כיום לפי שווי של כ-4.3 מיליארד שקל לאחר שהמניה רשמה עלייה מטאורית כמעט 300% בשנה האחרונה ושל 880% בשלוש שנים, בעיקר על רקע המלחמות באוקראינה ובארץ, שכן החברה מספקת מערכות צילום מתקדמות, בעיקר לשימושים צבאיים. למעשה, נקסט ויז'ן היא ההנפקה הטובה ביותר (ובין היחידות שהניבו תשואה חיובית) בגל ההנפקות של 2020-2021. מאז ההנפקה היא זינקה במעל לפי 8!

גרף מניית החברה מאז החלה להיסחר בבורסה בתל אביב

בשבוע שעבר פרסמה החברה את תוצאותיה לרבעון הראשון של 2024, אותה סיימה החברה עם הכנסות של כ-27.2 מיליון דולר, זינוק של כ-219% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה, רשמה נקסט ויז'ן רווח נקי של כ-14.5 מיליון דולר, צמיחה של כ-256% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. לצד פרסום הדוחות העלתה החברה  את יעד הצמיחה השנתי לכ-112%, כך שהיא צופה לסיים את שנת 2024 עם הכנסה של כ-110 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בראיון שקיים לאחר פרסום הדוחות, חזר גולן על הרצון של החברה לרכוש פעילות חדשה, "אנחנו עובדים על זה חזק מאד. בסוף אלו תהליכים ארוכים והחוכמה היא לא לעשות את זה לשם המעשה אלא רק את הדבר הנכון לנקסט וויז'ן. אנחנו משקיעים בזה מאמץ, אבל עד שלא יהיה לנו משהו שמתקדם לקראת הוודאות הבסיסית לא נדבר על זה. אבל אני כן יכול להגיד שאנחנו משקיעים בזה המון מאמץ. אנחנו מחפשים חברה עם סינרגיה גבוה לפעילות שלנו, זה יכול להיות סטארט-אפ טכנולוגי כדי לתת מענה לצרכים בשוק, וזה יכולה להיות חברה עם מכירות, בסיס לקוחות, ואנשי שיווק ומכירות במקומות שיאפשרו לנו לצמוח יחד".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    נראה מוזר. שאנשים זרים משקיעים ובעלי הבית בורחים 20/05/2024 18:11
    הגב לתגובה זו
    נראה מוזר. שאנשים זרים משקיעים ובעלי הבית בורחים
  • 5.
    איתי 20/05/2024 15:22
    הגב לתגובה זו
    ממשים כי יש אפשרות לממש אופציות חיכו הרבה זמן והזמן למימוש הגיע!!! המניה תמשיך לעלות אחרי "הירידות" המלאכותיות האלה חברה טובה ואיתנה עם מוצר מבוקש וייחודי. מי שנבהל עכשיו יפסיד ממש מעבר לפינה
  • 4.
    דורון שטייף 20/05/2024 14:20
    הגב לתגובה זו
    יש בזה מסר מאוד בעייתי. זה משדר חוסר אמון .
  • 3.
    מייק 20/05/2024 13:58
    הגב לתגובה זו
    שואלים מה הם יודעים או. ה הם מסתירים מהציבור הם פשוט רוצים כסף גם לפני שנה חלק מהם מכר והוא הפסיג כי המניה עלתה בהרבה יכולתם לומר גם לפני שנה מה הם מסתירים
  • 2.
    מה הם יודעים שהציבור לא יודע? (ל"ת)
    מאיר 20/05/2024 13:17
    הגב לתגובה זו
  • dw 20/05/2024 15:13
    הגב לתגובה זו
    שווי של 4 מיליארד שקל לחברה הוא יותר מהשווי של גילת + בזא (בית זיקוק אשדוד) גם יחד, שיצאו לאחרונה ממדד תא90. כמה יותר גבוה? פי 2 (כל אחת מהן נסחרת בשווי של כמיליארד שקל לערך). גילת מרוויחה בערך 20M$ שנתי ובזא בשנה שעברה הרוויחה... חצי מיליארד שקל! אז נכון, זו רווחיות חריגה ובשיגרה תרוויח פחות. האם זו איננה תובנה הנכונה גם לנקסט ויז'ן, שכנראה תמכור פחות בשנים שבהן אין לנו מלחמה עם עזה? 4 מיליארד שקל. לא צחוק. לכן לגמרי יכול להבין insiders שרוצים לממש קצת רווחים. הכי לגיטימי שבעולם. למען האמת זה היה אפילו מוזר אם לא היו מנסים למכור קצת בשווי המפולפל של היום. גילת ובזא אגב נסחרות די בנוח לדעתי.
  • 1.
    אאא 20/05/2024 13:11
    הגב לתגובה זו
    הם כנראה יודעים משהו שהציבור לא יודע ולכן רצים למכור ולממש החזקות . בגלל זה המניה יורדת
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


להמשך הכתבה לחץ כאן
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה אגרת גודש

קבוצת אלקטרה אלקטרה -1.92%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


להמשך הכתבה לחץ כאן