משרדי סלקום
צילום: יח"צ
דוחות

סלקום: שוב קיפאון בהכנסות ובמינויים, אבל רווח גבוה של 28 מיליון שקל

מספר מנויי הסלולר ברבעון הסתכם ב-3.3 מיליון איש, גידול של 2% בשנה. ההכנסות בחודש ממנוי יצביה על 47.7 שקל - רכישת גולן טלקום הצילה את החברה; הגידול המשמעותי של החברה הוא במספר מנויי הסיבים האופטיים - גידול של 11% לעומת הרבעון הקודם
נתנאל אריאל |

קבוצת הסלולר סלקום 3.01% מדווחת על רבעון נוסף של קיפאון. הכנסות החברה עמדו על 1.055 מיליון שקל, לעומת 1.033 מיליון שקל ברבעון המקביל, עליה של 2% לעומת הרבעון המקביל. בפועל, הגידול במכירות של סלקום הוא יותר תוצאה של רכישת גולן טלקום ברבעון הרביעי של שנת 2020.

עם זאת, החברה הצליחה להוריד מעט את עלות המכר ולשמור על יציבות בהוצאות המכירה, השיווק וההנהלה ולכן הצליחה להגדיל משמעותית את הרווח התפעולי כך שהוא קפץ ב-46% ל-73 מיליון שקל, לעומת 50 מיליון שקל ברבעון המקביל. בחברה מסבירים כי הגידול ברווח התפעולי נובע מגידול בהכנסות הרומינג, שיפור ברווחיות ציוד קצה וכן ירידה בפחת.

בשורה התחתונה, הרווח הנקי קפץ ל-28 מיליון שקל לעומת 7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

גידול במינויים: בעיקר בסיבים האופטיים

החברה מדגישה שיש לה צמיחה של 31 אלף מנויי סלולר ברבעון הראשון ביחס לרבעון הקודם, אבל כעת יש לה 3.306 מיליון מנויים וברבעון הקודם היו 3.275 מיליון, כלומר, מדובר בעליה של 1%.

החברה גם מדווחת על עליה של 6,000 מנויי תשתית אינטרנט ברבעון הראשון ביחס לרבעון הקודם. מדובר על 311 אלף מנויים לעומת 305 אלף ברבעון הקודם. עליה של 2%.

נוספו לחברה גם 2,000 מנויי טלוויזיה ברבעון הראשון ביחס לרבעון הקודם - אבל אפס ביחס לרבעון המקביל. כלומר אין צמיחה. 

איפה כן יש צמיחה? במנויי הסיבים האופטיים. החברה רושמת זינוק של 11% לעומת הרבעון הקודם ו-42% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

דניאל ספיר, מנכ"ל סלקום: "התוצאות מעידות על המשך מגמת הצמיחה והתחזקות החברה. אנחנו ממשיכים בפעילות של פריסת אתרי דור 5, השקעה בתשתיות הסיבים בין היתר באמצעות IBC, קידום שירות הלקוחות שלנו ובמנועי צמיחה נוספים".

לאחרונה חבר המנכ"ל הקודם, אבי גבאי - במהלך לא ראוי ואף מסריח - לקבוצת משקיעים עם שלמה רודב וקבוצת ארקין במטרה לרכוש את פרטנר. תקופה קצרה לאחר מכן דירקטוריון סלקום מינה את דניאל ספיר כמחליפו, זאת לאחר שכיהן עד למינויו בסלקום כמנכ"ל תקשורת הפרטית שבבעלות משפחת לבנת.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ובחזרה לדוחות - בחלוקה למגזרי הכנסה:

ההכנסות משירותי הסלולר ברבעון הנוכחי הסתכמו ב-475 מיליון שקל, עלייה של כ-3.9% לעומת 457 ברבעון המקביל בשנת 2021. התיירות היוצאת עזרה לכך (כלומר האפשרות לטוס שוב לחופשות בחו"ל) כאשר הכנסות משרותי נדידה בחו"ל עלו.

הכנסות מגזר נייח: ההכנסות משירותים במגזר הנייח הסתכמו ב-323 מיליון שקל, עלייה של כ-6.6% בהשוואה לרבעון המקביל בשנת 2021. על פי החברה, העלייה נובעת בעיקר מעליה בהכנסות משרותי האינטרנט והכנסות מפעילות של מכירת דקות מול מפעילים בינלאומיים. יצוין כי קרוב למחצית מלקוחות סלקום בשירותי האינטרנט נהנים משירותי הסיבים.

הכנסות מציוד קצה: ההכנסות מציוד הקצה הסתכמו ב-297 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2022, ירידה של כ-4.8% בהשוואה לרבעון המקביל בשנת 2021, בעיקר בשל ירידה במכירות קצה במגזר הנייד. עם זאת, בשורת הרווח של מכירת ציוד קצה רשמה החברה רווח של 53 מיליון שקל, המשקף עלייה של 9.9% בהשוואה לרבעון המקביל בשנת 2021.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).